משרד הבריאות עדכן כי אף על פי שהיקף ההוצאה על בריאות נמוך יחסית, ישראל נמצאת במקום הרביעי במדד תוחלת החיים של ה-OECD, עם 83.8 שנים. לפי הנתונים, למרות שההשקעה בישראל בבריאות נמוכה יחסית, שיעור תמותת התינוקות נמוך מהממוצע ב-OECD וכך גם שיעור התמותה ממחלות לב.

בשנת 2023 ישראל דורגה במקום הרביעי עם תוחלת חיים של 83.8 שנים – לאחר שווייץ (84.3), יפן (84.1) וספרד (84.0). בדומה לרוב מדינות ה-OECD, גם בישראל נרשמה עלייה הדרגתית בתוחלת החיים בעשור האחרון, תוך ירידה זמנית קלה והתאוששות לאחר מגפת הקורונה.

הנתונים מעידים על קפיצה של כמעט שנה שלמה בתוחלת החיים בישראל בין 2022 ל-2023 – הן בקרב נשים (מ-84.8 ל-85.7 שנים) והן בקרב גברים (מ-80.7 ל-81.7 שנים). מדובר בעלייה יוצאת דופן שנצפתה רק במספר מצומצם של מדינות ובהן ארה"ב, יוון, ליטא, לטביה, פולין, צ'כיה ואסטוניה.

לפי ההודעה, ייחודה של ישראל בהקשר תוחלת החיים טמון בעובדה שבניגוד למדינות שצוינו, ובהן ניכרה ירידה חדה בתוחלת החיים בתקופת הקורונה ולאחר מכן התאוששות חדה לרמות שלפני המגפה – הרי שבישראל הפגיעה הייתה מתונה מלכתחילה, ולכן העלייה משקפת שיפור אמיתי, ולא רק חזרה לרמת נתוני הבסיס.

מהנתונים עולה עוד כי ישראל, שמשקיעה 7.6% מהתמ"ג שלה בבריאות, נמנית עם המדינות שמשקיעות חלק קטן יחסית מהתמ"ג בהוצאות בריאות – בניגוד למדינות אירופאיות כמו גרמניה (12.3%), אוסטריה ושווייץ (11.8% כל אחת), צרפת (11.5%) ושוודיה (11.3%).

בעשור האחרון, בניגוד לרוב מדינות ה-OECD, לא נרשמה בישראל עלייה משמעותית בהוצאות הבריאות כאחוז מהתמ"ג, למרות עלייה חדה וזמנית בתקופת הקורונה, שלאחריה חזרה למגמה הקודמת. עלייה נוספת נרשמה בנתונים האחרונים לשנת 2024, בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ומשקפת את עבודת מערכת הבריאות בטיפול בפצועים.

נתון חשוב נוסף המעיד על איכותה של מערכת הבריאות נוגע לשיעור תמותת התינוקות בישראל, הנמוך מהממוצע ב-OECD, ועומד על 2.7 לכל 100,000 לידות בלבד – למרות פערים קיימים בין קבוצות שונות באוכלוסייה. הישג זה משקף השקעה ממוקדת בהגברת המודעות הציבורית ובקידום גישה לבדיקות גנטיות. שיעור תמותת התינוקות נמצא במגמת ירידה משמעותית בישראל, הנמשכת יותר מעשור.

כמו כן, ישראל מדורגת במקום השני (אחרי שווייץ) בשיעור התמותה הנמוכה ביותר הניתנת למניעה מבין מדינות ה-OECD, עם 134 תמותות לכל 100,000 נפש. בכך נמנית ישראל עם קבוצה מצומצמת של מדינות OECD שמתאפיינות גם בהוצאות בריאות נמוכות וגם בשיעור תמותה הניתנת למניעה הנמוך מהממוצע.

הירידה בשיעור התמותה מ-170 בשנת 2010 ל-134 משקפת את הצלחתה של ישראל בקידום בריאות הציבור ובמניעה ראשונית, לצד מתן שירותי בריאות איכותיים ונגישים, לרבות טיפול דחוף מציל חיים איכותי. 

הנתונים מצביעים גם על כך שישראל נמצאת בין המדינות בעלות שיעור התמותה הנמוך ביותר ממחלות לב ב-OECD, עם 49.4 תמותות לכל 100,000 נפש בלבד. הנתונים משקפים ירידה עקבית מאז 2015, המלמדת על שיפור במדיניות המניעה, באיכות הטיפול ובנגישות לשירותים רפואיים.

שיעור ההתחסנות בישראל בכלל ונגד חצבת בפרט דומה לממוצע ה-OECD בעשור האחרון, ועומד על מעל 90%. חשוב לציין כי בכל העולם קיימת מגמת ירידה בהתחסנות, ובישראל נעשים צעדים נרחבים להעלאת הכיסוי החיסוני.

עם זאת, לצד הישגים מרשימים במדדים שונים, קיימים בישראל גם אתגרים בריאותיים הדורשים תשומת לב ומשתקפים אף הם בנתוני הדוח. דוגמה לכך היא שיעור העישון הגבוה בחברה הישראלית – 16.1% – התורם לכ-8,000 מקרי מוות בשנה. למרות מגמת ירידה בעשור האחרון, כפי שנמדדה גם במרבית מדינות ה-OECD, הירידה בעישון בישראל הייתה צנועה יחסית ואף לא עקבית.