אביב שניר
הזמן של
אביב שניר

אביב שניר כותב על תרבות ופוליטיקה בבמות שונות

אחרי שהסתכלתם למעלה, תסתכלו גם למטה

ראשית יש להזהיר מפני ספוילרים לרוב, למי שטרם צפה בסרט "אל תסתכלו למעלה", כי אי אפשר לדון במשמעויותיו של הסרט מבלי לנתח את פרטיו. אם יש לכם נטפליקס, סביר להניח ששמעתם על הסרט הזה. אם להסתמך על נתוני הצפייה שוברי השיאים שפרסמה נטפליקס, סביר גם להניח שצפיתם בו.

הוא זכה לביקורות מעורבות, אבל רבים ראו במטאפורה המרכזית בו – היחס למשבר האקלים – משל מדויק ליחס החברה אליו ולחוסר הטיפול בו. אני רואה בו מטאפורה שמנסה, ובצדק, לייצר דיון על נושא חשוב, ומצביעה על הבעיה הקשה של דחיקת חשיבות המשבר לשוליים. אבל בו בזמן מגרעותיה מרחיקות אותנו מעיסוק בבעיות מרכזיות של הסוגיה שעומדת במרכז הסרט.

רבים ראו במטאפורה המרכזית ב"אל תסתכלו למעלה" – היחס למשבר האקלים – משל מדויק ליחס החברה אליו. אני רואה בו מטאפורה שמנסה, ובצדק, לייצר דיון על נושא חשוב, אך מגרעותיה מרחיקות אותנו מהעיקר

הסרט הוא קומדיה אפוקליפטית על תגלית מקרית של מדענים – אסטרואיד "בגודל של הר אוורסט" עומד לפגוע בכדור הארץ בתוך שישה חודשים בוודאות של כמעט 100%.

הסרט עוקב אחרי ניסיונותיהם של המדענים להביא את התגלית המרעישה לידיעת הבית הלבן, התקשורת והציבור כדי לגרום לפעולות שיתנו מענה לאיום הדרמטי. להפתעתם, המסר שלהם, שהוא בגדר עובדה מדעית בסרט, נדחה, ממוסמס ומוכחש בסדרה ארוכה של תקריות מאכזבות וגרוטסקיות.

מצלצל מוכר. במשך עשורים הדיון הציבורי, ובמיוחד בתקשורת, לגבי הקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים, נשא את האופי המסוכן של צריך להקשיב לשני "הצדדים" – הצד של כמעט כל המדענים הרלוונטיים בעולם והצד של תועמלנים בתשלום של גורמים אינטרסנטיים, שנהגו בחוסר הגינות חריף.

מבנה הדיון העקר הזה, הוא אחד הגורמים המרכזיים לחוסר פעולה מספק למניעת ההשלכות החמורות ביותר של משבר האקלים. לאחרונה, למרבה השמחה, ניכר שנושאי הדיון משתנים מעט. עצם קיומו של המשבר, והגורמים לו, מוכחשים פחות ופחות.

הפופולריות של הסרט ממחישה, שלמרות התעלמות תקשורתית ודחיקת הסוגיה ממרכז הבמה אל עבר נישות מקטינות, יש למשבר האקלים קהל רב שמעוניין בתכנים בנושא.

ייתכן שקאדר הכוכבים של הסרט, שכולל את לאונרדו דיקפריו, ג'ניפר לורנס, קייט בלנשט, ג'ונה היל ומריל סטריפ והעובדה שבוים על ידי אדם מקיי זוכה האוסקר גם תרמו לעניין. עצם ההתגייסות של כל אלה לעשיית הסרט מעידה על הרגע התרבותי הנוכחי שניתן לאפיין כסוף הוויכוח לגבי "האם מתחולל משבר אקלים שנגרם בעיקר משריפת דלקים מאובנים?", ומעבר לעיסוק בעובדה זו ובוויכוחים של מה צריך לעשות בנוגע אליה.

במשך עשורים הדיון הציבורי בקונצנזוס המדעי סביב משבר האקלים נשא אופי מסוכן של "צריך להקשיב לשני הצדדים" – הצד של כמעט כל המדענים הרלוונטיים בעולם והצד של תועמלנים בתשלום של אינטרסנטים

מדעני אקלים בכירים כמו פרופ' מייקל מאן וד"ר פיטר קלמוס כתבו בשבחו של הסרט ובחשיבותם של תכנים פופולריים בנוגע למשבר האקלים. לטעמי האישי, הסרט ארוך מדי, לא מספיק מצחיק וסובל מרגעים קולנועיים קרינג'יים. יחד עם זאת, אני שמח מאוד שהוא הפך לתופעה חברתית חוצת גבולות ומשפיעה תרבותית. דווקא בשל כך אני חושב שנכון לבחון את המטאפורה העיקרית של הסרט ולנסות להבין מה ניתן ללמוד ממנה, ומה לא.

החולשה המרכזית של עלילת הסרט היא המאפיין המרכזי שלו: האסטרואיד. במציאות של הסרט האסטרואיד עומד לפגוע בכדור הארץ ולהשמיד את החיים כפי שהם עד אותו רגע. הבעיה היא שהאליטות, הן בפוליטיקה והן בתקשורת, מעדיפות שלא לקחת את העניין ברצינות משיקולים מופרכים ואינטרסנטיים. האסטרואיד הוא גרם שמימי שנוצר באופן טבעי ומחוץ לכדור הארץ.

אם הבעיה נוצרה מחוץ לכדור הארץ, ומחוץ ליחסים החברתיים, הפוליטיים והאנושיים, אז כל מה שנדרש הוא להכיר בנכונות של חישוב מסלול האסטרואיד ולהתאים לבעיה פתרון טכני מועיל, שבמקרה של הסרט הוא שימוש בנשק גרעיני.

אם הבעיה נוצרה מחוץ לכדור הארץ, ומחוץ ליחסים החברתיים, הפוליטיים והאנושיים, אז כל מה שנדרש הוא להכיר בנכונות חישוב מסלולו ולהתאים לבעיה פתרון טכני

לאחר תלאות רבות, הבית הלבן בסרט משתכנע שיש לפעול בדרך זו. אך מעשה שטן, ברגע האחרון לפני מבצע השמדת האסטרואיד מצליח בעל הון המקורב לנשיאה לשכנע אותה שיש בו המון מינרלים, שניתן יהיה להרוויח מהם ולכן עדיף לוותר על פיצוץ האסטרואיד ובמקום להסתכן ולנסות לפרק אותו לחתיכות קטנות עבור רווח. מה יקרה במקרה הגרוע ביותר? השמדה טוטלית.

בדומה לתגובות האדישות והמתחמקות של התקשורת בסרט, גם משבר האקלים זוכה להתעלמות תקשורתית. הוא גם "זוכה", למרבה הטרגדיה, ליחס לא מספיק רציני מפוליטיקאים בכל רחבי העולם, משיקולים קצרי טווח.

אבל משבר האקלים הוא לא גרם שמימי טבעי שנוצר מחוץ לגבולות כדור הארץ. משבר האקלים הוא תוצאה של מעשי אנוש, ובראש ובראשונה של שריפת דלקים מאובנים שפולטים גזי חממה לאטמוספירה.

הסיבה ששריפת דלקים מאובנים כל כך קשה להפסקה היא שהמערכת הכלכלית, החברתית והפוליטית העולמית בנויה בצורה שתלויה כמעט לחלוטין בתהליכים שדורשים את פליטת גזי החממה. זו גם הסיבה, שבכל הנוגע למשבר האקלים שלנו בעלי הון לא החלו לפעול רק "ברגע האחרון" לעצירת הפעולות למניעת המשבר, אלא פעלו באופן שיטתי ומאורגן, ובמשך עשורים, בצורה שדווקא תעצים אותו, למען שורת הרווח שלהם.

בעלי הון לא החלו לחבל "ברגע האחרון" בפעולות למניעת משבר האקלים, אלא פעלו באופן שיטתי ומאורגן, במשך עשורים, בצורה שדווקא תעצים אותו, למען שורת הרווח

היום ידוע לנו, בהתבסס על מסמכים מקוריים, שמדענים של חברות דלקים מאובנים גדולות, כמו גם של המכונים המקצועיים המשותפים להן, היו מחלוצי מדע שינוי האקלים. הם חזו בצורה מדויקת למדי את ההתחממות הגלובלית הנגרמת מפליטת גזי חממה משרפת דלקים מאובנים ואת התוצאות הקטסטרופליות הצפויות בשל כך.

המדענים הזהירו שהמשך העסקים כרגיל טומן בחובו סכנות סביבתיות רבות, והמליצו להשקיע במחקר לטובת פיתוח צורות אנרגיה, שאין להן תוצאות מזהמות דרמטיות כמו אלה של הדלקים המאובנים.

החברות הגדולות לא בחרו בדרך זו, אלא בדרך בעייתית הרבה יותר. מחקרים מדעיים לגבי שינוי האקלים הופסקו, פיתוח אנרגיות מתחדשות נגדע וחמור מכך – מסקנות המחקרים הוסתרו (או הוצגו חלקית) מבעלי מניות, ממקבלי החלטות ומהציבור הרחב.

יתר על כן, החברות פצחו במסע תעמולתי ארוך שנים ומתוחכם מאין כמותו של הכחשת המשבר, הקטנת השלכותיו, דחיית פעולות למניעתו ושיבוש ניסיונות רגולטוריים ברמה מדינתית ובין-לאומית. על מעשים אלה לא מעט מהחברות עומדות בפני אתגרים משפטיים שונים וחקירות פרלמנטריות. החברות שיתפו ביניהן ידע ותיאמו תגובות לניסיונות ממשלתיים להתמודד עם המשבר.

כלומר, בלב הבעיה שניצבת בפנינו עומדים בעלי הון רבים שתלויים בהמשך העסקים כרגיל, ומבט בטלסקופ כלפי מעלה לא יועיל לנו כפי שעשוי היה להועיל בסרט. אנחנו חייבים להסתכל פנימה אל יחסים הבין-חברתיים שלנו כדי להתיר את הסבך שאנחנו נמצאים בו.

החברות פצחו במסע תעמולתי ארוך שנים ומתוחכם מאין כמותו של הכחשת המשבר, הקטנת השלכותיו, דחיית פעולות למניעתו ושיבוש ניסיונות רגולטוריים ברמה מדינתית ובין-לאומית

כפי שהגדרת הבעיה בסרט מובילה להבנה שגויה של עצם המשבר, כך היא גם מובילה להגדרה שגויה של הפתרון. בהסתמך על דוחות הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים של האו"ם, שבבסיס הרציונל של הסכם פריז מ-2015 – כדי להימנע מהתוצאות הגרועות ביותר של המשבר עלינו לשמור את ההתחממות הגלובלית עד ל-1.5 מעלות צלזיוס מעל הממוצע שלפני המהפכה התעשייתית.

הדרך לעשות זאת היא להימנע מפליטת של כמות מסוימת גזי חממה, שלאחריה ההתחממות מעל יעד זה תהיה בלתי נמנעת, ולהגיע למצב של נייטרליות בפליטות גזי חממה עד שנת 2050.

על יעד זה יש הסכמה מדעית וחברתית רחבות מאוד. אבל הדרכים להשיג את היעד הזה הן רבות. ישנן אפשרויות מדיניות רבות שמשלבות בין מעבר לאנרגיה מתחדשת, הפחתת צריכת האנרגיה, שינויי אורח חיים ושמירה על מערכות הטבע העולמיות, בדגש על היערות, שיכולות להביא אותנו לעמוד ביעדי הסכם פריז.

ואם ישנן דרכים רבות לפתרון, מן הסתם השאלה החשובה ביותר היא לא "האם אנחנו מקשיבים למדענים?", אלא מה אנחנו מתכננים לעשות אחרי שהכרנו בעובדות המדעיות של משבר האקלים והחלטנו לפעול.

עובדת קיומן של דרכים רבות ל"פתרון" משבר האקלים מצביעה על חולשה מרכזית נוספת במטאפורה של הסרט. האסון המאיים של פגיעת האסטרואיד לא נוגע לשאלות חברתיות, יחסים בין-אישיים, קריירה, אי-שוויון מעמדי, יחסים בין-לאומיים ועוד. בסרט מדובר בתוצאה של אחד או אפס – או שהאסטרואיד יפגע בכדור הארץ וישמיד את כל מערכות החיים עליו או שלא. כל שאר הסוגיות לא חשובות.

שלל דרכי "פתרון" משבר האקלים מצביע על חולשה מרכזית נוספת במטאפורת הסרט. תוצאתו בינארית – או שהאסטרואיד יפגע בכדוה"א וישמיד את כל מערכות החיים עליו או שלא. שאר הסוגיות לא חשובות

אבל כשניגשים להתמודד עם משבר האקלים, שהוא יציר יחסים אנושיים, כלכליים ופוליטיים – ממדים רבים צריכים לבוא בחשבון. למשל, אי-שוויון חברתי; חלוקת הנטל בין מדינות מפותחות למתפתחות; טיפול בקהילות החיות במקומות המועדים לפורענות אקלימית מוגברת, לעומת כאלה שפחות. כל אלה הם שיקולים קריטיים בהחלטה באיזו מדיניות יש לנקוט ברמה העולמית.

הקשבה למדענים היא אולי הצעד הראשון, אבל לאחר שהסתיים הוויכוח על העובדות המדעיות נותרת שאלת המדיניות ובניגוד לשאלה של "כן או לא", מדובר בשאלה פתוחה. המדענים לא יכולים לענות על השאלה מה היא הדרך הצודקת ביותר מבחינה חברתית להתמודד עם משבר האקלים. הם גם לא יכולים לקבוע עבור כולנו את סדרי העדיפויות של בניית חברה עם פליטות מאוזנות. כל אלה שאלות שאין עליהן תשובה מוחלטת והדרך היחידה להתמודד איתן היא בקיומו של דיון פוליטי חברתי שמערב כמה שיותר אנשים, לא רק אליטות. אי אפשר לדלג מעל האנושי והחברתי ככל שזה נוגע למשבר האקלים.

בהקשר זה בולט חיסרון נוסף של המטאפורה בסרט – היעדרם של קולקטיבים אנושיים מעבר לאליטות המדעיות, הפוליטיות והכלכליות. בסרט אין תנועות ציבוריות, מפלגות, קהילות וארגונים. יש רק יחידים, המונים זועמים או חברי אליטות, שיכולים לקבל החלטות הרות גורל אבל אין להם קשר לציבור רחב מאורגן כלשהו.

המדענים מגלים את הבעיה, הולכים אל הפוליטיקאים שיפתרו אותה, וכשהללו מתעלמים מהם, הם פונים לכוכבי התקשורת, רק כדי להתאכזב גם מהם. פנייה אל הציבור, ארגוניו ומוסדותיו כלל לא עומדת על הפרק בעולם ההוליוודי, שעצמאות אינדיבידואלית היא מסממניו העיקריים.

המסר שגורל כולנו תלוי במעשיהם של מעטים, שאותם יש לשכנע בתהליך של הצגת עובדות וטיעונים רציונליים, הוא מסר שמדכא אייג'נסי פוליטי. בפוליטיקה דמוקרטית, בעלת מוסדות חברתיים מתפקדים, יש אפשרויות שונות להתמודד עם מקרים בהם מעטים מובילים את הציבור לקראת אסון, תוך סירוב להשתנות או העדפת שיקולים אחרים מאשר טובת הציבור. אבל בעולם אליטיסטי שבו רק מעטים קובעים עבור כולם זה לא כך.

המדענים בסרט מגלים את הבעיה, הולכים אל הפוליטיקאים שיפתרו אותה, וכשאלה מתעלמים מהם, פונים לכוכבי התקשורת, רק כדי להתאכזב גם מהם. פנייה לציבור, ארגוניו ומוסדותיו לא על הפרק בעולם ההוליוודי

גם הפתרון המוצע בסרט מותאם למצב של בעיה טכנית הדורשת פתרון. נשק גרעיני ישמיד את האסטרואיד והעולם יינצל. לדעתי, הנשק הגרעיני מוזכר לא רק כי כך נהוג בסרטי אפוקליפסה, אלא כי זהו גם הד לאחד הפתרונות המוצעים ביחס למשבר האקלים במציאות שמחוץ לסרט: אנרגיה גרעינית.

פוטנציאל ייצור האנרגיה הגרעינית קוסם לאלה שמעוניינים לתת מענה למשבר האקלים ובאותו הזמן להמשיך ולשמר את מבנה החברה הקיים. מה שקוסם באופציה הגרעינית זו האפשרות לדמיין שניתן לפתור את משבר האקלים, מבלי להידרש לאף בעיה חברתית, שנובעת מהמערכת הפוליטית-כלכלית אשר הולידה את המשבר. רק נחליף את ייצור האנרגיה ועולם כמנהגו ינהג.

התמודדות עם משבר האקלים מחייבת פתרון רב-ממדי שאינו קשור רק למקור ייצור האנרגיה. פתרון רב-ממדי יהיה חייב לכלול התגייסות כלל-חברתית ברמה גלובלית. לכן, זו תהיה תמימות גדולה לחשוב שיהיה אפשר לגייס פוליטית לטובת שינויים גלובליים את הציבורים שכבר היום בתחתית שרשרת המזון החברתית, מבלי להציע להם שום שינוי לטובה במצבם.

מלבד זאת, לאנרגיה גרעינית יש סכנות הרות גורל ובעיות ארוכות טווח לא פשוטות (וגם פוטנציאל צבאי הרסני) שהופכות אותה לישימה פחות. משבר האקלים הוא בין היתר תולדה של השקפת העולם, לפיה צמיחה כלכלית היא הערך החברתי העליון ושמשאבי הטבע בלתי מוגבלים לשימוש בני האדם.

פוטנציאל האנרגיה הגרעינית קוסם למעוניינים בפתרון משבר האקלים תוך שימור מבנה החברה הקיים. מה שקוסם באופציה הגרעינית זו האפשרות לדמיין שניתן לפתור את המשבר בלי להידרש לבעיות שהולידו אותו

האשליה שניתן להשתמש בטריק טכנולוגי כדי להיחלץ מהמשבר העמוק, בסרט כמו גם במציאות, היא לא רק בעייתית מבחינה חברתית אלא גם עומדת לנו לרועץ בבואנו לבנות עולם בר קיימא לטווח הארוך.

אביב שניר כותב על תרבות ופוליטיקה בבמות שונות

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,779 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 10 במאי 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

שר החוץ הירדני: לישראל אין ריבונות באתרים הקדושים בירושלים; זהו שטח כבוש

מועצת השורא טרם הכריעה לגבי צעדיה הבאים של רע"ם ● ועדת ביטחון הפנים אישרה את התקנות לקיום ההילולה במירון בשבוע הבא ● שגריר רוסיה בישראל עזב את ישיבת הכנסת לציון הניצחון על הנאצים בשל ביקורת שנמתחה על ארצו ● החלה חקירתו הנגדית של פילבר בידי פרקליטו של נתניהו, בן צור ● מבקר המדינה: מספר ההרוגים בתאונות בנייה בארץ כפול ממספרם באיחוד האירופי

עוד 54 עדכונים

בגרות בעידן של הצפת מידע

מערכת החינוך בישראל ניצבת לפני האתגר הגדול של חייה, מהותה וסיבת קיומה.

אם שרת החינוך חושבת שמדובר ברפורמת הבגרויות שהיא מנסה לקדם, היא טועה ומטעה גם את עצמה. האתגר גדול ממנה וממספר בחינות הבגרות.

מערכת החינוך בישראל ניצבת בפני אתגר חייה. אם שרת החינוך חושבת שמדובר ברפורמת הבגרויות שהיא מנסה לקדם, היא טועה ומטעה גם את עצמה

תלמידי ישראל הלומדים במערכת החינוך הממלכתית, להבדיל מהחרדית, מוצפים במידע. מידע דיגיטלי אין סופי זורם למוחם יומיום דרך הרשתות החברתיות, רובו ככולן חסר ערך לחייהם. מידע ויזואלי ואינפורמטיבי זורם דרך שלל ערוצי שידור אלקטרוניים – הרדיו והטלוויזיה – ועיקרו חדשות ושעשועים.  חידונים ותחרויות סרק בין בשלנים לרקדנים.

אבל כמה תלמידים שילמדו לאחר הרפורמה ויתגייסו יבינו, אם בכלל, את המושג "הנני" שעליו ביסס הרמטכ"ל את נאומו בערב יום הזכרון? הם הרי יצטרכו לעשות עבודה על פרק אחד או כמה פסוקים ויתר הפרקים לא ילמדו.

כמה מהם מבינים את ההבדל בין חוקי ההלכה לבין חוקי מדינה דמוקרטית בעידן המודרני?

שרת החינוך יפעת שאשא ביטון רוצה להוריד עומס מהתלמידים, להפוך את בחינות הבגרות במקצועות ההומניים – תנ"ך, ספרות, אזרחות, היסטוריה – לעבודות מחקר. משהו שלא יחייב מאמץ לימודי מתיש וארוך לקראת בחינת בגרות מסכמת ויאפשר יוזמה אישית ואולי אף העתקות באמצעות האינטרנט או סתם חברים.

"למידה לעולם לא מתישה את המוח" כתב פעם ליאונרדו דה וינצ'י. ובעידן המודרני כדאי לדבר על התשת המוח באמצעות הצפת מידע.

כמה תלמידים שילמדו לאחר הרפורמה ויתגייסו יבינו, אם בכלל, את המושג "הנני" שעליו ביסס הרמטכ"ל את נאומו בערב יום הזיכרון?

אלא שהידע, לעומת המידע, אמור להיות נחלתו של ביה"ס. תפקידו בחייהם של בני הנוער ועילת קיומו. ידע שיגרום לגירוי וסקרנות לצבירת עוד ידע, לפיתוח ידע להנחלת ידע. לשם כך הם זקוקים למערכת סינון  מפותחת יעילה, חכמה, שתדע לגרום להם להבין ולהבדיל בין  עודף המידע לבין הידע שיהווה בסיס לחייהם.

בעולם שבו מכשיר סלולרי חכם מדבר ומתכתב עם התלמידים בסלנג בין לאומי, בשפות זרות ובעברית לעיתים ייחודית לשפת הרשתות והאינטרנט, עם חדשות ותמונות מרחבי העולם ופיתויים אין סופיים בפרסומות, סרטים, וקבצים משלל תחומי חיים – ביה"ס אמור להיות בסיס קבע איתן של השכלה, ידע, תרבות, היסטוריה, שפה עברית, מקורות של זהות בתנ"ך ובספרות, ערכים יהודיים ואוניברסליים.

הניסיון למקד את חשיבות ההשכלה שהמדינה מציבה לפני דור העתיד רק בארבעה מקצועות (במתמטיקה, לשון, אנגלית ומקצוע מדעי אחד) ודחיקתם לאחור והצידה של מקצועות הומניים, רק תגרום נזק נוסף ליכולתם לנווט בעולם של עודף מידע.

התנ"ך לא הפך לספר הספרים ברחבי העולם כולו, כדי ששרת החינוך של מדינת ישראל תהפוך אותו ל"עומס בבגרות".

ההיסטוריה לא התחילה בגן עדן, קפצה לדוד המלך ודילגה משם לשואה. דרך ארוכה עבר העם היהודי, שגם אותה מכירים בני הנוער רק בחלקים שנלמדים בביה"ס. אלא שגם חלקים אלה עלולים לשקוע בתהום הנשייה של עידן הטלגרם הווטסאפ, הפייסבוק והטיקטוק.

הניסיון למקד את חשיבות ההשכלה שהמדינה מציבה לדור העתיד רק ב-4 מקצועות (מתמטיקה, לשון, אנגלית ומקצוע מדעי אחד) תוך דחיקת מקצועות הומניים, רק תגרום נזק נוסף ליכולתם לנווט בעולם של עודף מידע

שיעורי האזרחות בעידן של איום תמידי על הדמוקרטיה אמורים להיות חובה בכל מבנה חברתי שפוי במדינת חוק דמוקרטית ולא זכות לעבודת סיכום אחרי 12 שנה.

בוגרי בתי הספר יצטרכו מחר למלא פקודות ולהבדיל בין פקודה בלתי חוקית בעליל לפקודה בלתי חוקית. יצטרכו לבחור מפלגה בבחירות הקרובות לפי מצע וערכים ומטרות חברתיות וכלכליות.

ביה"ס הוא המקום שבו הם אמורים להבין מה חשוב ממה, מהם ההקשרים של מהלכים פוליטיים בימינו להיסטוריה של עם ישראל, מהי חשיבותם של מקומות ואתרים היסטוריים במדינת ישראל, מדוע אנחנו נלחמים על קבר מסוים, מי הם האישים שהשפיעו יותר מכל על גורלנו.

בית ספר הוא המקום שבו הם אמורים להבין מהם יסודות הבניין של מדינה דמוקרטית, מדוע הפרדת רשויות חשובה יותר מנוסחה במתמטיקה, ועל מה יוצאים מיליונים לרחובות כאשר הדמוקרטיה בסכנה.

בית ספר הוא המקום שבו הם אמורים להבין מהי כלכלה סוציאלית ומהי קפיטליסטית ומהי חובתה של מדינה לשכבות החלשות. כיצד נוצר הפער העדתי חברתי ומה מזין היום את ה"שד העדתי".

לכל השאלות הללו אין תשובות פשוטות, וארבע בחינות בגרות לא יהפכו את התלמידים לבעלי ידע שיעזור להם לקפוץ אל המציאות המבעבעת בישראל.

חווית הבגרויות בישראל הפכה את סוגיית הלימוד לסוגיה של תחרות ציונים בין מנהלים ובתי ספר, ותחרות הישגים בין התלמידים עצמם בדרך לתארים אקדמאים. אבל ביה"ס לא נועד רק להיות סלקטור בכניסה לאוניברסיטה, הוא אמור להיות מי שמצייד את בוגריו בכלים בסיסיים לחיים. ביכולת לשקול, להעריך, לבחון בעצמם, לבדוק לעומק, לחפש מידע, לסנן מידע, לפעול בשיקול דעת, לקבל החלטות על פי נתונים, עובדות וערכים מסוימים.

ביה"ס לא נועד להיות רק סלקטור בכניסה לאוניברסיטה, אלא מי שמצייד את בוגריו בכלים בסיסיים לחיים. ביכולת לשקול, לבדוק לעומק, לחפש ולסנן מידע, לקבל החלטות עפ"י נתונים, עובדות וערכים

נדמה לי שלא שמעתי את שרת החינוך מבהירה את כל אלה בהסברים לרפורמה. האתגרים הם הרבה יותר רחבים וארוכי טווח משאלת צמצום מספר הבחינות.

בגרות בעידן המודרני היא אתגר שהמדינה חייבת להקדיש לו מחשבה. ממשלת ישראל חייבת להתכנס ולדון בנושא. הכנסת וארגוני המורים, רשתות התקשורת והציבור חייבים להיות מעורבים עד לשד עצמותיהם. שינוי דרמטי כזה הוא כמו יציאה למלחמה בלי תחמושת ודלק, בלי מודיעין וללא מטרה מדינית ארוכת טווח.

"זה שלומד אבל לא חושב, אבוד! זה שחושב אבל לא לומד נמצא בסכנה גדולה"(קונפוציוס).

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 795 מילים

גדעון סער נוטה להתפאר בכל הצעת חוק שהעביר בממשלה - אבל את הצעת החוק שתאפשר למשטרה לעקוב אחר כל אזרחי המדינה באמצעות מערכות צילום ביומטריות, שר המשפטים העביר ללא הגה ● סער יודע: מדובר בהצעת חוק לא פופולרית, קיצונית בהיקפה, שנתקלה בביקורת חריפה מכל גורם רציני העוסק בפרטיות - כולל הרשות הממשלתית להגנה על הפרטיות ● פרשנות

עוד 883 מילים

למקרה שפיספסת

מדינות מפותחות כבר קיצצו משמעותית את מספר הבגרויות

מורים חוששים כי הרפורמה שמובילה שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון, שבמסגרתה יבוטלו בחינות הבגרות במקצועות ההומניים ויוחלפו בעבודות, תוביל להזנחת הלימודים ולבורות ● אבל במדינות רבות התלמידים נבחנים בבחינות ספורות בלבד, בעיקר בשפות ובמקצועות הריאליים ● ויש גם מדינות שאין בהן בחינות בגרות בכלל ● מומחים לחינוך: יש בעיה עם בחינות הבגרות, אבל הרפורמה הזו אינה הפתרון

עוד 2,503 מילים

"האוקראינים עוברים תופת וזוועות שקשה לתאר, אנו צריכים לעמוד לצדם"

מייק אוונס מסייע לניצולי שואה יהודים באוקראינה כבר יותר מעשור ● מתחילת הפלישה הרוסית, האוונגליסט הציוני עוזר ליהודים רבים להימלט מאזורי הקרבות ● בריאיון לזמן ישראל הוא מסביר למה בחר לקשור את קמפיין התמיכה באוקראינה לרצח ג'ורג' פלויד ועל המהפך שעבר בקשר לראש הממשלה בנט: "אמרתי כמה דברים שלא הייתי צריך לומר"

עוד 2,008 מילים

להתבונן לזיקנה בעינים

העלייה הדרמטית בתוחלת החיים בעולם כולו ובישראל בפרט הביאה למצב בו הגדרות עולם האנשים המבוגרים חייב לעבור שינוי וורבלי מחד ותכנוני-ארגוני מאידך.

אם היום מוגדרים זקנינו (בישראל למשל) כבני הגיל השלישי, וזאת החל מגיל 62 לאישה הישראלית ו-67 לגבר הישראלי, אזי נוצר מצב פרדוקסלי, בו נשים וגברים בני 100 (כיום בישראל למעלה מ-10,000 בני אדם, שמהווים כמעט אחוז מסך האוכלוסייה המבוגרת, המונה כמיליון ושלוש מאות אלף אנשים) מיוחסים לאותה שכבת גיל כנשים וגברים בני 62 ו-67 בהתאמה.

העלייה הדרמטית בתוחלת החיים בעולם כולו ובישראל בפרט הביאה למצב בו הגדרות עולם האנשים המבוגרים חייב לעבור שינוי וורבלי מחד ותכנוני-ארגוני מאידך

ברור שיש צורך חיוני ומיידי להגדיר קבוצה גדולה זו בשם אחר ולפצלה. למשל, ניתן לחלק אותה לשתי קבוצות. האחת, בני 60 עד 80, שדומים למדי אלו לאלו בתכונותיהם ויכולותיהם הקוגניטיביות, התרבותיות, השכליות, הביולוגיות, הנפשיות והתפישתיות, וקבוצת בני ה-80 ומעלה, שגם בהם הזכות רבה אך הפערים הביולוגים, פיסיולוגיים, נפשיים ואחרים לבין הקבוצה הראשונה, בולטים. אין המשמעות שצריך להפלות בין קבוצות  אלו אך ראוי שנקרא לבני הקבוצה הראשונה בני הגיל השלישי והשנייה בני הגיל הרביעי.                                                                                                                                                                    בכל מקרה הגיע הזמן שניצור תכניות ארוכות טווח עבור אנשים אלו (בשתי הקבוצות), במקום להמשיך לפעול בפרויקטים חד-ממדיים ומוגבלי זמן ותקציב, כמו למשל פרויקט המאבק בבדידות של זקנים, שהוא פרויקט מבורך אך הוא אינו חלק מחקיקה מקיפה, בסיסית ומהותית יותר.

ראוי , חיוני ונדרש שייחקק חוק אשר ייתן מענה לצרכיהם, רצונותיהם, חסכיהם של בני הגיל השלישי, ועל אחת כמה וכמה בני הגיל הרביעי. הגיע הזמן להשלים את החסר בשירותים שהם נזקקים להם.

רק חוק ארוך טווח יוכל לתת לנו מענה ויוכל לכסות את השירותים השונים שמערכת השירותים לזיקנה אמורה לתת להורינו, ה"אבות המייסדים", לזקנינו ולבני הגיל השלישי והרביעי.

הצלחת השמירה על תוחלת חיים ארוכה אבל איכותית, מיטבית, ראויה, מכבדת ומספקת היא היעד שחברה נורמלית חייבת לשים לפניה. קיים צורך חיוני וקיומי לפרוש את כל צרכי האדם המבוגר בגיל השלישי ובגיל הרביעי ולהעמיד מול הצורך את התשובה של מערכת השירותים לזיקנה, וכל זאת במסגרת חוק בר-קיימא, שראוי, חשוב וחובה לחוקק.

רק חוק ארוך טווח יוכל לתת לנו מענה ויוכל לכסות את השירותים השונים שמערכת השירותים לזיקנה אמורה לתת להורינו, ה"אבות המייסדים", לזקנינו ולבני הגיל השלישי והרביעי

די לפרויקטים המחזקים את הפוליטיקאים שבינינו לרגע קט, ומתעלמים מכך שכדאי לערוך תכניות ארוכות טווח כדי ש"פירמידת החיים" שהגה סאראמאגו, חתן פרס נובל לשלום, בספרו "מוות לסירוגין", תתקיים הלכה למעשה. כדי שהאנשים הראויים הללו, זקנינו, יזכו לכל מה שמגיע להם, בזמן, במקום, באיכות המיטבית ובצורה המתאימה, הזולה והמקצועית ביותר. ונסיים במילים הכול כך נכונות: "עד מאה ועשרים".

ד״ר אבי ביצור, ראש לימודי הזיקנה במכללה האקדמית בית ברל, מנכ"ל המשרד לענייני גמלאים בממשלה לשעבר. בנוסף: חבר הנהלת האידיששפיל, חבר הנהלת מילבת, יו"ר הוועדה הלאומית למאבק באלימות, התעללות והתעמרות בזקנים, ראש המגמה לביטחון והגנת העורף במכללה האקדמית בית ברל. אבא ל3 סבא ל3

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
צודק ד"ר ביצור במאמר ואכן הנושא הזה הוא נושא שכמעט אף אחד לא יוכל להתחמק ממנו. אבל ככל שהנושא הוא בנפש כולנו, כדאי להבין מה יכול למנוע את חקיקתו. 1. בואו נודה, זקנה אינה סקסית. בעולם של... המשך קריאה

צודק ד"ר ביצור במאמר ואכן הנושא הזה הוא נושא שכמעט אף אחד לא יוכל להתחמק ממנו.
אבל ככל שהנושא הוא בנפש כולנו, כדאי להבין מה יכול למנוע את חקיקתו.
1. בואו נודה, זקנה אינה סקסית. בעולם של "פייק ביוטי", זקנים מצטלמים רע ואין דבר גרוע לפוליטיקאי מלהזדהות עם דבר ש"נראה רע" .
2. זקנה עולה כסף. פוליטיקאים לא ימהרו לוותר על כסף שיכול לקדם את עצמם, על מנת לקדם אנשים שכבר לא יכולים באמת לעזור להם.
3. פוליטיקאים עוסקים קודם כל בלדאוג לעתיד שלהם. החשש של "מה יהיה?", הוא נחלת השכבות הנמוכות. אין לפוליטיקאים את החשש הזה ולכן אין סיבה שהם יפעלו.
אני יכול להמשיך ולמנות עוד ועוד סיבות, אבל חוט השני שעובר ביניהן, הוא חוסר חינוך לאנושיות. בעולם שבו אנג'לה מרקל נוסעת באוטובוס ומשלמת על קניותיה, יש לנו פוליטיקאים קטנים שחיים על חשבון הציבור מא' ועד ת', שנוסעים בשיירות מטורפות, לכאורה כאמצעי בטחון, אבל למעשה, כדי לעשות שופוני.
צריך לשנות את הגישה החינוכית, להוסיף הוראה של ערכים אוניברסליים ולא אמוניים, לגרום לכך שפוליטיקאי נהנתן על חשבון הציבור, יחשב כאדם ניקלה.
אין לי מושג איך עושים זאת, אבל קצת יותר אנשים כד"ר ביצור בכנסת ופחות נהנתנים אחרים, היה עוזר בהעברת החוק.
בהצלחה לך, ד"ר ביצור.

עוד 477 מילים ו-3 תגובות

תגובות אחרונות

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

התמונות החבריות של לפיד וגפני שיצאו אתמול מהכנסת הפתיעו רבים ● השניים, מתברר, בקשר טוב ועמוק מאז שגפני עבר צנתור בשנה שעברה ● אך למרות שהקרבה הזו הרגיזה את דרעי, אין בכך כדי להעיד על שום כוונה מצד יהדות התורה להצטרף לקואליציה ● וגם: מה עשתה עידית סילמן בישיבת סיעת ימינה? ● פרשנות

עוד 655 מילים

יותר מעשרים שנה אחרי שפלשה לישראל, רופאים בכירים מ"שיבא" קובעים: העקיצה של נמלת האש הקטנה עלולה לגרום להתקף אלרגיה ברמה מסכנת חיים ● הגילוי, שפורסם בכתב העת "הרפואה", נחשף בזכות נער בן 15 מרמת גן, שהגיע שלוש פעמים לבית החולים עם התקף קשה ללא הסבר - עד שהצליחו למצוא את האחראית ● הנמלה כבר התנחלה במאות יישובים בישראל

עוד 986 מילים

9 במאי כך הרג פוטין את יום הניצחון על הנאצים

הניצחון במלחמת העולם השנייה קיבע את מעמדה של ברית המועצות - ובהמשך רוסיה - כמעצמת-על ● אולם כעת, אחרי מה שנראה כהפסד צורב במערכה נגד אוקראינה, רוסיה עשויה לאבד את התואר ● יוצאי בריה"מ שגדלו על מסורת ה-9 במאי, נמצאים השנה בדילמה האם יש בכלל סיבה לחגיגה - והאם בכלל ניתן לחגוג את הניצחון על הנאציזם, כשאירופה שוב במלחמה מול דיקטטור

עוד 2,459 מילים

דיווח: בר-לב והמשטרה מסכימים להגדיל ב-50 את מספר שומרי הווקף באל-אקצא

הכנסת דחתה את הצעות אי האמון נגד הממשלה; עידית סילמן וחברי סיעת רע"ם נעדרו מההצבעות, הרשימה המשותפת נמנעה מלתמוך בהן ● פינדרוס: החלום שלי - לפוצץ את בניין בית המשפט העליון; בהמשך אמר שדבריו היו מטפוריים ● סקר חדשות 13: רע"ם לא עוברת את אחוז החסימה ● דיווח: בפגישה שקיים בסוף החודש העריך בנט שהממשלה תיפול בתוך מספר שבועות

עוד 49 עדכונים

פסק הדין של מינץ תחת אש ויעבור כנראה לדיון נוסף בהרכב מורחב

החלטת בג"ץ משבוע שעבר להתיר גירוש תושבי מסאפר יטא שבדרום הר חברון נתקלה בביקורת משפטית חריפה מכל עבר ● בין המבקרים, מומחי משפט בינלאומי מכל הפקולטות בארץ, אשר תקפו את פסק הדין על השגיאות המשפטיות החמורות שלכאורה נכללו בו ● בשבוע הבא תוגש בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב ● אם חיות תאשר זאת, בית המשפט העליון רק ירוויח מכך ● פרשנות

עוד 777 מילים

שרשרת המזון המזיק

התקשורת וראשי מערכת הבריאות יצאו נגד שטראוס אחרי שזו כבר קיבלה על עצמה את מלוא האחריות לאירוע הריקול הענק ונראה שפועלת ברצינות לתיקון הנזקים ● קודם לכן, בימי שגרה, המוטיבציה של התקשורת והרגולטור להיאבק בתאגידי המזון המזיק הייתה הרבה יותר נמוכה - וממש לא במקרה ● פרשנות

עוד 843 מילים

9 במאי "המשטר הרוסי לא נפל מהמשטר הנאצי"

אחרי שנים ארוכות של חיים תחת משטר סובייטי מדכא, האזרחים בלטביה עדיין נושאים את הצלקות ומפחדים להיות המטרה הבאה במלחמה של פוטין ● שאול אדר ביקר בבניין הקג"ב בריגה ושמע על החקירות, העינויים וההוצאות להורג של מתנגדי המשטר ● רגע לפני חגיגות 9 במאי, בריגה נערכים לפרובוקציות של אזרחים פרו־רוסים ומייחלים לניצחון אוקראיני

עוד 2,317 מילים ו-1 תגובות

מתחת לרדאר התקשורתי מתקיים מרוץ יצרי ורווי השמצות ואיומים בין ארנון בר-דוד לעופר עיני על ראשות ההסדרות ● מקורבי בר-דוד טוענים שעיני מתמודד בגלל שכשל בעסקים ● מקורבי עיני טוענים שהוא מוצף בפניות של עובדים ממורמרים שזועמים על בר-דוד ● ושני הצדדים נלחמים על כל ועד וכל עובד

עוד 2,610 מילים ו-3 תגובות

בנט קיים ישיבת היערכות לכנס הקיץ של הכנסת: "חוסר אחריות לדרדר את ישראל לבחירות"

נלכדו שני מבצעי הפיגוע באלעד ● לוחם נפצע באורח בינוני מדקירה בשער שכם; המפגע נורה במקום ● פלסטיני חמוש בסכין ניסה לחדור לתקוע ונורה למוות בידי איש כיתת הכוננות ● המעברים בגדה ייפתחו לתנועה, למעט עבור תושבי רומאנה - היישוב ממנו הגיעו המחבלים שביצעו את הפיגוע באלעד; המעבר לרצועה יישאר סגור ● בדיקות הקורונה לנכנסים ארצה יופסקו בשבוע הבא

עוד 37 עדכונים

האשכים הצלויים של טאקר קרלסון

טאקר קרלסון הוא כיום מגיש הטלוויזיה הנצפה ביותר בארצות הברית, עם השפעה גוברת על השיח הציבורי ודעות שמרניות שהולכות ומקצינות לימין ● הוא ממלא את הוואקום שנוצר בהעדרו של טראמפ מהזירה הציבורית - ומנצל את מעמדו להילחם בפרוגרסיבים, להטב"קים, ולקדם דעות גזעניות, פרו-רוסיות ותיאוריות קונספירציה לעתים הזויות ● כמו, למשל, שיזוף אשכים להגברת ספירת הזרע

עוד 709 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה