לאחר יותר מ-40 שנה של רצח אופי, ספרם המרתק של ד"ר חגי צורף וד"ר מאיר בוימפלד "'יבוא יום ויפתחו את הארכיונים' – ממשלת גולדה מאיר ומלחמת יום הכיפורים", בהוצאת כרמל, הנסמך על תעודות היסטוריות ראשוניות בארכיונים בארץ ובחו"ל, עושה צדק עם ראשת הממשלה גולדה מאיר באשר לניהול התהליך המדיני שקדם למלחמת יום הכיפורים והדרך שבה הנהיגה את קבינט המלחמה.
לראשונה בספרות הביוגרפית והמחקרית של התקופה, מתארים המחברים את הדואליות שאפיינה את הנהגתה המדינית והדיפלומטית של מאיר:
שאול רחבי הוא נכדה של גולדה מאיר ויו"ר עמותת מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה שסייעה בהוצאתו לאור של הספר "'יבוא יום ויפתחו את הארכיונים' - ממשלת גולדה מאיר ומלחמת יום הכיפורים". הדעות המובאות כאן הן דעותיו האישיות
שלל צילומי היח"צ של הזוג בנימין ושרה נתניהו מוושינגטון מציגים עובדה ברורה: בראשות ממשלת ישראל עומדים שניים. לא אחד. אחד נבחר ואחת נדחפת, כופה, משתלטת ושולטת בבעלה ראש הממשלה.
אי אפשר להכחיש את התמונות. הגברת שרה נתניהו יצאה ראשונה מהמטוס ללחוץ ידיים לצוות השגרירות, לפניו, עד שהעירו לה והיא פינתה לו את הכבוד. היא פרסמה ראשונה תצלומים מהמטוס ודיווחה שהיא ("אני רעיית ראש הממשלה" בניסוח שלה) משוחחת עם אימהות החטופות.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תושבי שדרות תקועים בלי רכבת עד לניצחון המוחלט
התחקירים על המחדל של ה-7 באוקטובר, שימשיכו להתפרסם במהלך השבועות הקרובים, יתמקדו, מטבע הדברים, בכשלים של ההתנהלות הפיקודית. ניחשף לפרטים רבים הנוגעים לאופן ההיערכות, להתעלמות מהמידע הקריטי שהצטבר אצל הגורמים השונים, ולאי-התגובה לקריאות המצוקה שהגיעו מרחבי העוטף.
למול גודש הפרטים נחזור ונשאל כיצד התעצב העיוורון הארגוני בהבנת הסימנים המוקדמים, והמחסום המחשבתי שמנע את הבנת גודל הזוועה שהתרחשה מעבר לגדר בקיבוצים.
מומחית לאתיקה ניהולית יישומית. משלבת זה שנים בין הוראה באקדמיה בתחומי הניהול והאתיקה לבין פיתוח והכשרת מנהלים. כיום, מרצה באוניברסיטת רייכמן בתוכנית "משפטים וממשל" בצה"ל לסגלי פיקוד בכירים ולמנהלים בסקטור ציבורי ועסקי. ספרה "צלילה במים עכורים - פרשת הצלילות בקישון כתופעה ארגונית" יצא לאור בהוצאת פרדס (2021)
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
שום ספר לא ימחוק את אחריות ראשת הממשלה גולדה מאיר למחדל יום כיפור (לצד אחריות של אחרים כמובן). אין לדעתי ויכוח שמרגע שפרצה המלחמה, גולדה הקימה מטבחון ראוי וניהלה את המלחמה בקור רוח ובצורה שקולה, אין גם כל ספק שבכוננות "כחול לבן" שהוכרזה חצי שנה לפני, פעלה גולדה כמו שצריך (והציטוטים שאתם מביאים מתייחסים לאותה כוננות שבדיעבד יודעים שלא היתה לשווא כי באמת כוונת מצרים וסוריה היתה לפתוח במלחמה אלא שפגישת מזכיר המדינה ושר החוץ הרוסי גרמה להם לדחות את זה). למעשה לו באוקטובר הייתה גולדה פועלת כפי שפעלה במאי המחדל היה נמנע. דווקא פעולתה זו מדגישה את המחדל שלה לפני מלחמת יום הכיפורים. ויש שורה של עובדות שרק בגינן היתה צריכה ללכת: מדוע צבי זמיר שחשב אחרת מזעירא לא השתתף בישיבות אצל גולדה שדנו במצב וזאת על אף שהיה כפוף ישירות לגולדה? מדוע מרבית השרים שנכחו באותה ישיבת ממשלה ביום שישי שמעו בפעם הראשונה שכבר שבועות זה המצב? אם אכן הגיעה להסכמה עם האמריקאים שלא ייעשה שימוש במכת מנע, מדוע מפקד חיל האוויר והרמטכל חיו באשליה שמכת מנע היא אפשרית (וזו ההוראה שהוריד דדו למפקד חיל האוויר לפנות בוקר), מדוע כשנפגשה עם שגריר ארה"ב באותו בוקר של המלחמה לא טרחה גם להעביר את המסר שיש מוצא מדיני למרות שהבינה שהמצב בכי רע (אולי בקטע הזה יותר מכולם)
גולדה קיבלה התרעה ישירה מהלך חוסיין לגבי כוונת מצרים וסוריה לתקוף את ישראל. כשבועיים לפני מלחמת יום הכיפורים, ב-25 בספטמבר 1973 התקיים מפגש בין רוה"מ גולדה מאיר ומלך ירדן חוסיין. גולדה בחרה לדחות את ההתרעה.
היהירות, ההתעלמות מהמציאות והצדקנות איפיינו את כהונתה כראשת ממשלה.
לפנתרים השחורים היא סירבה להתייחס 'כי הם לא נחמדים', העניין הפלשתינאי לא קיבל תשומת לב מדינית 'כי אין כזה דבר עם פלשתינאים וכל מו"מ עם המצרים טורפד על ידה עד שפרצה מלחמת יום הכיפורים
שאלה למר שאול רחבי — מה בנוגע לאיומי מזכיר המדינה קיסינג'ר שאיים כי ארה"ב תגיב למתקפת-מנע ישראלית את מצרים באי-אספקת נשק. האם אין זה בסיס חזק יותר לטובת גולדה?
נוסף על כן, כיצד דברים אלו מסתדרים עם דיוני הקבינט (שמותר כרגע לחשוף) והצגת בכתבה? נראה לפי השיחות עם קיסינג'ר והממשל האמריקני כי הרמות הבכירות אצלנו היו מודעות היטב לממשיות המלחמה.
תודה מראש
שאלה למר שאול רחבי — מה בנוגע לאיומי מזכיר המדינה קיסינג'ר שאיים כי ארה"ב תגיב למתקפת-מנע ישראלית את מצרים באי-אספקת נשק. האם אין זה בסיס חזק יותר לטובת גולדה?
נוסף על כן, כיצד דברים אלו מסתדרים עם דיוני הקבינט (שמותר כרגע לחשוף) והצגת בכתבה? נראה לפי השיחות עם קיסינג'ר והממשל האמריקני כי הרמות הבכירות אצלנו היו מודעות היטב לממשיות המלחמה.
תודה מראש