JavaScript is required for our website accessibility to work properly. נדב תמיר: יחסי ישראל עם יהדות התפוצות - האם ניתן לרפא את השבר? | זמן ישראל

יחסי ישראל עם יהדות התפוצות - האם ניתן לרפא את השבר?

הודים אורתדוקסים וקונסרבטיבים ישראלים ואמריקאים מפגינים ליד הרבנות הראשית בירושלים במחאה על פסילת גיוריהם, יולי 2016 (צילום: Hadas Parush/Flash90)
Hadas Parush/Flash90
הודים אורתדוקסים וקונסרבטיבים ישראלים ואמריקאים מפגינים ליד הרבנות הראשית בירושלים במחאה על פסילת גיוריהם, יולי 2016

קרע הולך ומתרחב בין יהודי ישראל לאלו המתגוררים בתפוצות מאיים על עתידו של העם היהודי. ההתנהלות הבעייתית של ישראל ביחסיה מול קהילות התפוצות הביאה לסיפו של כישלון מדינת הלאום של העם היהודי לממש את מטרות הקמתה.

זה לא חייב להיות כך ועוד לא מאוחר לתקן. יהדות התפוצות, שנקבעה במגילת העצמאות של ישראל ככוח קריטי לגאולת ישראל, נותרה כיום מרכיב חיוני בנשמת האומה. ממשלת ישראל חייבת לראות בהידרדרות היחסים בינינו לבין התפוצות איום קיומי ואסטרטגי על עתיד הזהות הלאומית שלנו.

קרע מתרחב בין יהודי ישראל ליהודי התפוצות מאיים על עתיד העם היהודי. ההתנהלות הבעייתית של ישראל ביחסיה מול קהילותיהם, הביאה לסף כישלון את מימוש מטרות הקמתה

הציבור והממסד הפוליטי בישראל נקטו בעקביות גישה תובענית וחד-צדדית כלפי יהדות התפוצות, בציפייה שתייצר תמיכה פוליטית פרו-ישראלית, שתספק מימון ללא תנאי ותהווה מאגר פוטנציאלי של מהגרים עתידיים. בכך שלא שקלנו ברצינות את דעותיהם, ערכיהם ושאיפותיהם של יהודי התפוצות, התייחסנו לתמיכתה של קהילה חשובה זו כמובנת מאליה.

יתרה מכך, בעוד יהודי התפוצות חיזקו את ישראל ותמכו בה מחו"ל, היחס של הממסד הדתי הישראלי כלפי הזרמים הלא אורתודוכסים של היהדות הותיר רוב גדול של העם היהודי – במיוחד בריכוז הגדול השני של העם היהודי, בצפון אמריקה – "בחוץ בקור", כיהודים סוג ב'. נראה שלמחוקקים בישראל לא היה תמריץ פוליטי לעסוק בנושא הזה, שכן ישנם הרבה יותר אורתודוקסים בישראל מאשר קונסרבטיביים או רפורמים, ורוב הישראלים החילונים אדישים לגבי אפליה דתית נגד עדות ליברליות ביהדות.

השסע הלך והחריף באופן דרמטי כאשר ממשלות ישראל נתפסו כמתרחקות מהערכים הליברליים המעוגנים במגילת העצמאות של ישראל, שרוב יהודי ארה"ב מזדהים איתם.

באופן הבולט ביותר בארה"ב, אך גם באירופה, המצב הידרדר עוד יותר כאשר העוסקים בדיפלומטיה ישראלית סטו מהעיקרון המנחה היסטורית את הדיפלומטיה הישראלית לפיו תמיכה בישראל אסור שתהפוך לסוגיה פוליטית מפלגת.

הציבור והממסד הפוליטי בישראל נקטו גישה תובענית וחד-צדדית כלפי יהדות התפוצות, בציפייה שתייצר תמיכה פוליטית פרו-ישראלית, שתספק מימון ללא תנאי ותהווה מאגר של מהגרים עתידיים

יתרה מכך, בשנות ממשלות נתניהו הפכה ישראל לבת ברית של משטרים ימניים פופוליסטים רבים ברחבי העולם. יהודים רבים בפזורה מזועזעים מהבריתות של ישראל עם משטרים גזעניים שהחליפו את האנטישמיות בשנאה למוסלמים ובכך מצאו בישראל מדינה בעלת דעות דומות. התפתחות זו הובילה למצב בו המדינה היהודית הפכה לגורם מפלג עבור היהודים בתפוצות יותר מאשר למאחד, מה שהוביל קהילות רבות להימנע מכל עיסוק בישראל.

המסע שלי אל העם היהודי

כמו ישראלים חילוניים רבים, מצאתי את עצמי בילדותי ובנעוריי ללא קשר לאחיי ואחיותיי היהודים בתפוצות; היה קל יותר לאמץ את הזהות הלאומית הישראלית באופן מלא מאשר להתעמק במורכבות של הקשר שלנו לקהילה היהודית העולמית. הושפעתי ממייסדי התנועה הקיבוצית שניסו להבדיל בינינו ליהודי התפוצות. הם הציגו את יהודי התפוצות כחלשים ומפוחדים, בעוד אנחנו ישראלים חזקים, מסוגלים להגן על עצמנו ולעבוד את הארץ.

האידיאולוגיה הסוציאליסטית של התנועה הקיבוצית דחקה אותנו גם מהזהות היהודית, שראינו אותה כדת ולא כלאום, וכך התייחסנו ליהדות בעוינות מסויימת. לא רק מכיוון שהיינו חילונים, אלא גם בגלל המונופול המתסכל של הממסד הדתי האורתודוקסי בישראל ומדיניות הכפייה של המפלגות הדתיות שהוציאה ליהדות שם רע. אז עוד לא ראיתי ביהדות את התרבות המשותפת של הקהילה היהודית הבינלאומית – דתיים וחילוניים כאחד – כפי שאני מבין אותה היום.

כשעסקתי לראשונה בקהילות יהודיות אמריקאיות בזמן שירותי כדיפלומט בשגרירות ישראל בוושינגטון, ראיתי בהן תחילה מכשיר להשפעה פוליטית. לא הצלחתי להבין שאנחנו שייכים לאותה משפחה מורחבת.

כשעסקתי לראשונה בקהילות יהודיות אמריקאיות בזמן שירותי כדיפלומט בשגרירות ישראל בוושינגטון, ראיתי בהן תחילה מכשיר להשפעה פוליטית. לא הצלחתי להבין שאנחנו שייכים לאותה משפחה מורחבת

הפעם הראשונה שבה הבנתי את המשמעות של עמיות יהודית הייתה בשנה שלי כעמית וקסנר בבית הספר לממשל בקנדי בהרווארד. קרן וקסנר הוקמה במטרה לפתח מנהיגות יהודית בארה"ב ובישראל, וכן לחבר מנהיגים עתידיים משתי הקהילות הללו בהקשר יהודי. הגשתי בקשה למלגה בשל השאיפה ללימודים בהרווארד, אבל החוויה היהודית שעברתי בבוסטון שינתה את חיי.

הקהילה היהודית של בוסטון חיבקה אותנו, עמיתי קרן וקסנר, ושילבה אותנו במסגרתה בשנה בה שהינו שם. בבוסטון לראשונה חייתי כחבר במשפחה המורחבת שלנו כיהודים. שם הבנתי שישראל היא מיזם משותף בין ישראלים (יהודים ולא יהודים כאחד) ליהודי התפוצות, וכי ישראל אינה שייכת רק לנו, אלא גם להם. ההתעמקות שלי ביהדות התפוצות באותה שנה עזרה לי להבין שהתפיסות המוקדמות שלי היו מאוד לא מועילות לעתיד ישראל.

למדתי שבמרכז החיים היהודיים באמריקה נמצאת הקהילה. בישראל, בשל האופי הריכוזי של המדינה בימיה הראשונים, ציפינו שהממשלה תהיה הפתרון לאתגר. חשבנו שמספיק שנשלם מיסים ונשרת בצבא ההגנה לישראל וכל השאר יהיה באחריות המדינה. לעומתנו, ליהודים אמריקאים, שגדלו בתרבות אמריקאית אינדיבידואליסטית, היה ברור שפתרונות רבים יכולים לקבל מענה טוב יותר על ידי קהילה ופילנתרופיה, ולא על ידי המדינה. הקהילה היהודית בארה"ב השכילה לגבש תחושת זהות יהודית פתוחה ופלורליסטית שלא הייתה קיימת בישראל.

בבוסטון למדנו על פלורליזם ופמיניזם דתי ועל היכולת של כל אדם בקהילה לעסוק ביהדות לפי בחירתו, מה שמאפשר לכל קהילה להגדיר את דרכה. הניסיון הזה הוביל אותנו להיות פתוחים יותר לחיי הקהילה היהודית, למרות שהיינו, ועודנו, חילונים. כשהבן שלנו בחר לקיים טקס בר מצווה מסורתי, קיימנו אותו בבית כנסת ליברלי קרוב לביתנו בברוקלין, שם הכינה אותו רבה רפורמית לטקס. בישראל לא היינו מודעים לכך שהאופציה הזו בכלל אפשרית.

כשהבן שלנו בחר לקיים טקס בר מצווה מסורתי, קיימנו אותו בבית כנסת ליברלי קרוב לביתנו בברוקלין, שם הכינה אותו רבה רפורמית לטקס. בישראל לא היינו מודעים לכך שהאופציה הזו בכלל אפשרית

בשל החשיפה שלנו ליהדות הליברלית, בתנו הבכורה החליטה לצאת למחנה קיץ רפורמי, בעוד בתנו הצעירה הפכה בסופו של דבר למדריכה בתנועת הנוער תל"מ של הקהילה הרפורמית. כשחזרנו לארץ, בחרנו להצטרף לקהילה הרפורמית בצור הדסה ברגע שהבנו שחיי הקהילה הם לא טקסים דתיים (שכמשפחה חילונית פחות מושכים אותנו) אלא גם מתבטאים בשותפות עם אנשים שחולקים את הערכים הפלורליסטיים שלנו.

בבוסטון הבנתי גם את הניתוק ההולך וגובר בין הארגונים היהודיים הממוסדים בארה"ב, שבישראל רואים בהם כתובת, לבין הרוב הגדול של היהודים בארה"ב ובעיקר הדור הצעיר.

הניסיון האישי שלי הזה הוביל אותי לנקוט עמדה פרואקטיבית בניסיון לחבר בין ישראלים ליהודים בתפוצות. הבנתי שהקרע המדאיג בין ישראל לרבים בתפוצה היהודית מחייב גישה של "עמיות יהודית", בניגוד למקובל בפוליטיקה הישראלית. מאחר שליהודי התפוצות אין זכויות הצבעה בישראל, צורכיהם והעדפותיהם אינם נהנים מייצוג פורמלי, ועלינו לשמש כקול שלהם בישראל.

איך להתמודד עם האתגר

עלינו לדרוש מהפוליטיקאים בישראל לעסוק באופן פעיל בקשר של ישראל עם יהדות התפוצות. עלינו להרים קול כאשר הם מאמצים החלטות מזיקות כמו התנערות מהבטחות של תפילה פלורליסטית בכותל או הגבלות על גיור שאינו אורתודוכסי.

עלינו לדרוש מהפוליטיקאים בישראל לעסוק בקשר של ישראל עם יהדות התפוצות. להרים קול כשהם מאמצים החלטות מזיקות כמו התנערות מהבטחות של תפילה פלורליסטית בכותל או הגבלות על גיור לא אורתודוכסי

פתרון הקרע מחייב שינוי של כל פרדיגמות היחסים בין ישראל לתפוצות הקיימות, תוך ביסוסן על פעולות המקשרות בין אנשים.

עלינו ליצור "פרויקט של תגלית הפוכה", המאפשר לכל תלמיד תיכון ישראלי לחיות לתקופה בקהילה יהודית בחו"ל כדי לחוות קשר ישיר עם חבריה. התקופה שלי באמריקה כעמית וקסנר הייתה חוויה של שינוי והארה, ואני יכול רק לדמיין איך היחסים שלי עם יהדות התפוצות היו מתפתחים לו הייתי נוסע לבוסטון כאיש צעיר במקום באמצע הקריירה.

הביקורים השנתיים של תלמידי תיכון ישראלים במחנות ריכוז הנאצים בפולין עוזרים לנו להבין את הטראומה הלאומית שלנו, אבל המפגש עם יהודים חיים חשוב לא פחות. עתידנו המשותף, שמירה על מערכת היחסים שלנו עם החיים חיונית לא פחות משימור מורשת המתים.

אחת הדרכים לרפא את הקשר היא בשיתוף פעולה בפרויקטים של "תיקון עולם". האידיאל היהודי העתיק הזה מדבר אל כל היהודים ביחסיהם זה עם זה ועם שאר העולם. פרויקטים שכאלו יהיו צעד פרואקטיבי שיכול למשוך אלינו את הדור הבא של העולם היהודי. יהדות בטוחה בעצמה, משולבת בעולם, ולא מסתגרת תהיה הרבה יותר מושכת עבורם.

יש להפוך את הסוכנות לשיתוף פעולה בינלאומי בפיתוח (מש"ב) במשרד החוץ לפרויקט הכולל את כל העם היהודי. מש"ב תוכל להכשיר צעירים יהודים ולשלוח אותם להתמודד עם אתגרי הפיתוח ברחבי העולם. צעירים ישראלים נמרצים בארגונים כמו Isra-Aid כבר התוו את הדרך, ולרוב עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם בעלי ברית בתפוצות.

הציפייה שיהודי התפוצות ימשיכו לשלוח תרומות לישראל כמו בימי הקמת המדינה, כשישראל הייתה מדינה ענייה שנלחמה על הישרדותה הכלכלית, היא אנכרוניסטית ואינה בת קיימא. מכיוון שלישראל יש אחת הכלכלות הדינמיות בעולם, אין לצפות עוד מיהודי התפוצות לממן את ישראל כפי שעשו בשנים עברו. ישראל כבר אינה זקוקה לתרומות, אבל היא זקוקה נואשות לקשר חזק יותר עם יהודי התפוצות. ניתן לפתח קשר זה באמצעות השקעות של יהודים ישראלים ואמריקאים כאחד בפרויקטים משותפים עם ארגוני חברה אזרחית לקידום ערכים יהודיים הומניסטיים ותוכניות חילופי נוער.

הציפייה שיהודי התפוצות ימשיכו לשלוח תרומות כמו בקום המדינה, כשישראל נלחמה על הישרדותה הכלכלית, היא אנכרוניסטית. לישראל יש אחת הכלכלות הדינמיות בעולם, ואין עוד לצפות מהם לממן אותה

באשר לציפייה לעלייה לישראל, עלינו לשמוח עם כל עולה חדש לישראל, אולם עלינו לקבל את הלגיטימיות של החיים בגולה ולהימנע משיפוטיות או יהירות כלפי יהודים שחיים בחו"ל, כאילו יש רק דרך אחת להיות ציוני.

עלינו לאמץ גם משפחות של נישואי תערובת ולקבל אותן כחלק מהקהילה. הפדרציה של בוסטון עושה כך בדיוק. בזכות גישה זו, משפחות מעורבות רבות בוחרות לגדל את ילדיהן כיהודים והקהילה הולכת וגדלה – דפוס שמרכז המחקר Pew זיהה כעת בכל רחבי יהדות אמריקה.

בשל ההבדלים בנטיות הפוליטיות בין יהודי התפוצות ליהודי ישראל, איננו יכולים לאפשר מצב שבו הדעות הפוליטיות היחידות של יהודי התפוצות שנקבל כלגיטימיות תהיינה אלו התומכות בממשלתנו. יהודים ישראלים ונבחרי הציבור שלהם צריכים לקבל בהבנה ואף בחיבוק ביקורת מצד יהודי התפוצות שחשים שמתעלמים מהם בישראל. עלינו לאמץ גם את אלה מבני העם היהודי שאינם מסכימים עם עמדות ממשלתנו. היהדות תמיד עודדה ויכוחים וחילוקי דעות.

כשם שעלינו לאמץ את הזרמים הליברליים ביהדות, כך עלינו לאמץ גם נקודות מבט ליברליות של הציונות. זו הסיבה שבגללה הצטרפתי ל J Street  כנציגם בישראל. אני מרגיש שאנחנו יוצרים מרחב שבו יהודים אמריקאים יכולים להתחבר לישראל באופן שמשתלב עם הערכים הפרוגרסיביים שלהם. אנחנו נותנים לגיטימציה לשיח, שבו הם לא צריכים לעשות בחירה בלתי מתפשרת בין הערכים שלהם ובין זהותם היהודית. אנו מספקים להם במה להשתמש בהשפעתם הפוליטית כאמריקאים כדי לקדם מדיניות פרו-ישראלית, תומכת שלום. אנו מנסים לעזור לישראל להימנע מלהמשיך להידרדר למציאות בה נהיה מדינה דו לאומית שתהיה הרת אסון לחזון הציוני של מגילת העצמאות שלנו.

עלינו לאמץ גם משפחות של נישואי תערובת ולקבל אותן כחלק מהקהילה. הפדרציה של בוסטון עושה כך בדיוק. בזכות גישה זו, משפחות מעורבות רבות בוחרות לגדל את ילדיהן כיהודים והקהילה הולכת וגדלה

משבר היחסים של ישראל עם יהדות התפוצות הוא משבר חמור, המאיים על מהותה של ישראל כמולדת העם היהודי. פתרון לקרע בתוך יהדות העולם וקידום הבנה רחבה יותר של "עמיות יהודית" חייבים לעמוד בראש סדר העדיפויות של ממשלתנו אם ברצוננו להישאר נאמנים למטרות הקמתה של מדינת ישראל.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,634 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 3 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

איראן הודיעה שקיבלה לידיה את תגובת ארה"ב להצעתה

טהרן מסרה שהיא בוחנת את התשובה ● דיווח: הצבא החל להשתמש ברחפנים המצוידים ברשתות כדי להתמודד עם רחפני הנפץ של חזבאללה ● צה"ל: חזבאללה שיגר רקטות לעבר כוחות הצבא בדרום לבנון; רקטה אחת יורטה והיתר נחתו בשטחים פתוחים ● אוניית משא הותקפה על ידי כלי שיט במצר הורמוז ● גורמי בריאות בגדה המערבית: צה"ל ירה למוות בפלסטיני בפשיטה בשכם

לכל העדכונים עוד 39 עדכונים

הרצח של ימנו זלקה זעזע את המדינה. הרצח של אדם סואעד - לא 

המדינה סוערת בעקבות הרצח הנורא של ימנו בנימין זלקה מפתח תקווה, ובצדק – רצח אכזרי של צעיר חף מפשע על ידי חבורת נערים חייב לזעזע את כולנו. אבל בתוך הסערה הזו, יש קולות שלא נשמעים.

אדם סאלח סואעד, נער בן 16 מוואדי סלאמה, נרצח בדקירות ימים אחדים לאחר מכן בחצור הגלילית – והציבור הישראלי השאיר את הסיפור שלו בשוליים.

מחמוד עואד הוא רכז תחום חינוך בעמותת סיכוי-אופוק, אליה הצטרף ב-2024 כרכז ייצוג החברה הערבית בתקשורת העברית. מחמוד בעל תואר ראשון בתקשורת ומדעי המדינה באוניברסיטת ת"א. בעבר עבד כמורה לאזרחות בבית ספר תיכון, ובמקביל לעבודתו בסיכוי-אופוק ממשיך לעסוק בחינוך. מחמוד נולד בטמרה, וגר בה היום עם אשתו.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 842 מילים

ברקת מכר לציבור אחיזת עיניים ב־50 מיליון שקל

בסרטון שנע בין הקומי למביך, שר הכלכלה ניר ברקת הציג לציבור איך הוא נלחם ביוקר המחיה ● את הסרטון הוא צילם ברשת קמעונאית מהיקרות בישראל, שהבטיחה להוזיל 100 מוצרים מבוקשים, אך לא הבטיחה שאפשר יהיה למצוא אותם אצלה על המדפים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 633 מילים
אמיר בן-דוד

שלוש חזיתות פתוחות

הקבינט המדיני-ביטחוני אמור להתכנס הערב על מנת לקבל סקירות מקיפות על הזירות הביטחוניות השונות של ישראל. לידיעת השרים, להלן תמונת המצב הבוקר בשלוש החזיתות העיקריות של ישראל ● וגם: ההפיכה המשטרית נמשכת ● גם האלימות נמשכת ● ההילולה של בן גביר ● ההילולה של הליכוד ● ועוד...

פעילות כוחות צה״ל בדרום לבנון. אפריל 2026 (צילום: דובר צה״ל )
דובר צה״ל

מטהרן לריאד, מי יירש את המזרח התיכון?

מבצע שאגת הארי, שהחל ב-28 בפברואר 2026, מסמן נקודת מפנה היסטורית בסדר הגיאו-פוליטי של המזרח התיכון. המתקפה המשותפת של ישראל וארצות הברית על איראן, כולל חיסול המנהיג העליון עלי ח'אמינאי והפגיעה הקשה בתשתיות הגרעין, הטילאות ויכולת הייצור, לא השמידה רק כוח צבאי אלא ניפצה את המיתוס האסטרטגי של ציר ההתנגדות.

ברשומה זו אבחן שלוש שאלות מרכזיות: האם איראן יכולה להיות המעצמה הרביעית בעולם? האם נולד עולם רב-קוטבי? ומה משמעות הכניסה הסעודית ללבנון?

סטיב בלחסן הוא סא"ל (במיל'), מתמחה בניתוח סוגיות גיאופוליטיות וביטחוניות. בעל תואר MBA בניהול משברים ובניית חוסן, עם התמחות בחיבור שבין אסטרטגיה צבאית לחוסן לאומי ואזרחי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 813 מילים

זהראן שנאבלה, שעבד בלול בפאתי הכפר קוסרה, לא התעורר מאז התקיפה שארעה בתחילת אפריל ● שמונה אזרחים ישראלים נעצרו מייד לאחר האירוע בחשד לתקיפה והצתה, אך מאז לא חלה כל התקדמות בחקירה ● ראש המועצה לשעבר מזהיר: "אם ימשיכו ללחוץ על התושבים יום אחרי יום – בסוף יהיה כאן פיצוץ"

לכתבה המלאה עוד 1,325 מילים

למקרה שפיספסת

האושר נמדד, הכאב נותר שקוף

ישראל דורגה לאחרונה במקום השמיני במדד האושר העולמי, מדד המבקש לספר סיפור על חברה שיש בה חוסן, לכידות ויכולת להמשיך לנוע גם בתקופות של איום מתמשך.

ואכן, במובנים רבים החברה הישראלית מפגינה התגייסות הדדית מרשימה, תחושת שייכות חזקה, ויכולת יוצאת דופן להמשיך לתפקד גם בתוך מציאות של חוסר ודאות מתמשך.

אירית אלוני היא עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית, בעלת מומחיות בטיפול בטראומה ומצבי משבר. מנהלת היחידה קלינית בנט״ל, משלבת בין עבודה טיפולית מעמיקה לבין הובלה מקצועית של צוותים והתערבויות בשדה הטראומה לקידום טיפול מקצועי ורגיש עבור המתמודדים עם טראומה ממלחמה וטרור.

שי חסון היא קרימינולוגית קלינית אחראית על הטיפול הנוירופידבק ביחידה הקלינית בנט״ל. תחום טיפול חדשני המשלב בין ידע קליני מעמיק לטכנולוגיות מתקדמות לשיפור תפקוד רגשי וקוגניטיבי ולהפחתת תסמינים פוסט טראומטיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 612 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

באילת נחשפה שוב התרבות הפוליטית של הליכוד

הליכוד אומנם לא ארגן רשמית את אירועי הליכודיאדה, אך לפי קביעות קודמות של מבקרי המדינה, הוצאות האירוע אמורות להיזקף למפלגה בחישובי בחירות 2026 ● חשב הכנסת אסר ברגע האחרון על מימון דוכני התעמולה מתקציב הקשר עם הבוחר, אף שהדבר אמור היה להיות מובן מאליו ● לצד תוצאות הדירוג הפנימיות, באירוע שוב נראו מורשעים בפלילים שהגיעו להתחכך בבכירי הליכוד ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 627 מילים

החזית הלבנונית מחכה לרגל המדינית המסיימת

צה"ל ממשיך לפעול בלבנון, אך מקפיד על הריסון שנגזר על ישראל על ידי טראמפ ונמנע מתקיפות מצפון לליטני ● עאון חושש לצאת לוושינגטון לפגישה היסטורית עם נתניהו בלי הישג מדיני מובטח, בזמן שחזבאללה מצליח להעמיק את הטריז בין ממשלות לבנון וישראל ● בינתיים ארגון הטרור מנצל יתרון טקטי ברחפני הסיב האופטי, וצה"ל ממשיך לתמרן בלבנון כשהאופק המדיני לוט בערפל ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 671 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

העמק הכי מאוים בארץ - ולא מטילים

שש שעות של צפייה בדיון ועדת התכנון הסתיימו בדאגה עמוקה: ככה מתקבלות החלטות שמעצבות את פני הארץ לדורות? ● שר האנרגיה רוצה שנעבור לבשל בחשמל, שר האנרגיה רוצה שנקנה גז בישול בזול. אז מה שר האנרגיה רוצה? ● יום העצמאות הסתיים, ועם ישראל השאיר מאחוריו הרים של אשפה ● וגם: חם במדבר, ולא רק בגלל השמש

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,808 מילים

איחוד האמירויות הולכת ומתרחקת משכנותיה במפרץ

המלחמה באיראן העמיקה את חילוקי הדעות בקרב מדינות המפרץ, וכעת אבו דאבי עוזבת את קרטל הנפט אופ"ק ● חיי הלילה חוזרים למצרים, אך המשבר הכלכלי עדיין בעיצומו ● דגל ישראל בכיתה גרם לסערה במרוקו ● והשבוע ב-2011: חיסול אוסאמה בן לאדן ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

לכתבה המלאה עוד 1,138 מילים

מאוקראינה ועד איראן, הלוויינים של מאסק כבר מזמן לא מספקים רק אינטרנט מסחרי ● מדובר בתשתית אסטרטגית שמעצבת מלחמות, משפיעה על מחאות ומעניקה לחברה פרטית אחת כוח פוליטי וצבאי שמדינות מתקשות להכיל

לכתבה המלאה עוד 2,248 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
מְשִׁילוּת 300

רציתם לקדם שוויון? הנה לכם שוויון: כולנו שווים בפני הסכין. כולנו חיים עכשיו במדינת פחד אלוהים שבה אלימות היא תמיד אופציה קרובה וממשית, והיא אורבת לנו ממש מעבר לפינת הרחוב

לכתבה המלאה עוד 1,297 מילים ו-2 תגובות

הרצוג מנצל את כוחו כדי להתערב במשפט נתניהו ללא סמכות

החלטתו של נשיא המדינה להיכנס בנעלי ה"מגשר הפלילי" בין נתניהו לבהרב-מיארה אינה מעשה ממלכתי הנתון בידי מוסד הנשיאות - אלא מהלך עסקני-פוליטי מסוכן ● כשהוא מנצל את בקשת החנינה התלויה ועומדת כדי ללחוץ על היועמ"שית להתגמש בהסדר טיעון, הרצוג מתערב בהליך משפטי תלוי ועומד, חורג מתפקידו הרשמי, ואף עלול לחשוף את עצמו לביקורת שיפוטית ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 974 מילים ו-1 תגובות

פסטיבל הצביעות והג'ובים השנתי של הליכוד הגיע לאילת

נבחרי הליכוד מתעבים את ההתחככות ההמונית בליכודיאדה אבל נאלצים לזייף חיוכים ולחלק צ'ופרים לקראת הפריימריז ● ובזמן שמירי רגב קוצרת את פירות חלוקת התקציבים, זאב אלקין מגלה שקבלת הפנים לעריק שחזר הביתה רעילה מתמיד ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 623 מילים
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

ביחד בראשות בנט מתייצבת בראש הטבלה

איחוד בנט-לפיד מניב תוצאות, והמפלגה מזנקת ל-28 מנדטים ועוקפת את הליכוד ● איזנקוט שומר על כוחו למרות האיחוד - והצטרפותו למפלגת ביחד מקטינה את סך החלקים ● אולם שום תזוזה או איחוד לא משנה את מאזן הכוחות בין הקואליציה לאופוזיציה ● ואפילו פרישה של נתניהו לפני הבחירות - שאמנם תחליש משמעותית את הליכוד - לא מעבירה מצביעים מגוש הקואליציה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 389 מילים ו-2 תגובות

תנופת אנטנות ביו"ש, סכנת חיים בנגב המנותק

בזמן שמשרד התקשורת מקדם פריסת תשתיות מואצת בגדה המערבית בגיבוי ממשלתי, בנגב ובפריפריה ממשיכים להתמודד עם אזורים ללא קליטה, שאף מתקשים לקבל התרעות חירום ● המעבר לדור 4 ו־5 החריף את הבעיה, והמחלוקת על המימון משאירה אותה ללא פתרון ● "זה החמיר בשנה האחרונה והגיע למצב שבו זה כבר נגע לחיי אדם"

לכתבה המלאה עוד 807 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק להתחברות מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.