סרטון ראשי מערכת הביטחון לשעבר שקראו להפסקת המלחמה חסרת התוחלת בעזה היכה גלים – לא רק בישראל, אלא בעולם כולו.

תועמלני הממשלה מיהרו לקונן על כך שבעולם המערבי והערבי מקרינים שוב ושוב את הסרטון ומקשיבים לדברי שרי ביטחון, רמטכ"לים, ראשי מוסד שב"כ ואמ"ן בדימוס, שמזהירים מפני מלחמה שמביאה את מדינת ישראל לאובדן ביטחונה וזהותה.

מבחינת התועמלנים כל חריגה מהשורה, מה"אחידות הרעיונית" בשירות המנהיג, היא פגיעה במעמדה של ישראל, בעוד שהמציאות מוכיחה פעם אחר פעם, שההיפך הוא הנכון.

מבחינת התועמלנים כל חריגה מה"אחידות הרעיונית" בשירות המנהיג, כמו סרטון בכירי מערכת הביטחון לשעבר – היא פגיעה במעמד ישראל, בעוד שהמציאות מוכיחה שוב ושוב שההיפך הוא הנכון

מי שפוגעת במעמדה הבינלאומי של ישראל, היא ממשלת החורבן שהשתלטה עלינו, ממשלה ששריה כבר אפילו לא מסתירים את תכניות הטיהור האתני שלהם. "אנחנו מוחקים את עזה. היא תהיה יהודית", התגאה "שר המורשת" עמיחי אליהו וחשף בכך את יעדיה האמיתיים של הממשלה, המובלת על ידי חבורה שמקדשת את ההרג ואת המלחמה ואשר הפכה אדישה לחיי אדם, ולא רק של פלסטינים.

מה שהתחיל לפני קרוב לשנתיים כמלחמה צודקת, הפך לכלי שרת בידי ממשלה שחצייה מתנהל לפי קודים של ארגון פשיעה והחצי השני ככת משיחית. שניהם מובילים את כולנו אל אותו אבדון – ערכי ובסופו של דבר גם קיומי.

קשה להבין מה קורה בתוך ראשו של בנימין נתניהו, אבל התחושה היא שככל שהלך רחוק יותר בשימור וביצור שלטונו, כך נפשו הפכה קהה לכל דבר שאיננו האינטרס האישי המיידי שלו, וכי אין הקרבה שלא ידרוש מאתנו כדי לשמר את כוחו – גם אם מדובר בחיי חיילים, גם אם מדובר בחיי החטופים, וגם אם מדובר בחיי האזרחים בעזה שמעניינים מעט מדי ישראלים.

אל מול מנהיגות נעדרת גבולות מוסריים וערכיים, נקודות האור היחידות היוצאות לעולם ממדינת ישראל הן אותם אזרחים הנחושים להתנגד. נחושים להביע עמדה ערכית, גם אם יש לה מחיר.

אזרחים כמו אותם ראשי מערכת הביטחון בעבר שהופיעו בסרטון, כמו פורום הדיפלומטים לשעבר, כמו אותם אמנים אמיצים – שלמרות המחיר הכלכלי שבוודאי ישלמו – העזו לצאת נגד המציאות הבלתי נתפסת של ילדים שנורים למוות ומתים ברעב. 

למען מדינת ישראל, למען מעמדה בעולם ויותר מכל למעננו ולמען הילדים והנכדות שלנו, אסור לנו להרכין ראש בחשש מול אלו המבקשים להשתיק את הביקורת. לא הביקורת פוגעת במדינה ובמעמדה, כי אם השתיקה והפניית המבט מהמציאות האיומה שכולם יודעים שקיימת, אבל מעדיפים שלא לדבר עליה.

את הכתם שדבק ודובק בישראל ייקח זמן רב להסיר, אך החובה שלנו היא לדעת שאנחנו עושים הכול כדי להתחיל את מסע ההיטהרות הארוך, שלא יוכל להתחיל, כל עוד ממשלת החורבן בהובלת נתניהו לא תלך.

מי שפוגעת במעמדה הבינלאומי של ישראל, היא ממשלת החורבן שהשתלטה עלינו, ששריה כבר לא מסתירים אפילו את תכניות הטיהור האתני שלהם. לא הביקורת פוגעת במדינה ובמעמדה, כי אם השתיקה והפניית המבט

השיח על בעיית הסברה מפספס את העניין, שכן לא מדובר בבעיה של שיווק, אלא בבעיה של מדיניות. דווקא הבלטת העובדה שרוב הציבור הישראלי מתנגד לממשלה הזאת ורוצה בסוף המלחמה, מסייעת לתדמית של ישראל ולהבנת רבים בעולם שישראל אינה רק ממשלתה. לא מדובר בכיבוס הכביסה המלוכלכת בחו"ל, שכן הזוועות נשקפות לעולם מכל מסך טלוויזיה – דווקא המחאה מבליטה שיש גם ניקיון לצד הלכלוך.

זה האתגר העומד לפתחנו, במסגרתו על כל אחת ואחד מאתנו להשתמש ביכולותיו, בשמו ובנכונותו לצאת לרחוב ולהפגין, כדי לפעור עוד סדק קטן בחומת הממשלה הזו, עד שסוף סוף תיאלץ לעשות את מה שמצופה ממנה וללכת הביתה. בדרך יגידו לנו שאנחנו "גיס חמישי", "תוקעי סכין בגב האומה" וכיוצא באלה, אבל אנחנו יודעים את האמת – הם המהרסים, אנחנו המשקמים.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.