יורם ביטון נהיה עצוב דווקא ברגעים הפרוזאיים של חיי היום־יום בקריית שמונה – לא רק בסיורים באתרים שניזוקו, בדיונים על תקציבים שלא עוברים, או בשיחות עם פקידי ממשלה שמהנהנים באמפתיה כמו כלבי דשבורד לפני שהם חוזרים לדאוג למקומות אחרים בארץ.
"לפני שבועיים הלכתי עם סגן ראש העיר אצלנו לחפש מקום לשתות קפה", מספר ביטון, כיום מנכ"ל החברה הכלכלית קריית שמונה, ועד לאחרונה מנכ"ל העירייה, תפקיד שמילא מאז 2018. "הוא אומר לי 'בוא, פתחו מקום בבית הלל'. ישבנו שם לבד, במסעדה שוממה. אין מטיילים, אין מבקרים, אין כלום.
"אז בזמן שישבתי שם נזכרתי שלפני המלחמה דיברו על רכבת שתגיע לקריית שמונה. את התוכניות לרכבת סיימו ב־2023, לפני המלחמה. אמרו אז שצריך לתקצב 18 מיליארד שקל – בטח עכשיו העלויות כבר גבוהות יותר – ואין שום תקצוב. מתי תצא הרכבת לפועל? אולי בעוד דור. בינתיים קריית שמונה מתרסקת".
ביטון אינו פוליטיקאי. אין לו סכסוך עם אף אחד מהשרים, ולא נראה שממש חשוב לו אם יתנהל מולו אלקין, בן גביר או סמוטריץ'. לא קריטי לו מי יעביר את הכספים הדרושים לעיר – כל עוד הם יעברו
בית הלל גובלת בקריית שמונה ממזרח ונחה על גדות החצבני. כשביקרתי בה לפני שנה וחצי היא הייתה נטושה לחלוטין, ואת הצימרים הכפריים אִכלסו עיתונאים או אנשי צבא, כשמסביבם רועמים התותחים שהשיבו אש למתקפות חזבאללה מעבר לגבול 24 שעות ביממה.
בינתיים חזבאללה מוגר באחד המבצעים המהירים והמרשימים של מלחמת "חרבות ברזל", אך האזור ממאן להשתקם. חלק מהתושבים – כ־75% – אומנם חזרו להתגורר בקריית שמונה ובאצבע הגליל ותפסו מחדש את השטח שאִכלסו במשך למעלה משנה קני התותח, חזירי הבר והזאבים, אך האווירה נותרה שוממה כשהייתה.
![מנכ"ל החברה הכלכלית קריית שמונה, יורם ביטון (צילום: באדיבות המצולם)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/11/WhatsApp-Image-2025-11-03-at-09.48.48.jpeg "מנכ"ל החברה הכלכלית קריית שמונה, יורם ביטון (צילום: באדיבות המצולם)")
ביטון אינו פוליטיקאי. אין לו סכסוך עם אף אחד מהשרים, ולא נראה שממש חשוב לו אם יתנהל מולו זאב אלקין, איתמר בן גביר או בצלאל סמוטריץ'. לא קריטי לו מי יעביר את הכספים הדרושים לעיר – כל עוד הם יעברו. הוא גם נמנע, בצדק, ממענה לשאלות כמו "האם ראש הממשלה דיבר איתך?"
"אני לא מדבר עם ראשי ממשלה או שרים", מבהיר ביטון. "בשביל זה יש ראש עיר. אני מדבר עם פקידים, על תוכניות, כספים ותקציבים".
כדי לפקד על תהליך השיקום של אחד האירועים הטראומטיים ביותר שעברו על העיר הצפונית בישראל – טראומה שהעיר עדיין רחוקה מלשכוח, והופכת במהרה לפוסט־טראומה עם סממנים של משבר מתגלגל ומתמשך – קיבל ביטון על עצמו בחודש שעבר את תפקיד מנכ"ל החברה הכלכלית. אלא שלמרבה האירוניה, הוא מוצא את עצמו לא אחת מחוסר עבודה.
"עברתי מתפקיד מנכ"ל העירייה למנכ"ל החברה הכלכלית שלנו ב־17 בספטמבר, על מנת לקבל את הכסף שמיועד לעיר ולשקם אותה. זאת המטרה שלשמה לקחתי את התפקיד, אבל אין כסף. הכסף לא עובר"
"עברתי מתפקיד מנכ"ל העירייה למנכ"ל החברה הכלכלית שלנו ב־17 בספטמבר, על מנת לקבל את הכסף שמיועד לעיר ולשקם אותה. זאת המטרה שלשמה לקחתי את התפקיד, אבל אין כסף. הכסף לא עובר".
מה הכוונה אין כסף? לאן הוא הולך אם לא אליכם?
"זאת לא שאלה שאתה צריך לשאול אותי", הוא צוחק במרירות. "אולי הוצאות המלחמה או התחייבויות קואליציוניות אחרות? אנחנו יודעים שמי שלוחץ מקבל ומי שלא לוחץ – לא מקבל. אולי אין לנו את הלחץ כמו לחרדים או לתושבי יהודה ושומרון. אנחנו לא מספיק חשובים להם שם למעלה.
"קריית שמונה לא הפגינה, לא סגרה את העיר, לא הבעירה צמיגים. אולי זה יגיע, אבל בינתיים המדינה מאבדת את הגליל".
כשנכנסים למספרים, התמונה נראית עגומה במיוחד. "העיר שלנו לא מתפקדת. אין לנו הכנסות עצמיות ואנחנו לא גובים ארנונה. בממשלה אפילו לא מדברים איתנו, אלא מחליטים עבורנו – על דעת עצמם – למה אנחנו זקוקים.
"בשלושת החודשים של 2023 העבירו לנו 10 מיליון שקלים בכל חודש, בסך הכול 30 מיליון שקלים. ב־2024 – חמישה מיליון שקלים בכל חודש, ובסך הכול 60 מיליון שקלים. ואז זה נעצר. מתחילת 2025 לא קיבלנו אפילו שקל אחד".
לא עבר שום תקציב מיוחד מהמדינה לקריית שמונה ב־2025? אתה רציני?
"לתפעול השוטף של העיר לא קיבלנו שקל אחד אפילו. ציפינו שלכל הפחות נקבל כמו ב־2024 חמישה מיליון שקלים בחודש. עכשיו, תביט, יש לנו הוצאות גבוהות מאי פעם. במשך כל תקופת המלחמה, כל 22 החודשים, דאגנו שאגף שפ"ע יעבוד: בניקיון, בפינוי אשפה, בגינון. הקפדנו לשמור את העיר מדוגמת.
"מבחינת הכנסות לא השתנה הרבה בין השנה לשנה שעברה. אנחנו לא גובים ארנונה מעסקים כי 50% מהעסקים עדיין לא פתחו, ואלה שפתחו לא שורדים"
"חיילים השתלטו על כל המוסדות כאן במהלך המלחמה, וכמובן שפינינו גם את הזבל של צה"ל. בשלב מסוים אמרתי, 'אולי אנחנו עושים טעות שאנחנו מטפלים בחזות של העיר. מאיפה נביא את הכסף הזה?'
"אחר כך נוצרה בעיה של פריצות לבתים הנטושים. הצבא אמר, 'זה לא התפקיד שלי', למשטרה אין מספיק כוח אדם. אז שכרנו חברה פרטית בחצי מיליון שקל בשנה כדי לאבטח את הבתים, שתעשה סיורים ותמנע פריצות. הרי לא יכול להיות שנפקיר בתים בעיר. מי יממן לנו את זה? והיה צריך להאכיל חיות שנשארו מאחור – הרי אנשים נטשו את החיות שלהם. כל זה עולה כסף".
האם חזרת האנשים לעיר לא מייצרת הכנסות?
"מבחינת הכנסות לא השתנה הרבה בין השנה לשנה שעברה. אנחנו לא גובים ארנונה מעסקים כי 50% מהעסקים עדיין לא פתחו, ואלה שפתחו לא שורדים. אין להם כסף לארנונה. אין עסקים עובדים בקריית שמונה. אתה מגיע בשעות הערב – זאת עיר רפאים. ועכשיו בשעון חורף היא כבר נסגרת ב־17:30.
"ב'ענבי זעם' העיר ננטשה לשלושה שבועות ולזיכרוני גם במלחמת לבנון השנייה. כשהתושבים חזרו נתנו להם פטור מארנונה לשלוש שנים. התושבים עכשיו חוזרים אחרי 22 חודש וכבר ביולי קיבלו חשבון ארנונה! אני אומר למדינה: לפחות תיתנו פטור! למה אתם לא פוטרים מארנונה לתקופה? אבל אין עם מי לדבר".
מה עם הצעירים בעיר, לא מבלים?
"הרבה צעירים לא חזרו לגור כאן. בעיקר הצעירים עם הילדים. סגרנו בית ספר יסודי כי לא היה רישום. היינו אמורים לסגור לפחות עוד עשרה גני ילדים. אז במשרד החינוך אמרו, 'שימו 10–11 ילדים בכל גן, מתחת לתקן, ונאשר לכם, רק שלא תסגרו בינתיים. הזוגות הצעירים, בעיקר אלה המשכילים מהמעמד הגבוה, לא חזרו, ולא בטוח שיחזרו. ואנחנו מצפים לגל עזיבה שני אם המצב יימשך ככה".
"בינתיים. הזוגות הצעירים, בעיקר אלה המשכילים מהמעמד הגבוה, לא חזרו, ולא בטוח שיחזרו. ואנחנו מצפים לגל עזיבה שני אם המצב יימשך ככה"
נפנה את ביירות ולבנון – ונשאיר את קריית שמונה
ביטון טוען שהיחס הקר, המפלה והמתעמר כלפי קריית שמונה ותושביה הוא סוגיה ותיקה, הנושאת עימה שובל היסטורי של שנים רבות וגישה אטומה שמסרבת להשתנות – גם כשהמציאות טופחת על פניה. והיא טפחה במלוא עוצמתה ב־7 באוקטובר, לפני שנתיים.
"בתחילת 2019 היה תרגיל של אגף הביטחון שלנו, בהשתתפות המשטרה, כיבוי אש וכל גורמי החירום האחרים. אני יושב בצד, ובסוף התרגיל אני שואל את כל הקצינים האלה: 'תגידו, מה למדתם ממלחמת לבנון השנייה או אפילו הראשונה? ממבצע 'ענבי זעם', ממבצע 'דין וחשבון'? מה למדתם מכל האירועים האלה? כי כל התרגיל הזה שעשיתם לא מפיק שום לקח ממה שחווינו בעיר הזאת'.
"ואני מדבר, ואף אחד מהם לא מבין על מה אני מדבר. אין להם זיכרון מה היה, אין רישום, אין תורות לחימה. אמרתי להם: 'עשיתם עכשיו תרגיל על שהייה ארוכה במקלטים – אני אומר לכם שהתושבים לא נשארים. מניסיון אישי אני אומר לכם, לא משמועות, כי גם אני לא נשארתי עם המשפחה שלי כשהתחילה מלחמה. אף אחד לא מחכה להוראות של ראש עיר או של אלוף הפיקוד. אנשים עוזבים מייד את קריית שמונה'".
מייד כשמתחילה המתקפה?
"עוד לפני. אני אתן לך דוגמה: ב־2006 כשחטפו את שני החיילים וטנק של צה"ל עלה על מטען, כולם ידעו שתהיה מלחמה בערב, תוך שעה–שעתיים העיר ננטשה. אנשים יודעים. הם לא מחכים שהקבינט יתכנס ויחליט להיכנס למלחמה.
"אז אמרתי להם, 'אין תושבים, בשביל מה אנחנו מדמים ישיבה ארוכה במקלטים?' קריית שמונה חיה את זה מעל 50 שנה. היא ננטשה באוגוסט 81, ביוני 82, ב'דין וחשבון', ב'ענבי זעם' ובמלחמת לבנון השנייה. חמש פעמים היא ננטשה ולא נשאר בעיר אף אחד.
"יום שני בבוקר פותחים את החדשות ורואים שהחליטו לפנות את הקיבוצים והמושבים לבתי מלון. התחיל כאוס שלם כאן בעיר – איך עוד פעם קיבוצים ומושבים הולכים לבתי מלון ואנחנו למזרנים בבתי ספר בלי מקלחות?"
"הם לא רצו להקשיב לנו. אלוף פיקוד צפון דאז אמיר ברעם אמר לנו, 'אנחנו לא מפנים את קריית שמונה. נפנה את ביירות ולבנון ולא את קריית שמונה. היא סמל – ולא נפנה אותה'. אמרתי להם, 'לפחות תכינו תוכנית מגירה לפינוי. יש תוכניות מגירה לפינוי לקיבוצים, למושבים ולשדרות. אלה תוכניות פינוי שמתאמנים עליהם. ביקשנו עשרות פעמים והצבא לא היה מוכן. התנגדו בתוקף.
"הגיע שבעה באוקטובר 2023, כל התושבים ראו מה קורה בטלוויזיה – חצי מהעיר ננטשה מייד. ב־12 באוקטובר היה יום חמישי, מגיעים אלינו נציגי משרד הפנים, עם רח"ל (רשות החירום הלאומית), עם פיקוד העורף. כולם הגיעו.
"בסביבות 20:00–21:00 בערב מודיע ראש הממשלה, 'מפנים את קריית שמונה' – ואני אומר, מה השתנה? במשך חמש–שש שנים סירבתם לתכנן פינוי ועכשיו מפנים? אמרו, 'הפעם זה לא בגלל טילים. עכשיו יש חשש שחזבאללה יפלוש'.
"אמרתי, 'בסדר' – וכל הישיבה אני שואל אותם 'לאן התושבים מתפנים? לאן מתפנים?' והם מסרבים להשיב לי. ואני יודע שכשלא משיבים התשובות לא טובות. בסוף מסרו לי רשימה של 44 מתקנים – מתנ"סים ובתי ספר בכמה ערים במרכז – ואומרים לנו שיהיה צריך לפנות בתחילת השבוע את העיר תוך שלוש–ארבע שעות כדי שלא ניכנס לפינוי תחת אש.
"בינתיים ברחובות אצלנו כאוס שלם – אלפי חיילים כל שני מטר עם אפוד מזווד, רובים מכוונים לשמיים, טנקים עומדים באדום בכבישים. טילים, אזעקות, רחפנים, ממש אוירה קשה. אז התקשרתי למנכ"ל עיריית תל אביב כדי להתחיל לארגן את הפינוי ל־25 בתי ספר ברשימה מתל אביב. אמרתי לו, 'אני רוצה לבוא לראות מחר את בתי הספר ולהתארגן'.
"מבחינתם זה טבעי והגיוני שקריית שמונה תשכב על מזרנים בזמן שאחרים יפונו לבתי מלון. בקיצור, אחרי יום אומרים לנו, 'הכול מתבטל. לכל מקום שבו יש חדר מלון בארץ – נשלח אתכם'"
"כשהגענו הוא אומר לי, 'יש לי 100 אלף מפונים, אני יכול להכין קייטרינג רק ל־30 אלף' אין מקלחות בבתי הספר, ישנים על מזרונים, נשים בהריון ומבוגרים על מיטות מתקפלות'. אמרנו, 'בסדר, אנחנו במלחמה, אנחנו לא מתפנקים. מה שצריך נעשה.
"חזרנו הביתה ביום ראשון בערב. יום שני בבוקר פותחים את החדשות ורואים שהחליטו לפנות את הקיבוצים והמושבים לבתי מלון. התחיל כאוס שלם כאן בעיר – איך עוד פעם קיבוצים ומושבים הולכים לבתי מלון ואנחנו למזרנים בבתי ספר בלי מקלחות?
"הודענו שאנחנו מסרבים להתפנות. הגיע אלינו שוב ביום שני בערב אלוף פיקוד העורף. יושבים עד אמצע הלילה לאחת השיחות הקשות שהייתי בהם. אמרתי לו, 'יש לך 100 אלף חיילים בקרית שמונה תביא עוד 100 אלף מצידי. התפקיד שלך הוא לשמור עלינו ואנחנו לא נתפנה בתנאים האלה. לא תהיה פה שוב אפליה'.
"סיפרתי לו איך נפלו פה טילים במשך 50 שנה, כמעט כל שנה. אמרתי לו, 'תגיד, האם מה שנפל פה נפל אי פעם בקיבוצים? אין כמעט אירועים של טילים על הקיבוצים, אז למה להם יש עדיפות על פני התושבים שלנו שסבלו 50 שנה?' הוא לא ידע מה לענות לי".
זאת אפליה מכוונת?
"לא. זה מה שמרגיז אותנו. שזה יוצא להם טבעי, ואף אחד לא מתכוון. מבחינתם זה טבעי והגיוני שקריית שמונה תשכב על מזרנים בזמן שאחרים יפונו לבתי מלון. בקיצור, אחרי יום אומרים לנו, 'הכול מתבטל. לכל מקום שבו יש חדר מלון בארץ – נשלח אתכם'. פיזרו אותנו ב־530 יישובים. אפס קהילה, מפזרים אותנו. בכל מקום זורקים מישהו אחר מקריית שמונה".
"מהרגע שהתפנינו אין ממשלה, אין עם מי לדבר. הקמנו חמ"לים בערים המרכזיות – אילת, ירושלים, תל אביב – שבעה חמ"לים כאלה. כל חמ"ל התנהל כמו עירייה קטנה"
מאז, אומר ביטון, התרגלה העירייה לעשות הכול בעצמה. "מהרגע שהתפנינו אין ממשלה, אין עם מי לדבר. הקמנו חמ"לים בערים המרכזיות – אילת, ירושלים, תל אביב – שבעה חמ"לים כאלה.
"כל חמ"ל התנהל כמו עירייה קטנה, עם מחלקת חינוך, חינוך בלתי פורמלי, מחלקת רווחה. וכך ניהלנו את העיר עם שבעה מחוזות, כשבכל מקום שבו הממשלה נכנסה – היא רק הפריעה. לא עזרה בכלום. אבל בסדר, מה שציפינו מהממשלה היה לפחות שנקבל כסף. זה המינימום".
כמה כסף היה אמור לזרום לעיר עד כה?
"היו שלוש החלטות ממשלה ספציפיות שתקצבו את העיר עד כה. בינואר–פברואר הוחלט להעביר 62 מיליון שקלים לשיקום מוסדות חינוך ששהו בהם חיילים. משרד הנגב והגליל שכר את עמידר ועמיגור לשפץ את המוסדות, אבל הכסף הזה לא עבר דרכנו. אנחנו לא קבענו, והכסף הזה רק השמיש את המוסדות לחזרה לעבודה.
"החלטה נוספת מ־20 ביולי הקצתה 63 מיליון שקלים לשיפוץ תשתיות, מתוכם 33 מיליון ב־2025 ועוד 30 מיליון להקמת יחידת אבטחה כמו בשדרות. עשינו מכרזים, שכרנו קבלנים, יש יחידת אבטחה שזכתה במכרז כבר לפני כמה חודשים. אבל עד עכשיו לא קיבלנו הרשאה כספית מהאוצר. יחידת האבטחה מחכה.
"כל יום אני שואל את משרד הנגב והגליל מה קורה, וכל יום הם עונים לי שהם מחכים שהאוצר ייתן הרשאה כספית. והוא לא נותן. ואז, בארבעה באוגוסט, התקבלה עוד החלטה להעביר 90 מיליון שקלים לטובת שיקום התשתיות. וגם הפעם – אין שום הרשאה. כלום לא הגיע.
"אנחנו מדברים עם משרד הנגב והגליל כל הזמן והוא אומר לנו, 'ברגע שהאוצר ייתן הרשאה, תוכלו להתחיל לעבוד', אבל האוצר לא משחרר. אני לא מבין, כשקיבלו החלטת ממשלה זה לא היה מתוקצב?"
"עכשיו, הכסף הזה מיועד לכבישים, למדרכות ולמעקות – לכל מה שנפגע, וכלום לא נעשה. בינתיים אנחנו יושבים פה ומתייבשים. מבחינת שיקום – העיר מושבתת".
האוצר הוא הצינור הסתום כאן?
"אנחנו מדברים עם משרד הנגב והגליל כל הזמן והוא אומר לנו, 'ברגע שהאוצר ייתן הרשאה, תוכלו להתחיל לעבוד', אבל האוצר לא משחרר. אני לא מבין, כשקיבלו החלטת ממשלה זה לא היה מתוקצב? כשהם קבעו 90 מיליון שקלים לקריית שמונה זה לא היה על דעת האוצר? בוודאי שזה היה.
"אז למה הם לא משחררים? ואז משגעים אותנו – תביאו תוכניות, תביאו כמויות. אנחנו רק מביאים ומביאים – ושום דבר לא זז".
למה משרד הנגב והגליל כל כך חסר אונים מול האוצר? פוליטיקה היא גם לדעת להפעיל לחץ.
"לדעתי מאז קום המדינה אין לקריית שמונה נציג בכנסת. אנחנו נמצאים במשטר קואליציוני, את כל הכסף סוגרים בהסכמים קואליציוניים, וקריית שמונה לא שם. כך כל אצבע הגליל – 50 אלף תושבים ללא נציג. קח את החרדים: תמיד יש להם קרוב ל־20 ח"כים שמייצגים אותם. תושבי יהודה ושומרון – לפחות 25 ח"כים בין המפלגות של בן גביר, סמוטריץ' וליברמן.
"מי מייצג את קריית שמונה בכנסת? מי מייצג את אצבע הגליל? מי סופר אותנו בכלל. איזה שר היה פה בשנה האחרונה? איפה שר האוצר? סמוטריץ' היה באזור באיזה כנס של בני עקיבא, אז קפץ לפה לחצי שעה. אמרתי לראש העיר: מרגע שהסתיימו הטילים באפריל 2024 אנחנו לא מעניינים יותר אף אחד".
ההתחשבנות מול מס רכוש מתישה ומסובכת
ביטון אומר שקריית שמונה נפגעה באופן עמוק ומשמעותי יותר מרוב יישובי הצפון, וביחד עם מטולה היא מתמודדת עם השיקום המורכב ביותר. "האזור של ראש פינה עובד, חצור עובדת. באצבע הגליל אני לא רואה מטיילים, אפילו בחגים כשמזג האוויר פה היה נפלא. מתוך 25 אלף תושבים חזרו לגור בעיר בערך 19 אלף – זה נתון נמוך.
"אפילו בעלי עסקים שעדיין עובדים פה מעדיפים לגור בראש פינה ולנסוע לכאן. ויש עדיין תושבים שבטוחים שיש כאן מנהרות. לך תשכנע אותם אחרי שהצבא התכחש להם במשך שנים"
"אני חושב שהצעירים לא יחזרו. הם הלכו לערי המרכז וראו חיים אחרים: בית חולים במרחק רבע שעה, כשפה הם צריכים לנסוע לצפת שעה ולחכות יום שלם בתור; מכללות ואוניברסיטאות מכל עבר. מה יש פה? אתה רוצה כדורגל, סרט, בית קפה – אין כלום. אז צעירים אומרים לעצמם: 'למה לי להקים בית בקריית שמונה?'
"אפילו בעלי עסקים שעדיין עובדים פה מעדיפים לגור בראש פינה ולנסוע לכאן. ויש עדיין תושבים שבטוחים שיש כאן מנהרות. לך תשכנע אותם אחרי שהצבא התכחש להם במשך שנים. אז ישנה גם בעיה של אמון.
"היו לנו שלושה סוגי פגיעות בעיר: פגיעה ישירה מטילים שפגעו בבתים, פגיעות ונזקים שנבעו מהשימוש הצבאי במבנים ציבוריים, והעזובה שנותרה כתוצאה מהנטישה. ההתחשבנות מול מס רכוש מאוד מסובכת.
"למשל, יש לנו מגרש כדורגל מדשא סינתטי של מחלקות הנוער והילדים שנפלו עליו טילים. רק להחליף את הדשא הסינתטי צריך הזמנה מחו"ל של 1.8 מיליון שקלים. מס רכוש אומר: 'הדשא היה בן עשר שנים'. אבל מאיפה אני אביא את היתרה?"
"נפל אחד מהטילים הגדולים בתוך אגף השפ"ע. הלך הטרקטור, משאית ורכב תיעוד ישן. מס רכוש נותן לי 60 אלף שקל, אבל רכב תיעוד חדש עולה 800 אלף. מאיפה אני אביא עוד 740 אלף שקלים? בסוף עשו טובה ונתנו 120. התקנות של מס רכוש קובעות שמשלמים לך את השווי בקיזוז השנים שחלפו.
"אצטדיון הכדורגל שלנו לא עובד. הקבוצה משחקת בנתניה. הערכת השמאים היא שהשיפוץ עולה 25 מיליון שקלים, ומס רכוש משלם רק שבעה מיליון"
"אותו דבר היה עם הבריכה – עד שגייסנו 900 אלף שקל שהיו חסרים לשיפוץ הבריכה, כבר נגמר הקיץ. אצטדיון הכדורגל שלנו לא עובד. הקבוצה משחקת בנתניה. הערכת השמאים היא שהשיפוץ עולה 25 מיליון שקלים, ומס רכוש משלם רק שבעה מיליון. אמרו שהיציע המערבי בסכנת התמוטטות – זה עוד כמה עשרות מיליוני שקלים.
"איך נוצרה סכנת התמוטטות? ברור שכתוצאה מהטילים. הרי 20–30 שנה הוא לא זז. דרך אגב, אותו הדבר עם עשרות בתים שניזוקו בנזק עקיף, שיצר אפקט של רעידת אדמה כתוצאה מפעילות של צה"ל בלבנון – ואין מי שיפצה אותם. וזה עוד לפני שהתחלתי לפרט את נזקי ההזנחה של צנרת וחשמל כתוצאה מעזיבת הבתים".
המִנהלת שהוקמה הייתה אמורה להיות הכלי שיסיר את החסמים הבירוקרטיים. אז איך אתה מסביר את זה שחזרתם להידפק על דלתות האוצר?
"מינו את אליעזר (צ'ייני) מרום לפרויקטור הצפון, והוא לא הצליח – ואז התפטר. העבירו את התפקיד לעינב פרץ, שממונה על המחוז, ואתמול שמעתי שהעבירו למישהו שלישי.
"צ'ייני הכין בשביל כל פורום הרשויות תוכנית לשיקום הצפון שעלותה 31 מיליארד שקלים. משה דוידוביץ, יו"ר פורום קו העימות, הכין תוכנית שעלותה 30 מיליארד. אנחנו הכנו תוכנית של 10.5 מיליארד שקלים לשיקום קריית שמונה.
"אלא שהאוצר אפילו לא קרא את התוכניות. הוא תקצב השנה 15 מיליארד שקל לשיקום הצפון. 2025 עוד מעט נגמרת! איפה הכסף? אנחנו, כאמור, לא ראינו שקל. אז אולי הוא מתקצב סתם".
"האוצר אפילו לא קרא את התוכניות. הוא תקצב השנה 15 מיליארד שקל לשיקום הצפון. 2025 עוד מעט נגמרת! איפה הכסף? אנחנו לא ראינו שקל. אז אולי הוא מתקצב סתם"
משרד האוצר: האחריות לא שלנו, אלא של משרדים אחרים
במשרד האוצר לא התייחסו באופן פרטני לתוכניות שעליהן מדבר ביטון, והגיבו בתגובה כללית: "משרד האוצר הקצה את כל התקציבים הדרושים נכון לעכשיו. המשרד הוביל בשנתיים האחרונות תוכניות אדירות לא רק לשיקום הצפון אלא גם לפיתוחו, זאת מתוך ראייה לאומית".
בתשובה לשאלות זמן ישראל העביר המשרד את האחריות למשרדים אחרים: "חלק מתקציבי החלטות הממשלה הוקצו למשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי ונמצאים בניהולו ובאחריותו. יתרת תקציבי השיקום ממתינה לדיון בוועדת הכספים של הכנסת, על מנת שתוכל לעבור למשרד, ככתוב בהחלטת הממשלה.
"מימוש החלטת הממשלה לשיקום ופיתוח הצפון הוא באחריות שר הכלכלה זאב אלקין. עם הבשלה מקצועית של התוכנית היא תתוקצב בסכום האמור".
ממשרד הנגב והגליל נמסר בתגובה: "המשרד פועל באופן מתמיד לחיזוק קריית שמונה בשגרה ובחירום, ועובד באופן צמוד עם עיריית קריית שמונה והעומד בראשה. רק לאחרונה התקיים יום דיונים שלם ומוצלח מאוד בין העירייה לבין המשרד על המשך תקציבי השיקום והפיתוח.
"המשרד מציע למנכ"ל החברה הכלכלית להתעדכן עם ראש העיר ומנכ"ל העירייה בנוגע להתקדמות הפרויקטים, והמשרד ימשיך לעמוד לצידה של העירייה – כפי שהוא עומד מאז המלחמה – בקידום שיקום העיר, מוסדות הציבור ומבני החינוך, ותקציבי החוסן.
"המשרד כבר הוציא, ביצע ותקצב פרויקטים בקריית שמונה בעשרות מיליונים, וימשיך לעשות זאת בשיתוף פעולה מוצלח עם העירייה, עם האוצר, עם מנהלת התנופה לצפון ועם כלל הגורמים המעורבים. תקציבים נוספים עברו לאחרונה בוועדת הכספים והגיעו למשרד, והרשאה ראשונה על סך 10.2 מיליון שקלים נשלחה לרשות".
"תקציבים נוספים עברו לאחרונה בוועדת הכספים והגיעו למשרד, והרשאה ראשונה על סך 10.2 מיליון שקלים נשלחה לרשות"
עם זאת, גם ביטון הדגיש בריאיון כי שיתוף הפעולה עם המשרד לפיתוח הנגב והגליל הוא טוב ויעיל, וכי הבעיה מתעוררת בעיקר מול אישורי האוצר שמעכבים את העברת הכספים.
מרשות המיסים נמסר בתגובה: "על פי חוק מס רכוש, קרן הפיצויים מפצה בגין עלות החזרת המצב לקדמותו – ללא שדרוג. כמו כן, הקרן מפצה בגין נזקי מלחמה בלבד.
"במקרה של קריית שמונה הקצתה הממשלה מיליוני שקלים לצורך שיפור ושדרוג מבנים ותשתיות, מעבר למה שמתחייב מכוח חוק מס רכוש. מכיוון שמדובר בפרויקטים המתוקצבים ממספר מקורות שונים, הם מנוהלים בשיתוף פעולה ותיאום בין קרן הפיצויים, עיריית קריית שמונה ומשרד הנגב והגליל.
"לאחר שיקום כל מוסדות החינוך בעיר, הופסק שיתוף הפעולה חד־צדדית מצד העירייה. למרות זאת, קרן הפיצויים ניסתה בכל דרך לקדם את שיקום יתר מוסדות הציבור, ואכן אתרים כדוגמת דשא סינתטי ובריכה עירונית שוקמו על ידי חברות משקמות מטעם הקרן או בהסכמי פשרה עם העירייה.
"נציגי מס רכוש ביצעו הערכות נזק לכל האתרים ושילמו מקדמות לעירייה. יתרת הסכום תשולם לאחר שיוצגו חשבוניות המעידות על ביצוע השיקום בפועל"
"נציגי מס רכוש ביצעו הערכות נזק לכל האתרים ושילמו מקדמות לעירייה. יתרת הסכום תשולם לאחר שיוצגו חשבוניות המעידות על ביצוע השיקום בפועל".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואפשר היה לראות את ההתעלמות הבוטה בתשובת הנאשם לתושבת העיר "את משעממת", לשאלתה לגבי הקמת חדר מיון קדמי באחריות בי"ח זיו בצפת ; איפה נמצא המנהיג העכשווי כמו יוסי שריד ז"ל, שגם לימד אזרחות בבי"ס התיכון וגם חי !!! בקרית שמונה תקופה מסויימת.