ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר לאחרונה כמה פעמים, בעברית ובאנגלית, בהקשר של פרויקט הגרעין האיראני: "אם זה הולך כמו ברווז, עושה קולות של ברווז – כנראה שזה ברווז". באנלוגיה לדבריו על איראן, ניתן לומר דבר דומה על ביקורו הנוכחי בוושינגטון: אם זה נראה כמו הסכם, נשמע כמו הסכם – כנראה שיהיה הסכם.

מבלי להיכנס למשמעויות הפוליטיות של הסכם חטופים וסיום הלחימה בעזה – מהלך שככל הנראה עלול להוביל להפלת הממשלה בידי איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', ואולי אף בתמיכת הסיעות החרדיות שאינן מקבלות את מבוקשן בחוק הגיוס – להסכם כזה יש השלכות ביטחוניות קריטיות.

בשלב זה עדיין לא ברור האם ההיבטים הביטחוניים סוכמו מול ארה"ב, והאם יהיו מקובלים גם על יתר הגורמים המעורבים בהסכם האפשרי – בהם איחוד האמירויות, ערב הסעודית ובמקרה הרע גם קטאר.

בהנחה שהאמריקאים יצליחו להגיע להסכמה עם כמה מדינות ערביות מתונות על שליחת כוחות שיטור לרצועת עזה לצורך הקמת מנגנון שלטון אזרחי, מתעוררת השאלה: מה יהיו ההשלכות על חופש הפעולה של צה"ל?

בהנחה שהאמריקאים יצליחו להגיע להסכמה עם כמה מדינות ערביות מתונות על שליחת כוחות שיטור לרצועת עזה לצורך הקמת מנגנון שלטון אזרחי, מתעוררת השאלה: מה יהיו ההשלכות על חופש הפעולה המבצעי של צה"ל?

האם ישראל, שהצהירה כבר בתחילת המלחמה כי תשמור לעצמה חופש פעולה ביטחוני מלא ברצועה בכל מצב, תוכל להמשיך בכך מעל ראשיהם של כוחות זרים? ואם תעשה זאת – מה המשמעות לגבי האפקטיביות של אותם כוחות זרים? ספק אם מודל העתק–הדבק מלבנון יכול להתאים לרצועת עזה.

תמונות של חטופים וחללים המוחזקים ברצועת עזה, ירושלים, 4 ביולי 2025 (צילום: AHMAD GHARABLI / AFP)

כבר לפני יותר משנה הזהיר קצין בכיר במטכ"ל מפני הסכנה הזו, כאשר החלו להיבחן – בעיקר על ידי מערכת הביטחון, בתמיכת הדרג המדיני – פתרונות אפשריים ליום שאחרי.

לדברי הגורם הבכיר, האינטרס הישראלי החשוב ביותר הוא שימור היכולת לפעול עצמאית ברצועת עזה. הדרך הטובה ביותר להשיג את החופש הזה, לדבריו, היא לפעול מעל ראשו של כוח פלסטיני – בין אם של הרשות הפלסטינית ובין אם גוף אחר – ובלבד שמדובר במנגנוני ביטחון שמכירים את דפוסי הפעולה של צה"ל, כפי שהתעצבו בשנים האחרונות בגדה המערבית.

נכון לעכשיו אין מענה ברור לסוגיה זו. ייתכן אף שהדרישה הישראלית, שאינה מוסתרת מהעולם, מרתיעה מדינות מלהיכנס תחת האלונקה ששמה רצועת עזה.

מרכיב נוסף שטרם ברור כיצד יתקבל על ידי מי מהצדדים הוא הפרימטר – אותה רצועת ביטחון שישראל דורשת להחזיק כמרחב אבטחה בצד העזתי של הגדר

מרכיב נוסף שטרם ברור כיצד יתקבל על ידי מי מהצדדים הוא הפרימטר – אותה רצועת ביטחון שישראל דורשת להחזיק כמרחב אבטחה בצד העזתי של הגדר. בישראל מתנהלים כאילו אין על כך ויכוח, אך מנגד, חמאס מקפיד להגדיר כל הסכם כמותנה בנסיגה ישראלית מלאה משטח הרצועה. משמעות ההישארות הישראלית בפרימטר היא שליטה במאות קילומטרים רבועים מתוך רצועת עזה.

בפועל, צה"ל – באישור מלא של הדרג המדיני – כבר עיצב את רצועת האבטחה הזו, עם חשיפת השטח. במקרים רבים, בעיקר בדרום הרצועה מול נירים, עין השלושה וניר עוז, נהרסו עשרות ואף מאות בתים בעיירות חרבת חזעה, עבסאן הגדולה ועבסאן הקטנה.

שר החוץ גדעון סער, עוד כשהיה אופוזיציה לנתניהו, טען ש"עזה חייבת לשלם בקרקע כדי לצרוב את תודעת הניצחון הישראלי בקרב הפלסטינים".

פעילות צה"ל ברצועת עזה, יוני 2025 (צילום: דובר צה"ל)

העמדה האמריקאית בנוגע לפרימטר טרם התבררה. אם חמאס ייקח חלק במשא ומתן על עתיד הרצועה, סביר להניח שיתעקש על נסיגה ישראלית מלאה – ולו רק כדי שלא להיתפס כמי שהפסיד שטחים נרחבים בעזה, מהלך שיתפרש כהודאה היסטורית בכישלון. לעומת זאת, אם יהיו אלה גורמי פת"ח ו/או גורמים מתונים אחרים, ייתכן שמהלך כזה יעבור – אולי תוך תיקוני גבול מינוריים מצד ישראל.

ועוד לא נאמרה המילה האחרונה על ציר פילדלפי. בישראל לא מתכוונים לוותר על השליטה בציר – במיוחד כעת, כשהאזור הפך לרצועה מטוהרת כמעט לחלוטין. לא במקרה מתכוונת ישראל להקים שם את "עיר האוהלים", כחלק מהניסיון לרוקן את חמאס מאוכלוסייה אזרחית בצפון הרצועה.

העמדה האמריקאית בנוגע לפרימטר טרם התבררה. אם חמאס ייקח חלק במשא ומתן על עתיד הרצועה, סביר להניח שיתעקש על נסיגה ישראלית מלאה – ולו רק כדי שלא להיתפס כמי שהפסיד שטחים נרחבים

אלא שבינתיים המהלך הזה לא מתרומם, והוא גורם למתיחות בין הרמטכ"ל לראש הממשלה. שינוע האוכלוסייה דרומה נתקל בקשיים משמעותיים מצד צה"ל, מה שמחייב הכנסת מזון לצפון הרצועה – ומשם הוא מגיע לידי חמאס.

ההבנה בישראל היא שהמצרים יגלו גמישות בנושא הציר, בין היתר משום שכיום לא נדרשת נוכחות פיזית כדי לשלוט עליו: ניתן לפרוס לאורכו חיישנים ומערכות שליטה מרחוק שיאפשרו ניטור של כל פעילות חשודה. עם זאת, גם בציר פילדלפי תעלה השאלה מה יקרה אם תידרש התערבות צבאית קרקעית. בצד המצרי התשובה ברורה; בצד העזתי תתעורר שוב בעיית נוכחותם של כוחות זרים.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בארוחת ערב עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית הלבן. 7 ביולי 2025 (צילום: Getty Images via AFP)

בשורה התחתונה, נתניהו מגיע לוושינגטון מבוסם מתוצאות המלחמה מול איראן – אך בכל הנוגע לרצועת עזה, אין באמתחתו הרבה חיצים. מרחב התמרון המדיני שלו צר מאוד, ותלוי כמעט כולו באדם אחד: דונלד טראמפ.