הנה כ"ץ הצעיר. אז, כלומר, בזמן שהצילום הזה נעשה, בטח קראו לו שרול.
לא יכול להיות שלא קראו לו שרול. גם היום ניתן להניח שיש כאלו שעדיין קוראים לו שרול.
פעם אמרנו שרול. ידענו, ישראל.
אבל שלא נתבלבל, כי מי שהיום הוא השר כ"ץ, אולי היה אז שרול אבל לא נראה לי שהיה שרוליק.
כאן, בצילום שעשיתי בשנות ה-80' לירחון "מוניטין", יש לנו את ישראל כ"ץ הצעיר, בן למשפחת חקלאים, בז'קט מעל חולצה לבנה ומכנסי ג'ינס, מרים ראשו עם מבט ארוגנטי שבולט כשמתבוננים בשפתיו ובמבטו
כי לא כל ישראל הוא בבגרותו שרוליק, אלא אם הוא הקריקטורה הנשכחת של המאייר דוש, בחולם, האיש שהמציא לנו והצחיק אותנו והנעים לנו עם מין שרוליק שהוא פיטר-פני שכזה, שרוליק נצחי שהוא ישראל, שהוא מדינת ישראל, שאינו מזדקן, ולראשו תמיד כובע טמבל.
אלא אם גייסו אותו למלחמה כלשהיא. ואז יחבוש קסדה.
וכאן, בצילום שעשיתי בשנות ה-80' לירחון "מוניטין", יש לנו את ישראל כ"ץ הצעיר, בן למשפחת חקלאים, בז'קט מעל חולצה לבנה ומכנסי ג'ינס, מרים ראשו עם מבט ארוגנטי שבולט כשמתבוננים בשפתיו ובמבטו.
כ"ץ הוא מי שתהילתו אז באה לו כשנטען כי פיזר הפגנת סטודנטים ערבים באוניברסיטת ירושלים עם שרשראות ברזל, וזמן מה אחר כך כלא במשרדו שבקמפוס את מי שהיה אז רקטור האוניברסיטה רפאל משולם.
כ"ץ הוא מי שתהילתו אז באה לו כשנטען כי פיזר הפגנת סטודנטים ערבים באוניברסיטת ירושלים עם שרשראות ברזל, וזמן מה אחר כך כלא במשרדו שבקמפוס את מי שהיה אז רקטור האוניברסיטה רפאל משולם
היום כ"ץ הוא כבר שר החוץ. לבטח עבר, כמו צוערי המשרד, סדנת נימוסים והליכות. הז'קט הוא כבר חלק מחליפת שני חלקים, ואת השרשראות מחליף רעיון האי המלאכותי מול חופי עזה, לרווחת התושבים.
ישראל, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.
איל יצהר הוא צלם שמלווה ומתעד מזה שנים את צדדיה ומרכיביה השונים של ההוייה הישראלית. במהלך השנים עבודותיו התפרסמו ב עיתונים שונים בינהם " מוניטין ", " כותרת ראשית ", רשת שוקן, מוספי "ידיעות אחרונות", עיתונות חוץ, "גלובס" ובתערוכות. והוא אינו אופטימי כלל
הכי אהבתי את הפוזה של מגן העולם החופשי מול הנאצים.
מחולל הפיכה משטרית כדי להחריב את הדמוקרטיה ולהיות דיקטטור, ואז מציג עצמו כמגן הדמוקרטיה והעולם החופשי.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
היה זה המדינאי היהודי הענק הנרי קיסינג'ר שאמר, שלישראלים אין מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים. משפט גאוני שלעיתים היה מדויק להפליא ולעיתים מדויק פחות. מה שבטוח, מעולם לא היה הביטוי הזה נכון יותר מאשר בשנות שלטונו האינסופיות של בנימין נתניהו.
האדם שמבחינתו הכל זה מילים, והרבה פחות מכך מעשים, התמחה זה שנות דור בנאומים חוצבי להבות שמשכנעים את הבייס ואך ורק את הבייס. מספיק היה לגלוש שלשום בטוויטר, לאחר נאום האיש החלול הזה, בשביל להבין את גודל התופעה.
יעוז סבר, איש עסקים, סופר, מנכ״ל MyTeam Group, יו"ר לשכת המסחר ישראל-המפרץ, לשעבר עיתונאי, דובר עיריית רעננה וראש יחידת התקשורת במשרד הביטחון. ישראלי שאכפת לו.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם