שאול רחבי הוא נכדה של גולדה מאיר ויו"ר עמותת מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה שסייעה בהוצאתו לאור של הספר "'יבוא יום ויפתחו את הארכיונים' – ממשלת גולדה מאיר ומלחמת יום הכיפורים". הדעות המובאות כאן הן דעותיו האישיות
בהרצאה שנשא עפר שלח בפני קציני אמ"ן בחודש שעבר ובכתבת "אולפן שישי" ששודרה לאחרונה, הוא טוען, תוך שהוא נעזר באמרתו הידועה של קארל פון קלאוזביץ – "המלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים" – שצה"ל לא ניצח במלחמת יום הכיפורים. אנסה להפריך את הטענה המגוחכת הזאת.
ה-7 באוקטובר 1973, יומה השני של המלחמה, היה אחד הימים הקשים ביותר במלחמה. המצרים הצליחו לחצות את התעלה ולבסס ראש גשר, וברמת הגולן הטנקים הסורים הגיעו עד נפח ואיימו "לגלוש" לעמק החולה. שר הביטחון משה דיין סייר בחזיתות וצפה את חורבן הבית השלישי. בלשכת ראש הממשלה בקריה בתל אביב שררה אווירת נכאים.
שאול רחבי הוא נכדה של גולדה מאיר ויו"ר עמותת מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה שסייעה בהוצאתו לאור של הספר "'יבוא יום ויפתחו את הארכיונים' - ממשלת גולדה מאיר ומלחמת יום הכיפורים". הדעות המובאות כאן הן דעותיו האישיות
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
בס"ד:הכל נכון ממלחמה כושלת לנצחון מוחץ! רק לגמרה לא מובן מדוע גולדה שקיבלה ידיעת זהב על פתיחת המלחמה ב4 בבוקר 6 לאוקטובר 1973 והבינה מעל צל של ספק בשעה 10 ו 50 דקות שתתחיל מלחמה ולא ת... המשך קריאה
בס"ד:הכל נכון ממלחמה כושלת לנצחון מוחץ! רק לגמרה לא מובן מדוע גולדה שקיבלה ידיעת זהב על פתיחת המלחמה ב4 בבוקר 6 לאוקטובר 1973 והבינה מעל צל של ספק בשעה 10 ו 50 דקות שתתחיל מלחמה ולא תרגיל לא מגייסת את כל הצבא באותו הרגע ולא לוקחת מקדמות כמו כמה שעות לפני 18 שבה היתה הידיעה לפתיחת המלחמה שנפתחה כבר ב14 וזאת למרות הסיכון האדיר שהיא לקחה על עצמה לא לפתוח במתקפה מקדימה אותו דיווחה לקיסינג'ר. ולמה חייל האוויר לא נשלח להפצצת כל שדות התעופה כבר בהתחלה. ולמה לא התכונן הרמטכ"ל ומפקד חייל האוויר להשמדת הטילים הניידים סאם 6 ולשריון הטנקים כנגד הטילים האישיים הסאגרים?
לאחר יותר מ-40 שנה של רצח אופי, ספרם המרתק של ד"ר חגי צורף וד"ר מאיר בוימפלד "'יבוא יום ויפתחו את הארכיונים' – ממשלת גולדה מאיר ומלחמת יום הכיפורים", בהוצאת כרמל, הנסמך על תעודות היסטוריות ראשוניות בארכיונים בארץ ובחו"ל, עושה צדק עם ראשת הממשלה גולדה מאיר באשר לניהול התהליך המדיני שקדם למלחמת יום הכיפורים והדרך שבה הנהיגה את קבינט המלחמה.
לראשונה בספרות הביוגרפית והמחקרית של התקופה, מתארים המחברים את הדואליות שאפיינה את הנהגתה המדינית והדיפלומטית של מאיר:
שאול רחבי הוא נכדה של גולדה מאיר ויו"ר עמותת מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה שסייעה בהוצאתו לאור של הספר "'יבוא יום ויפתחו את הארכיונים' - ממשלת גולדה מאיר ומלחמת יום הכיפורים". הדעות המובאות כאן הן דעותיו האישיות
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
שום ספר לא ימחוק את אחריות ראשת הממשלה גולדה מאיר למחדל יום כיפור (לצד אחריות של אחרים כמובן). אין לדעתי ויכוח שמרגע שפרצה המלחמה, גולדה הקימה מטבחון ראוי וניהלה את המלחמה בקור רוח ובצו... המשך קריאה
שום ספר לא ימחוק את אחריות ראשת הממשלה גולדה מאיר למחדל יום כיפור (לצד אחריות של אחרים כמובן). אין לדעתי ויכוח שמרגע שפרצה המלחמה, גולדה הקימה מטבחון ראוי וניהלה את המלחמה בקור רוח ובצורה שקולה, אין גם כל ספק שבכוננות "כחול לבן" שהוכרזה חצי שנה לפני, פעלה גולדה כמו שצריך (והציטוטים שאתם מביאים מתייחסים לאותה כוננות שבדיעבד יודעים שלא היתה לשווא כי באמת כוונת מצרים וסוריה היתה לפתוח במלחמה אלא שפגישת מזכיר המדינה ושר החוץ הרוסי גרמה להם לדחות את זה). למעשה לו באוקטובר הייתה גולדה פועלת כפי שפעלה במאי המחדל היה נמנע. דווקא פעולתה זו מדגישה את המחדל שלה לפני מלחמת יום הכיפורים. ויש שורה של עובדות שרק בגינן היתה צריכה ללכת: מדוע צבי זמיר שחשב אחרת מזעירא לא השתתף בישיבות אצל גולדה שדנו במצב וזאת על אף שהיה כפוף ישירות לגולדה? מדוע מרבית השרים שנכחו באותה ישיבת ממשלה ביום שישי שמעו בפעם הראשונה שכבר שבועות זה המצב? אם אכן הגיעה להסכמה עם האמריקאים שלא ייעשה שימוש במכת מנע, מדוע מפקד חיל האוויר והרמטכל חיו באשליה שמכת מנע היא אפשרית (וזו ההוראה שהוריד דדו למפקד חיל האוויר לפנות בוקר), מדוע כשנפגשה עם שגריר ארה"ב באותו בוקר של המלחמה לא טרחה גם להעביר את המסר שיש מוצא מדיני למרות שהבינה שהמצב בכי רע (אולי בקטע הזה יותר מכולם)
גולדה קיבלה התרעה ישירה מהלך חוסיין לגבי כוונת מצרים וסוריה לתקוף את ישראל. כשבועיים לפני מלחמת יום הכיפורים, ב-25 בספטמבר 1973 התקיים מפגש בין רוה"מ גולדה מאיר ומלך ירדן חוסיין. גולדה ... המשך קריאה
גולדה קיבלה התרעה ישירה מהלך חוסיין לגבי כוונת מצרים וסוריה לתקוף את ישראל. כשבועיים לפני מלחמת יום הכיפורים, ב-25 בספטמבר 1973 התקיים מפגש בין רוה"מ גולדה מאיר ומלך ירדן חוסיין. גולדה בחרה לדחות את ההתרעה.
היהירות, ההתעלמות מהמציאות והצדקנות איפיינו את כהונתה כראשת ממשלה.
לפנתרים השחורים היא סירבה להתייחס 'כי הם לא נחמדים', העניין הפלשתינאי לא קיבל תשומת לב מדינית 'כי אין כזה דבר עם פלשתינאים וכל מו"מ עם המצרים טורפד על ידה עד שפרצה מלחמת יום הכיפורים
שאלה למר שאול רחבי — מה בנוגע לאיומי מזכיר המדינה קיסינג׳ר שאיים כי ארה״ב תגיב למתקפת-מנע ישראלית את מצרים באי-אספקת נשק. האם אין זה בסיס חזק יותר לטובת גולדה?
נוסף על כן, כיצד דברים אל... המשך קריאה
שאלה למר שאול רחבי — מה בנוגע לאיומי מזכיר המדינה קיסינג'ר שאיים כי ארה"ב תגיב למתקפת-מנע ישראלית את מצרים באי-אספקת נשק. האם אין זה בסיס חזק יותר לטובת גולדה?
נוסף על כן, כיצד דברים אלו מסתדרים עם דיוני הקבינט (שמותר כרגע לחשוף) והצגת בכתבה? נראה לפי השיחות עם קיסינג'ר והממשל האמריקני כי הרמות הבכירות אצלנו היו מודעות היטב לממשיות המלחמה.
שאלה למר שאול רחבי — מה בנוגע לאיומי מזכיר המדינה קיסינג׳ר שאיים כי ארה״ב תגיב למתקפת-מנע ישראלית את מצרים באי-אספקת נשק. האם אין זה בסיס חזק יותר לטובת גולדה?
נוסף על כן, כיצד דברים אל... המשך קריאה
שאלה למר שאול רחבי — מה בנוגע לאיומי מזכיר המדינה קיסינג'ר שאיים כי ארה"ב תגיב למתקפת-מנע ישראלית את מצרים באי-אספקת נשק. האם אין זה בסיס חזק יותר לטובת גולדה?
נוסף על כן, כיצד דברים אלו מסתדרים עם דיוני הקבינט (שמותר כרגע לחשוף) והצגת בכתבה? נראה לפי השיחות עם קיסינג'ר והממשל האמריקני כי הרמות הבכירות אצלנו היו מודעות היטב לממשיות המלחמה.
שר המשפטים יריב לוין מסר בתגובה לדברים שאמר נשיא המדינה יצחק הרצוג, על כך שגופי הביטחון של המדינה צריכים להיות נאמנים לעם ולא לאדם:
"כבוד הנשיא, סעיף 4(א) לחוק שב"כ קובע: "השירות נתון למרות הממשלה". ראש שב"כ דוד זיני אמר את המובן מאליו: שהוא כפוף לממשלה, כפי שקבוע בחוק.
"סעיף 8ב(א) לפקודת המשטרה קובע: "משטרת ישראל נתונה למרות הממשלה". מפכ"ל המשטרה דני לוי, לעומתו, טרם אמר את המובן מאליו, שהוא כפוף לממשלה, כפי שקבוע בחוק.
"כנשיא מדינת ישראל וכמשפטן, אזרחי ישראל מצפים לכך שתגבה את מי שפועל על פי חוק – ראש שב"כ דוד זיני, ושתדרוש מכולם, לרבות ממפכ"ל המשטרה, לנהוג כמוהו. שלטון החוק הוא כיבוד החוק".
סוכנות הביטחון הימי של צבא בריטניה דיווחה כי מכלית הותקפה ביום שלישי במצר הורמוז, פחות מיממה לאחר ששתי ספינות אחרות, בהן מכלית גז קטארית, הותקפו לכאורה על ידי איראן.
"התקבל דיווח על תקרית נוספת שבה מעורבת מכלית שחצתה את מצר הורמוז", נמסר מהמרכז הבריטי לסחר ימי. "המכלית נפגעה מכלי טיס בלתי מאויש שזהותו אינה ידועה, ונגרם לה נזק מבני קל. לא דווח על נפגעים או על נזק סביבתי".
גם שתי הספינות שהותקפו קודם לכן ספגו נזק, אך ללא נפגעים.
ברקע התקיפות, ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר במהלך ביקור בבסיס חיל הים בחיפה כי ישראל תגן על חופש השיט. "הצבתי יעד פשוט", הוא אמר. "היעד של חיל הים, ושל ישראל כולה, הוא להבטיח את נתיבי השיט ואת חופש הסחר הימי, שכל כך חשובים למדינת ישראל".
עם זאת, נתניהו לא הרחיק לכת ולא הצהיר שישראל תפעל במצר הורמוז, ולכן לא ברור בשלב זה אם להצהרתו יהיו השלכות על הסכסוך האזורי הרחב יותר.
שורת התקיפות האיראניות, לאחר יותר משבוע של הפוגה, עוררה מחדש את החששות בנוגע לחופש השיט. זאת לאחר שמזכר הבנות שהושג בחודש שעבר בין ארצות הברית לאיראן חייב את טהרן להסיר את המצור שהטילה על נתיב המים.
שלוש הספינות הותקפו סמוך לעומאן, שהציעה להקים מסדרון מעבר זמני הצמוד לחופיה. טהרן, המבקשת לגבות תשלום מספינות המשתמשות בנתיב הצר, מתנגדת ליוזמה העומאנית.
קטאר, שסייעה בתיווך השיחות בין ארצות הברית לאיראן, האשימה את טהרן בתקיפת המכלית שלה במהלך הלילה וקראה לה "להפסיק את כל הפעולות שמערערות את הביטחון האזורי או מאיימות על בטיחות השיט הבינלאומי".
"הפגיעה בספינה הקטארית 'אל-רקיאת' בעת שחצתה סמוך למצר הורמוז מהווה פגיעה בלתי מקובלת בביטחון ובבטיחות של השיט הבינלאומי", כתב דובר משרד החוץ של דוחה, מאג'ד אל-אנסארי, ברשת הטוויטר.
"אנו רואים באיראן אחראית משפטית מלאה לתקיפה זו ולכל נזק או השלכה שייגרמו בעקבותיה", הוא הוסיף.
"אל-רקיאת" היא מכלית הגז הטבעי הנוזלי הקטארית הראשונה שמותקפת מאז שארצות הברית וישראל פתחו במלחמה נגד איראן ב-28 בפברואר.
ארבעה מקורות המעורים בנושא מסרו כי פרצה אש בחדר המנועים של המכלית הקטארית בעקבות התקיפה, וכי הצוות לא הצליח לאמוד את הנזק. אחד המקורות ציין כי אנשי הצוות לא נפגעו וכי הספינה שידרה אותות מצוקה לאחר שנפגעה בצידה השמאלי.
הקלטות שפורסמו בחדשות 12 חושפות כיצד חוקרי המשטרה ניסו פעם אחר פעם לתאם עדות קצרה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, בנוגע לחקירות שבהן מעורבים מקורביו. עם זאת, בקשותיהם נדחו שוב ושוב על ידי צוות לשכתו.
על פי הדיווח בחדשות 12, החוקרים ביקשו לשאול את נתניהו אם עדכן את יועץ התקשורת הבכיר יונתן אוריך על מעצרו של יועץ התקשורת לשעבר, אלי פלדשטיין, במסגרת פרשת הדלפת המסמכים לעיתון "בילד" הגרמני.
במשטרה העריכו כי תשובתו של נתניהו עשויה לסייע בהכרעה אם אוריך השמיד ראיות ביודעין, כאשר החליף ומחק את מכשיר הטלפון שלו לאחר מעצרו של פלדשטיין.
כמו כן, החוקרים ביקשו לחקור את נתניהו על פגישה לילית שהתקיימה בין ראש הסגל לשעבר צחי ברוורמן לבין פלדשטיין, בטרם נעצר האחרון.
פלדשטיין טען בחקירתו כי ברוורמן הזהיר אותו מפני החקירה סביב הדלפת המסמך הצבאי המסווג לעיתון הגרמני. לדבריו, ברוורמן אף רמז כי ביכולתו לעצור את החקירה – טענה שראש הסגל לשעבר מכחיש בתוקף.
בהקלטות נשמעים חוקרי המשטרה מדגישים שוב ושוב כי הם זקוקים להצהרה קצרה בלבד מראש הממשלה. מנגד, מנהל לשכת נתניהו, עדו נורדן, נשמע משיב כי נתניהו עמוס מדי ודוחה את תיאום העדות.
"אין לי אפילו שנייה לדבר על זה. אין לנו זמן. זה לא רלוונטי. בואו נתארגן, ואולי נמצא לזה פתרון", נשמע נורדן אומר, לקול תסכולם של החוקרים.
החוקרים שוחחו גם עם יועצו של נתניהו נבו כץ, ונתקלו בתשובות דומות.
שיחה בין חוקר המשטרה לנבו כץ, יועצו של נתניהו:
חוקר: "נבו, בוקר טוב, זה אביב, מה שלומך?".
כץ: "בסדר גמור".
חוקר: "אמרת שתיתן לי תשובה".
כץ: "רק רגע, איזה אביב? תאפס אותי".
חוקר: "אה, יש לך הרבה אביב שאתה מכיר? אביב מהמשטרה".
כץ: "נדע רק בתחילת שבוע. אני עכשיו, היום אני אשאל".
חוקר: "ראש הממשלה מכיר את זה?"
כץ: "כן כן, אני אשאל אותו … לא, אני אגיד לך מה קורה, פשוט היה לנו עכשיו את כל הימים האלה. אז תן לי…".
חוקר: "לא, זה ברור לי, שאלתי אם ראש הממשלה מכיר את זה…"
כץ: "אתם מגיעים לפה שעה? רק רגע, אתם מגיעים לפה שעה וזהו
חוקר: "עד שעתיים איפה שתגידו. כל יום, כל שעה שתגידו, עד שעתיים".
כץ: "חוזר אליך, טוב, חוזר אליך. מאה אחוז".
חוקר: "אבל ראש הממשלה מכיר את זה, נכון? הוא יודע שאנחנו רוצים … אתה אמרת לו".
כץ: "כן כן כן, היום אני אודיע לך".
ההקלטות חושפות: כך אנשיו של רה"מ התחמקו מתיאום עדותו | שיחת החוקר עם היועץ נבו כץ – שטען שנתניהו מודע לבקשת המשטרה והבטיח שיחזיר תשובה
רק שכץ לא חזר אליו. בהמשך נדרש נתניהו לחקירה על פרשת הפגישה הלילית בין ברוורמן ופלדשטיין, והתקיימה שיחה בין חוקר המשטרה לעדו נורדן, ראש הסגל של נתניהו:
חוקר: "ניסיתי להשיג אותך כמה פעמים, אתה בטח היית עסוק".
נורדן: "כן".
חוקר: "דיבר איתך נבו?"
נורדן: "לגבי?"
החוקר: "אביב מהמשטרה, לגבי העדות של רה"מ".
נורדן: "וואי, תקשיב, לי אין שנייה זמן אפילו לדבר על זה, ואין לנו שנייה להכניס דבר כזה. זה לא רלוונטי. אני לא יודע אפילו איך אתם עכשיו.. אין לנו זמן לזה".
חוקר: "מה זה התשובה הזאת? לא לא, שנייה רגע, בוא נעשה סדר ואז נבין אחד את השני. כבר כמה זמן מתנהל מול הלשכה, אח"כ זה היה נבו, עכשיו אתה, לתאם עדות לרה"מ. כל פעם אמרו לי "יותר מאוחר", "יותר מאוחר", "יותר מאוחר", שיחה אחרונה שלי עם נבו אמר לי "יום ראשון נתאם", סליחה, אפילו אמר "ביום חמישי באותו יום אחזור אליך", לא חזר אליי, אמרתי לו, אמר, אמרתי אין בעיה, אני יצרתי איתו קשר היום בבוקר. אז זה קצת, כאילו, אני לא מרגיש בנוח עם זה…
נורדן: "תקשיב, בוא אני מזמין אותך לאיפה שאני חי, בסדר? בוא, אני מזמין אותך לכאן, תבוא, אני עכשיו צריך להכניס שיחה עם נשיא המדינה, אני לא מוצא זמן. אתה לא, אתם פשוט לא מבינים את המציאות שבה אנחנו חיים. בתוך כל האירוע הזה, הוא מחר, אתה מבין, יש לנו, מחר הוא צריך להגיע לבית משפט, מחרתיים לבית משפט, וביום רביעי לבית משפט.
נורדן: "בתוך כל הסיפור הזה, אני צריך, יש לנו פה, אני לא מדבר אפילו, אתה מבין, יש לנו פה אירועים ביטחוניים, מדיניים, עניינים, כל הדברים האלה … אני רגע אפילו, שתבין, שם את זה רגע בצד, לתדרך את נשיא המדינה, טס מחר בלילה למדינה, ומבקש מראש ממשלה תדרוך ואין זמן להכניס אותו. אנחנו צריכים, אנחנו צריכים למנות ראש מל"ל, מזכ"ץ (מזכיר צבאי), עד ה … שצריך להיכנס לתפקיד עד ה-1 ביוני. עוד חודש וקצת. ואין לי זמן לדחוף ראיונות. על מה אתם מדברים? בוא, אני מזמין אותך לבוא, חמוד, בוא, אני אארגן לך כניסה, תבוא, תסתכל על הלוז, תראו איפה אתם חיים".
חוקר: "אתה לא מצליח להבין אולי מה אני מבקש, אני אסביר לך עוד פעם, ואולי אנחנו נצליח למצוא את הפתרון. דבר ראשון, ושאלתי את נבו לגבי זה, והוא אישר לי, ואני רוצה גם לאשר את זה מולך, שראש הממשלה יודע שאנחנו מחפשים לקבוע לעדות, זה דבר ראשון. רה"מ מכיר את זה? יודע את זה?".
נורדן: "לא, הוא לא צריך להכיר, אני מנהל לו את הלו"ז ואני אומר לך אין לי איפה לשים אותו בכלל…"
חוקר: "בטח שכן הוא צריך לדעת דבר כזה, סליחה, אני לא מסכים איתך… עם כל הכבוד, זה לא בסמכותך למנוע ממנו את הידיעה הזאת".
נורדן: "תקשיב, אין לי זמן בלו"ז, יצאתי מישיבת ממשלה כדי לראות איך אני מכניס את נשיא ישראל, אין לי שניה להתחיל להתעסק בדברים מהסוג הזה. אתה רוצה תפנה לעורך הדין של רה"מ לי אין זמן להתעסק בדברים האלה, יש אנשים, אני לא מתעסק בדברים האלה, לי אין זמן ולו אין זמן".
חוקר: "יופי אז זו תשובה שאני יכול לקבל אותה, הבעיה היא שאני לא מקבל אותה, ומה הכוונה שלי? אני רוצה א' לדעת האם ראש הממשלה מודע לזה, נבו אמר לי שכן, אתה אומר לי לא, אז אני מתפלא פה, זה קצת לא מסתדר לי".
נורדן: "אז אני לא יודע, אני לא, תקשיב, אני פה שבועיים".
חוקר: "אז אני מבקש לבדוק את זה איתו, זה לוקח בדיוק שנייה".
נורדן: "הוא בישיבת ממשלה, אני פה, אומר עוד פעם…"
חוקר: "זה הדבר הראשון שאני מבקש שתעשו, דבר ראשון, אני רוצה לקבל ממך תשובה חד-משמעית שראש הממשלה מכיר את זה. דבר שני, במידה והלו"ז של ראש הממשלה הוא כזה, שאתה תבוא ותגיד לי "תקשיב, אביב, הלוז כזה צפוף שבחודש, חודשיים, חצי שנה, שנה הקרובה – אין על מה לדבר". אין בעיה. אני ארשום את זה, הכול בסדר. אבל גם את זה אני לא מקבל. אז זה שני הדברים שאני מבקש: אחד – שראש הממשלה יודע מזה, ושתיים – האם יש צפי. עכשיו, גם אם תשלח לי הודעה גם בשלוש בבוקר לפני שאתה נכנס למיטה, "בדקתי, יודע, בדקתי, לא יודע".
נורדן: "תקשיב, אין סיכוי שאני אזכור לעשות את זה, כי זה גם עכשיו, וגם
עכשיו מעבירים לי פה את הפלאפונים, אני בטירוף. במקרה עניתי לך, ממש במקרה. מנסים להעביר לי פלאפונים".
חוקר: "מתי ליצור איתך קשר עוד פעם?"
נורדן: "נסה אותי בהמשך, אני … אתה יודע".
לבסוף, אחרי עשר פניות מהמשטרה שלא הובילו לקביעת עדות, הוחלט להתקדם עם התיקים בלי עדותו של נתניהו.
אנחנו עומדים בפתחה של מערכת בחירות, שתהיה משופעת בהבטחות של פוליטיקאים על כל הדברים הנפלאים שהם יעשו אם רק נבחר בהם.
סביר ששיקום הצפון, חבל ארץ שבמשך שנים סובל מהפקרה והזנחה פושעת, יזכה לנתח משמעותי מההבטחות הללו. יכול להיות, שכדי לשכנע אותנו בכנות הכוונות, ייזרקו לאוויר כל מני מספרים מרשימים כמו מספר המיליארדים שאושרו או מספר יחידות הדיור שעתידות להיבנות.
אורנה אנג’ל היא אדריכלית, מומחית לקיימות ויו"ר התאחדות האדריכלים ובוני הערים בישראל, המשלבת בין תכנון אדריכלי, ניהול ציבורי והובלת פרויקטים עירוניים רחבי היקף. כיהנה, בין השאר, כסגנית מתכנן מחוז ירושלים במשרד הפנים, כסמנכ”לית תכנון וקיימות בחברת שיכון ובינוי וכמנכ”לית אוצר מפעלי ים, שם הובילה את תהליך חידושו. פיתוחו ושימורו של נמל תל אביב. אנג’ל שימשה גם כדירקטורית בגופים ממשלתיים וציבוריים, בהם התעשיה האווירית וביטוח לאומי, והייתה שותפה לקידום יוזמות בתחומי התכנון, המרחב הציבורי והחברה. כיום פועלת לחיזוק מעמד האדריכלות בישראל, לקידום איכות התכנון ולשיפור המרחב הבנוי לטובת הציבור.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
יש משהו מעודד בתוכנית "סוויץ'" של משרד האנרגיה. בעולם שבו בני נוער נחשפים לאינספור תכנים חולפים, הבחירה ללמד אותם על אנרגיה, קיימות, התייעלות וחשיבה סביבתית היא החלטה נכונה וחשובה.
ישראל זקוקה לדור צעיר שמבין את הקשר בין צריכת חשמל, ביטחון אנרגטי, איכות הסביבה והכלכלה של המחר.
דני דנן הוא יזם ומנהל בתחום האנרגיה המתחדשת עם למעלה מ־18 שנות ניסיון בזירה הישראלית והאירופית. דנן הוביל לאורך השנים ייזום והקמה של פרויקטים סולאריים בהיקפים של עשרות מגהוואטים באיטליה בגרמניה ובישראל. כיום משמש מנכ"ל Green Tops, המתמחה בהקמת מערכות סולאריות מסחריות משולבות אגירה ובפיתוח פתרונות אנרגיה מתקדמים לשוק העסקי והפרטי.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
"ימין ושמאל – רק חול וחולירע" (ויקטור חסון, מתוך הסרט "גבעת חלפון אינה עונה").
השיח הישראלי והעולמי שבוי בטרמינולוגיה מקטבת ולא-קונסטרוקטיבית. חלק מכך הוא שימוש בתוויות מניפולטיביות, הן בצורה של ניכוס (עצמי) והן בצורה של הדבקה (לאחרים).
ד"ר לאוניד (ליאון) גרשוביץ הוא תושב שלומי. בעל תואר PhD מאוניברסיטת ת"א, מתמחה בתולדות יהודי ברית המועצות. בוגר תכנית "רביבים" באוניברסיטה העברית. במשך שנים שימש במגוון תפקידים במערך החינוך, בהם מורה ורכז תחומי דעת, תנ"ך והיסטוריה, מחנך בתיכון ומנהל תיכון. כעת מנחה באקדמיה ומרצה במכינות קדם-צבאיות.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנובס"ד:הכל נכון ממלחמה כושלת לנצחון מוחץ! רק לגמרה לא מובן מדוע גולדה שקיבלה ידיעת זהב על פתיחת המלחמה ב4 בבוקר 6 לאוקטובר 1973 והבינה מעל צל של ספק בשעה 10 ו 50 דקות שתתחיל מלחמה ולא תרגיל לא מגייסת את כל הצבא באותו הרגע ולא לוקחת מקדמות כמו כמה שעות לפני 18 שבה היתה הידיעה לפתיחת המלחמה שנפתחה כבר ב14 וזאת למרות הסיכון האדיר שהיא לקחה על עצמה לא לפתוח במתקפה מקדימה אותו דיווחה לקיסינג'ר. ולמה חייל האוויר לא נשלח להפצצת כל שדות התעופה כבר בהתחלה. ולמה לא התכונן הרמטכ"ל ומפקד חייל האוויר להשמדת הטילים הניידים סאם 6 ולשריון הטנקים כנגד הטילים האישיים הסאגרים?