השיח לקראת בחירות 2026, שאם אכן יתקיימו הן יתרחשו בין מאי לאוקטובר (המועד הקבוע בחוק הוא 27.10), עוסק לא מעט באיומים על טוהרן. החשש להגינותו של הליך הבחירות עלול, בין השאר, לערער את אמון חלקים מן הציבור בספירת הקולות ובאמינות התוצאות הסופיות לפני הבחירות, מצב שעלול למנוע מרבים את ההליכה לקלפי.

יתכן גם מצב, שראשי המפלגות אשר יאבדו את השלטון יערערו על תוצאותיהן, מצב שעלול להוביל למהדורה ישראלית שתדמה למתקפה על הקפיטול ב-2021.

מערכת הבחירות של 2026 היא ההזדמנות האחרונה להחזיר את המדינה למסלול דמוקרטי-שוויוני, הזדמנות שלא תחזור להחליף באמצעות הקלפי את שלטון הליכוד. הליכוד מבין היטב שסיכוייו בקלפי קלושים, וכי זה יקשה עליו להמשיך ולאחוז בהגה השלטון. לכן אנשיו יעשו כל שביכולתם למנוע את התבוסה לפני הבחירות, במהלכן, ויתכן שגם לאחריהן.

בחירות 2026 הן ההזדמנות האחרונה להחזרת המדינה למסלול דמוקרטי-שוויוני. הליכוד מבין שסיכוייו בקלפי קלושים, לכן אנשיו יעשו כל שביכולתם למנוע את התבוסה לפני הבחירות, במהלכן, ויתכן שגם לאחריהן

מומחים מנו סכנות אחדות למערכת בחירות חופשית, ובראשן חקיקה שתמנע בחירות הוגנות ושוויון הזדמנויות לכל המפלגות המתחרות, עד כדי פסילתן ומניעת התמודדות של אחדות מהן על ידי ועדת הבחירות המרכזית ובג"ץ בלבושו החדש.

קיימות סכנות נוספות: הגבלות על חירות הביטוי וחופש העיתונות; יצירת מצב חירום מלאכותי שימנע בחירות חופשיות ולא יאפשר השתתפות בהליך הבחירות של חלקים מסוימים בציבור מבין המתמודדים וזכאי זכות הבחירה; איומים על מועמדים ורשימות שיגרמו להם לפרוש מן ההתמודדות; התערבות זרה ומתקפות סייבר; שימוש בבינה מלאכותית (AI) ודיסאינפורמציה תוך כדי מערכת הבחירות ("הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי").

לא תהיה זאת הפתעה אם הממשלה תייצר מצב ביטחוני מתמשך, שישמש תירוץ לצמצום זכויות וחירויות אזרחיות. אנו עדים לכך מאז 7 באוקטובר 2023. בשם ביטחון המדינה מסיתים נגד מתנגדי הממשלה, מציגים כל התנגדות כחתרנות, מתייגים מפגינים כ"בוגדים" ואז מגבילים מחאה ומשתיקים ביקורת.

שוחרי הדמוקרטיה בכלל, ואנו הנאבקים בכיבוש בפרט, יכולים וצריכים להיערך מבעוד מועד כדי להיאבק למען קיום בחירות הוגנות. המאבק צריך להיות הן בחודשים לקראתן והן ביום הבחירות.

אך עוד בטרם נתגייס למערכה הזאת, מתחייב שיינקט צעד נוסף שיעודד 20% מבעלי זכות הבחירה לממש את זכותם ביום הבחירות. הם יעשו כן כאשר הם יחושו שקולם נשמע ומשפיע. זה עשוי לקרות, והסקרים מאששים אפשרות כזאת, כאשר לא תהיה הכרעה בין שני הגושים היהודיים. אצבעותיהם של נבחרי חד"ש-תע"ל ורע"ם עשויות לקבוע כיצד תיראה הממשלה לאחר הבחירות.

לא יפתיע אם הממשלה תייצר מצב ביטחוני מתמשך, כתירוץ לצמצום זכויות וחירויות אזרחיות. אנו עדים לכך מאז 7/10. בשם ביטחון המדינה מסיתים נגד מתנגדי הממשלה, מתייגים אותם כ"בוגדים" ומגבילים מחאה

כמהלך ראשון, עלינו לשכנע את ראשי הציבור הערבי שהם יהיו שותפים לממשלה דמוקרטית. כיום, "מפלגות האופוזיציה" אינן מעזות לומר שהמפלגות הערביות יהיו שותפות לממשלה שהן יקימו. הניסיון בצירוף רע"ם ל"ממשלת השינוי" היה מוצלח, ואל לנו לשכוח שמי שהפיל את הממשלה היו האופורטוניסטים ממפלגתו של המועמד המוביל כיום, נפתלי בנט.

כדי שראשי האופוזיציה יעבירו הילוך, נדרש לחץ מן הרחוב. ההפגנות הנוכחיות מתמקדות בדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, ב"קטארגייט", בשוויון בגיוס. הן מתעלמות מן הכיבוש.

אנו ב"מסתכלים לכיבוש בעיניים", אשר ביום-יום מקיימים פעילות המכונה "נוכחות מגינה" על קהילות פלסטיניות בשטחי הגדה המערבית, נוכחים גם בהפגנות, כדי לומר למשתתפיהן שהם לא מכוונים אל המטרה הנכונה. רק פתרון הסכסוך, שתחנתו הראשונה היא ההבנה שחייבים לסיים את הכיבוש, יהיה המצע לתיקון.

הכיבוש עמנו מאז 1967 והוא המקור לאפרטהייד, למשיחיות, ללאומנות, להדתה, לגזענות, למיזוגיניה, לחלוקת המשאבים המעוותת וכל אלה הם אבות ההפיכה המשטרית והרס הדמוקרטיה.

הציבור הדמוקרטי מוכרח לדרוש מראשי המחנה ומפלגות האופוזיציה להכריז בפה מלא כי ערביי ישראל הם שותפים רצויים ומלאים בממשלה עתידית. הנוכחות האזרחית במתחם הציבורי, בהפגנות, מהווה מנגנון הגנה של הדמוקרטיה, המבהיר שהציבור לא ישתוק כאשר תהיה פגיעה בטוהר הבחירות – אם לפניהן בחקיקה שתקשה על התמודדות מפלגות ערביות ואם בקבלת חוקים והחלטות שימנעו הצבעה חופשית בקלפיות בישובים ערביים.

כמהלך ראשון, עלינו לשכנע את ראשי הציבור הערבי שהם יהיו שותפים לממשלה דמוקרטית. כיום, "מפלגות האופוזיציה" אינן מעזות לומר כי המפלגות הערביות יהיו שותפות לממשלה שהן יקימו

כדי למנוע סכנה שמצביעים יחששו להגיע לקלפיות ביום הבחירות, יש לעצור כל ניסיון לשינוי של כללים (כמו הניסיון הכושל להציב מצלמות בקלפיות) ובמקביל לפעול כבר עכשיו להבטחת נגישות להצבעה: הסעות לקלפיות, ליווי אוכלוסיות מודרות, והסברה פשוטה וברורה על זכויות הבוחר.

חשיבות מיוחדת יש להיערכות ליום הבחירות. ליצור "נוכחות מגינה" בקלפיות בישובים הערבים. אלפי מתנדבים בקלפיות, נוכחות של משקיפים אזרחיים, תיעוד חריגות ודיווח מסודר לוועדת הבחירות ימנעו הטיה של התוצאות, ועוד קודם לכן יחזקו את האמון של המצביעים בכשרותן של הבחירות ויניעו אותם לצאת ולהצביע, כי כל קול קובע.

מאיר בלייך הוא פעיל ב"מסתכלים לכיבוש בעיניים". עיתונאי, עורך ועו"ד, מרצה במכללת ספיר על משפט ואתיקה בתקשורת המונים עד פרישתו לגמלאות.