בצל ההודעה כי ישראל וחמאס הסכימו על השלב הראשון במסגרת העסקה לסיום המלחמה, הכולל את שחרור כל החטופים, זמן ישראל שוחח עם פרופסור ענת אלון־בק, מרצה ישראלית־אמריקאית למשפט תאגידי ודיני ניירות ערך בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת קייס וסטרן ריזרב, שהגישה את מועמדותו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לפרס נובל במועד היעד הקבוע בכללי הפרס.

אף שמספר ישראלים דיברו בשבועות האחרונים על הגשות והמלצות, בפועל נבחנות על־ידי ועדת הפרס בנורווגיה רק הבקשות של מי שהגיש את מועמדות הנשיא עד ל־31 בינואר 2025.

בטעמי ההגשה הדגישה אלון־בק את נושא שחרור החטופים כעילה המרכזית למועמדות, והתייחסה לחטופים ששוחררו החל מ־19 בינואר 2025. בשיחה שקיימה אתמול (רביעי) עם זמן ישראל אמרה אלון־בק כי המחשבה על החטופים שעדיין מוחזקים ברצועה, ועל המהלכים הדרושים לסיום המלחמה, שימשו מניע נוסף שהובילה להגשת ההצעה.

בנימוקיה לוועדת הפרס כתבה אלון־בק: "החזרתם של בני הערובה – אחיי ואחיותיי – לא הייתה רק אבן דרך דיפלומטית, אלא אף ניצחון אישי ומוסרי עמוק"

אלון־בק, המשמשת כיום כחוקרת אורחת בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד, אמרה לזמן ישראל: "הגשתי את שמו לוועדת פרס נובל כי רציתי שיהיה תמריץ להחזיר את החטופים. הנשיא טראמפ תמיד אמר שהוא מחויב לכך. נכחתי בטקס ההשבעה שלו בוושינגטון, ומייד לאחר מכן התייעצתי עם מספר אנשים.

"רבים חשבו שזו הגשה מוקדמת מדי ולא הבינו מדוע אני נוקטת בצעד הזה. בין השאר קראתי את הכתיבה של ד"ר קובי ברדה בנושא, כולל כללי ההגשה שהוא חקר, והבנתי שחייבים לפעול לפי הדדליין של הוועדה – והגשתי את שמו בזמן".

פרופ' ענת אלון־בק (צילום: באדיבות המצולמת)

לפני כמה חודשים, בעת ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בוושינגטון, הוא מסר לנשיא טראמפ מכתב המלצה מטעמו לפרס נובל לשלום. נתניהו ידע שמדובר בגימיק תקשורתי, ואם לא הגיש את המכתב במועד הקבוע – מדובר במהלך סמלי בלבד.

יתרה מזאת, הצמדת שמו של נתניהו לפרס נובל לשלום עלולה דווקא לפגוע בסיכויי טראמפ, שכן נתניהו שנוא כיום ברחבי העולם בשל המהלכים הצבאיים של ישראל בעזה ועל רקע צו המעצר התלוי ועומד נגדו מטעם בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.

"מה שמייחד את הנשיא טראמפ היא יכולתו להוביל לתוצאות משמעותיות באמצעות הנהגה נחושה. בהובלתו הושג הסכם הפסקת אש היסטורי, שהוביל לשובם בשלום של חטופים שחייהם היו תלויים על בלימה"

כאמור, ועדת הפרס לא תתחשב במכתבו של נתניהו, ואם טראמפ יוכרז כמועמד לפרס, יהיה זה בזכות עבודתה של אלון־בק ובזכות ההגשה הנפרדת של חברת הקונגרס הרפובליקאית קלודיה טני ממדינת ניו יורק.

בנימוקיה לוועדת הפרס כתבה אלון־בק: "החזרתם של בני הערובה – אחיי ואחיותיי – לא הייתה רק אבן דרך דיפלומטית, אלא אף ניצחון אישי ומוסרי עמוק. האנשים החפים מפשע הללו נלקחו מבתיהם וממשפחותיהם, הוחזקו בשבי בתנאים אכזריים, ושימשו כקלפי מיקוח במלחמה נגד התרבות האנושית עצמה.

מדליית פרס הנובל, 2020 (צילום: Angela Weiss/Pool Photo)

"חזרתם הייתה מעשה של צדק ואנושיות, והנשיא טראמפ מילא תפקיד מכריע בהגשמתו. מה שמייחד את הנשיא טראמפ היא יכולתו להוביל לתוצאות משמעותיות באמצעות הנהגה נחושה. בהובלתו הושג הסכם הפסקת אש היסטורי, שהוביל לשובם בשלום של חטופים שחייהם היו תלויים על בלימה".

אלון־בק אמרה: "מבחינת הנימוקים, אני פשוט העליתי על הכתב את מה שהיה על לבי, ומה שנראה לי לנכון באותו שלב. הפרט המעניין הוא שלפי כללי ועדת פרס נובל יש חמש קטגוריות של גופים או אנשים שיכולים להגיש הצעה לוועדה. אחד מהם הוא פרופסור למשפטים.

"במהלך השנתיים הללו נוצר קשר עם רבות ממשפחות החטופים, והמהלך כולו הוא למען החזרתם וכדי להגיע לסיום המלחמה. המלחמה הזו עושה לישראל נזק אדיר ברמה הבינלאומית, וחשוב מאוד להביא לסיומה"

"כשבוע קודם לכן קיבלתי מן האוניברסיטה העלאת דירוג למעמד של פרופסור, ועימה הגיע מכתב מהדיקן שעדכן אותי שבתור פרופסור למשפטים אני יכולה להגיש מועמדויות לפרס נובל. כמובן שזה היה מכתב סטנדרטי, והוא לא תיאר לעצמו שאני אמהר להשתמש בכך".

ומה משמעותם של המכתבים הציבוריים, כמו זה ששלח נתניהו או מכתבן של משפחות החטופים?
"אלה הם מכתבי חיזוק. הם גורמים לכך שכל העולם מדבר על הנושא הזה. אנשי ועדת הפרס לא חסינים לשיח הציבורי, והמכתבים הללו הם כמו 'קמפיין השפעה'. הם כמובן לא ההגשה עצמה.

שר החוץ מרקו רוביו לוחש לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ עדכון על ההתפתחות במו"מ על סיום המלחמה בעזה, 8 באוקטובר 2025 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

"כל זה לא משנה לי בכלל. לא אכפת לי מעצמי בהקשר של ההגשה הזו, אלא רק שהחטופים יחזרו הביתה. אני מאמינה שזה יכול לקרות, שהנשיא טראמפ יקבל את הפרס.

"מבחינתי האישית, אני חיה בארה"ב עשרות שנים והמלחמה טלטלה אותנו. רצינו להיות מעורבים בעשייה למען משפחות החטופים, ולכן מייד עם ראשית המלחמה התארגנו מספר אקדמאים ישראלים בארה"ב והקמנו גוף בשם 'National Jewish Advocacy Center', שעוסק בתביעות בבתי המשפט הפדרליים בעניינים שונים.

למרות השיח הגובר סביב האפשרות להעניק לנשיא טראמפ את פרס נובל לשלום, רבים מהפרשנים המכירים את דרך עבודת הוועדה מעריכים כי טראמפ לא יזכה השנה בפרס

"אחת התביעות, למשל, היא נגד גוף תקשורת אמריקאי בשם Palestine Chronicle, אשר העסיק בשכר 'עיתונאי' בעזה שגם החזיק חטופים בביתו. תבענו את גוף התקשורת לפי כללי ה־Material Support of Terror (עבירה פלילית על פי "חוק הפטריוט", ט"ש), והתיק נמצא כעת בשלב התצהירים.

"במהלך השנתיים הללו נוצר קשר עם רבות ממשפחות החטופים, והמהלך כולו הוא למען החזרתם וכדי להגיע לסיום המלחמה. המלחמה הזו עושה לישראל נזק אדיר ברמה הבינלאומית, וחשוב מאוד להביא לסיומה. שחרור החטופים הוא המפתח לכך".

"עכשיו או לעולם לא" – שלט בהפגנה למען שחרור החטופים בתל אביב. 4 באוקטובר 2025 (צילום: מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים)

למרות השיח הגובר סביב האפשרות להעניק לנשיא טראמפ את פרס נובל לשלום, רבים מהפרשנים המכירים את דרך עבודת הוועדה ואת חבריה מעריכים כי טראמפ לא יזכה השנה בפרס.

הסיבות לכך מגוונות, ובהן האיומים שהשמיע נגד דנמרק בנושא גרינלנד, מאבקו האגרסיבי נגד מהגרי העבודה בארה"ב, התנערותו מהמוסדות הבינלאומיים, וייתכן שמעל לכל – הכחשתו את המאבק בהתחממות הגלובלית.

טראמפ נשען על תקדים הענקת פרס נובל לנשיא ברק אובמה, אף שבעת ההכרזה על זכייתו לא הוצגו נימוקים קונקרטיים. ייתכן שוועדת הפרס תתעלם השנה ממועמדותו של טראמפ, או שתשקול אותה רק בשנת 2026 – אם וכאשר כל החטופים יחזרו מעזה.