מכתב האי-אמון ששלח השר גדי איזנקוט נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו מהדהד בימים אלה גם מחוץ לחדר קבינט המלחמה.

המכתב – נייר עמדה שאיזנקוט הפיץ בקרב חברי הקבינט המצומצם, שהגיע לידיו של ירון אברהם בחדשות 12 – קובע בעצם כי מדינת ישראל נמצאת בקיפאון בימים קריטיים שבהם חייבים לקבל החלטות בנושאים גורליים:

134 החטופים המוחזקים בעזה, עשרות אלפי העקורים מצפון ומדרום, ההסלמה בגדה המערבית, היחסים עם מצרים, אל-אקצא. שלא לדבר על ניהול המלחמה ותכנון האסטרטגיה לעתיד הקרוב מול האפשרות להרחבת המלחמה מול חזבאללה בצפון, וברפיח בדרום הרצועה.

בסביבת איזנקוט מבהירים כי מדובר בנייר עמדה שגרתי וכי זו פרקטיקה מקובלת בפורומים כאלה, ומציינים שגם בני גנץ שלח מכתבים מהסוג הזה. אבל הסיפור הוא לא המסמך, אלא מה שעומד מאחוריו.

בסביבת איזנקוט מבהירים כי מדובר בנייר עמדה שגרתי וכי זו פרקטיקה מקובלת בפורומים כאלה, ומציינים שגם בני גנץ שלח מכתבים מהסוג הזה. אבל הסיפור הוא לא המסמך, אלא מה שעומד מאחוריו

מי שעוקב אחרי תולדותיו הקצרים של קבינט המלחמה, שהוקם בסוף השבוע הראשון של המלחמה, לא הופתע מהתוכן הביקורתי של המכתב. זהו קבינט שיושב על חומת אש. מה שהתחיל בהרמוניה יחסית – בשיתוף פעולה ובגאווה בלתי מוסתרת על כך שהחלטות מתקבלות פה אחד – הופך לבסיס של מחלוקות כמעט על כל נושא.

את האצבע המאשימה מפנים השותפים שהגיעו מהאופוזיציה לעברו של ראש הממשלה. המכתב של איזנקוט רק מציף את התסכול הכבד ואת הדילמות שלו ושל גנץ.

קשה לדעת מתי ראש הממשלה התהפך והחליט שנמאס לו מהשותפים מהמחנה הממלכתי. בתחילת הדרך, כאמור, הוא החשיב מאוד את דעתם של גנץ ואיזנקוט, וגם של גדעון סער, ואת הנוכחות שלהם בקבינט המלחמה ובקבינט המורחב.

כשגנץ נכנס לממשלה הוא הודיע ש"לא מדובר בשותפות פוליטית אלא בשותפות גורל" (הסלוגן של חילי טרופר). נתניהו החשדן אימץ את המסר ואת ההתניה. אולם ככל שעבר הזמן ראש הממשלה הלך והתנער מהשותפים שלו, שהם גם יריביו הפוליטיים המוצהרים.

כשגנץ נכנס לממשלה הוא הודיע ש"לא מדובר בשותפות פוליטית אלא בשותפות גורל". נתניהו החשדן אימץ את המסר ואת ההתניה. אולם ככל שעבר הזמן ראש הממשלה הלך והתנער מהשותפים שלו

ההנחה בקרב ראשי המחנה הממלכתי היא כי נתניהו צבר ביטחון ככל שנקף הזמן והרגיש חופשי הרבה יותר אחרי שחרור החטופים בהפסקת האש הראשונה בסוף נובמבר. אחרי זה החלו מסיבות העיתונאים וההצהרות הנפרדות, עד שהגענו להדרה של גנץ ואיזנקוט מתהליך המו"מ שהתנהל לאחרונה בקהיר.

הדילמה כאן היא עצומה. מצד אחד גנץ ואיזנקוט יושבים בקבינט המלחמה, בליבת קבלת ההחלטות, אבל ההחלטות לא מתקבלות, או לפחות לא ההחלטות החשובות. מה זה אומר עליהם ועל מידת ההשפעה שלהם אם אכן קורים דברים חמורים?

ישיבת קבינט ניהול המלחמה בקריה, 10 בינואר 2024 (צילום: חיים צח/לע"מ)

"ניכר קושי גובר והולך בהשגת מטרות המלחמה. המתאר האסטרטגי של המלחמה נתקע ומאיים הלכה למעשה על השגת מטרות המלחמה ועל מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל", בלשון המסמך של איזנקוט.

"שלושה חודשים לא התקבלה שום החלטה", אומר לזמן ישראל בסביבת איזנקוט. "נתניהו לא רוצה לקבל החלטות בנושאים שלא נוחים לו, אז הוא מעכב. יש כאן גם מסרים הפוכים. מצד אחד אתה אומר שאתה הולך לניצחון מוחלט, מצד שני אתה מצמצם את סד"כ הכוחות שנלחמים. זה לא לומר אמת לציבור".

"נתניהו לא רוצה לקבל החלטות בנושאים שלא נוחים לו, אז הוא מעכב. יש כאן גם מסרים הפוכים. מצד אחד אתה אומר שאתה הולך לניצחון מוחלט, מצד שני אתה מצמצם את סד"כ הכוחות. זה לא לומר אמת לציבור"

מצד שני, גנץ ואיזנקוט לא יכולים לפרוש עכשיו. גנץ הוכיח בעבר שאין מאחוריו אינטרס אישי בלבד, ועל השותפות שלו עם נתניהו בעבר הוא שילם מחיר כבד. איזנקוט הוא איש ישר דרך. מי שעמד בראש יד דוד בן-גוריון ומגיע לכל העסק עם ערכים נקיים, הוא מוצא את עצמו כעת במצב שבו היה גנץ בממשלת האחדות עם נתניהו ב-2020.

איזנקוט רואה איך ראש הממשלה מתכך נגדו ונגד גנץ, ממדר ומונע מהם אינפורמציה חיונית, לא מקיים דיונים על היום שאחרי, ממסמס את עסקת החטופים, ומשנה את מטרות המלחמה בהבל פה. פעם זה מיטוט חמאס, היום זה ניצחון מוחלט – שאיש לא יכול לאמוד אותו בזמן ובמקום.

ברגע זה עומדות בפני גנץ ואיזנקוט שתי ברירות: להישאר בפנים, להתריע ולנסות להשפיע על אף כל המגבלות; או לפרוש באמצע המערכה ולהותיר את ההגה בידיהם של השרים הדומיננטיים של הימין – בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר.

בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר במליאת הכנסת ביום השבעת הממשלה, 29 בדצמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הקו האדום בקצה השותפות הזו הוא שחרור החטופים. גנץ ואיזנקוט לא יעזבו עד שהחטופים ישוחררו. אתמול הם קיבלו עוד סיבה מצוינת להישאר בממשלה. השר סמוטריץ' יצא באמירה מקוממת שאולי משקפת גם את דעתו של נתניהו. סמוטריץ' הצהיר כי "החטופים בעזה הם לא הדבר הכי חשוב".

אתמול הם קיבלו עוד סיבה מצוינת להישאר בממשלה. השר סמוטריץ' יצא באמירה מקוממת שאולי משקפת גם את דעתו של נתניהו. סמוטריץ' הצהיר כי "החטופים בעזה הם לא הדבר הכי חשוב"

גנץ הגיב בזעם כי "החזרת החטופים היא לא רק יעד על שלנו במלחמה, היא ציווי מוסרי שלנו כמדינה וכעם". גורם המקורב לגנץ הוסיף כי "אם אנחנו נעזוב, קבינט המלחמה יתפרק באותו יום ואז סמוטריץ' ובן גביר יחגגו עם המדיניות שלהם".

בסביבת נתניהו, לעומת זאת, לא כל כך מתרגשים מהמכתב של איזנקוט, ובכירים בליכוד טוענים כי המסמך נועד לאותת דווקא לגנץ. "איזנקוט משדר לגנץ שהוא לא מרוצה בקבינט, ומתחיל לגלות עצמאות משלו לקראת העתיד הקרוב", אומר לזמן ישראל אחד הבכירים.

"המסר שלו מיועד גם לוועדת החקירה הממלכתית שעוד תקום ותחקור את מהלכי הממשלה. המכתב נועד להראות שאיזנקוט הזהיר והתריע בזמן הנכון. זה הסיפור. אנחנו לא כל כך תמימים".