לחופש הביטוי בקמפוסים ערך עליון, גם אם הביקורת אינה עולה בקנה מידה עם ערכיהם של חלק מהסטודנטים. צריך להתייחס ברצינות כשסטודנטים מביעים חשש שחופש הביטוי שלהם נפגע, או שהם עלולים אף להיענש על הבעת דעותיהם. אולם, הצורה בה נוהג התא הסטודנטיאלי של "עומדים ביחד" באוניברסיטה העברית היא מבישה, כמו זו של מקביליו בקמפוסים השונים. ב-16.6 התא יצא בקמפיין בנוגע לדאגות בטיחות וצנזורה של קולות סטודנטים פלסטינים בקמפוס. הצורך לבדוק את אמינותן של האשמות אלה הוא חשוב ביותר.
بالنسبة لأولئك غير الفلسطينيين، من السهل تجاهل التأثير الهائل للاحتلال والتمييز والعنصرية على الحياة اليومية للطلاب…
Posted by עומדים ביחד – האוניברסיטה העברית / نقف معا – الجامعة العبرية on Thursday, June 16, 2022
ב-16.6 התא הסטודנטיאלי של "עומדים ביחד" יצא בקמפיין בנוגע לדאגות בטיחות וצנזורה של קולות סטודנטים פלסטינים בקמפוס. הצורך לבדוק את אמינותן של האשמות אלה הוא חשוב ביותר
ראשית, בעוד ש"עומדים ביחד" טוענים להתנכלות מכוונת מצד האוניברסיטה העברית, הם שוכחים לציין מקרים בהם סטודנטים ציוניים הותקפו על ידי מרצים בשל דעותיהם הפוליטיות. ב-2015, פרופסור אלון הראל מהאוניברסיטה לעג דרך תיוג לסטודנטית בפוסט בו כתב: "אני ממליץ לגברת שלו (הסטודנטית) לחזור לשיעורי האזרחות בכיתה א". כל זה קרה על רקע מחאתה של הסטודנטית כראש תא "אם תרצו" באוניברסיטה העברית בשל דבריו של פרופסור עמירם גולדבלום, שכינה אותה תנועה פשיסטית המציירת פוסטרים בסגנון נאצי.
כשחברה שלי מותקפת על ידי מרצה בכיר בפקולטה שאני לומדת בה בגלל דעותיה, אני מתחילה לחשוש על העתיד האקדמי שלי
Posted by Anna Shnaidman on Wednesday, March 18, 2015
גם צבא ההגנה לישראל הפך להיות טאבו אצל חלק מהמרצים בקמפוס העברית. ב-2019 סטודנטית חיילת הגיעה במדים לשיעור של ד"ר קרולה הילפריך, כשבאותה הרצאה סטודנטית ערבייה בחרה להעיר לאותה חיילת על עצם הגעתה במדים. בסוף ההרצאה, ד"ר הילפריך בחרה לנזוף בחיילת בטענה שאם היא "מבקשת להיות במדים. את חיילת בצבא של ישראל ויתייחסו אלייך בהתאם".
זו אינה הפעם היחידה בה חיילי צה"ל סומנו באוניברסיטה העברית. בשנת 2019 פרסם תא חד"ש באוניברסיטה סרטון הסתה שהופנה לחיילים הלומדים בקמפוס, בו הציג את "פשעי הכיבוש והנוכחות הצבאית באוניברסיטה העברית". חוץ מההאשמות הכוזבות שהופיעו בסרטון, פניהם של הסטודנטים החיילים נחשפו בסרטון, מה שהעמיד אותם בסכנה. עוד נטען שסטודנטים ערבים נזרקו מהמעונות שלהם על מנת שסטודנטים חיילים יגורו בהם. ואם לא די בכך, נטען גם שגג האוניברסיטה הפך לעמדת צלפים כדי לירות על תושבי עיסאוויה. טענות הזויות לחלוטין שהופרכו על ידי האוניברסיטה העברית בעצמה.
סטודנטית ערבייה העירה לחיילת על עצם הגעתה במדים. בסוף ההרצאה, ד"ר הילפריך בחרה לנזוף בחיילת בטענה שאם היא "מבקשת להיות במדים. את חיילת בצבא של ישראל ויתייחסו אלייך בהתאם"
סטודנטים אנטי-ציוניים משתמשים בחופש הביטוי כדי להסית בתוך קמפוס העברית, כפי שהם עשו במאי האחרון, בו הם קראו באהדה למחבלים מג'נין שרצחו ישראלים חפים מפשע בגל הטרור שישראל חוותה. אפילו סטודנט ערבי שהורחק מקמפוס בצלאל (הצמוד לאוניברסיטה העברית) בגין שבחים שהעלה באינסטגרם על הפיגוע בבני ברק, חזר ללימודיו.
אחת הסטודנטיות בקמפוס העברית כתבה מכתב להנהלת בצלאל בעקבות חששותיה: "התחושה והחרדה שאופפת אותי היא בלתי נסבלת. אני לא יכולה לשבת בשיעור, אני לא יכולה להסתובב בנוחות. איך אני אמורה ללמוד? איך אני אמורה להמשיך לשבת בכיתה בה נמצא אדם שהריע והילל רצח? רצח! אין במקרה הזה פוליטיקה, ואין פה חופש ביטוי. מדובר בעברה אלימה – הסתה לטרור".
לצד ההתנכלות הפוליטית האנטי-ציונית שסטודנטים חווים, ישנם גם קורבנות ערבים ש"צריכים" ללכת רק לפי צד אחד. ב- 2020, סטודנט ערבי בשם פואד מהאוניברסיטה העברית דיבר מטעם האוניברסיטה בסרטון קצר בו הוא מברך על "הסכמי אברהם", ועודד שיתוף פעולה אקדמי בין ישראל, האמירויות ובחריין. אחרי שיתוף הסרטון בעמוד הפייסבוק של האוניברסיטה החלו להגיב לו סטודנטים ערבים-ישראלים, שקראו לו בוגד והשתמשו בשפה פוגענית נגדו.
ב-17.05.22 "עומדים ביחד" פרסמו בפייסבוק מחאה כנגד פסיקת בג"ץ על פינוי מעל 1000 תושבים פלסטינים מאזור מסאפר יטא, על מנת שבמקום יוקם שטח אש 918, כדי שהצבא יוכל להתאמן על האדמות הללו. אך גם המחאה הזאת ריקה מתוכן. המאבק המשפטי על האדמות האלה נמשך למעלה מ-20 שנה. בית המשפט קבע כי העותרים הפלסטינים לא הוכיחו כי הם גרים בכפרים כתושבי קבע לפני שהצבא הכריז על האזור כאזור אימונים בתחילת שנות ה-80, אלא שהם נכנסו לאזור רק מדי פעם במהלך נדידה עונתית. המשמעות היא שמבחינה חוקית אין להם זכויות על הקרקע. בנוסף לכך, הפלסטינים באזור דחו הצעת פשרה מצד ישראל שהייתה אמורה לאפשר להם לעבד את האדמה בסופי השבוע ובחגים יהודיים, כשהצבא לא עורך תרגילים.
מה שעצוב זה שחברי תא "עומדים ביחד" ממשיכים להציג נרטיב של דה-לגיטימציה ישראלית לפעילות שלהם, בעוד שהם ממשיכים לפעול בקמפוס וברשתות החברתיות.
מה שעצוב זה שחברי תא "עומדים ביחד" ממשיכים להציג נרטיב של דה-לגיטימציה ישראלית לפעילות שלהם, בעוד שהם ממשיכים לפעול בקמפוס וברשתות החברתיות
דוגמה נוספת לכך היא ב-1.6.22, כאשר פעילי התא קיימו פעילות של צביעת דגל פלסטין גדול "נגד מדיניות של כיבוש דה-לגיטימציה ואפליה".
في الكنيست اليوم ، يصوتون على حظر رفع العلم الفلسطيني في المؤسسات العامة (بما في ذلك الاحرم الجامعية).בכנסת הם מצביעים…
Posted by עומדים ביחד – האוניברסיטה העברית / نقف معا – الجامعة العبرية on Wednesday, June 1, 2022
לא צריך ללכת כל כך אחורה כדי למצוא עוד דוגמאות לשקר של "השתקה" שמנסים ליצור פה. ב-13.6.22 "עומדים ביחד" הציגו באישור האוניברסיטה העברית סרט פרובוקטיבי על הפרעות בערים המעורבות בישראל במבצע שומר החומות. בתיאור האירוע בפייסבוק הם טענו ש"אירועי מאי כללו לא רק אלימות בין אזרחים יהודים וערבים, אלא גם דיכוי כוחני חסר תקדים של אזרחי ישראל הערבים על ידי המשטרה".
הדוברים באותו אירוע, איך לא, נתנו לגיטימציה להסתה ולאלימות מהצד הערבי בשומר החומות. אחת מהן היא פידא שחאדה – חברת מועצה בעיריית לוד, שאמרה על הפרעות בלוד "אתם לא אוהבים לשמוע את זה, אבל אנחנו עם כבוש מה זה שקט. מה זה נחמד. הייתם צריכים להכיל את זה. להגיד לעצמכם, 'היו שקטים 70 שנה, אז ניתן להם לילה אחד של להתפרע'".
השני הוא עבד אבו שחאדה, פעיל חברתי ופוליטי, וחבר מועצה בעיריית תל אביב-יפו שהצדיק את הקריאה של חבר יו"ר חד"ש בכנסת, חבר הכנסת איימן עודה, שקרא באפריל למרד של שוטרים וחיילים ערבים בישראל נגד "הכובש הציוני". אז כיצד "עומדים ביחד" טוענים לאפליה ולסתימת פיות, בעוד הם מזמינים מטעמם לקמפוס דוברים עם היסטוריה של ביטויים שתומכים בפשע וטרור?
לפי מקור רשמי של האוניברסיטה, מתחילת השנה האקדמית עלו באוניברסיטה העברית 13 בקשות לפעילויות של תא "עומדים ביחד" וכולן אושרו. חד"ש ביקשו 4 פעילויות וחוץ מהרצאה אחת כל הפעילויות אושרו להן. אז היכן בדיוק ההשתקה כאן?
דווקא האוניברסיטה העברית שמיקומה בירושלים, בירתה של ישראל, צריכה להיות מגדלור בכל הקשור לציונות ולגאווה בעם שלנו, וזה לא אמור לשלול פלורליזם בכלל. אולם בשם אותה תקינות פוליטית, אפילו הנהלת המוסד של האוניברסיטה העברית מאפשרת את הגישה המתנצלת הזאת.
מתחילת השנה האקדמית עלו באוניברסיטה העברית 13 בקשות לפעילויות של תא "עומדים ביחד" וכולן אושרו. חד"ש ביקשו 4 פעילויות וחוץ מהרצאה אחת כל הפעילויות אושרו להן. אז היכן בדיוק ההשתקה כאן?
ביום העצמאות של 2020 פרסמה האוניברסיטה באפליקציית המידע שלה את ההודעה "יום העצמאות, חג שמח למי שחוגג". מי שמוכיח כמה "עומדים ביחד" טועים, הם "עומדים ביחד" בעצמם, בזכות הפעילות הפוליטית הענפה שלהם ברחבי הקמפוס.
תום יוחאי למד מדעי המדינה וגיאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון. רכז קמפוסים ב-CAMERA, ארגון פרו ישראלי הפועל בקמפוסים ברחבי העולם וברשתות חברתיות. פעיל בתוכנית מודל האו"ם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו