אין ספק שהדברים שאמר כי דוד אמסלם השבוע בכנסת מהוים תקדים מחפיר בדברי ימיה של הכנסת. תזכורת קצרה לפני שנמשיך: "כנופיה מטורפת, בולשביקית, אנטי ציונית השתלטה על המדינה. ממשלת פלסטין. סמרטוטי ריצפה. חבורת ילדים שמנסור עבאס הארכי-מחבל מנהל אותה. בקרוב הם יעבירו חוק שלא יתנו לתושבי עיירות הפיתוח להצביע. יגידו למרוקאים שהאשכנזים מתל אביב יותר חכמים. אם אני אהיה יו"ר הכנסת אני לא נותן להם להיכנס לשטח הכנסת. שילכו לבית המשפט העליון שלהם. גם את השופטים נחליף שם ביום שננצח. אנחנו נדרוס אותם".

בשלב מסוים הוא אף קרא לאנשי הקואליציה אפסים. אמסלם שידרג את ההתנסחויות שלו מחודש יוני האחרון, שם אמר: "חבורה של נוכלים אפסים. איזו חרפה אתם מביאים על הבית. אתם חרפה, בושה. אין לכם אלוהים", וכשהחלה להישמע הביקורת הצפויה נגדו, הוא שלף את הקלף המנצח וציטט את יו"ר הכנסת מיקי לוי, שאמר גם הוא משפט אחד דומה מתוך שטף הנאצות של אמסלם, בהיותו בכנסת הקודמת.

אמסלם שידרג את התנסחויותיו מיוני האחרון, שם כינה את הקואליציה: "חבורת נוכלים אפסים". וכשהגיעה הביקורת הצפויה, שלף את הקלף המנצח, ציטוט אחד דומה של יו"ר הכנסת מיקי לוי מהכנסת הקודמת

השיח הפוליטי עשה דרך ארוכה מאז כינה בן גוריון את מנחם בגין "האיש שיושב ליד באדר", או מאז ששמחה ארליך, שר אוצר בשנות השבעים ומי שעמד ראש המפלגה הליברלית, אמר: "במפלגה שלנו יש פת, אנטיפת, ופסיכופת", כשהכוונה, על פי הפרשנים אז, היתה לגדעון פת, אברהם שריר ויצחק מודעי, שנאבקו על הנהגת המפלגה.

אבל כל אלה נאמרו מחוץ לכותלי הכנסת. כמו הביטוי "יודונאצים" שהטיח פרופ' ישעיהו ליבוביץ כלפי חברים בועדת לנדאו, שקבעו במלחמת לבנון הראשונה כי יש להתיר לחץ פיזי מתון על נחקרים לסיכול פעולות טרור.

כבר אז נולדו ביטויים כמו "מועצת רשע" כלפי מועצת יש"ע או "פרופלורים", כינוי שהדביק רבין למפגינים מרמת הגולן. כמה מאיתנו זוכרים בחצי חיוך מריר את הכינוי שהדביק עזר ויצמן למנחם בגין לאחר שחלה והתקשה לתפקד: "המנוח".

והיו כינויי הגנאי של רבין כלפי פרס: "חתרן בלתי נילאה", או "ראש ממשלת הסקרים" – על האיש שניצח בסקרים אבל לא בקלפי. או הכינוי שנתן רבין ליוסי ביילין, "הפועל של פרס", או "יוסי דרוויש", כמו שקרא הרב עובדיה יוסף ליוסי שריד.

והיה הכינוי "אהוד ברח", שהודבק לאהוד ברק אחרי שעל פי השמועה עזב את מקום אסון צאלים השני בטרם עת בהיותו רמטכ"ל (שמועה שהתבררה כשיקרית)
או הכינוי שהצמיד יצחק שמיר לנתניהו, "מלאך חבלה".

גם הביטוי "פושעי אוסלו"הפך חלק מהלכסיקון או "חיות מחמד" מהשמאל בהמשך לביטוי "יפי נפש". והיתה והביקורת כלפי אנשי האוצר והביטויים של אורלי לוי כלפי סדרני הכנסת.

אבל כל אלה, לאורך הדורות, מתגמדים מול המשפטים ההיסטריים-ארסיים ששוגרו השבוע לעברה של הקואליציה.

בימים אלה מוקמת ועדת האתיקה של הכנסת וזה יהיה מבחנה הראשון. איך חבריה יתמודדו עם דברי הנאצה משולחי הרסן האלה.

בימים אלה מוקמת ועדת האתיקה של הכנסת וזה יהיה מבחנה הראשון. איך חבריה יתמודדו עם דברי הנאצה משולחי הרסן האלה

אחת האמירות האלמותיות של צ'רצ'יל היתה: "לפעמים אנחנו לא צריכים לעשות כמיטב יכולתנו אלא לעשות מה שנידרש". ומה שנדרשת כרגע היא תגובה משמעותית שתעביר מסר ברור לכל חברי בית הנבחרים – עד כאן. אפס סובלנות לשיח מפלג, מתסיס, אלים ומלבה שינאה.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.