השופט בדימוס אשר קולה, שנבחר לתפקיד נציב תלונות הציבור על שופטים בתמיכת הקואליציה – לאחר שזו שינתה את החוק והפכה את מינוי הנציב להליך הנשלט פוליטית – התחיל לתת תמורה.
החלטתו מאתמול (חמישי) בעניינו של השופט יורם ברוזה מבית משפט השלום בבאר שבע, משקפת רוח חדשה בנציבות התלונות על שופטים, היורדת לחייהם של שופטים ברמת השיחות הפרטיות שהם מנהלים עם קולגות במקום עבודתם, ומאיימת להפוך לרדיפה פוליטית של שופטים שאינם לרוחו של השלטון.
לפני כחודשיים נחשף בערוץ i24 כי בשיחה סגורה שקיימו שופטי המחלקה האזרחית בבית משפט השלום בבאר שבע, השופט ברוזה "התבטא בצורה קיצונית נגד המגזר הדתי" ואמר לשופט אחד:
"לאחר שנסיים עם חמאס, נעבור לטפל בציונות הדתית, למה לא הרגו את בן גביר ואת הבן שלו, את סמוטריץ ואת הבן שלו? הדתיים אשמים בכל, הדתיים לאומיים יותר גרועים מחמאס, הם הסכנה הכי גדולה למדינה".
שורה של ארגוני ימין מיהרו להגיש לנציבות תלונה נגד השופט ברוזה. הנציב הנמרץ פעל כגוף חקירות, זימן אליו שורה ארוכה של שופטים מבית המשפט בבאר שבע, וכן את השופט ברוזה ואת נשיא בית משפט השלום עמית יריב.
ברוזה הכחיש – תחילה בתגובה שהועברה לתקשורת באמצעות דוברות בתי המשפט, ובהמשך גם בתגובתו לנציב – את רוב האמירות שיוחסו לו. שני שופטים (מתוך כלל השופטים שהנציב תישאל) מסרו שברוזה אמר להם במישרין כי "חבל שלא הרגו את בן גביר וסמוטריץ", או "חבל שהם בעצמם לא מתו ב-7 באוקטובר".
רוב המגיבים אמרו שברוזה אינו אדם הנוהג לרסן את דבריו; ארבעה שופטים מסרו שברוזה אמר דברים בנוסח "הדתיים אשמים, הכול בגללכם".
בסופו של יום, הסיק הנציב קולה כי בבית המשפט בבאר שבע "שוררת אווירה עגומה" – מסקנה שאין לה ולעבודת נציב התלונות על שופטים דבר וחצי דבר. הוא גם קבע שהדלפת תכנים מתוך קבוצת הווטסאפ הסגורה של השופטים, פוגעת במרקם היחסים בין השופטים ובאמון הציבור. דומה שאין צורך שהקופה הציבורית תממן נציבות תלונות על מנת להגיע למסקנה שכזאת.
קולה, שכנראה עדיין לא הפנים את ההבדל התהומי שבין תפקידו הנוכחי לבין הקריירה הקודמת שלו, כתב מעין הכרעת דין שבה קבע, ביחס לכל אמירה שיוחסה לברוזה בנפרד, אם הוכח שהדברים אכן נאמרו אם לאו
הנציב קולה, שכנראה עדיין לא הפנים את ההבדל התהומי שבין תפקידו הנוכחי לבין הקריירה הקודמת שלו, כראש הרכב בתיקים פליליים, כתב מעין הכרעת דין שבה קבע, ביחס לכל אמירה שיוחסה לברוזה בנפרד, אם הוכח שהדברים אכן נאמרו אם לאו.
התנהלות כזו של הנציב רחוקה מרחק רב מייעודה המקורי של הנציבות, ומפספסת את העיקר.
השופט ברוזה לא עומד למשפט, ובהחלטתו של הנציב הוא מייצר מציאות חדשה – ודווקא בנושא רגיש ביותר – שבו יש חשיבות לאיזון ראוי בין זכותם של בני אדם להתבטא באופן חופשי ומשוחרר, במגבלות הנדרשות, במקום עבודתם, לבין הצורך להגן על מערכת השפיטה מפני חשיפת עמדותיהם הפוליטיות של שופטים.
ברוזה במידה רבה שיחק לידיהם של חורשי רעתו. כתושב העוטף שפונה יחד עם משפחתו אחרי 7 באוקטובר, הוא העיד על עצמו כי היה נתון במצב נפשי סוער וקיצוני בחודשים הראשונים של המלחמה, וכתוצאה מכך אמר דברים במסדרונות בית המשפט שחרגו לספירה הפוליטית.
השופט לא דיבר באולם המשפט, לא חשף את עמדותיו לבעלי הדין, אלא דיבר בפורומים פנימיים עם עמיתיו השופטים, בחלק מהמקרים בארבע עיניים.
השופט ברוזה לא דיבר באולם המשפט, לא חשף את עמדותיו לבעלי הדין, אלא דיבר בפורומים פנימיים עם עמיתיו השופטים, בחלק מהמקרים בארבע עיניים
ומסקנה נוספת של הנציב – הנציבות אינה קיימת במטרה לברר תלונות של גופים ציבוריים שאין להם ידיעה מכלי ראשון על אודות ההתנהגות שבעטיה מוגשת התלונה. למעשה הנציב קובע כי אין מקום להגשת "תלונות ציבוריות" – על משקל עתירות ציבוריות – מבלי שהמתלוננים עשו את המינימום לברר את אמיתות התלונה טרם הגשתה, בבחינת "יבדוק הנציב אם הפרסום נכון אם לאו".
מתבקש אם כך לשאול, איך באותה נשימה טרח קולה וקיים חקירה מקיפה בתלונות שזה היה טבען המדויק?
הקלישאה שלפיה "מקרים קשים מייצרים דין רע" כאילו נכתבה לטובת המקרה הנוכחי. המקרה של ברוזה איננו המקרה שעליו צריך הנציב להציב סטנדרטים חדשים בדבר מה מותר ואסור לשופטים לומר בחדרי חדרים במקום עבודתם.
הקלישאה שלפיה "מקרים קשים מייצרים דין רע" כאילו נכתבה לטובת המקרה הנוכחי. המקרה של ברוזה איננו המקרה שעליו צריך הנציב להציב סטנדרטים חדשים בדבר מה מותר ואסור לשופטים לומר בחדרי חדרים
יש לוודא ששופטים לא יחשפו את העדפותיהם הפוליטיות, אך הסנקציה שהנציב בחר להטיל בסופו של יום על ברוזה – על אף שלא היה בידו לקבוע שמרבית האמירות שיוחסו לו אכן נאמרו, ועל אף שהתלונה הוגשה על ידי גורמים אינטרסנטיים פוליטיים במתכונת שקולה עצמו מתנגד לה – מהווה סוג של רדיפה פוליטית.
בשורה התחתונה, הנציב נמנע מלהמליץ על הסנקציה החריפה ביותר שנתונה לו, שהיא המלצה לוועדה לבחירת שופטים להדיח את השופט מכהונתו; ואולם הוא בחר בסנקציה אחרת, לא מבוטלת במשקלה, והמליץ על סיום כהונתו של השופט ברוזה כסגן נשיא בבית המשפט, וחזרתו לסטטוס של שופט מן המניין.
זוהי סנקציה שאין לה סיכוי להתממש, ומוטב היה להימנע מלהנכיח את חוסר התוחלת שבה. בהתאם לסעיף 9 לחוק בתי המשפט, שופטים מתמנים לתפקיד סגן נשיא בבתי המשפט לקדנציה של שבע שנים. ההחלטה מתקבלת על ידי שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון במשותף.
ברוזה מונה לסגן נשיא במרץ 2019, ואמור לכהן בסטטוס הזה עד מרץ 2026; ואולם כידוע, שר המשפטים יריב לוין מחרים כל שיתוף פעולה עם נשיא העליון יצחק עמית, ואין כל היתכנות שעד מרץ 2026 הם יפעלו במשותף כדי להדיח את סגן הנשיא ברוזה מתפקידו.
כידוע, שר המשפטים יריב לוין מחרים כל שיתוף פעולה עם נשיא העליון יצחק עמית, ואין כל היתכנות שעד מרץ 2026 הם יפעלו במשותף כדי להדיח את סגן הנשיא ברוזה
הנה דוגמה נוספת לאופן שבו ההפיכה המשטרית, ויחסה המבזה של הממשלה הנוכחית למערכת המשפט, מעקמים את האופן התקין שבו דברים אמורים להתבצע.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוכשארגון המחבלים של הדיקטטור הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו ממנה לנציב תלונות הציבור על שופטים קנאי דתי-משיחי-גזען ופשיסט ששונא את מערכת המשפט ורוצה לנקום בה כי הוא לא מונה לשופט בית המשפט העליון מה רציתם שיצא? קולה!
שלטון ארגוני המחבלים בראשותו של הבוגד ביבים שקרניהו הוא שלטון הנוקמים – לכל אחד יש באמתחתו עלבון צורב. ובראשם אוייב לוין, עוכר דין עלוב שבעלובים שהפסיד בכל התיקים שאותם ניהל בבית המשפט העליון, נשבע להרוס את בית המשפט כי השופטים שלא קיבלו אז את טענותיו המשפטיות הוכיחו לו שמבחינה משפטית הוא אפס מאופס.