מעולם לא נשאלתי אם אינני אלים מטעמי מוסר. מעולם לא נשאלתי אם אני לא אונס, לא שודד ולא רוצח מטעמי מוסר. כן נשאלתי האם אני לא אוכל בעלי חיים מטעמי מוסר.
1
דתל"ש חילוני, ארגנטינאי טבעוני ומערער סידרתי על הסדר הקיים מתוך אמונה מפוקפקת באפשרות להשאיר אחרינו פחות בלגאן ממה שמצאנו כשהגענו. מחבר הספר 'בועה בקרקעית הים', גרוש ואב לשני בנים
לעתים התחלות טובות נגמרות רע והתחלות קשות נגמרות טוב. נראה שמה שקורה לאחרונה מבחינת ישראל, הוא מהסוג השני. תחילת התקופה שאנו עדיין מצויים בה, ה-7 באוקטובר, הייתה קשה מאד. גם ההמשך לא פשוט או קל. אך יש עתה סימנים להתפתחויות חשובות מבחינת מדינת ישראל, דהיינו קפיצת מדרגה בהשתלבותה במרחב סביבה.
מאז קמה מדינת ישראל, אחת ממטרותיה המרכזיות הייתה להיות משולבת באזור ולא להיות לנצח נטע זר בו. אבות הציונות היו ערים לפרובלמטיקה הזו וכאשר הגו את חזונם. ציפייתם הייתה שאף שההתחלה תהיה לוחמנית, הרי שעם הזמן אפשר יהיה להגיע ליחסים תקינים בין הגוף הלאומי היהודי שיקום פה לבין הארצות הערביות מסביב. וזה אכן מה שבהדרגה קורה.
מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.
פסח כאן, אבל במקום חגיגיות יש איזו כבדות שצועדת אתנו לכל אורך הדרך. החולצות הלבנות התחלפו בצהובות וכל מתנה שנקנתה מלווה בתחושת אשמה. פסח השנה אינו חג קל. אי אפשר לחגוג חירות כשאנחנו יודעים אילו זוועות עוברות אחיותינו בשבי.
כששרנו בליל הסדר "מה נשתנה?" הסתכלתי סביב השולחן על המשפחה שישבה איתי בחג. על אחותי שבן הזוג שלה היה במילואים ולא היה אתנו בסדר. והיא, עשתה לבדה כל מה שצריך, ועם חיוך. על הבן שלי שימי המלחמה גרמו לו לחרדות גדולות ועכשיו מצליח להרים את הראש לאט לאט. הסתכלתי גם על על בן-הזוג שלי, שבבוקר למחרת חזר למילואים ארוכים.
אילה דקל היא סופרת, מרצה ואשת רוח ישראלית, העומדת בראש הישיבה החילונית של בינ"ה. מחברת רב-המכר "רסיסי לילה" (שתיים). https://www.e-vrit.co.il/Product/31732/%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94
מספר ימים לאחר השבעה באוקטובר הבנתי שבנימין נתניהו לא יחזיר את החטופים ושכל ניסיון לפנות אל המצפון שלו ינחל כישלון. כאשר חזרו ההפגנות והעצרות, הכנתי שלט שעליו כתבתי "לביבי אין מצפון" והתחלתי להסתובב איתו בהפגנות.
בעצרת בכיכר החטופים ביקשו ממני להוריד את השלט כי "אנחנו לא פוליטיים", אז עברתי איתו לקפלן.
חנן כהן הוא מפגין סדרתי - רוטשילד, כיכר גורן, בלפור וקפלן (בינתיים). פעיל אינטרנט ותיק - אתר שתי"ל, לא רלוונטי ותולדות הדיגיטל בישראל. חבר הקיבוץ העירוני תמוז בבית שמש.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
זה פשוט נורא. אנשים מפסידים בבחירות ומיד קוראיפ למאבק עד חורמה? איפה הרוח הדמוקרטית? לדמוקרטיה יש שיטה. בחירות. פעם בארבע שנים. ולפעמים השלטון עושה טעויות נוראיות אז תחליפו אותו. תפעלו לשינוי המצב בקלפי. תביאו ילדים. תביאו דעת קהל. למה להחריב תמדינה. יש אויב אחד והוא נמצא בגבולות. באמת בא לכם לצאת לגלות???? היה אוסלו הייתה התנתקות. היו טעויות פוליטיות שמשלמים עליהן את המחיר גם היום. מישהו קרא להחריב תמדינה? דייייי דיייייי דייייי
כנראה שלא אנחנו נתחיל במלחמת האזרחים.
כאשר הימין המשיחי, הפשיסטי יאבד מכוחו, אנשיו יתחילו את מלחמת האזרחים. המיליציות, נושאי הנשק, כבר מצויידים.
לנו תהיה הברירה להגיב במלחמת אזרחים או להיכנע מפחד.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הנסיון שלך לעשות לוגיזציה מוחלטת של החלטה רגשית מעורר כבוד וחמלה. כבוד – כי כל נסיון לצמצם סבל של כל יצור חי הוא ראוי, והוא גם מכמיר לב משום שהוא לא מחזיק מים, אפילו לא לחלוחית של מים. המוסר שלך כן שונה משלי והעצם של הכלב תמונה ב"מישהו אחר". מישהו אחר מבחינתי זה מישהו, אדם בעיקר, ואולי גם כלבים וחתולים אליהם פיתחנו קשר רגשי עמוק. הוא לא כולל תרנגולות וביצים ובוודאי שלא כולל שרימפס וסקלופס. כן, המוסר שלנו שונה כי אתה מרחם על סקלופס ואני לא. כן, חוקי צער בעלי חיים נועדו למנוע סבלן של חיות, והם חוקים ראויים בהם אני תומך. אני מזעדע מעינוי חיות, גם כאלה שאני אוכל. מדובר בסבל מיותר. ואני מעריץ את טולסטוי, שספריו מלאים מתכונים למאכלי בשר, ואני מאמין שבשר הוא חלק טבעי לחלוטין מהתפריט שלנו, ויש לי הוכחות מחקריות לעניין. נקודה אחרונה – אני לא רואה את ההבדל הסנטיאנטי בין סקלופס לפטרוזיליה. יש מחקרים שמראים רגשות עמוקים אצל צמחים. עצם הקיום שלי הוא על חשבון אורגניזמים אחרים, רבים, ואני לגמרי בסדר עם זה.