אם מוחמד, פלסטינית כבת 40 ממחנה הפליטים אלבדאווי שבצפון לבנון, נצפתה מתהלכת באמצע החודש שעבר עם שלושת ילדיה במחנה, אחד מהם נושא על גבו את תיק בית הספר ואילו השניים האחרים סוחבים בידיהם שקיות ירקות.
"שניים מהילדים שלי עובדים כדי לסייע בפרנסת המשפחה. הם מקבלים סכום מועט וזה עוזר למשפחה לשאת בעול הכלכלי. מחירי הסחורות והמוצרים גבוהים לעומת היכולות שלנו", היא סיפרה לרשת "אל ג'זירה".
המצב ביתר מחנות הפליטים הפלסטינים בלבנון דומה למה שמתארת אם מוחמד. נערים מסתובבים ברחובות בלי מטרה, ייאוש ושעמום השתלטו על חייהם של רבים מהם. חלקם לא עובדים וגם לא לומדים מזה כשנתיים, לנוכח היעדר תשתיות מתאימות ואמצעים ללמידה מרחוק.
משבר הקורונה חשף את בעיות העומק ומצוקות היסוד הקשות שחווים הפלסטינים במחנות הפליטים בלבנון. לכך מצטרפת הקריסה הכלכלית-פוליטית-חברתית שחווה מדינת לבנון בשנה האחרונה.
לפי ארגוני זכויות אדם, שיעור האבטלה בקרב הפלסטינים בלבנון גבוה מאוד ועומד על יותר מ-70%. העוני משתולל ואין היצע של מקומות תעסוקה. חלק מהתושבים נאלצים לפנות לשוק השחור, מה שמחמיר עוד יותר את מצבם.
לפי ארגוני זכויות אדם, שיעור האבטלה בקרב הפלסטינים בלבנון עומד על יותר מ-70%. העוני משתולל ואין היצע של מקומות תעסוקה. חלק מהתושבים נאלצים לפנות לשוק השחור, מה שמחמיר אף יותר את מצבם
הוועדות העממיות הפלסטיניות מתארות תנאי מחייה קשים, הזנחה מתמשכת, וחוסר יכולת של התושבים לספק לעצמם צרכים בסיסיים וחיוניים. זאת לצד חוסר העניין הבינלאומי במצבם של הפליטים וכן נסיגה בתפקידה של סוכנות אונר"א, הנחשבת למקור העיקרי שמספק כיום שירותים לפלסטינים החיים בלבנון.
הפלסטינים בלבנון הם חסרי אזרחות ואין להם מעמד חוקי. הם מוגדרים כזרים, אך בפועל לא מקבלים מהרשויות הלבנוניות את אותן הזכויות שמקבלים זרים – אזרחי מדינות שונות הנמצאים על אדמת לבנון.
מעמדם של הפלסטינים בלבנון מעולם לא הוסדר. הם מוגדרים פליטים. צאצאי הפליטים שנולדו בלבנון לא זכאים לאזרחות לפי החוק הלבנוני, וכך הדור הצעיר כיום – גם הוא חסר מעמד. ומאחר שהם לא זכאים לקבל אזרחות לבנונית, גם אין ברשותם תעודות זהות. כפועל יוצא מכך נשללות מהם זכויות בסיסיות – שירותי בריאות, חינוך, ביטוח לאומי, ושירותים ממשלתיים אחרים.
לבנון במשך עשורים התנערה מהפלסטינים בשטחה. הרשויות מונעות מהם לקבל בעלות על רכוש וקרקעות, לצד איסור על השקעות מחוץ ללבנון. אחת הבעיות המרכזיות שעדיין מלווה את הפלסטינים הלבנונים היא המגבלות שמוטלות עליהם בתחומי התעסוקה, כאן האפליה בולטת במיוחד.
הדלתות חסומות בפניהם בתחומי עיסוק רבים, בהם עריכת דין, רפואה והנדסה. ממשלת לבנון גם מונעת מהם את האפשרות לעבוד במשרות ממשלתיות ובמוסדות ציבוריים.
הדלתות חסומות בפני הפלסטינים בלבנון בתחומי עיסוק רבים – בהם עריכת דין, רפואה והנדסה. ממשלת לבנון גם מונעת מהם את האפשרות לעבוד במשרות ממשלתיות ובמוסדות ציבוריים
במשך השנים היו כמה תיקוני חוק שלכאורה נועדו להטיב עם הפלסטינים. כך, למשל, ב-2005 בוטל האיסור על עבודה בחלק מהמקצועות הפקידותיים והטכניים, בתנאי שמבקשי העבודה יחזיקו ברשותם אישורי עבודה רשמיים.
אלא שהליכי הגשת המסמכים, דמי הרישום והבירוקרטיה חסמה בפני רבים את האפשרות הזאת. לפי דיווחים, בעוד שלזרים ממדינות אסיה ואפריקה הונפקו עשרות אלפי אישורי עבודה, רק קומץ פלסטינים קיבלו אישורים דומים.
האפליה הממוסדת הזאת מתבטאת גם במגבלות על חופש התנועה. במהלך השנה האחרונה נשמעו עדויות של פלסטינים שיצאו מלבנון ונתקעו מחוצה לה במדינות שונות – בהן סעודיה ודובאי – בשל סירוב של השלטונות הלבנונים לאפשר להם לחזור.
במהלך השנה האחרונה נשמעו עדויות של פלסטינים שיצאו מלבנון ונתקעו מחוצה לה במדינות שונות בשל סירוב של השלטונות הלבנונים לאפשר להם לחזור
סיפורו של טארק אבו טה, פלסטיני שנולד בלבנון, חרך את הרשתות החברתיות כאשר יצא את גבולות לבנון בשנה שעברה כדי לחפש עבודה בדובאי. אבו טה, מהנדס בהשכלתו הגיש בקשה לשוב ללבנון. זו אומנם אושרה, אלא שרגע לפני שעלה למטוס ניגשו אליו אנשי ביטחון לבנונים, אחד מהם עלב בו והטיח בו אמירה גזענית בשל זהותו הפלסטינית, וכן מנעו ממנו לשוב ללבנון, כך מספר טה.
רוב רובם של הפלסטינים בלבנון לא גרים מחוץ למחנות. הם מרוכזים בכעשרה מחנות פליטים, הגדול בהם עין אל-חילווה, ומקבלים שירותים מאונר"א. חלק מהמחנות מגודרים בבטון, ובכניסות אליהם מוצבים מחסומים ביטחוניים, נקודות בידוק, מגדלי שמירה, ואמצעי פיקוח נוספים.
הצבא הלבנוני עצמו כמעט שלא נכנס למחנות. אלה הפכו ל"מערב פרוע" ולחממה של פשיעה בין מיליציות שונות. ביוני אשתקד אישה ממחנה הפליטים שתילה נורתה למוות בעת שטיילה ברחוב עם בנה, בחילופי ירי בין קבוצות חמושות. אירועי האלימות לא תמיד מדווחים, על אף שתוצאותיהם גובות לעיתים לאבדות בנפש של חפים מפשע, מה גם שאין מבצעים של הצבא הלבנוני לאיסוף נשק.
לא ברור כמה מונה האוכלוסייה הפלסטינית בלבנון. לפי הנתונים הרשמיים האחרונים שפרסמה הלשכה הלבנונית המרכזית לסטטיסטיקה בעניין זה בשנת 2017, מספרם עומד על כ- 170 אלף, בעוד שלפי גרסות אחרות, המספר גבוה יותר ונאמד בכ-400 אלף. לפי הערכות, ישנם עוד כמה עשרות אלפים שמצאו מקום מפלט בלבנון לאחר שנמלטו מקרבות הדמים בסוריה השכנה.
האפליה שנוקטת ממשלת לבנון כלפי הפלסטינים בשטחה קשורה בהיסטוריה של מדינת לבנון ובעיקר באירועים שהחוותה בשנות ה-70 וה-80, עם ניסיונות ההתבססות של אש"ף והעומד בראשו, יאסר ערפאת, בדרום המדינה.
לאחר שגורש מירדן, ערפאת חיפש מקום חלופי שבו יוכל לבסס את מעמדו של אש"ף ולצבור כוח והשפעה. כך ניסה להשתלט על דרום לבנון ולהפוך אותו ל"שטח פרטי", תוך דחיקת רגליהם של הלבנונים. ההתערבות הפלסטינית בנעשה בלבנון הגבירה מאוד את הסכסוכים הפנימיים בין מרכיבי החברה הלבנונית עצמה.
הטראומה הזאת צרובה אצל הלבנונים ונראה שהם לא השתחררו ממנה. בלבנון עדיין מסתכלים על הפלסטינים בשטחם בחשדנות רבה, ובחלקים מסוימים בציבוריות הלבנונית רואים בפליט הפלסטיני כ"סכנה קיומית" העלולה לשנות את המאזן הדמוגרפי העדין בתוך לבנון. אחרים מדברים על "איום ביטחוני" ו"מעמסה כלכלית".
בלבנון עדיין מסתכלים על הפלסטינים בשטחם בחשדנות רבה, ובחלקים מסוימים בציבוריות הלבנונית רואים בפליט הפלסטיני כ"סכנה קיומית" העלולה לשנות את המאזן הדמוגרפי העדין בתוך לבנון
"הפלסטינים הם נטל גדול על לבנון", אומר גורם לבנוני לזמן ישראל. "יש אלפים מהם פה, והם גם סכנה מבחינה ביטחונית כי יש להם נשקים, חלק מהם משתייכים לקבוצות חמושות ובעיקר נמצאים במחנות. אני לא רואה פתרון אלא בגירושם מלבנון. ככה לנו יהיה טוב וגם להם. גזענות? זה יש בכל מקום בעולם".
"הפלסטינים הם נטל גדול על לבנון. יש אלפים מהם פה, והם גם סכנה מבחינה ביטחונית כי יש להם נשקים, חלק מהם משתייכים לקבוצות חמושות ובעיקר נמצאים במחנות. אני לא רואה פתרון אלא בגירושם מלבנון"
באופן רשמי, גורמים לבנוניים נאחזים בטיעון של זכות השיבה לאדמות ישראל כאשר הם נדרשים לספק הסברים בנוגע לאפליה הנהוגה כלפי הפלסטינים בלבנון ואי הסדרת מעמדם כאזרחים. אולם מתחת לאצטלה של זכות השיבה, השלטונות הלבנוניים חוששים מפני זעזועים דמוגרפים שעלולים לערער את האיזון הבין-עדתי העדין בין מרכיבי החברה הלבנונית.
הפלסטינים מצידם אף הם משחקים משחק כפול. מצד אחד מתלוננים על קיפוח ואפליה במדינות המארחות, בכללן לבנון, ומצד שני מקפידים לדחות כל הצעה מדינית הקוראת להסדרת מעמדם של הפליטים והפיכתם לאזרחים בארצות שבהן הם חיים, מחשש שהדבר יתפרש כוויתור על זכות השיבה.
כל זה קורה בזמן שהנהגת חמאס בחו"ל מגבירה את התבססותה בלבנון. הארגון הודיע בסוף השבוע על פתיחה בקמפיין סיוע לפלסטינים בלבנון הכולל בין היתר חלוקה של כ-20 אלף חבילות מזון.
![מנהיג חמאס איסמעיל הנייה, משמאל, נפגש עם מזכ"ל החזבאללה חסן נסראללה בביירות, 29 ביוני 2021 (צילום: Hezbollah Media Relations Office, via AP)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/12/AP21180414536121-1024x640.jpg "מנהיג חמאס איסמעיל הנייה, משמאל, נפגש עם מזכ"ל החזבאללה חסן נסראללה בביירות, 29 ביוני 2021 (צילום: Hezbollah Media Relations Office, via AP)")
נציג חמאס בלבנון, אחמד עבד אלהאדי, ציין כי "העם הפלסטיני דוחה את הניסיונות לאזרח אותו במסגרת רעיון 'המולדת האחרת' ודורש מממשלת לבנון להעניק לפלסטינים במדינה זכויות שיאפשרו להם לחיות בכבוד עד שישובו לאדמת פלסטין".
"העם הפלסטיני דוחה את הניסיונות לאזרח אותו במסגרת רעיון 'המולדת האחרת' ודורש מממשלת לבנון להעניק לפלסטינים במדינה זכויות שיאפשרו להם לחיות בכבוד עד שישובו לאדמת פלסטין"
במצב שבו מדינת לבנון קורסת כלכלית ופוליטית, לא נראה שלממשלתה יש יכולת או רצון לטפל בנעשה במחנות הפליטים הפלסטינים בשטחה. התלות של הפלסטינים באונר"א גבוהה כיום יותר מבעבר בשל משבר הקורונה והזעזועים בלבנון, אלא שאונר"א אף היא חווה משבר כלכלי משלה, דבר שעלול להחריף את המצב הכללי במחנות.
בחמאס חו"ל מנצלים את נקודת התורפה הזאת, ובונים בלבנון לא רק תשתיות צבאיות, אלא גם מבססים את מעמדם בקרב הפלסטינים תושבי מחנות הפליטים בלבנון, כמעטפת אזרחית לפתיחת חזית צבאית עתידית מול ישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומנכל טוויטר: "למה הוא משחק בנו? רק שלא יחזור לפייסבוק". נסראללה המעאפאן משמר את הכאוס, זה משרת אותו, ככה הוא רגיל להתנהל, וככה הוא אוהב להציג עצמו – כמושיע המסכנים והעלובים. עסקני ש"ס ונסראללה זה אותו תבנית נכלולית