הנה כ"ץ הצעיר. אז, כלומר, בזמן שהצילום הזה נעשה, בטח קראו לו שרול.
לא יכול להיות שלא קראו לו שרול. גם היום ניתן להניח שיש כאלו שעדיין קוראים לו שרול.
פעם אמרנו שרול. ידענו, ישראל.
אבל שלא נתבלבל, כי מי שהיום הוא השר כ"ץ, אולי היה אז שרול אבל לא נראה לי שהיה שרוליק.
כאן, בצילום שעשיתי בשנות ה-80' לירחון "מוניטין", יש לנו את ישראל כ"ץ הצעיר, בן למשפחת חקלאים, בז'קט מעל חולצה לבנה ומכנסי ג'ינס, מרים ראשו עם מבט ארוגנטי שבולט כשמתבוננים בשפתיו ובמבטו
כי לא כל ישראל הוא בבגרותו שרוליק, אלא אם הוא הקריקטורה הנשכחת של המאייר דוש, בחולם, האיש שהמציא לנו והצחיק אותנו והנעים לנו עם מין שרוליק שהוא פיטר-פני שכזה, שרוליק נצחי שהוא ישראל, שהוא מדינת ישראל, שאינו מזדקן, ולראשו תמיד כובע טמבל.
אלא אם גייסו אותו למלחמה כלשהיא. ואז יחבוש קסדה.
וכאן, בצילום שעשיתי בשנות ה-80' לירחון "מוניטין", יש לנו את ישראל כ"ץ הצעיר, בן למשפחת חקלאים, בז'קט מעל חולצה לבנה ומכנסי ג'ינס, מרים ראשו עם מבט ארוגנטי שבולט כשמתבוננים בשפתיו ובמבטו.
כ"ץ הוא מי שתהילתו אז באה לו כשנטען כי פיזר הפגנת סטודנטים ערבים באוניברסיטת ירושלים עם שרשראות ברזל, וזמן מה אחר כך כלא במשרדו שבקמפוס את מי שהיה אז רקטור האוניברסיטה רפאל משולם.
כ"ץ הוא מי שתהילתו אז באה לו כשנטען כי פיזר הפגנת סטודנטים ערבים באוניברסיטת ירושלים עם שרשראות ברזל, וזמן מה אחר כך כלא במשרדו שבקמפוס את מי שהיה אז רקטור האוניברסיטה רפאל משולם
היום כ"ץ הוא כבר שר החוץ. לבטח עבר, כמו צוערי המשרד, סדנת נימוסים והליכות. הז'קט הוא כבר חלק מחליפת שני חלקים, ואת השרשראות מחליף רעיון האי המלאכותי מול חופי עזה, לרווחת התושבים.
ישראל, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.
איל יצהר הוא צלם שמלווה ומתעד מזה שנים את צדדיה ומרכיביה השונים של ההוייה הישראלית. במהלך השנים עבודותיו התפרסמו ב עיתונים שונים בינהם " מוניטין ", " כותרת ראשית ", רשת שוקן, מוספי "ידיעות אחרונות", עיתונות חוץ, "גלובס" ובתערוכות. והוא אינו אופטימי כלל
"אני לא מצליח לראות כרגע עתיד. הכול חסום. קשה לי לראות את פני הילדים התמימים ולחשוב איזה עתיד אנחנו משאירים להם"
קיבוץ עין השלושה. סטודנט. פונה לאילת
מדינת ישראל והאזור כולו נמצאים עתה בצומת גורלית למדי. זו צומת מהסוג הקריטי ממש, מסדר גודל הנאמר בדברים פרק ל; יט;
"הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם, אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה; וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה, אַתָּה וְזַרְעֶךָ. .. לָשֶׁבֶת עַל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, לָתֵת לָהֶם".
ד"ר אלי שי הוא עיתונאי, חוקר, ומרצה. עוסק בחקר הקבלה, השבתאות, והמיסטיקה, וגם בחקר ספרות עברית.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
מבנה הממשלה הנוכחית הוא רע. צריך ואפשר לשפרו ללא דיחוי על ידי החלפת הממשלה. משתתפי הקבינט המלחמה הנוכחי יוכלו להמשיך ולהשתתף בקבינט הביטחוני העתידי, וכך תישמר הרציפות של ניהול המלחמה.
בנימין נתניהו יכול לעשות זאת. אם לא יעשה זאת, אז על בני גנץ להקים ממשלה אחרת, ונתניהו ישתתף בקבינט כמו שאריה דרעי עושה היום. חברי הקואליציה צריכים לדרוש את החלפת הממשלה לאלתר, לטובת המדינה, ולוותר על האינטרסים האישיים והמגזריים שלהם. אזרחי המדינה צריכים לעודד וללחוץ על חברי הקואליציה לפעול בדרך זו.
יהודי אזרח ישראל: הדמוקרטיה חשובה ליהדות, והיהדות חשובה לדמוקרטיה הישראלית. אני מעוניין בתגובה שלך.
"אח שלי פתאום שאל, את חושבת שתחזרו לרעים? עד אותו רגע, מעולם לא היה לי סימן שאלה בנוגע לחיים שלנו בקיבוץ. השתרר שקט. אמרתי, אני לא יודעת"
קיבוץ רעים. נשואה ואם לשלושה. פונתה למלון באילת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם