1

הדוח החמור שמבקר המדינה פרסם השבוע על מצב פרויקט המטרו מפתיע כמו לחות באוגוסט בתל אביב. מי שחשב שמיזם לאומי בהובלת משרד התחבורה, שמחייב תכלול בין עשרות גופים ואלפי משימות יתקתק כמו שעון שוויצרי – שיקום.

יש דברים שבשביל לדעת אותם לא צריך את המבקר. למשל, העובדה המדהימה שלפרויקט תשתיות מורכב בקנה מידה עולמי אין מנהל. ממשלת ישראל נזקקה לשלוש שנים מאז שהוקמה ועדת האיתור (יוני 22') ועד שעוזי יצחקי, לשעבר מנכ"ל משרד התחבורה, מונה למנהל רשות המטרו, וכעבור חמישה חודשים בלבד התסכול גבר עליו והוא התפטר. מאז חלפו חודשיים ועדיין אין מחליף באופק.

הדוח החמור שמבקר המדינה פרסם השבוע על מצב פרויקט המטרו כלל לא מפתיע. יש דברים שבשביל לדעת אותם לא צריך את המבקר. למשל, העובדה המדהימה שלפרויקט תשתיות מורכב בקנה מידה עולמי אין מנהל

מדובר, כזכור, בפרויקט של 177 מיליארד שקל, עם 300 קילומטר של מסילות, 109 תחנות ומעבר דרך 24 עיריות ורשויות מקומיות, אבל לממשלת ישראל לא דחוף שמישהו ינהל את כל זה.

הדמיה של המטרו בתל אביב (צילום: אתר נת"ע)

חלק מהחידושים שהציג המבקר נוגעים דווקא לאזורים האפרוריים יותר של האירוע הרב-תחומי העצום הזה. למשל המחסור במהנדסים. המטרו יזדקק לאלפי מהנדסים, ומתברר שכבר ב-2020 הועדה לתכנון ותקצוב של ההשכלה הגבוהה הציבה יעד גידול של 300 סטודנטים לתואר ראשון בהנדסה אזרחית, 60 סטודנטים לתואר שני עם תזה ו-20 דוקטורנטים.

חלק מהחידושים נוגעים דווקא לאזורים האפרוריים יותר של האירוע הרב-תחומי העצום הזה. למשל המחסור במהנדסים. הוחלט על תמריץ כלכלי כדי להעלות את מספר הסטודנטים – אך הפרויקט דעך בשקט

כדי להגיע אל היעד הות"ת דרשה מכל מוסד אקדמי להציג גידול של 10 סטודנטים לפחות ביחס לשנה הקודמת, ולכל מוסד שיעמוד ביעד הובטח תגמול כספי פר סטודנט. בשנה הראשונה שבה הוחלט על התמריץ הכלכלי חלה עלייה של 312 סטודנטים (7%) במקצועות ההנדסה האזרחית, אבל מאז 2021 חלה ירידה עקבית במספר הסטודנטים עד למספר שנמוך משנת הבסיס.

למשרד התחבורה, קובע המבקר, אין שום תוכנית לעידוד לימודי ההנדסה האזרחית על אף שצפוי מחסור גדול במהנדסים לעומת הצרכים של המטרו.

הדמיה של מתחם המטרו "השלום" בתל אביב (צילום: נת"ע)

עיון בדוח המבקר מבהיר ששנים לא קלות עומדות לעבור על מיליוני תושבי גוש דן רבתי בהמתנה למטרו המיוחל. שנים של חפירות, רעש, אבק ופקקים. לפי המבקר, במהלך העבודות צפויה תוספת של 72 אלף נסיעות משאית בחודש – יותר מאלפיים ביום – במרכזי אוכלוסייה צפופים.

מול ההיקפים האלה, העבודות על קווי הרכבת הקלה שהפכו (והופכות) את תל אביב ושכנותיה לאתר בנייה הן קדימון קליל לעומת מה שצפוי לנו בשנות המטרו.

עיון בדוח המבקר מבהיר ששנים לא קלות עומדות לעבור על מיליוני תושבי גוש דן רבתי בהמתנה למטרו המיוחל. עבודות על קווי הרכבת הקלה הן קדימון קליל לעומת מה שצפוי לנו בשנות המטרו

להלביש רשת של רכבות תחתיות על גוש מטרופוליני קיים ומאוכלס בצפיפות זה אתגר כמעט חסר תקדים במונחים עולמיים. כדי שזה יעבור בשלום הוא צריך להיות מתוכנן למשעי, מתוכלל לתפארת, מדויק ויעיל. שום דבר שמתכתב עם משרד התחבורה וממשלת ישראל שאנחנו מכירים.

ספק אם יש ישראלי אחד שמאמין שהמטרו ייצא לדרך בעוד 9 שנים (שנת היעד הרשמית לתחילת הפעלה חלקית היא 2034, ולהפעלה מלאה 2037). השאלה כרגע היא לא מתי המטרו ייסע – לאיש אין מושג – אלא כמה נורא זה יהיה תוך כדי ההמתנה.

עבודות על המטרו בתל אביב, 2025 (צילום: נת"ע)

כדי שזה יהיה נסבל, הישראלים צריכים לדעת שהפרויקט נתון בידיים טובות, שמישהו באמת יושב וחושב איך לעשות הכל כדי לצמצם את הסבל ושיבוש החיים במהלך שנות העבודה, שכל מה שרע הוא רע הכרחי ושיש אופק וודאי ותאריך שבו הכל אמור להיגמר. מכיוון שכל הדברים הבסיסיים האלה לא קיימים, מיליוני ישראלים צועדים לקראת רמות חדשות של תסכול וחוסר אונים.

למרבה התדהמה, שרת התחבורה מירי רגב מצליחה ליצור את הרושם שכל זה בכלל לא נוגע לה. השבוע בעת פרסום דוח המבקר היא הייתה, שוב, בחו"ל, מהגגת בזום עם אילון מאסק על תחבורה חכמה.

כדי שזה יהיה נסבל, הישראלים צריכים לדעת שהפרויקט נתון בידיים טובות, אך למרבה התדהמה, שרת התחבורה מירי רגב מצליחה ליצור את הרושם שכל זה בכלל לא נוגע לה

רגב, אומר גורם בתחום התחבורה, לא לחוצה משלוש סיבות: 1. כשהמטרו יהפוך לבעייה יומיומית ולמחדל לאומי זה כבר מזמן יהיה התיק של מישהו אחר.

2. זה יקרה בעיקר בגוש דן, המקום שבו – בתפיסת העולם של רגב כמובן – גרים ליברלים, פריבילגים וכל מי שהוא לא הבייס שלה.

3. וחוץ מזה, בתרבות הפוליטית ולקיחת האחריות ששוררת כאן מאז ה-7 באוקטובר, גם אם המטרו יתברר כמחדל היסטורי שום דבר לא קרה, ואם קרה אז מה קרה. ותמיד כמובן אפשר להאשים את בג"ץ.

שרת התחבורה מירי רגב, אוגוסט 2025 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

2

לשרה להגנת הסביבה עידית סילמן יש כנראה קושי עקרוני בהבנת פסקי דין של בתי משפט שדנים בענייניה. הקושי הזה צף לראשונה כשהצהירה בראיון ל'פגוש את העיתונות' שירדן מן, האישה שהואשמה בתקיפת סילמן במרכז מסחרי ברחובות, לא זוכתה. אבל מן כן זוכתה, לחלוטין.

סילמן המשיכה וטענה שהשופטת קבעה שמן החטיפה לה, אבל מה שהשופטת קרן וקסלר כתבה בפסק הדין זה "מהתיעוד עולה שהייתה זו השרה סילמן שיצרה מגע בכך שרצה אחרי הנאשמת, הגיחה מאחוריה, חסמה את דרכה, התקרבה אליה ונכנסה בהפתעה למרחב האישי שלה תוך קירוב הטלפון הנייד שלה בסמוך לפניה… תגובתה של הנאשמת בהסטת הטלפון שנתחב לפניה היתה מתוך רפלקס שנועד להגן על פניה ועיניה". בקיצור, לא החטיפה ולא נעליים.

לשרה להגנת הסביבה עידית סילמן יש כנראה קושי עקרוני בהבנת פסקי דין של בתי משפט שדנים בענייניה. הקושי הזה צף לראשונה כשהצהירה שמי שהואשמה בתקיפתה לא זוכתה, למרות שזוכתה. השבוע זה קרה שוב

השבוע זה קרה שוב. במהלך נאום בכנסת, בדיון שעסק בכלל בהצעת חוק הנוגעת לשירות בתי הסוהר, סילמן בישרה חגיגית לחברי הכנסת שבעתירה שהוגשה נגד המשרד להגנת הסביבה בג"ץ קבע שהמשרד צודק ודחה את העתירה על הסף. וזה, ובכן, לא קרה.

"הכסף הושקע בשיקום הדרום והצפון, והמשרד קיבל החלטה מושכלת להסיט תקציבים" – השרה להגנת הסביבה מגיבה לב"ץ שהוגש נגד המשרד: "ארגון מגמה ירוקה שהוא מגמה רעה עשה כנסים לטובת תושבי עזה"@iditsilman pic.twitter.com/E8KuJC9njt

— ערוץ כנסת (@KnessetT) December 29, 2025

סיפורה של העתירה מתחיל בהחלטה של סילמן לבטל את כספי התמיכות שהמשרד מעביר מדי שנה לארגוני הסביבה.

מדובר בסכום של 11 מיליון שקל שמחולק בין הארגונים השונים, ביניהם כאלו שהתמיכה הזו היא החמצן שמאפשר להם לפעול, שמבצעים עבודת שטח ומגיעים למקומות ולמשימות שמשרד ממשלתי לא יכול להגיע אליהם.

כך, למשל, מנהל הארגון החרדי 'לשומרה' שפועל בציבור החרדי סיפר לאחרונה שהארגון נאלץ לבטל פעילויות חינוכיות עם אלפי בני נוער חרדים בגלל ביטול התמיכה.

הסיפור מתחיל בהחלטה של סילמן לבטל את כספי התמיכות בסך 11 מיליון שקל שהמשרד מעביר מדי שנה לארגוני הסביבה. זכותה של השרה להעביר את התקציב למטרה אחרת, רק שסילמן פעלה לכאורה בחוסר סמכות

זכותה של השרה להעביר את התקציב למטרה אחרת, רק שסילמן פעלה לכאורה בחוסר סמכות: כספי התמיכות מגיעים מתוך קופת הקרן לשמירת הניקיון, ובינואר השנה החליטה הנהלת הקרן דווקא כן להעביר את כספי התמיכות בסך 11 מיליון שקל לארגוני הסביבה.

לאור זאת, "חיים וסביבה", ארגון הגג של התנועה הסביבתית, עתר לבג"ץ באמצעות עו"ד בר רוזוב מ"אדם, טבע ודין". לטענת העותרים, מרגע שהתקבלה ההחלטה בהנהלת הקרן סילמן לא יכולה לבטל אותה על דעת עצמה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן בכנס "בשבע", 26 בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מישהו במשרד להגנת הסביבה כנראה הבין שלטענה הזו יש רגליים, ובאורח פלא ב-19 בנובמבר התכנסה הנהלת הקרן והפכה את החלטתה המקורית מינואר. לאור העובדה שבראש הקרן עומד מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, איש אמונה של סילמן, ורוב החברים בה מונו על ידה, לא קשה להבין מה קרה כאן.

כך או כך, לדיון בבג"ץ הגיעו הצדדים כשהנסיבות השתנו מאלה המתוארות בעתירה, והמשיבים יכלו לנפנף בכך שאין סתירה בין החלטת השרה להחלטת הנהלת הקרן.

מישהו במשרד להגנת הסביבה כנראה הבין שלעתירה יש רגליים, ובאורח פלא התכנסה הנהלת הקרן והפכה את החלטתה המקורית מינואר. כך, יכלו לנפנף בבג"ץ בכך שאין סתירה בין החלטת השרה להחלטת הנהלת הקרן

בנסיבות האלה, הבהירו שופטי בג"ץ (יעל וילנר, יחיאל כשר ורות רונן) לעו"ד רוזוב שהעתירה בתצורתה הנוכחית לא רלוונטית, אבל מאחר שלארגוני הסביבה יש גם טענות מהותיות כלפי עצם ההחלטה היא יכולה לתקן את העתירה ולהגיש אותה בנוסח חדש.

כדי להבהיר שמבחינתם זה דיון רלוונטי ופתוח, הורו השופטים לנציגת המדינה לוודא שהתקציב המדובר- 11 מיליון שקל – יישמר, וכי אם וכאשר השופטים יקבלו את העתירה ויורו להעביר את הכסף לארגוני הסביבה המדינה לא תטען שכבר נעשה בכסף שימוש אחר.

עידית סילמן במליאת הכנסת, 16 באוגוסט 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"עם קבלת החלטה חדשה של הקרן לשמירת הניקיון", כתבו השופטים בהחלטתם, "השתנתה התשתית העובדתית העומדת בלב העתירה. לפיכך אנו מורים על מחיקת העתירה, תוך שמירת זכויות העותרת. רשמנו לפנינו את הצהרת באת כוח המשיבים כי ככל שבית המשפט יורה על קבלת העתירה, יימצא מקור תקציבי. אין צו להוצאות".

בימים הקרובים תוגש העתירה המעודכנת, בה יטענו ארגוני הסביבה כי שינוי ההחלטה של הקרן הוא ניסיון להכשיר את השרץ וכי שינוי רטרואקטיבי כזה יכול להיעשות בנסיבות מאוד מסוימות שלא התקיימו כאן.

בימים הקרובים תוגש העתירה המעודכנת, בה יטענו ארגוני הסביבה כי שינוי ההחלטה של הקרן הוא ניסיון להכשיר את השרץ וכי שינוי רטרואקטיבי כזה יכול להיעשות בנסיבות מאוד מסוימות שלא התקיימו כאן

לסיכום: בג"ץ לא דחה את העתירה על הסף ובוודאי לא קבע שהמשרד להגנת הסביבה צודק, כפי שטענה סילמן מעל הדוכן במליאה.

ייתכן שזה עוד יקרה, בהחלט אפשר שבג"ץ יימנע מהתערבות בהחלטות השרה והמשרד, אבל זה רק מחדד את התהייה מה בער לסילמן לרוץ לספר לחבר'ה צ'יזבטים, במקום להתאזר מעט בסבלנות ולחגוג כשבאמת תהיה לה סיבה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן במליאת הכנסת, 10 בפברואר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

למרבה האירוניה, ההסתמכות על בג"ץ גרמה לסילמן לשאת נאום מפותל, עמוס סתירות פנימיות, שבו מצד אחד היא מברכת על פסיקת בג"ץ (שלא הייתה) ומנגד כותשת אותו כמיטב המסורת של חברי הממשלה בימים אלה.

ככה זה נשמע:

"לכן גם בג"ץ שלכם, זה שאתם נתתם לו את הסמכות העליונה שהיא מעל הכל והוא ואין בלתו, יש כאלה שהם בית משפט עליון שהם חושבים שהם צריכים להיות עליונים וגם לשמור על החברים העליונים שלהם ויש שם קשרים של יד לוחצת יד בצורה פשוט מטורפת.

"באו והחליטו שמה שבסמכות הממשלה ומה שבסמכות החוק ומה שהממשלה עושה שהיא בסמכות ובחוק מה לעשות מגיע הפיראט המשפטי יצחק עמית שבחר את עצמו לעצמו בעבריינות משפטית"…

וכך זה נמשך ונמשך. ומה יהיה על הסביבה בישראל? מישהו צריך להגן עליה, כי השרה עסוקה בדברים אחרים.

הרכב שופטי בג"ץ בעתירות בפרשת הפצ"רית – גילה כנפי־שטייניץ, יעל וילנר ואלכס שטיין, 11 בנובמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

3

במבט ראשון נדמה שמקבץ העצים הצפוף שהתנוסס מולי חווה שרפה גדולה. בסך הכל הגיוני: שמורת בארי, לב העוטף, מאות מטרים מגדר הרצועה, בוודאי היו פה הרבה נפילות במלחמה שהציתו את השטח.

אבל זו לא שרפה. העצים נראים חרוכים, אבל היערנים מסבירים שמדובר בעצים – יערות שלמים למעשה – שמתו מהתייבשות בגלל מצוקת הגשמים שפקדה את הנגב המערבי בשנים האחרונות.

העצים נראים חרוכים, אבל היערנים מסבירים שמדובר בעצים – יערות שלמים למעשה – שמתו מהתייבשות בגלל מצוקת הגשמים שפקדה את הנגב המערבי בשנים האחרונות

ולא, המטחים העזים שניתכו על האזור בסבבי הגשם האחרונים לא יחזירו לחיים עץ שכבר התחיל בתהליך ההתייבשות. ייתכן שהם הצילו עצים שהיו על הסף, ואין ספק ששיפרו מאוד את מאזן המים לקראת השנים הבאות, אבל מי שמת – מת.

ועץ שמת – יצטרכו לכרות אותו לפני שיקרוס מעצמו. היערנים של קק"ל יסרקו את היערות כדי לזהות את העצים שמועדים לנפילה ושעלולים לסכן מטיילים. אם לעצים הייתה מצבה, היה צריך לכתוב עליה "קורבנות הבצורת".

עצים שהתייבשו בעוטף עזה, דצמבר 2025 (צילום: אביב לביא)

4

80 קרונות חדשים, מותאמים לאופניים, משתלבים בימים אלה בהדרגה בקווים של רכבת ישראל. בכל קרון כזה, מדגם 'אלסטום', יש 18 מתקני עגינה.

80 קרונות חדשים, מותאמים לאופניים, משתלבים בימים אלה בהדרגה בקווים של רכבת ישראל. קרון האופניים יהיה תמיד הכי דרומי ברכבת, יסומן באפליקציה וגם יישא ציור של אופניים על הקרון עצמו

קרון האופניים יהיה תמיד הכי דרומי ברכבת, יסומן באפליקציה וגם יישא ציור של אופניים על הקרון עצמו. בתוך הכאוס התחבורתי הגדול, צעד קטן וחשוב בדרך להגעה רציפה מדלת לדלת.

קרונות מותאמים לאופניים משתלבים ברכבת (צילום: רכבת ישראל)