מדינות ערב שוב שמו הצעה – אך נתניהו לא מעוניין

ישראל הרשמית ממשיכה להכחיש רעב בעזה, אך במקביל נותנת פקודות לצה"ל להזרים יותר סיוע וראש הממשלה בנימין נתניהו פונה באנגלית לאומות העולם ומבקש מהן לסייע לעזה.

זה קורה חודשים ספורים לאחר שנתניהו החליט לא להתקדם לשלב ב' של עסקת החטופים, החל מבצע "מרכבות גדעון" שמסתיים בימים אלה ללא הישגים כבירים, ושינה בתכלית את כל המערך של חלוקת הסיוע ההומניטרי.

ירדן, מצרים, מרוקו, אמירויות ומדינות ערביות ומערביות נוספות כבר החלו להנחית את הסיוע ההומניטרי מהאוויר (מה שלא ישנה את המצב מהיסוד) ובמקביל צה"ל החל להכניס לרצועה יותר משאיות עם מזון.

המצב ההומניטרי בעזה בלתי נסבל, ולכן מדינות ערביות, יחד עם צרפת ומדינות מערביות נוספות, שוב שמות על השולחן הצעה שלכאורה אי אפשר לסרב לה

בינתיים רוב המזון נבזז על ידי חמאס, כנופיות חמושות והאזרחים עצמם שמסתערים עליו, כיוון שאין מי שייקח אחריות על חלוקת המזון באופן מסודר ואין שלטון שמסוגל להרחיק את חמאס והחמושים, או למנוע מהאזרחים הנואשים להתנפל על הסיוע.

פלסטינים באזור אל-מוואסי שבדרום רצועת עזה נושאים אספקה הומניטרית, 30 ביולי 2025 (צילום: AFP)

המצב בעזה בלתי נסבל, ולכן מדינות ערביות, יחד עם צרפת ומדינות מערביות נוספות, שוב שמות על השולחן הצעה שלכאורה אי אפשר לסרב לה: היא כוללת את הפסקת המלחמה וחזרת החטופים, הרחקת החמאס מהשלטון, חזרה של הרשות הפלסטינית, כניסה של כוחות ערביים על מנת לסייע לרשות והכרה של סעודיה ומדינות נוספות בישראל. בשביל לזכות בכל הטוב הזה, ישראל צריכה להכיר ברעיון של שתי המדינות ולהסכים למסגרת שלו.

כל ממשלה אחרת הייתה נאחזת בשתי ידיים ברעיון הזה, שבווריאנטים כאלה ואחרים נשמע כבר מנובמבר 2023. העולם הערבי סוף סוף יורק מתוכו את החמאס ומאשים אותו בטרגדיה הגדולה של הפלסטינים בעזה, סעודיה מוכנה לנורמליזציה עם ישראל, כוחות ערביים מוכנים להיכנס לעזה ולהילחם עם הכוחות הפלסטיניים על מנת להקים בעזה סדר חדש.

אך ככל הנראה, בנימין נתניהו, הסרבן הבלתי נלאה, עומד לדחות גם את ההצעה הזאת. הפיאסקו המדיני לא מפחיד אותו. הוא חושש אך ורק לדבר אחד ויחיד: המשך שלטונו ולשלמותה של הקואליציה

אך ככל הנראה, בנימין נתניהו, הסרבן הבלתי נלאה, עומד לדחות גם את ההצעה הזאת. הפיאסקו המדיני לא מפחיד אותו, בדיוק כמו הפיאסקו הביטחוני של ה-7.10. מדינות רבות עומדות להכיר בריבונות הפלסטינית, ובסוף ישראל תישאר לבד עם טראמפ ומיקרונזיה, אך נתניהו אינו ירא מהתסריט הזה. הוא חושש אך ורק לדבר אחד ויחיד: המשך שלטונו ולשלמותה של הקואליציה.

בכך הוא פוגע בחטופים, בישראל כולה, בפלסטינים וגם במדינות הערביות, שכרגע מותקפות על ידי האסלאמיסטים, שמנסים להדליק את השטח במצרים, ירדן, מרוקו, סעודיה ומדינות ערביות נוספות. ישראל כבר נמצאת בעין הסערה הבינלאומית, אך עדיין לא הגיעה תחתית. המפגש הזה, עם התחתית, עלול להיות כואב מאוד.

עזתים נושאים סיוע הומניטרי במסדרון נצרים שבמרכז רצועת עזה, 30 ביולי 2025 (צילום: Eyad BABA / AFP)

ירדן נאבקת בהפצת פייקים

השבוע, כאשר הרשתות החברתיות בעולם הערבי רחשו מזעם על ישראל ואלה שמשתפות איתה פעולה (כלומר מדינות ערב שנרמלו את היחסים עם ישראל), ועדת התקשורת הירדנית הוציאה הנחייה מחייבת לכל כלי התקשורת האוסרת עליהם לבצע פעילות תקשורתית בשטח, במיוחד סיקור רחוב או צילום, ללא קבלת רישיונות והיתרים מוקדמים. ההנחיה נועדה להגביל את הפעילות התקשורתית לעיתונאים הפועלים במסגרת מוסדות תקשורת מוכרים.

על פי ההודעה של ועדת התקשורת, בחודשים האחרונים "התרבו אנשים פרטיים וחסרי רישיון הפועלים כעיתונאים ברשתות החברתיות, מבלי להחזיק באישורים מקצועיים או פיקוח משפטי. תופעה זו כללה ראיונות רחוב חובבניים עם סטודנטים לאחר בחינות הבגרות, שגרמו ללחץ פסיכולוגי ולמבוכה ציבורית".

ברקע הזעם ברחוב הערבי על ישראל, ירדן הוציאה הנחייה מחייבת לכל כלי התקשורת האוסרת עליהם לבצע פעילות תקשורתית בשטח, במיוחד סיקור רחוב או צילום, ללא קבלת רישיונות והיתרים מוקדמים

בירדן יש מי שרואה בכך מאמץ להגן על העיתונאות המקצועית מפני פייקים ודיסאינפורמציה, בעוד שאחרים מביעים חשש מפגיעה בחופש העיתונות. על פי הפרסומים בתקשורת הערבית, הוועדה גם מתכננת להכריז על תקנות רחבות בכל מה שנוגע לתקשורת הדיגיטלית, כולל איסור על פלטפורמות חינוכיות ומשפיענים לעסוק בעבודה תקשורתית ללא רישום ורישוי רשמיים.

בחודש מאי ירדן הוציאה מחוץ לחוק וחסמה 12 כלי תקשורת ש"פגעו בממלכה ובסמליה", ביניהם היו לא מעט כלי תקשורת הקשורים לקטאר, כגון MIDDLE EAST EYE ועוד. באופן רשמי, הפעולה הזאת לא קשורה למלחמה ברצועת עזה, אך ככל הנראה, הקשר הזה קיים.

שיירת משאיות בכביש בירדן עמוסות בסיוע הומניטרי בדרכה לרצועת עזה, 27 ביולי 2025 (צילום: Jordanian Public Security Directorate / AFP)

השנה ירדן גם הוציאה מחוץ לחוק את ארגון האחים המוסלמים ואסרה על פעילות של הזרוע הפרלמנטרית שלו. הלחץ על מדינות ערב המתונות מצד איראן, רשת התקשורת הקטארית וארגוני האסלאם הקיצוני הולך ומתגבר.

המשך המלחמה מסכן את היציבות בממלכה הירדנית, אך נראה שבירושלים ממשיכים להתעלם מסימני המצוקה הללו, ואולי אפילו ממשיכים לשפוך את השמן למדורה בכוונה.

המשך המלחמה מסכן את היציבות בממלכה הירדנית, אך נראה שבירושלים ממשיכים להתעלם מסימני המצוקה הללו, ואולי אפילו ממשיכים לשפוך את השמן למדורה בכוונה

פדיחה באבו דאבי

התקשורת האמירתית לא דיווחה על הסקנדל שיוסי שלי, שגריר של ישראל היה מעורב בו, אך הרשתות החברתיות במדינה וגם במדינות האחרות, מלאות במידע השאול על פי רוב מתקשורת ישראלית.

יוסי שלי, כך על פי הפרסום של ערוץ 12, היה מעורב ב"אירוע מביך בבר שכלל גם נשים" והואשם על ידי הרשויות האמירתיות ב"התנהגות לא נאותה ולא מתאימה לשגריר". בעצם, באבו דאבי מבקשים להחזיר את שלי הביתה לישראל וכבר עכשיו מסרבים לשתף איתו פעולה. מי ידע שזה מה שיקרה, חוץ מכולם?

יוסי שליבזמן שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בישיבת ועדת הכספים בכנסת, 5 ביוני 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ב-2008 שלי הואשם בשבועת שקר וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לאחר שהציג תצהיר כוזב לוועדת המינויים בשירות הציבורי כי אין לו זיקה פוליטית לאף מפלגה, על אף שהיה פעיל הליכוד בעת שמונה ליושב ראש רשות הדואר.

ב-2012 חתם על הסדר טיעון שבו הודה בעבירה של הפרת חובה חקוקה, מבלי שהורשע בביצועה. לפי ההסדר, נאסר עליו לכהן בשירות המדינה עד ליוני 2015.

ב-2008 שלי הואשם בשבועת שקר וקבלת דבר במרמה. ב-2012 חתם על הסדר טיעון שאסר עליו לכהן בשירות המדינה עד ליוני 2015. באפריל 2013 מונה שלי למנכ"ל הליכוד, אך המינוי בוטל עקב הביקורת הציבורית

באפריל 2013 מינה ראש הממשלה נתניהו את שלי למנכ"ל הליכוד, אך כמה ימים אחר כך החליט לדחות את המינוי עקב הביקורת הציבורית, וזאת אף שהיועץ המשפטי של הליכוד בחן את הסדר הטיעון וקבע שאין מניעה למנותו.

ב-2016 החליט נתניהו למנות את שלי לשגריר ישראל בברזיל, מינוי שאושר בינואר 2017 על ידי ממשלת ברזיל. במרץ 2023 פורסם בעיתון "הארץ" כי אישה ברזילאית טענה כי שלי ניסה לנצל אותה מינית כאשר שימש כשגריר בברזיל, בתמורה לסיוע של השגרירות. לדבריה, שלי לחץ עליה להיפגש עימו ביחידות וכי "הוא לא אמר את זה במילים האלו, אבל לא צריך, אנחנו מבינות".

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, מדבר במהלך ישיבת ועדת הכספים בכנסת בירושלים, 22 בפברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ב-29 בדצמבר 2022 החליט נתניהו למנותו למנכ"ל משרד ראש הממשלה, והוא נכנס לתפקידו רשמית ב-8 בינואר 2023, ולאחר כמה אמירות מזעזעות כגון "המסיבה תרמה לכאוס בשבעה באוקטובר", הדרך למינוי בתור שגריר ישראל באבו דאבי הייתה קצרה.

התמונה ברורה כשמש: ראש הממשלה בוחר להקיף את עצמו באנשים בעייתיים, עם רקע של עבירות (ראו את מינוי של ח"כ חנוך מילביצקי החשוד באונס ליו"ר ועדת הכספים ממש עכשיו).

הנזק שנגרם לתדמיתה של ישראל וליחסים עם מדינות זרות הוא כנראה אגבי בעיני נתניהו, אך האמירתים רואים במינוי של איש שהיה פסול מלכתחילה ועכשיו גרם למבוכה גדולה זלזול בהם ובחשיבות היחסים בין המדינות

הנזק שנגרם לתדמיתה של ישראל וליחסים עם מדינות זרות הוא, כנראה, אגבי, בעיני נתניהו. לא משהו שצריך להתעכב עליו. אך האמירתים רואים במינוי של איש שהיה פסול מלכתחילה ועכשיו גרם למבוכה גדולה, זלזול בהם ובחשיבות היחסים בין שתי המדינות.

לפני מינויו של שלי, שירת באמירויות אמיר חייאק שעשה עבודה מצויינת ובנה קשרים קרובים עם האמירתים, שחקן משמעותי וחזק במזרח התיכון. זכותו של רה"מ למנות מינויים פוליטיים לתפקידים מסוימים. כך היה תמיד. אך אין לו שום זכות למנות אנשים שאינם ראויים, מוכשרים או מתאימים לתפקידים כאלה שגורמים אך ורק לנזק. לאור כל המחדלים הנוספים, הסיפור הזה נראה זניח יחסית, אך לא כך העניין. מדובר בבאג, לא בפיצ'ר.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי, 15 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

השבוע במזרח התיכון: ירדן מוותרת על הגדה

ב-31 ביולי 1988 הכריז מלך חוסיין על ניתוק כל הקשרים המנהליים והמשפטיים עם הגדה המערבית . במעשה זה ויתרה ירדן למעשה על תביעותיה לגדה המערבית והכירה בארגון השחרור הפלסטיני (אש"ף) כנציג הלגיטימי היחיד של העם הפלסטיני.

ירדן שלטה בגדה המערבית מ-1948 עד 1967 וסיפחה אותה רשמית ב-1950, במהלך שלא זכה להכרה בינלאומית רחבה (בסיפוח הכירו פקיסטן ובריטניה). לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967, כשישראל כבשה את הגדה המערבית, המשיכה ירדן לטעון לריבונות עליה ולשלם משכורות לעובדי הציבור הפלסטינים שם. עם זאת, במהלך שנות ה-70 וה-80 התחזק מעמדו של אש"ף כנציג הפלסטינים, במיוחד לאחר שהוכר על ידי האו"ם והליגה הערבית.

ירדן שלטה בגדה המערבית מ-1948 עד 1967 וסיפחה אותה רשמית ב-1950. לאחר שאש"ף הוכר כנציג העם הפלסטיני, הודיע המלך חוסיין כי ירדן מכבדת את הרצון להקים מדינה עצמאית, ולכן החליטה לוותר על הזיקה לגדה

בנאומו באותו יום הודיע המלך חוסיין כי ירדן מכבדת את רצון אש"ף להקים מדינה פלסטינית עצמאית, ולכן החליטה לוותר על הזיקה אל הגדה המערבית. החלטה זו כללה את פיזור הפרלמנט הירדני, הפסקת הייצוג של הגדה המערבית וחלוקה מחדש של מחוזות בחירה ירדניים כך שייצגו רק את הגדה המזרחית.

על החלטת ירדן השפיעו מספר גורמים: האינתיפאדה הפלסטינית הראשונה שפרצה בדצמבר 1987, הכרת הליגה הערבית באש"ף כנציג הפלסטינים, והרצון להתמקד בפיתוח ובביטחון של ירדן עצמה. התנתקות זו הייתה נקודת מפנה במדיניות המזרח התיכון, שהעבירה סופית את הטיפול בסוגיה הפלסטינית לידי הפלסטינים עצמם.

חוסיין מלך ירדן, 1978 (צילום: AP Photo)