שוויון האישה הוא אחד מערכי היסוד של מדינת ישראל מאז קמה. במרוצת השנים, נשים בישראל עשו צעדים משמעותיים לעבר השגת שוויון בתחום החברתי, הכלכלי והפוליטי. אך בשנים האחרונות ניכרת שחיקה במאמצים להשגת שוויון מגדרי – שחיקה המתבטאת ביוזמות להפרדה בין גברים ונשים במרחב הציבורי ובתת-ייצוג לנשים במשרות בכירות בשירות הציבורי.
אכן, תחת הממשלה הנוכחית אין אף אישה המכהנת כמנכ"לית משרד ממשלתי במינוי קבע. אין אף אישה הצפויה להתמודד בקרוב על ראשות הממשלה, ואף אישה לא כיהנה מעולם בתפקיד ביטחוני מרכזי כשרת ביטחון, מפכ"לית המשטרה או ראשת שב"כ.
המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן ביקש להבין באיזו מידה הציבור הישראלי מחויב לשוויון מגדרי בעמדות הנהגה בכירות. האם הישראלים מאמינים בייצוג שווה לגברים ונשים, או שהם סבורים כי גברים מתאימים יותר לעמדות הנהגה?
תחת ממשלה זו אין מנכ"לית משרד ממשלתי במינוי קבע. אין אישה הצפויה להתמודד בקרוב על ראשות הממשלה, ואף אישה לא כיהנה מעולם בתפקיד ביטחוני מרכזי כשרת ביטחון, מפכ"לית המשטרה או ראשת שב"כ
בסקר שערכנו ב-11-13 בינואר בקרב מדגם מייצג של 810 משיבים, הצבנו בפני המשתתפים עשרה תפקידים בכירים וביקשנו מהם לציין האם גבר מתאים יותר למילוי התפקיד, האם אישה מתאימה יותר לתפקיד, או ששני המינים מתאימים במידה שווה.
עבור חמישה מהתפקידים, מצאנו תפיסה שוויונית: רוב גדול של למעלה מ-70% מהישראלים סבורים כי גברים ונשים מתאימים לתפקידים אלה במידה שווה, והמיעוט שמראה העדפה מתחלק בצורה דומה בין העדפת גבר לתפקיד והעדפת אישה. כך, למשל, 74% מהישראלים סבורים כי גבר ואישה מתאימים באופן דומה לתפקיד שר/ת החוץ; 11% סבורים כי גבר מתאים יותר, ו-11% מעדיפים אישה (4% השיבו כי אינם יודעים). באופן דומה, בין 70% ל-80% מהישראלים סבורים כי שני המינים מתאימים לכהן כנשיא/ת בית המשפט העליון, כיועץ/ת המשפטי/ת לממשלה, כנגיד/ת בנק ישראל וכראש/ת עיר.
אך ביחס לתפקידים אחרים, התפיסה השוויונית נחלשת. רק 59% מהישראלים סבורים כי גבר ואישה כשירים במידה שווה לכהן בראשות הממשלה, ורבים יותר מעדיפים גבר (28%) לעומת אישה (8%). העדפת הגברים מתחזקת עוד יותר בשלושת התפקידים הביטחוניים אותם כללנו בסקר: שר/ת הביטחון, מפכ"ל/ית המשטרה וראש/ת שב"כ. כך למשל, רק 42% מהישראלים סבורים כי גברים ונשים מתאימים במידה שווה לכהן כשר/ת הביטחון; 50% סבורים כי גבר מתאים יותר, ו-5% חושבים כי אישה מתאימה יותר.
אם כן, בתפקידי הביטחון והכוח במובנם הפיזי והישיר – הישראלים מראים העדפה לגברים, בהתאם לתפיסות התרבותיות המסורתיות. החשיבה המגדרית הסטריאוטיפית מתגלה גם ביחס לתפקיד היחיד שבו הישראלים נוטים לעבר נשים: שר/ת החינוך. 69% מהישראלים סבורים כי גברים ונשים מתאימים לתפקיד זה באופן דומה, אך רבים יותר סבורים כי אישה מתאימה יותר (25%) לעומת גבר (3%).
את הנתונים המלאים ניתן למצוא כאן.
רק 59% מהישראלים סבורים שגבר ואישה כשירים במידה שווה לכהן כרה"מ, ורבים יותר מעדיפים גבר (28%) לעומת אישה (8%). העדפת הגברים אף מתחזקת בשלושת התפקידים הביטחוניים הבכירים שסקרנו
בכל התפקידים עליהם שאלנו, מצביעי האופוזיציה הראו תפיסה יותר שוויונית לעומת מצביעי הקואליציה. כך, למשל, 74% ממצביעי האופוזיציה סבורים כי גבר ואישה מתאימים במידה שווה לראשות הממשלה, אך רק 43% ממצביעי הקואליציה חושבים כך.
בנוסף, מצאנו כי נשים עצמן מבטאות את התפיסה המסורתית הרואה את הביטחון כתחום גברי. פחות ממחצית הנשים – 47% – רואות התאמה שווה של גברים ונשים לתפקיד שר הביטחון; נשים רבות יותר סבורות כי גבר מתאים לתפקיד (43%) לעומת אישה (7%).
העדפת הגברים בתפקידי ביטחון בכירים היא תוצאה של היסטוריה, תרבות וחיברות. החברה הישראלית נבנתה על אתוס צבאי-ביטחוני, שבו הצבא מהווה מוסד מרכזי ומעצב זהות. במשך עשרות שנים, תפקידי הלחימה והפיקוד הבכירים היו נחלת גברים בלעדית. אך גם לאחר שנשים פרצו מחסומים והגיעו לתפקידי לחימה ופיקוד, הישראלים עדיין מזהים את הלוחם, את המפקד, את מקבל ההחלטות הביטחוניות – עם הגבר.
ובכל זאת, יש מקום לאופטימיות זהירה. בכל התפקידים, כולל הביטחוניים, ישראלים רבים סבורים ששני המינים מתאימים באותה מידה. הדבר מעיד כי חלק ניכר מהציבור כבר התנתק מהסטריאוטיפ המגדרי.
במשך עשרות שנים, תפקידי הלחימה והפיקוד הבכירים היו נחלת גברים. אך גם לאחר שנשים פרצו מחסומים והגיעו לתפקידי לחימה ופיקוד, הישראלים עדיין מזהים את הלוחם, המפקד, מקבל ההחלטות הביטחוניות – עם הגבר
בצד האופטימי פחות, הנתונים מזכירים לנו שגם בחברה שרואה את עצמה כמודרנית ושוויונית, דעות קדומות עמוקות עדיין מעצבות את תפיסותינו. השינוי האמיתי לא יבוא רק מחוקים ומנגנוני אכיפה, אלא ממודעות, חינוך ושינוי הרגלי החשיבה. בסופו של דבר, האנשים הטובים ביותר צריכים לשאת בתפקידי ההנהגה הבכירים. כל עוד המגדר נכנס למשוואה הזו כגורם משמעותי, אנחנו מפסידים פוטנציאל אנושי עצום – ופוגעים גם בביטחון הלאומי שלנו.
פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.













































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו