שאול רחבי הוא נכדה של גולדה מאיר ויו"ר עמותת מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה שסייעה בהוצאתו לאור של הספר "'יבוא יום ויפתחו את הארכיונים' – ממשלת גולדה מאיר ומלחמת יום הכיפורים". הדעות המובאות כאן הן דעותיו האישיות
בהרצאה שנשא עפר שלח בפני קציני אמ"ן בחודש שעבר ובכתבת "אולפן שישי" ששודרה לאחרונה, הוא טוען, תוך שהוא נעזר באמרתו הידועה של קארל פון קלאוזביץ – "המלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים" – שצה"ל לא ניצח במלחמת יום הכיפורים. אנסה להפריך את הטענה המגוחכת הזאת.
ה-7 באוקטובר 1973, יומה השני של המלחמה, היה אחד הימים הקשים ביותר במלחמה. המצרים הצליחו לחצות את התעלה ולבסס ראש גשר, וברמת הגולן הטנקים הסורים הגיעו עד נפח ואיימו "לגלוש" לעמק החולה. שר הביטחון משה דיין סייר בחזיתות וצפה את חורבן הבית השלישי. בלשכת ראש הממשלה בקריה בתל אביב שררה אווירת נכאים.
שאול רחבי הוא נכדה של גולדה מאיר ויו"ר עמותת מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה שסייעה בהוצאתו לאור של הספר "'יבוא יום ויפתחו את הארכיונים' - ממשלת גולדה מאיר ומלחמת יום הכיפורים". הדעות המובאות כאן הן דעותיו האישיות
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
בס"ד:הכל נכון ממלחמה כושלת לנצחון מוחץ! רק לגמרה לא מובן מדוע גולדה שקיבלה ידיעת זהב על פתיחת המלחמה ב4 בבוקר 6 לאוקטובר 1973 והבינה מעל צל של ספק בשעה 10 ו 50 דקות שתתחיל מלחמה ולא ת... המשך קריאה
בס"ד:הכל נכון ממלחמה כושלת לנצחון מוחץ! רק לגמרה לא מובן מדוע גולדה שקיבלה ידיעת זהב על פתיחת המלחמה ב4 בבוקר 6 לאוקטובר 1973 והבינה מעל צל של ספק בשעה 10 ו 50 דקות שתתחיל מלחמה ולא תרגיל לא מגייסת את כל הצבא באותו הרגע ולא לוקחת מקדמות כמו כמה שעות לפני 18 שבה היתה הידיעה לפתיחת המלחמה שנפתחה כבר ב14 וזאת למרות הסיכון האדיר שהיא לקחה על עצמה לא לפתוח במתקפה מקדימה אותו דיווחה לקיסינג'ר. ולמה חייל האוויר לא נשלח להפצצת כל שדות התעופה כבר בהתחלה. ולמה לא התכונן הרמטכ"ל ומפקד חייל האוויר להשמדת הטילים הניידים סאם 6 ולשריון הטנקים כנגד הטילים האישיים הסאגרים?
לאחר יותר מ-40 שנה של רצח אופי, ספרם המרתק של ד"ר חגי צורף וד"ר מאיר בוימפלד "'יבוא יום ויפתחו את הארכיונים' – ממשלת גולדה מאיר ומלחמת יום הכיפורים", בהוצאת כרמל, הנסמך על תעודות היסטוריות ראשוניות בארכיונים בארץ ובחו"ל, עושה צדק עם ראשת הממשלה גולדה מאיר באשר לניהול התהליך המדיני שקדם למלחמת יום הכיפורים והדרך שבה הנהיגה את קבינט המלחמה.
לראשונה בספרות הביוגרפית והמחקרית של התקופה, מתארים המחברים את הדואליות שאפיינה את הנהגתה המדינית והדיפלומטית של מאיר:
שאול רחבי הוא נכדה של גולדה מאיר ויו"ר עמותת מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה שסייעה בהוצאתו לאור של הספר "'יבוא יום ויפתחו את הארכיונים' - ממשלת גולדה מאיר ומלחמת יום הכיפורים". הדעות המובאות כאן הן דעותיו האישיות
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
שום ספר לא ימחוק את אחריות ראשת הממשלה גולדה מאיר למחדל יום כיפור (לצד אחריות של אחרים כמובן). אין לדעתי ויכוח שמרגע שפרצה המלחמה, גולדה הקימה מטבחון ראוי וניהלה את המלחמה בקור רוח ובצו... המשך קריאה
שום ספר לא ימחוק את אחריות ראשת הממשלה גולדה מאיר למחדל יום כיפור (לצד אחריות של אחרים כמובן). אין לדעתי ויכוח שמרגע שפרצה המלחמה, גולדה הקימה מטבחון ראוי וניהלה את המלחמה בקור רוח ובצורה שקולה, אין גם כל ספק שבכוננות "כחול לבן" שהוכרזה חצי שנה לפני, פעלה גולדה כמו שצריך (והציטוטים שאתם מביאים מתייחסים לאותה כוננות שבדיעבד יודעים שלא היתה לשווא כי באמת כוונת מצרים וסוריה היתה לפתוח במלחמה אלא שפגישת מזכיר המדינה ושר החוץ הרוסי גרמה להם לדחות את זה). למעשה לו באוקטובר הייתה גולדה פועלת כפי שפעלה במאי המחדל היה נמנע. דווקא פעולתה זו מדגישה את המחדל שלה לפני מלחמת יום הכיפורים. ויש שורה של עובדות שרק בגינן היתה צריכה ללכת: מדוע צבי זמיר שחשב אחרת מזעירא לא השתתף בישיבות אצל גולדה שדנו במצב וזאת על אף שהיה כפוף ישירות לגולדה? מדוע מרבית השרים שנכחו באותה ישיבת ממשלה ביום שישי שמעו בפעם הראשונה שכבר שבועות זה המצב? אם אכן הגיעה להסכמה עם האמריקאים שלא ייעשה שימוש במכת מנע, מדוע מפקד חיל האוויר והרמטכל חיו באשליה שמכת מנע היא אפשרית (וזו ההוראה שהוריד דדו למפקד חיל האוויר לפנות בוקר), מדוע כשנפגשה עם שגריר ארה"ב באותו בוקר של המלחמה לא טרחה גם להעביר את המסר שיש מוצא מדיני למרות שהבינה שהמצב בכי רע (אולי בקטע הזה יותר מכולם)
גולדה קיבלה התרעה ישירה מהלך חוסיין לגבי כוונת מצרים וסוריה לתקוף את ישראל. כשבועיים לפני מלחמת יום הכיפורים, ב-25 בספטמבר 1973 התקיים מפגש בין רוה"מ גולדה מאיר ומלך ירדן חוסיין. גולדה ... המשך קריאה
גולדה קיבלה התרעה ישירה מהלך חוסיין לגבי כוונת מצרים וסוריה לתקוף את ישראל. כשבועיים לפני מלחמת יום הכיפורים, ב-25 בספטמבר 1973 התקיים מפגש בין רוה"מ גולדה מאיר ומלך ירדן חוסיין. גולדה בחרה לדחות את ההתרעה.
היהירות, ההתעלמות מהמציאות והצדקנות איפיינו את כהונתה כראשת ממשלה.
לפנתרים השחורים היא סירבה להתייחס 'כי הם לא נחמדים', העניין הפלשתינאי לא קיבל תשומת לב מדינית 'כי אין כזה דבר עם פלשתינאים וכל מו"מ עם המצרים טורפד על ידה עד שפרצה מלחמת יום הכיפורים
שאלה למר שאול רחבי — מה בנוגע לאיומי מזכיר המדינה קיסינג׳ר שאיים כי ארה״ב תגיב למתקפת-מנע ישראלית את מצרים באי-אספקת נשק. האם אין זה בסיס חזק יותר לטובת גולדה?
נוסף על כן, כיצד דברים אל... המשך קריאה
שאלה למר שאול רחבי — מה בנוגע לאיומי מזכיר המדינה קיסינג'ר שאיים כי ארה"ב תגיב למתקפת-מנע ישראלית את מצרים באי-אספקת נשק. האם אין זה בסיס חזק יותר לטובת גולדה?
נוסף על כן, כיצד דברים אלו מסתדרים עם דיוני הקבינט (שמותר כרגע לחשוף) והצגת בכתבה? נראה לפי השיחות עם קיסינג'ר והממשל האמריקני כי הרמות הבכירות אצלנו היו מודעות היטב לממשיות המלחמה.
שאלה למר שאול רחבי — מה בנוגע לאיומי מזכיר המדינה קיסינג׳ר שאיים כי ארה״ב תגיב למתקפת-מנע ישראלית את מצרים באי-אספקת נשק. האם אין זה בסיס חזק יותר לטובת גולדה?
נוסף על כן, כיצד דברים אל... המשך קריאה
שאלה למר שאול רחבי — מה בנוגע לאיומי מזכיר המדינה קיסינג'ר שאיים כי ארה"ב תגיב למתקפת-מנע ישראלית את מצרים באי-אספקת נשק. האם אין זה בסיס חזק יותר לטובת גולדה?
נוסף על כן, כיצד דברים אלו מסתדרים עם דיוני הקבינט (שמותר כרגע לחשוף) והצגת בכתבה? נראה לפי השיחות עם קיסינג'ר והממשל האמריקני כי הרמות הבכירות אצלנו היו מודעות היטב לממשיות המלחמה.
כלי תקשורת פלסטיניים מדווחים כי עלי א־זרארי, בן 44, נהרג סמוך לכפר בורקה, מצפון לשכם, ו־16 בני אדם נוספים נפצעו במהלך תקיפה של מתנחלים וחיילים בזמן שפלסטינים עסקו במסיק זיתים באזור.
לא ברור כיצד נהרג א־זרארי. סוכנות הידיעות הפלסטינית הרשמית ופא דיווחה כי קבוצת מתנחלים, בליווי חיילים, תקפה מוסקי זיתים סמוך לכפר, הכתה אותם ופתחה לעברם באש.
עינב צנגאוקר, שהפכה לאחת ממובילות המחאה לאחר שבנה מתן נחטף לעזה, תקפה את הממשלה על שאינה נוטלת אחריות לאירועי 7 באוקטובר ועל סירובה להקים ועדת חקירה עצמאית לבדיקת הכשלים.
"הם מנסים לגרום לנו לשכוח מה קרה ב־7 באוקטובר", אמרה לגלי צה"ל.
"אנחנו לא נשכח, נדרוש את האמת כי זו המורשת שלנו. לזכרם ולמענם", הוסיפה.
"הפחד חרוט לי בלב, הדמעות שלא מפסיקות, הלב שכואב ומדמם עד לרגע הזה ומרוסק לרסיסים", אמרה.
משפחותיהן של 16 התצפיתניות שנהרגו בבסיס נחל עוז ב־7 באוקטובר משבחות את גבורת בנותיהן באותו יום.
"בשעה 6:29 לפני שלוש שנים, כששערי הגיהינום נפתחו, אף אחד מאיתנו לא יכול היה לדמיין שהדבר הנורא מכול יתרחש", אמר דרור אשרם, שבתו, סמלת שי אשרם, הייתה אחת מ־16 התצפיתניות שנהרגו.
אנדרטה לזכר התצפיתניות שנהרגו בחמ"ל נחל עוז, מרץ 2025 (צילום: טל שניידר)
"אנחנו עומדים כאן שלוש שנים אחרי, ואין מחילה – ולעולם לא תהיה – על אובדן הבנות שלנו. על הגיהינום שעברו ברגעיהן האחרונים, על הכשלים, על ההפקרה שלהן ושלנו. לא נשכח ולא נסלח", אמר, בעת שהמשפחות התכנסו ליד אנדרטה לזכר החיילות.
חוקרי צה"ל תיארו את הקרב בבסיס נחל עוז כאחד הכישלונות הגדולים ביותר של הצבא ב־7 באוקטובר. בסך הכול נהרגו בבסיס 53 חיילים: 31 לוחמים ו־22 חיילים שאינם לוחמים, ובהם 16 תצפיתניות. עשרה נוספים נחטפו — שבע תצפיתניות ושלושה לוחמי שריון.
אשרם קרא לצה"ל להכיר בגבורת החיילות.
"כולן, ללא יוצאת מן הכלל, הפגינו אומץ יוצא דופן, רעות, נחישות ודבקות במטרה מול האויב", אמר, לפי חדשות 12.
"גבורה בקרב נמדדת בדרכים רבות. להיות בתוך הגיהינום, בפחד מוות, בתוך מיגונית שנפרצה מכל עבר, ולהבין שאלה אולי הרגעים האחרונים שלך – ובכל זאת להעביר את הטלפון לחברות שלך כדי שיוכלו להיפרד מההורים שלהן – זו גבורה.
"להרגיע את החברות שלך, ואחר כך אפילו את ההורים שלך, כשאת בעצמך מבועתת – זו גבורה.
"להשליך בחזרה רימונים שמחבלים זרקו לתוך המיגונית, כשאת יחפה, בפיג'מה, בידיים חשופות – זו גבורה.
"לראות במצלמות את המחבלים פורצים את הגדר, ולהמשיך לדווח בקשר, במקצועיות ובקור רוח, לכוון כוחות כדי להציל אחרים – זו גבורה", אמר אשרם.
שרידי מוצב נחל עוז, ספטמבר 2025 (צילום: טל שניידר)
לקראת הפלישה והטבח בהובלת חמאס ב־2023 העבירו התצפיתניות התרעות על אימונים של מחבלים לקראת המתקפה, אך התרעותיהן, כידוע, לא זכו להתייחסות. חלק מהתצפיתניות, שרבות מהן נשים, אמרו כי סקסיזם היה אחד הגורמים לכך שאזהרותיהן נדחו.
מעיין שרמן, אמו של רון שרמן שנהרג בשבי ברצועת עזה, אמרה במחאה שהתקיימה בטיילת בתל אביב כי "רון הוקרב בהפצצות חיל האוויר. בדיוק שלוש שנים לטבח, אני מבינה שאין יותר את מדינת ישראל כפי שהכרתי אותה".
מעיין התייחסה גם לאמירתו של המגיש ינון מגל, שאמר שעליה לבקש סליחה מתניהו בדברים: "אתמול נחצה עוד גבול חדש של טירוף. השופר הראשי כינה אותי ואת שאר המשפחות 'אנשים מטורפים ושפלים', ואמר שעלינו לבקש סליחה מנתניהו. נתניהו וממשלתו הם אלה שצריכים לבקש סליחה מאיתנו, ממני ומרון".
גורם בכיר במשטרה תוקף באופן חריג את ראש השב"כ דוד זיני, בעקבות הדברים שאמר אמש בישיבת הקבינט על התארגנויות בעלות מאפיינים צבאיים בפזורה הבדואית בנגב. הגורם אמר ל-ynet כי "לא ברור מאיפה ראש השב"כ הביא את המידע הזה. רכזי שב"כ שעובדים מול מחוז דרום אומרים שאין להם מושג על מה הדברים מבוססים.
"אם בידי שב"כ קיים מידע מודיעיני על הקמת גדודים או תשתיות צבאיות בנגב, מצופה שמידע חמור כזה יועבר קודם כול למשטרת ישראל ולמחוז דרום".
ראש שב"כ דוד זיני בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה. 21 באפריל 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
כשמדברים על המחיר הכלכלי של המלחמה, מדברים על תקציב הביטחון, על הגירעון, על ימי המילואים, על הפגיעה בעסקים ועל הירידה בצמיחה. הרבה פחות מדברים על מחיר נוסף, שהולך ומצטבר מתחת לרדאר: הפגיעה בתעסוקה ובהכנסות של מאות אלפי עובדים בחברה הערבית.
זו אינה רק בעיה של החברה הערבית. זו פגיעה מתמשכת. זהו הפסד למשק הישראלי כולו.
חוסאם אבו בכר הוא ד"ר למנהל חינוכי, מנכ"ל ארגון אלפנאר לפיתוח כלכלי חברתי וקידום תעסוקה, פעיל ויזם חברתי. מילא תפקידים בכירים במגזר הציבורי, במערכת החינוך ובחברה האזרחית. עמית בארגון צעד - תקשורת בונה אמון.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
אחרי כמה שנים של משברים רצופים, היה קל להניח שהכלכלה העולמית מתקרבת לנקודת שבירה. מגפה, מלחמות, זעזועי אנרגיה, אינפלציה, עליית ריבית, מתיחות בין ארה"ב לסין ושיבושים בשרשראות האספקה יצרו תחושה של מערכת שנעה ממשבר למשבר.
אלא שהדוח החדש של הפורום הכלכלי העולמי, המבוסס על סקר כלכלנים ראשיים מהמגזר הציבורי והפרטי, מציג תמונה מורכבת יותר. לא עולם יציב יותר, אלא עולם שמפתח יכולת טובה יותר להמשיך לתפקד בתוך חוסר יציבות.
ד"ר בלה ברדה־ברקת היא עורכת דין, אנליסטית מאקרו־כלכלית וגאופוליטית ויועצת אסטרטגית, מייסדת Blue Pumpkin Strategic Intelligence Lab.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
ככל שמשווים את אירועי טיסה flydubai 1073 לפיגועי 9/11, שהיו אחת הדוגמאות המובהקות של False Flag Operation - כך עולות שאלות לא רק לגבי מה שגרם ואיפשר את ניסיון הפיגוע, שנמנע בזכות שורה ש... המשך קריאה
ככל שמשווים את אירועי טיסה flydubai 1073 לפיגועי 9/11, שהיו אחת הדוגמאות המובהקות של False Flag Operation – כך עולות שאלות לא רק לגבי מה שגרם ואיפשר את ניסיון הפיגוע, שנמנע בזכות שורה של ניסים ומעשי גבורה, אלא גם מה באמת היה שם.
אפילו בכותרת המאמר נכתב "*סיפור* המחדל", אם-כי יתכן שזו רק פליטת קולמוס.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנובס"ד:הכל נכון ממלחמה כושלת לנצחון מוחץ! רק לגמרה לא מובן מדוע גולדה שקיבלה ידיעת זהב על פתיחת המלחמה ב4 בבוקר 6 לאוקטובר 1973 והבינה מעל צל של ספק בשעה 10 ו 50 דקות שתתחיל מלחמה ולא תרגיל לא מגייסת את כל הצבא באותו הרגע ולא לוקחת מקדמות כמו כמה שעות לפני 18 שבה היתה הידיעה לפתיחת המלחמה שנפתחה כבר ב14 וזאת למרות הסיכון האדיר שהיא לקחה על עצמה לא לפתוח במתקפה מקדימה אותו דיווחה לקיסינג'ר. ולמה חייל האוויר לא נשלח להפצצת כל שדות התעופה כבר בהתחלה. ולמה לא התכונן הרמטכ"ל ומפקד חייל האוויר להשמדת הטילים הניידים סאם 6 ולשריון הטנקים כנגד הטילים האישיים הסאגרים?