עובדים ששואפים להגיע לעמדות הובלה בתעשיית ההיי-טק נדרשים לטיפוחו של שריר הדמיון על חשבון שריר הידע. בעידן שבו המידע נגיש לכולם, היתרון האמיתי טמון ביכולת לשאול את השאלות הנכונות, לפרוץ גבולות המובן מאליו ולנסח בעיות באופן שמעורר השראה לפתרונות חדשים.

*  *  *

בעידן שבו הבינה המלאכותית הפכה לכלי נגיש וזמין עבור כל ילד ונער, אנחנו נדרשים להגדיר מחדש מה באמת יוצר עבורנו יתרון תחרותי. במשך שנים ידע, נתונים וניסיון היו עמודי התווך של יזמים, מנהלים ואנשי מקצוע. עד לא מכבר ידע היה כוח נדיר, שמור לאנשי האקדמיה ובידי מומחים מקצועיים בתחומים השונים. היום מודלים של AI מנגישים תשובות, מקורות והקשרים בתוך שניות. זה לא שידע הפסיק להיות חשוב, אלא שפשוט הפך מברומטר בעל השפעה לשחקן משני בתעשייה הישראלית, כאשר כובד ההשפעה עובר מהחזקת הידע לצורך בהפעלתו בצורה יצירתית.

ד"ר אלכסנדר צימרמן הוא ראש החוג לחדשנות ויזמות במכללה האקדמית רמת גן. יזם סידרתי, מנהל עסקי בחברות בינלאומיות, סטרטאפיסט בתחום הבינה המלאכותית.

המלחמה עם איראן מחייבת אותנו לחשוב כבר כעת כיצד ננצח בעתיד מבלי לאבד את מצפוננו בדרך. זהו אתגר הדור, וטכנולוגיית AI שכבר מציגה ניצנים טכנולוגיים חסרי תקדים יכולה לעזור לנו לעמוד בו, אם רק נזכור את מקומה האמיתי: ליד האדם, לא במקומו.

*  *  *

עצימות המלחמה שהתחוללה לאחרונה בין ישראל לאיראן משקפת עימות אזורי חסר תקדים, שכולל בחובו אתגרים צבאיים, מוסריים ואסטרטגיים מן הסוג שטרם הכרנו. בעידן כזה, כאשר האיום הגרעיני האיראני ממשיך לרחף כצל כבד, וכשראש הנחש מטהראן ממשיך לשלוח זרועות טרור לכל פינה במזרח התיכון –  נראה כי אגף ההגנה בסייבר שפועל תחת פיקודו הישיר של הרמטכ"ל, כבר החל להציג ניצוצות מהעליונות הטכנולוגית שביסס ושכלל בשנים האחרונות. זה בא לידי ביטוי, בין השאר, כאשר מקורות איראניים דיווחו על השבתת תשתיות הנתונים של הבנק המרכזי באיראן, ששימש כמקור המימון המרכזי של תכניות הטילים והגרעין של משמרות המהפכה.

ד"ר אלכסנדר צימרמן הוא ראש החוג לחדשנות ויזמות במכללה האקדמית רמת גן. יזם סידרתי, מנהל עסקי בחברות בינלאומיות, סטרטאפיסט בתחום הבינה המלאכותית.

המלחמה עם איראן לא רק טלטלה את מאזן הכוחות האזורי; היא גם חשפה את מצבן האמיתי של מדינות המפרץ. למרות שהאיום האיראני משותף לכולן, תגובתן אליו אינה אחידה.

להפך: שלוש השחקניות המרכזיות במפרץ – איחוד האמירויות הערביות, ערב הסעודית וקטאר – אימצו דפוסי פעולה שונים. כל אחת מהן פעלה מתוך חישוב אינטרסים עצמאי ולעתים אף מנוגד לזה של שכנותיה.

ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב

בשנים האחרונות מערכת הבריאות בישראל מזהירה שוב ושוב מפני מחסור חמור ברופאים. דוחות ממשלתיים, כתבות ודיונים ציבוריים מציגים תמונה של מערכת קורסת, מחלקות עמוסות והמתנה ממושכת לטיפול.

ובכל זאת, בתוך המשבר הזה עצמו, אלפי רופאים ורופאות ערבים – אזרחי המדינה – מוצאים את עצמם ללא תקנים וללא עבודה במקצוע, ממתינים שנים להתמחות ונפלטים מהמערכת הציבורית.

לוריא דלה הצטרפה לסיכוי-אופוק ב-2020, ומכהנת בעמותה כרכזת קידום חברה משותפת במערכת הבריאות ומוסדות התרבות. בעבר עבדה בין היתר כיועצת פרלמנטרית (ח"כ עאידה תומא סלימאן) ובפורום דו קיום לשוויון אזרחי בנגב. בעלת תואר ראשון בפוליטיקה וממשל מאוניברסיטת בן גוריון ותואר שני במשפטים במסלול ללא משפטנים (צדק מעברי וזכויות אדם) מאוניברסיטה העברית. ילידת כפר יאסיף, מתגוררת עם בן זוגה בשפרעם.

משחר קיומו של האדם על פני כדור הארץ הוא תהה – בכל העמים ובכל השפות – על ייעודו בעולם הזה ועל ייעודם של החיים שאותם הוא חי, כמו גם על משמעות קיומו בתוך היקום האינסופי שבו הוא מצוי.

על פי פרשני תורת הקבלה, כל אדם שואל את עצמו: "מה אני עושה כאן?" כשהקבלה נותנת לכך תשובה על פי תפיסתה, וזו היא: "יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא שיתברר אצל האדם מה חובתו בעולמו… והנה, מה שהורנו חכמינו זכרם לברכה הוא: שהאדם לא נברא אלא להתענג על השם וליהנות מזיו שכינתו".

"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.