האמריקאים זקוקים לקצת הסלמה כאן, במידה שתצדיק תקיפה מוגבלת של אירן על ידיהם: כזאת שתשמיד את היכולת הגרעינית של אירן אבל לא תפגע יותר מידי מעבר: תגובה אמריקאית חזקה מידי מול אירן היא פגיעה ברוסיה. פגיעה אמריקאית שממוקדת בעיקר בגרעין האירני ואולי גם בתשתיות של אירן לטווח רחוק (יכולת טילית לטווח רחוק) משרתת גם את האינטרסים של הרוסים, שהם לא יכולים להודות בו, ואילו פגיעה ביכולות האירנים לטווח קצר ובאופן כללי באירן מנוגדת לאינטרס הרוסי שזקוק לאירן כבת ברית ובעיקר כספקית נשק טקטי.
נשיא איחוד האמירויות הערביות, השייח' מוחמד בן זאיד אאל נהיאן, קיבל שיחות ממנהיגים באזור, בהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבהן גינו את מה שתיארו כתקיפות איראניות נגד אזרחים ומתקנים אזרחיים באיחוד האמירויות, כך מסרה סוכנות הידיעות הממלכתית.
המנהיגים "אישרו את סולידריות מדינותיהם עם איחוד האמירויות ואת תמיכתן בצעדים שהיא נוקטת כדי להגן על ביטחונה ויציבותה ולהבטיח את שלום אזרחיה", הוסיפה WAM.
יאיר לפיד התייחס בריאיון הבוקר לרשת ב' לפרישות ממפלגתו של בני גנץ, ואמר כי "מי שלא עובר את אחוז החסימה – טוב שיפרוש מן המרוץ". לדבריו, האיחוד עם בנט יצר "גל גדול" ומבטא רצון ציבורי ב"שקט ואחדות".
על רקע הדיווח אודות המחמאות שחלק בנט לרב אברהם זרביב, לפיד הודה כי הוא ובנט אינם מסכימים על הכול, אך אמר כי הדרך היחידה להחליף את השלטון היא הקמת "ממשלה ציונית גדולה" שתשים בצד מחלוקות קטנות. הוא הוסיף כי אחרי עידן נתניהו, הליכוד תוכל להיות שותפה פוליטית, וכי ההתנגדות היא לישיבה עם נתניהו, לא עם הליכוד.
ביחס למפלגות הערביות אמר לפיד כי נתניהו, בן גביר וסמוטריץ' אינם מפחדים ממנסור עבאס, אלא מכך שידברו על טבח שבעה באוקטובר והשחיתות. לדבריו, הערבים הם 20% מאזרחי ישראל, וחלק מריפוי החברה הישראלית הוא יחס מכבד כלפיהם.

שני גברים כבני 20 נורו למוות הלילה בתוך כלי רכב ואדם נוסף נפצע באורח קשה בקלנסווה.
מדוברות מד"א נמסר כי בשעה 01:54 התקבל דיווח במוקד 101 של מד"א במרחב ירקון על 3 גברים שנפצעו בקלנסווה, בהם: 2 אנוש, תוך כדי פעולות החייאה ו-1 קשה, מחוסר הכרה.
מועצת השלום בהובלת ארצות הברית, המופקדת על הפיקוח על ניהול עזה אחרי המלחמה, אינה מתכוונת לחייב את ישראל לעמוד בתנאי הפסקת האש בעזה מאוקטובר 2025 אם חמאס לא תקבל את מסגרת הפאנל הבינלאומי לפירוק ארגון הטרור מנשקו, כך עולה ממסמך שהגיע לידי זמן ישראל.
בעוד הנציג העליון של מועצת השלום לעזה, ניקולאי מלדנוב, הזהיר כי סירוב של חמאס להתפרק מנשקה עלול להוביל לחידוש המלחמה, במסמך הוא מרחיק לכת הרבה יותר ואומר כי ישראל לא תידרש לעצור תקיפות בעזה או להבטיח את כניסת הסיוע ההומניטרי לרצועה.
"אי־קבלת המסגרת על ידי חמאס בתוך פרק זמן סביר, כפי שייקבע בידי מועצת השלום ולאחר התייעצות עם הצדדים, תהפוך התחייבויות אלה לבטלות ומבוטלות", כתב מלדנוב במסמך – מכתב שהוא והבכיר האמריקאי אריה לייטסטון שלחו לראש הממשלה הטכנוקרטית הפלסטינית שאמורה להחליף את חמאס בעזה.
בעוד מועצת השלום העדיפה להשתמש בתוכנית 20 הנקודות כבסיס לעבודתה, מסמך הפסקת האש שעליו חתמו בפועל ישראל וחמאס בשנה שעברה התמקד רק בשלב הראשון.
חמאס טענה כי המעבר לסוגיה המגדירה של השלב השני, פירוק מנשק, אינו יכול להתקיים לפני שהשלב הראשון ייושם במלואו.
במכתב לא נאמר במפורש כי ישראל הפרה את תנאי השלב הראשון, אך הוא מפרט שמונה תנאים מרכזיים, רובם מתוך נספח הומניטרי שלא פורסם בעבר להסכם הפסקת האש מאוקטובר, וקובע כי ישראל הסכימה שוב לעמוד בכל אחד מהם.
לדוגמה, הוא מצטט את הסעיף בהסכם מאוקטובר הקובע כי "כל הפעולות הצבאיות, לרבות הפצצות אוויריות וארטילריות ופעולות סיכול ממוקדות, יושעו".
לאחר מכן נכתב כי ישראל התחייבה מחדש "להשעות את כל הפעולות הצבאיות".
מצידה, ישראל המשיכה לבצע תקיפות כמעט מדי יום ברחבי עזה מאז הפסקת האש, והצדיקה אותן בכך שהיא תוקפת איומים "מיידיים" על כוחותיה.
תנאים נוספים של הפסקת האש ששליחי מועצת השלום אומרים במכתב כי ישראל התחייבה מחדש לקיים כוללים הכנסת 4,200 משאיות סיוע הומניטרי לעזה מדי שבוע, פתיחה מלאה מחדש של מעבר רפיח בין עזה למצרים, נסיגת כוחות צה"ל לקו הצהוב שהוסכם עליו במקור בעזה, הכנסת ציוד מחסה וציוד רפואי ותיקון תשתיות קריטיות ברצועה.
מספרי הסיוע ירדו במידה ניכרת מתחת לרף הנדרש בעקבות פרוץ המלחמה של ארצות הברית וישראל נגד איראן, אף שהמספרים האלה עלו שוב בשבועות האחרונים בעקבות לחץ של מועצת השלום על ישראל. לחץ דומה נדרש כדי לחדש את פעילות מעבר רפיח, בעוד שנראה כי הוא הצליח פחות לשכנע את ישראל לעצור את דחיקתו ההדרגתית של הקו הצהוב קרוב יותר לחוף עזה.
בעוד תוכנית 20 הנקודות של טראמפ חזתה נסיגה הדרגתית של ישראל מהרצועה בהתאם לפירוק חמאס מנשקו, בחודשים האחרונים צה"ל דווקא הרחיב באופן חד־צדדי את המחצית של הרצועה שהייתה אמורה להישאר בשליטתו באופן זמני בלבד.
מלדנוב, שלשכתו סירבה להגיב לפרסום באופן רשמי, נפגש ביום שלישי עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בירושלים וצייץ לאחר מכן כי הייתה זו "שיחה חיובית ועניינית".
"כולנו שבנו ואישרנו את מחויבותנו ליישום המלא של תוכנית 20 הנקודות המקיפה של טראמפ", כתב. "אנחנו עובדים עם כל הצדדים כדי להפוך מחויבות למעשים קונקרטיים. הדבר ידרוש החלטות לשם התקדמות. אנחנו ממשיכים להתקדם למען עתיד טוב יותר לישראלים ולפלסטינים".
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אמר ביום שלישי כי ישהה לזמן קצר מבצע שנועד לסייע בליווי כלי שיט דרך מצר הורמוז, בנימוק של "התקדמות רבה" לקראת הסכם כולל עם איראן.
שעות קודם לכן הציג שר החוץ של ארצות הברית מרקו רוביו את המאמץ שהחל ביום שני לליווי מכליות שנתקעו במפרץ. המצר סגור למעשה מאז תחילת העימות, וחוסם כ־20% מאספקת הנפט העולמית ומצית משבר אנרגיה עולמי.
"הסכמנו הדדית כי בעוד המצור יישאר בתוקף מלא, 'פרויקט חירות' … יושהה לפרק זמן קצר כדי לראות אם ניתן להשלים את ההסכם ולחתום עליו", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו.
לא נרשמה תגובה מיידית מטהרן, שם היה בוקר מוקדם ביום רביעי.
זמן קצר לאחר הפוסט של טראמפ ירדו החוזים העתידיים על הנפט הגולמי של ארצות הברית ב־2.30 דולרים ופרצו מטה את רף 100 הדולרים לחבית, רף שנמצא במוקד תשומת לב מאז שהעימות הזניק את מחירי האנרגיה לפני חודשיים.
הבית הלבן לא השיב מייד לבקשת תגובה בנוגע להתקדמות שהושגה או למשך ההשהיה.
רוביו ובכירים נוספים בממשל אמרו מוקדם יותר ביום שלישי כי אין לאפשר לאיראן לשלוט בתנועה דרך המצר.
איראן סגרה למעשה את המצר באמצעות איומים לפרוס מוקשים, כטב"מים, טילים וסירות תקיפה מהירות. ארצות הברית הגיבה במצור על נמלי איראן ובקיום מעברים מלווים של כלי שיט מסחריים.
צבא ארצות הברית אמר ביום שני כי השמיד כמה סירות קטנות איראניות, וכן טילי שיוט וכטב"מים.
רוביו אמר לכתבים בבית הלבן כי ארצות הברית השיגה את יעדיה במערכה הצבאית, שנפתחה ב־28 בפברואר לצד ישראל.
"מבצע 'זעם אפי' הסתיים", אמר רוביו. "אנחנו לא מייחלים לכך שיתרחש אירוע נוסף".
אחד היעדים המרכזיים של טראמפ בפתיחת התקיפות הצבאיות נגד איראן היה להבטיח שטהרן לא תפתח נשק גרעיני, דבר שטהרן מכחישה כי היא חותרת אליו. עם זאת, איראן לא מסרה כ־450 קילו של אורניום מועשר בדרגה גבוהה.
בזמן שרוביו דיבר, סוכנות הסחר הימי של בריטניה דיווחה כי כלי שיט נושא מטען נפגע מקליע במצר. פרטים נוספים על התקרית לא היו זמינים מייד.
שר ההגנה של ארצות הברית פיט הגסת' אמר מוקדם יותר ביום שלישי כי ארצות הברית הצליחה לאבטח נתיב דרך נתיב המים וכי מאות כלי שיט מסחריים נערכים לעבור בו. הפסקת האש בת ארבעת השבועות עם איראן לא הסתיימה, הוסיף.
"כרגע הפסקת האש בהחלט מחזיקה, אבל אנחנו נעקוב בזהירות רבה מאוד", אמר.
הגנרל דן קיין, יו"ר המטות המשולבים של ארצות הברית, אמר כי התקיפות האיראניות נגד כוחות ארצות הברית נפלו "מתחת לסף של חידוש פעולות לחימה גדולות בשלב זה".
כשנשאל מה איראן צריכה לעשות כדי להפר את הפסקת האש, אמר טראמפ: "הם יודעים מה לא לעשות".
זמן קצר לאחר שהגסת' דיבר, משרד ההגנה של איחוד האמירויות הערביות אמר כי מערך ההגנה האווירית שלו שוב מתמודד עם תקיפות טילים וכטב"מים שמגיעות מאיראן, אף שהפיקוד הצבאי המשותף של איראן הכחיש כי ביצע תקיפות.
משרד החוץ של איחוד האמירויות אמר כי התקיפות הן הסלמה חמורה ומהוות איום ישיר על ביטחון המדינה, והוסיף כי מדינת המפרץ שומרת לעצמה את "זכותה המלאה והלגיטימית" להגיב.
משרד החוץ של איראן דחה את הצהרות אבו דאבי, ואמר כי פעולות הכוחות המזוינים שלה נועדו אך ורק להדוף תוקפנות אמריקאית.
המערכה מול איראן, שהחלה ב-28 בפברואר 2026, מהווה עוד חלק במלחמה מתמשכת שראשיתה באוקטובר 2023. אך למערכה הזו יש גם פנים ייחודיים: התעוזה והמורכבות הצבאית במבצע המתנהל הרחק משטח ישראל; שיתוף הפעולה ההדוק עם הצבא האמריקאי; וכמובן – שיתוק החיים בישראל למשך מספר שבועות, האזעקות התכופות והשהייה הממושכת במרחבים המוגנים.
ביקשנו להבין עם אילו תובנות הישראלים יצאו מהאירוע הקשה הזה. עשינו זאת באמצעות סקר של המכון לחירות ואחריות שהתקיים בתאריכים 13-19 באפריל בקרב מדגם מייצג של 1,379 משיבים.
פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
המתקפה האיראנית השבוע על איחוד האמירויות, כולל פגיעה במסוף הנפט החשוב בפוג'יירה ה"עוקף" את הורמוז, ממחישים שהעימות סביב מצר הורמוז נכנס לשלב של משא ומתן תחת אש.
מצד אחד, הממשל האמריקאי החל מיישם השבוע את "פרויקט חופש", ניסיון להחזיר את תנועת הסחר הימי דרך מצר הורמוז באמצעות ליווי אוניות, שימוש בנתיב חלופי במצר, וסיכול ניסיונות איראניים לפגוע באוניות סוחר ובמכליות.
ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו