המלחמה עם איראן מחייבת אותנו לחשוב כבר כעת כיצד ננצח בעתיד מבלי לאבד את מצפוננו בדרך. זהו אתגר הדור, וטכנולוגיית AI שכבר מציגה ניצנים טכנולוגיים חסרי תקדים יכולה לעזור לנו לעמוד בו, אם רק נזכור את מקומה האמיתי: ליד האדם, לא במקומו.

*  *  *

עצימות המלחמה שהתחוללה לאחרונה בין ישראל לאיראן משקפת עימות אזורי חסר תקדים, שכולל בחובו אתגרים צבאיים, מוסריים ואסטרטגיים מן הסוג שטרם הכרנו. בעידן כזה, כאשר האיום הגרעיני האיראני ממשיך לרחף כצל כבד, וכשראש הנחש מטהראן ממשיך לשלוח זרועות טרור לכל פינה במזרח התיכון –  נראה כי אגף ההגנה בסייבר שפועל תחת פיקודו הישיר של הרמטכ"ל, כבר החל להציג ניצוצות מהעליונות הטכנולוגית שביסס ושכלל בשנים האחרונות. זה בא לידי ביטוי, בין השאר, כאשר מקורות איראניים דיווחו על השבתת תשתיות הנתונים של הבנק המרכזי באיראן, ששימש כמקור המימון המרכזי של תכניות הטילים והגרעין של משמרות המהפכה.

עצימות המלחמה שהתחוללה לאחרונה בין ישראל לאיראן, כשהאיום הגרעיני האיראני ממשיך לרחף כצל כבד – משקפת עימות אזורי חסר תקדים, הכולל אתגרים צבאיים, מוסריים ואסטרטגיים מסוג שטרם הכרנו

ואכן, בינה מלאכותית הפכה בשנים האחרונות לכלי מרכזי בזירה הביטחונית: ממודיעין, דרך לוחמת סייבר, ועד לוגיסטיקה ותכנון מבצעי. כמי שחוקר בשנים האחרונות את אופני שילוב תכניות הסייבר בממסד הביטחוני, אני יכול לומר בקול ברור כי "לעת כזאת הגיע תחום מלחמת הסייבר למלכות". היכולות הכבירות שפיתחנו בתחום בהחלט יכולות לשמש כקטליזטור משמעותי שיוביל לפגיעה פיננסית אנושה בכלכלה האיראנית. אך שיהיה ברור – הוא אינו מסוגל להחליף את שיקול הדעת האנושי.

אחד התחומים הקריטיים שבהם AI מעניקה יתרון הוא עיבוד מודיעין. מדובר ביכולת חסרת תקדים לזהות דפוסים, לאתר תנועות חשודות, לנתח מידע שמגיע ממקורות מגוונים – מצילומי לוויין ועד פוסטים ברשת – ולהגיש למקבלי ההחלטות תמונה בהירה ומהירה יותר. כך ניתן לייעל את זמן התגובה, לדייק בתקיפה, ואף למנוע טעויות אנוש.

גם בתחום ההגנה האווירית והסייבר אנחנו כבר עדים ליכולות ה-AI – באופן שמאפשר דיוק יתר של יכולות היירוט, זיהוי מתקפות בזמן אמת, ותגובה אפקטיבית למול לוחמה דיגיטלית מתוחכמת.

לצד ההזדמנויות האדירות של תחום הבינה המלאכותית, קיימים גם סיכונים משמעותיים. אם נאפשר ל-AI -לקבל החלטות קריטיות, עלולה מערכת כזו להעדיף "הצלחה טכנית" על פני שיקול מוסרי – למשל לבחור ליירט את הרקטה הכי נגישה במקום את הרקטה בעלת פוטנציאל הנזק והפגיעה באזרחים הגדול ביותר, או לפרש בטעות מוסד שלטוני שמעניק שירותים אזרחיים בסיסיים בטהראן כבסיס של משמרות המהפכה. בהתאם לכך, לא מפתיע שציוץ שפרסם שר הביטחון ישראל כ"ץ, כי "תושבי טהראן ישלמו את המחיר", עורר סערה, כשהוא נאלץ להבהיר שכוונתו הייתה שעדיף שאזרחי טהראן יפנו את בתיהם כדי לשמור על ביטחונם.

גם במבצעים מורכבים, כמו פגיעה בתשתיות, נדרשת זהירות מרבית. טעות של AI בזיהוי מטרה עלולה להביא לאסון אקולוגי, בדומה למה שקרה בפוקושימה, כאשר רעידת אדמה וצונמי פגעו באספקת החשמל למערכות הקירור של הכור הגרעיני, וגרמו לדליפת קרינה רדיואקטיבית בקנה מידה עצום. מקרה זה מדגים כיצד תקלה תפעולית אחת, בלא שיקול דעת אנושי שיבחן את מכלול ההשלכות, עלולה להוביל לאסון בלתי הפיך. זו אינה תיאוריה – אלא מציאות מוחשית שיש להתכונן אליה בשילוב זהיר ונבון של טכנולוגיה עם פיקוח אנושי הדוק.

לצד ההזדמנויות האדירות של תחום הבינה המלאכותית, קיימים גם סיכונים משמעותיים. אם נאפשר ל-AI -לקבל החלטות קריטיות, עלולה מערכת כזו להעדיף "הצלחה טכנית" על פני שיקול מוסרי

המסקנה ברורה; ישראל חייבת לשלב בינה מלאכותית כחלק אינטגרלי מהמערכה, אך לשמור את ההכרעות הטכנולוגיות, ובוודאי המוסריות, בידי הפיקוד בחדרי הבקרה. המלחמה עם איראן מחייבת אותנו לחשוב כבר עכשיו כיצד ננצח מבלי לאבד את מצפוננו בדרך. זהו אתגר הדור, וטכנולוגיית AI יכולה לעזור לנו לעמוד בו – אם רק נזכור את מקומה האמיתי: ליד האדם, לא במקומו.

ד"ר אלכסנדר צימרמן הוא ראש החוג לחדשנות ויזמות במכללה האקדמית רמת גן. יזם סידרתי, מנהל עסקי בחברות בינלאומיות, סטרטאפיסט בתחום הבינה המלאכותית.