ספר "עיקרי המדיניות" של הממשלה מציג משילות בסגנון הייטקיסטי

פרשנות הדירקטוריון של בנט

בממשלה בראשות נפתלי בנט מסתכלים על תכניות העבודה כאילו מדובר היה בחברת הייטק ● הדירקטוריון מכין 'עיקרי מדיניות', האגפים השונים של החברה אמורים לפרוט את היעדים האסטרטגיים למשימות לביצוע, ובעלי המניות - כלומר האזרחים - יוכלו למתוח ביקורת ● טל שניידר צללה לתוך ספר המדיניות חסר התקדים שפרסמה הממשלה אתמול

ראש הממשלה נפתלי בנט בישיבת הממשלה השבועית, 1 באוגוסט 2021; לצידו – ראש הממשלה החליפי ושר החוץ יאיר לפיד, שר האוצר אביגדור ליברמן וסגן ראש הממשלה ושר המשפטים גדעון סער (צילום: Emil Salman/POOL)
Emil Salman/POOL
ראש הממשלה נפתלי בנט בישיבת הממשלה השבועית, 1 באוגוסט 2021; לצידו - ראש הממשלה החליפי ושר החוץ יאיר לפיד, שר האוצר אביגדור ליברמן וסגן ראש הממשלה ושר המשפטים גדעון סער
עוד 1,177 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // שבת, 16 באוקטובר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

חילופי הירי וההפצצות שנשמעו ברובע פורן אל-שובאכ ביום חמישי הזכירו את המראות הקשים ממלחמת האזרחים שהסתיימה בשנת 1990 ● העולם הערבי מנרמל את אסד ● הבחירות בעיראק: הצעירים לא באו, נאמני איראן הפסידו בגדול ● התלתלים כובשים את מצרים ● והשבוע לפני 34 שנים נחטפה טיסת לופטהנזה 181 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,300 מילים

יהודי התפוצות - לפני שהכתובת תמחק מהשלט שעל הקיר

עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית עלינו לטובה ראוי לתת את הדעת למקומם של יהודי התפוצות בתודעה של צעירים ישראלים – לא רק כשלט על הקיר אלא כקהילות חיוניות שתרמו – וממשיכות לתרום – לחוסנה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. עלינו לתעדף, לתקצב ולקדם פעילויות המחנכות לחשיבות הקשר, לערבות הדדית ולשותפות גורל, לפני שהתהום הפעורה בינינו תהיה בלתי ניתנת לגישור. לפני שהכתובת תמחק מ(השלט שעל) הקיר.

עלינו לתעדף, לתקצב ולקדם פעילויות המחנכות לחשיבות הקשר עם יהדות התפוצות, לערבות הדדית ולשותפות גורל, לפני שהתהום ביננו תהיה בלתי ניתנת לגישור. לפני שהכתובת תמחק מ(השלט שעל) הקיר

בשבוע הבא יחזרו מאות אלפי סטודנטים לספסל הלימודים. לרבים מהם תהיה זו הפעם הראשונה שכף רגלם תדרוך בקמפוס באופן פיזי – חלקם כי הם סטודנטים שנה א', וחלקם מפני שלמדו בשנה האחרונה בזום בפיג'מה מהבית.

כשיגיעו לקמפוסים, הם עתידים להנות מכיתות חכמות, מעבדות מצויידות, מדשאות רחבות, וממשאבים רבים נוספים הנועדו לסלול את דרכם לתואר הנכסף. הם גם עתידים לחלוף מבלי משים על פני שלטי הנצחה רבים המפוזרים ברחבי הקמפוסים – גדולים וקטנים, מפוארים וצנועים – המציינים שמות של נדבנים מכל העולם. כאלה שתרמו סכומי כסף נכבדים לטובת אותם המשאבים במוסד האקדמי בו הם לומדים.

אבל האם אי פעם מי מהסטודנטים.ות יחשוב על האדם ששמו מתנוסס בשלט? מי הוא היה? מה הסיפור היהודי שלה? מדוע היא תרמה? ומה הקשר שלו/שלה לישראל?

בכל שנה נתרמים למוסדות להשכלה גבוהה מאות מליוני שקלים מיהודי ישראל והעולם. לפי הנתונים של הות"ת לשנת 2012 עמד סך התרומות על 800 מליון ₪, שהם בערך 8% מסך תקציב המוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים על ידי ות"ת.

תמיכתם הכספית של נדבנים יהודיים היא גדולה וחשובה, אך היחסים של ישראל עם יהודים מן התפוצות הינם עמוקים הרבה יותר מכדי שיוכלו להסתכם בצ'ק עבור שלט. יהדות התפוצות היא אחד הנכסים האסטרטגים הגדולים של מדינת ישראל. תרומתם בתחום האקדמיה, התרבות, האומנות, המדע, התקשורת, בעולם העסקי והחברתי – במדינות שלהם ובמדינת ישראל – הינה קריטית ומשמעותית הרבה מעבר לערכה הכספי.

הסטודנטים עתידים לחלוף מבלי משים על פני שלטי הנצחה רבים המפוזרים בקמפוסים – גדולים וקטנים, מפוארים וצנועים – המציינים שמות נדבנים מכל העולם. אך האם אי פעם יחשבו על האדם ששמו מתנוסס על השלט?

ולמרות זאת, מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2019 מראה שרק 51% מהיהודים בישראל מרגישים גורל משותף להם וליהודים בגולה. הסולידריות בין ישראלים ליהודים בתפוצות בירידה. התהום בינינו לבין יהודי העולם – במיוחד עם יהדות ארה"ב, הקהילה השנייה בגודלה בעולם – הולכת ונפערת. ההיכרות והאיכפתיות של צעירים ישראלים כלפי החצי השני של העם שלנו היושב בחו"ל שואפות לאפס. כפי שהסבירה בכירה באוניברסיטה מוערכת (המעוטרת בשלטים למכביר): "פעילויות לחיבור עם יהודי התפוצות – אין להן ביקוש אצלנו בקרב הסטודנטים הישראלים".

מצער ומאכזב שמוסד, שנבנה בזכות המחוייבות של יהודי העולם לישראל, טוען שאין לישראלים עניין ביהודי התפוצות. אבל אולי זה לא כל כך מפתיע. הרי לא לימדו אותנו על קהילות יהודיות בבית הספר היסודי, לא בתיכון וגם לא בצבא. סטודנטים רבים יגיעו לאוניברסיטה – ה"תחנה" האחרונה לפני היציאה לחיים הבוגרים – מבלי שהיתה להם הזדמנות לשיח משמעותי עם יהודים מן התפוצות. מבלי שנחשפו לקשיים, לאתגרים ולסוגיות איתם מתמודדים יהודים מחוץ לישראל. מבלי שהכירו את היהדות על זרמיה הלא-אורתודוקסים, עליהם נמנים רוב יהדות העולם.

יהודי התפוצות אינם נמצאים בשיח הציבורי, אלא אם מדובר בפיגוע אנטישמי בבית כנסת בחו"ל או במריבה האינסופית על תפילה שוויונית בכותל. וכל זאת למרות שמדינת ישראל הוקמה על ידי ובעבור העם היהודי כולו, ולא רק היושבים בציון.

המחוייבות הרשמית של ישראל כלפי יהודי העולם באה לידי ביטוי ממגילת העצמאות ועד לחוק הלאום, הקובע כי "למדינה יש אחריות לשלומם של יהודי התפוצות ולטיפוח הקשר בין מדינת ישראל ליהודי התפוצות". אבל למחוייבות זו אין כמעט ביטוי מעשי. הרחוב הישראלי, הקמפוס הישראלי, והאתוס הישראלי מגלים אדישות ואף התעלמות כלפי אחינו ואחיותינו בעולם. מקבלי ההחלטות אינם מתחשבים בדעותיהם, ואף לא בהשלכות של החלטותיהם על חיים יהודים בתפוצות.

מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2019 מראה שרק 51% מהיהודים בישראל מרגישים גורל משותף להם וליהודים בגולה. הסולידריות בין ישראלים ליהודים בתפוצות בירידה

האם לא הגיע זמן לתיקון? האם לא הגיע הזמן להשקיע קצת בקשר שלנו עם יהודי התפוצות? האם לא ראוי שנחשוף את הצעירים שלנו לקהילות היהודיות המגוונות הקיימות בעולם? לפלורליזם היהודי מעורר ההשראה שמתקיים בחוץ לארץ? למחוייבות העמוקה של קהילות אלו לישראל היום ולאורך השנים? האם לא מגיע להם יותר מאשר שלט על הקיר?

כפי שכתב שר התפוצות, ד"ר נחמן שי:

"השיח הישראלי הפומבי כמעט שאינו עוסק בתפוצות העם היהודי…כחלק מהתפיסה הדו-כיוונית וההדדית של יחסי ישראל והעולם היהודי, יש חשיבות ראשונה במעלה להשפיע על התודעה הישראלית ולהטמיע בציבור הישראלי את התובנה, כי העם היהודי בתפוצות הוא חלק בלתי נפרד מהקיום של הקולקטיב היהודי, שישראל במרכזו".

הקשר בינינו לבינם הוא קריטי לחוסן שלנו כעם, ולעתיד מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. ויש לנו כל כך הרבה מה ללמוד מריבוי הדעות של יהודי התפוצות, גם על היהדות וגם על הדמוקרטיה.

כפי שאמר ראש הממשלה נפתלי בנט בשבוע שעבר בשיחה עם נציגי הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה:

"ישראל צריכה ללמוד מיהדות ארה"ב על הדרך שבה היא מקבלת אליה את כולם…לא נסכים על הכול, אבל נדבר זה עם זה ונקשיב אחד לשני…(באמריקה) גם אם אתה חרדי, רפורמי, אורתודוקסי, אתה מקובל כי אתה יהודי. זה משהו שאנחנו צריכים לייבא, את העובדה שאנחנו מקבלים את כולם. זה הדיאלוג שאנחנו פותחים".

אם המפגש היחיד של הסטודנט הישראלי עם יהדות חוץ לארץ יסתכם בשפשוף מרפק עם שלט על הקיר – יפה ככל שיהיה – עוול עשינו מול אותו יהודי נדיב, מול יהדות העולם בכלל, ומול אותו סטודנט גם כן.

הקשר בינינו לבינם הוא קריטי לחוסן שלנו כעם, ולעתיד מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. ויש לנו כל כך הרבה מה ללמוד מריבוי הדעות של יהודי התפוצות, גם על היהדות וגם על הדמוקרטיה

עלינו לטפח איכפתיות כלפי יהודי התפוצות ולעסוק בעמיות יהודית (מלשון "עם", תחושת היותינו עם אחד) כחלק ממערכת החינוך וגם כחלק מחוויה הסטודנטיאלית של צעירים בישראל. עלינו לעמול על קשר זה שיבנה מתוך היכרות הדדית, למידה הדדית, ומודעות לחיים יהודיים כאן ושם.

עלינו לתעדף, לתקצב ולקדם פעילויות המחנכות לחשיבות הקשר, לערבות הדדית ולשותפות גורל. ויפה שעה אחת קודם. לפני שהתהום הפעורה בינינו יהיה בלתי ניתן לגישור. לפני שהקשר כבר לא יהיה קיים בדור הבא. לפני שהכתובת תמחק מ(השלט שעל) הקיר.

נגה ברנר סמיה היא מנכ"לית הלל ישראל, ארגון שמטרתו להעמיק את תחושת שייכותם של סטודנטיות וסטודנטים ישראלים לעם היהודי, מתוך תפיסת עולם פלורליסטית. היא בוגרת בית המדרש לרבנות ישראלית. מוסמכת מנהל עסקים וחינוך יהודי פלורליסטי. מתגוררת בתל מונד עם אלון ושלושת ילדיהם. פעילה בתחום העמיות והתרבות היהודית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 953 מילים

רבקה דונר משחזרת בספרה, "כל הצרות התכופות של ימינו", את סיפורה האמיתי של דודה רבתא־רבתא שלה – מילדרד הרנק – שהנהיגה את המחתרת הגדולה ביותר שהתנגדה לנאצים ● במקום לברוח למולדתה אמריקה, ריגלה לטובת הרוסים והוצאה בסופו של דבר להורג ● "קצין אמריקאי בכיר פשוט כתב שהעונש שקיבלה הגיעה לה"

עוד 1,335 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הַמַּגְרֵסָה 103

לכבוד עלייתה של "סיינפלד" לנטפליקס, תסריט לפרק חדש ואקטואלי. סיינפלד 2021

עוד 1,276 מילים

למקרה שפיספסת

מתוך סרטו של סטיבן ספילברג, "רשימת שינדלר", 1993

ריץ' בראונשטיין, מרצה בבית הספר הבינלאומי של יד ושם, צפה ביותר מ־400 סרטי שואה ● אחרי שהזדעזע לגלות סמינר על הסרט "שואה" החליט לכתוב ספר הדרכה מקיף כדי לסייע למחנכים ולמורים להנגיש את הנושא ● הוא גם לא מפחד לבקר את ענקי הז'אנר כמו "רשימת שינדלר" ו"החיים יפים" ● ריאיון

עוד 1,734 מילים

אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

ותדע שכל יום אחרון אך גם חדש תחת השמש

בשבוע שעבר צפינו בערוץ "כאן 11" בסרטו של יאיר קדר "הפרק האחרון של א.ב יהושע". הסופר, בן 83, מזכיר בסרט את נכדתו גאיה. לדבריו, גאיה אומרת שבכל העיתונים סבא מדבר על כך שהוא הולך למות, אבל לדבריה היא רואה "שהוא מסתובב, מבלה לו יפה מאוד".

גאיה צודקת. גופו של סבה כבר בוגד בו קשות, האלמנות מכאיבה, אבל הוא חיוני ושופע חום וחיות. לא מנסה להתכחש לידיעה שימיו אולי ספורים. מתכונן לפרידה הסופית, הולך ונפרד מהעולם. ומנסה, כנראה, למצות כל יום נוסף של חיים.

גאיה צודקת. גופו של סבה בוגד בו קשות, האלמנות מכאיבה, אבל הוא חיוני ושופע חום וחיות. לא מנסה התכחש לידיעה שימיו אולי ספורים. מתכונן לפרידה הסופית מהעולם ומנסה, כנראה, למצות כל יום נוסף של חיים

ובדומה לו הזקן ב"שירי סוף הדרך" של לאה גולדברג. זה הזקן שחולק, כנראה, על תפיסתו של קוהלת. מערער על הקביעה "אין חדש תחת השמש":

"והנה אתה בא בימים וזקנת ושבת.
וימיך ספורים ויקר מניינם שבעתיים.
ותדע: כל יום אחרון תחת השמש,
ותדע: חדש כל יום תחת השמש".

ועוד על אותה סוגיה מורבידית שרודפת את כולנו. את המפוכחים המתמודדים איתה וגם את המכחישנים. לאה גולדברג ביטאה בשירתה גם את הקושי להכיר בסופיותם של חיינו, במעבר הצפוי אך בלתי נתפס אל לילה נצחי.

כי איך אפשר להסתלק מהעולם ביום ככל הימים, יום שבו "פורסים את הלחם/ ואוספים את הפרי אל הטנא", כנאמר בשיר "ביום זה". מוני אמריליו הלחין את השיר, המוכר לציבור בעיקר בביצועיהם של יוסי בנאי ואורה זיטנר.
המשוררת תהתה:

"איכה תמותי נפשי ביום הזה
שהוא יפה ומלא, שהוא גדוש ופשוט
שהוא אור, שהוא יום ככל הימים?".

ואכן, אנשים רבים, חלקם משכילים ונאורים, מנסים להדוף כל מחשבה על סופיותם הצפויה.

ועוד על אותה סוגיה מורבידית שרודפת את כולנו. את המפוכחים המתמודדים איתה וגם את המכחישנים. לאה גולדברג ביטאה בשירתה גם את הקושי להכיר בסופיותם של חיינו, במעבר הצפוי אך בלתי נתפס אל לילה נצחי

היצירה היא מעין נעורים, כלשון הקלישאה. גם קלישאות מבטאות לעתים אמיתות עמוקות. "אני עברתי איזה מחסום כתיבה", מעיד א.ב יהושע על עצמו. "וחזרתי לכתוב. אני כל היום משייף. אמרתי: 'זה לא רע בכלל וקיבלתי אומץ להתחיל'". והבמאי, יאיר קדר, אמר בראיון אשר פורסם ב"הארץ" ש"היצירה מחזקת אותו (את יהושע). נותנת לו עוצמה פנימית…הוא תאב חיים וגם מתכונן להיפרד מהם".

על כוחה של כתיבה בישורת האחרונה של החיים כתבה בהיותה בת 85 גם רות בונדי המופלאה, שהייתה עיתונאית מחוננת, סופרת ומתרגמת. היא כתבה שהכמיהה לחידוש בגילה המופלג מתרכזת בכתיבה. כתיבה מאפשרת לה שלא לעשות רק עוד מאותו דבר. בתה של בונדי, העיתונאית לשעבר טל בשן, פרסמה ביום השנה למות אימה (בגיל 94!) רשימה גנוזה של האם שכותרתה: "שיגרה היא סתם פיהוק, עד שמגיעים לזיקנה".

ואז, כדברי רות בונדי:

"השגרה היא משענת, ביטחון, ידידה בשעה שחורה… לא מאהבה אני נאחזת בה, אלא מתוך פחד משיבושים…הכמיהה לחידוש מתרכזת בכתיבה. רק לא לחזור על עצמי. לא לכתוב תמיד אותו דבר, במילים אחרות. עלי לחפש נושאים שלא כתבתי עליהם עדיין".

ושוב אני חוזרת אל חכמת זקנים נוסח לאה גולדברג. אל פסוק השיר "ותדע: חדש כל יום תחת השמש". ציטטתי את השיר בקבוצת הפייסבוק "לא סופרים – מועדון הקריאה של הארץ". אחד הטוקבקיסטים המגיבים – ערן קרלינסקי – הוסיף הערה אופטימית. לדבריו, האמירה הזאת רלוונטית לכל גיל.

על כוחה של כתיבה בישורת האחרונה של החיים כתבה בהיותה בת 85 גם רות בונדי המופלאה, שהייתה עיתונאית מחוננת, סופרת ומתרגמת. היא כתבה שהכמיהה לחידוש בגילה המופלג מתרכזת בכתיבה

די להיזכר בתמונה החותמת את הסרט המיתולוגי "חלף עם הרוח". הגיבורה, סקרלט אוהרה (בגילומה של ויוויאן לי) כבר יודעת שכל עולמה חרב. ואז היא משמיעה את האמירה הנודעת, האלמותית: "ככלות הכול, מחר יפציע יום חדש".

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים. רוב הקיבוצניקים לא הורגלו עד אז לחשיפה פומבית של חייהם, והתייחסו לסיקור כאל הוצאתה החוצה של כביסה פנימית-משפחתית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 555 מילים ו-1 תגובות
עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

כמעט מזרח תיכון חדש

בגלובוס הירוק זוכה ההסכם החדש להגדלת אספקת המים לירדן - עיסקה שיש בה רק מרוויחים, פוליטית וסביבתית ● הגלובוס השחור ניתן לרשויות המקומיות הכי עשירות, שצורכות אנרגיה פי 10 מהעניות ● והטיפ: מעבר בפארק המסילה הופך למפגש חברתי מתמשך

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 983 מילים ו-1 תגובות

דיווח: ברע״ם מצפים להסדרה בעזה אחרי העברת התקציב

קולט אביטל: נפגשתי עם עוד אישה שנפגעה מפרס ● בנט על התעלמות נתניהו ממנו בנאומו: ערעור על לגיטימיות הממשלה היא דבר מסוכן ● הליכוד: בנט כל כך ״ממלכתי״ שהוא ״שכח״ להזכיר את ראש הממשלה נתניהו בטקס האזכרה לנשיא פרס ● מירי רגב: מרב מיכאלי משקרת לגבי החוק נגד שכחת ילדים ברכב ● לפיד ספד לחבר הפרלמנט הבריטי שנרצח: היה ידיד אמת של ישראל

עוד 34 עדכונים

בנט עלה לבמה לנאום, מחפש קהל

אף אחד, גם אלו המכירים את ראש הממשלה היטב, לא יודע לומר האם התבטאותיות נגד החרדים היו בשליפה או מתוכננות היטב ● בנט עלה לבמה במוזאון הסובלנות כשהוא מחפש בסיס תמיכה חדש ● הציונות הדתית ברובה כבר לא איתו, אבל ישנם המתונים מבחינה מדינית ודתית, שנפגעו לאורך השנים מההתנשאות החרדית ● הקהל הזה כרגע תומך בשותפיו הנאמנים של בנט, לפיד וליברמן ● פרשנות

עוד 508 מילים ו-1 תגובות

כשהלן מירן נבחרת לגלם את גולדה מאיר ואת רות ביידר גינסבורג מגלמת פליסיטי ג'ונס – אין זה פלא שיותר אמריקאים תוהים למה שיח הזהויות מדלג דווקא על ייצוג יהודים בקולנוע ובטלוויזיה ● שרה סילברמן: "אפשר לטעון, למשל, שהגויה שמגלמת את ג'ואן ריברס עושה משהו שניתן לגמרי לכנות Jewface"

עוד 1,389 מילים ו-1 תגובות

השקת "מרכז פרידמן" בנוכחות בוגרי ממשלי טראמפ ונתניהו, עשויה להיתפס כהקמת "שגרירות הצללים" של המפלגה הרפובליקאית ● קמלה האריס אומנם עוררה סערה אחרי שהבליגה לסטודנטית שהאשימה את ישראל ברצח עם, אך ניסיונה כפרקליטה עשוי לסייע לישראל ● השר פריג' אחרי הפגישה עם שר המשפטים הסודאני: בקרוב יחתמו הסכמים ● פרשנות

עוד 1,170 מילים ו-1 תגובות

אבי הפצצה האסלאמית הראשונה

הוא היה חדור אידאולוגיה, קנאות דתית, בצע כסף ובעל ידע - ובתוך 12 שנים הפך את פקיסטן למדינה גרעינית ● עם הנסיון הזה הוא עזר לקוריאה הצפונית, לוב ואיראן להקים את הפרויקט הגרעיני שלהם ● ה-CIA ניסה לעצור אותו, ישראל רצתה לחסל אותו ● בפקיסטן, העם העריץ אותו והמנהיגים חששו ממנו ● ד"ר עבד אל-קדיר ח'אן הפך את העולם למקום מסוכן יותר ● השבוע הלך לעולמו בגיל 85

עוד 829 מילים

לאחר שהתעלם מבנט בטקס במטה השב"כ, ספג נתניהו קריאות ביקורת מהקהל

ראש האופוזיציה הזכיר בפתח דבריו את הנשיא, את שר הביטחון , את ראש הארגון היוצא והנכנס, אך נמנע מלברך את ראש הממשלה; רונן בר: "כאן בשב"כ אין פוליטיקה" ● ראש אגף המבצעים לשעבר במשטרה בוועדת החקירה לאסון במירון: המפכ"ל דחה את המלצתי להגביל את מספר המשתתפים בהילולה ● גדי יברקן נגד ניצן הורוביץ: מה שיש לו למכור זה את היותו גיי ואשכנזי

עוד 39 עדכונים

למי שייך הסיפור שלה?

נכונותה של קולט אביטל לדבר בפומבי על נושאים עדינים, במיוחד כשאין לה הרבה מה להרוויח ולא מעט להפסיד, היא מופת לאומץ לב ציבורי ● החשיפה שלה מהווה תיקון חשוב לנטייה הרווחת לזלזל בנשים ולהפחית בערך תרומתן המשמעותית לבניית הפסיפס הישראלי ● דעה

עוד 1,446 מילים

טוב מאוד בבריאות, חלש מאוד בעירוניות

החדשות הטובות: דוח של משרד הבריאות קובע שהמים בברזיות הציבוריות בגוש דן טובים וראויים לשתייה ● החדשות הפחות טובות: עדיין מומלץ להצטייד בבקבוק כשיוצאים מהבית

עוד 699 מילים ו-1 תגובות

בשכונה חילונית בראשל"צ יוקם מרכז להנצחת השואה - עם מקווה ובית מדרש

חשיפה מרכז להנצחת השואה או מוסד דתי? ● לתושבי נאות שקמה בראשון לציון התברר כי בשכונה החילונית עומד להיבנות מוסד תורני בכסות מרכז להצנחת השואה ● התושבים חוששים משינוי באופי השכונה וכועסים על הערבוב בין שואה ודת ● הרב מרדכי אנגלמן: "מדובר בפעילות מקומית עבור כל התושבים" ● העירייה: "האישור נבחן כעת מחדש"

עוד 1,143 מילים ו-3 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה