התמונות הקשות המתפרסמות בעולם ביחס למצב ההומניטרי של האוכלוסייה האזרחית בעזה מגבירות את העוינות כלפי ישראל. ארגונים לא ממשלתיים כבר בחרו לאתגר את ישראל בזירה הימית, כמו למשל היאכטה "מדלן", שעל סיפונה הפליגו פעילים אנטי-ישראלים כדי "לפרוץ את המצור ולהכניס סיוע" לעזה בתחילת יוני, והיאכטה "חנדלה" בסוף יולי 2025.

ככל שהדברים נוגעים לטורקיה, הידיעות הללו רק מקצינות את היחס העוין של המשטר באנקרה לישראל. בחודשים האחרונים ישראל וטורקיה פועלות במספר זירות עם אינטרסים מנוגדים היוצרות מתיחות ביניהן. הטון הנשמע מכיוון נשיא טורקיה הוא לעומתי ולעיתים אף מאיים.

הידיעות על עזה רק מקצינות את היחס העוין באנקרה לישראל. בחודשים האחרונים ישראל וטורקיה פועלות בזירות עם אינטרסים מנוגדים היוצרות מתיחות ביניהן. הטון מכיוון נשיא טורקיה לעומתי ולעיתים אף מאיים

זהו חלק ממצב של עימות בין מדינות שאינו מגיע לכלל מלחמה כוללת ונקרא עימות בעצימות נמוכה (Low intensity Conflict). מכל זירות העימות הללו דווקא הזירה הימית יכולה להתאים לטורקיה לצורך ניהול הסכסוך עם ישראל. אנו מבקשים לטעון, כי לנוכח מציאות זאת, על מדינת ישראל ללמוד מניסיון העבר ולהיערך לעימות אפשרי עם טורקיה במרחב הימי ולהכיל אותו מוקדם ככל האפשר.

מאז ה-7 באוקטובר והשינויים המשמעותיים באזורנו, מתחדד המתח שבין ישראל לטורקיה. בזירת לבנון, ישראל כפתה על חזבאללה הפסקת אש והיא פועלת שם באופן חופשי לסכל כל ניסיון פגיעה בה. הדבר מותיר את טורקיה מחוץ למעגל ההשפעה בזירה הלבנונית. 

בזירה הסורית, המצב מורכב יותר. ישראל פועלת לשמירת חופש הפעולה האווירי במרחב זה, ובקרקע היא תפסה יעדים אסטרטגיים על מנת להבטיח את שליטתה על המרחב שדרומית לדמשק.

שאלת היום שאחרי בזירה הסורית מביאה למעורבות של כוחות שונים כמו לדוגמה ארה"ב, סעודיה, סין, אך גם מדינות שכנות כמו ישראל וטורקיה. לכל אחד מהצדדים אינטרסים משלו. ניתן להניח שהשלטון באנקרה, בעידוד מסוים של ארצות הברית, היה רוצה להבטיח כי סוריה או לפחות חלקים ממנה, כמו החבל הכורדי, ימצאו תחת השפעתה הישירה.

מבצע "עם כלביא", שנועד לסכל את תכנית הגרעין האיראנית והיה בגדר הצלחה משמעותית מבחינת ישראל, גרם לטורקיה להתייצב דווקא לצד האיראנים. במספר התבטאויות במהלך חודש יוני 2025, בין השאר בפסגת נאט"ו, אמר נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן כי התקיפה הישראלית באיראן הייתה ניסיון לפגוע בשיחות הגרעין הדיפלומטיות. לדעתו, התקיפה הזו נועדה להביא לשליטה ישראלית אזורית ובמשתמע, לפגיעה במעמדה של טורקיה הרואה עצמה מובילת העולם המוסלמי, במיוחד לאחר כישלונה להצטרף לאיחוד האירופי.

לדעת ארדואן, התקיפה באיראן נועדה להביא לשליטה ישראלית אזורית ובמשתמע, לפגיעה במעמדה של טורקיה, הרואה עצמה מובילת העולם המוסלמי, במיוחד לאחר כישלונה להצטרף לאיחוד האירופי

הזירה בעזה, נכון לעכשיו, היא אזור נוסף של מתח משמעותי בין ישראל וטורקיה. נשיא טורקיה שב ומתבטא בעניין זה בחריפות רבה. הוא מאשים את ישראל, בין השאר, בפשעים של הרעבה וג'נוסייד. התמיכה של טורקיה בעזה עקבית ומהותית לאורך השנים.

במחצית נובמבר 2023, אותם פעילים שארגנו את המשט לעזה במאי 2010,  אירוע שהביא למותם של תשעה פעילים ופציעה של עשרות נוספים, הודיעו פומבית שהם מתארגנים שוב למשט נוסף, וקראו לציבור הטורקי לסייע בתרומות. ישראל הפעילה השפעתה דרך הממשל האמריקאי למנוע את יציאת המשט לדרכו.

למרות ריבוי האתגרים והמתחים בזירות השונות, הדברים לא יצאו עד עתה מכלל שליטה. יתכן שבשל היחס הקרוב שבין נשיא ארצות הברית לנשיא טורקיה, המביא לסוג של מניעת עימות (Deconfliction), או בשל היתרון המובהק שיש לצה"ל בכל הזירות – יתרון שנראה כי הטורקים אינם רוצים לאתגר כרגע. יחד עם זאת, ההסלמה בנעשה בעזה יכולה לשנות את תמונת המצב ולדחוף את טורקיה לתגובה או לפחות לפעולה של הבעת סולידריות עם העם הפלסטיני דווקא בזירה הימית.

טורקיה היא מעצמה ימית, וחיל הים שלה מדורג במקום ה-10 בעולם מבחינת עוצמה ימית, ומהווה חלק מהאתוס והגאווה הלאומית שלה. מזרח הים התיכון מהווה בשנים האחרונות זירה שבה קיימים מספר מוקדים של מתיחות, ממשית או פוטנציאלית, בין ישראל לטורקיה.

מוקד המתיחות הראשון הוא השטחים הימיים. טורקיה, דורשת שטחים ימיים רבים הנמצאים בחזקת: קפריסין, מצרים ויוון. הדרישה נובעת מהבנתה ופרשנותה ביחס לזכויותיה על פי המשפט הימי הבינלאומי. מדובר בשטחים בהם קיימים משאבים ימיים גדולים כגון גז ונפט. כך, מאתגרת טורקיה את יוון וקפריסין על ידי הכנסת ספינות לצורך חיפוש גז לשטחן. ישראל, באופן רצוף ופומבי, תומכת בעמדה של בעלות בריתה במזרח הים התיכון ומתנגדת לדרישות הטורקיות.

נראה שהטורקים לא רוצים לאתגר כרגע את יתרון צה"ל בכל הזירות – אך ההסלמה בעזה יכולה לשנות את תמונת המצב, ולדחוף את טורקיה לתגובה או לפעולה סולידרית עם העם הפלסטיני דווקא בזירה הימית

נקודת המחלוקת השנייה היא משאבי הגז המופקים במזרח הים התיכון. ישראל ומספר מדינות במזרח הים התיכון התאגדו בפורום הגז האזורי (EastMed Gas Forum), בו חברות  איטליה, יוון, ישראל, ירדן, מצרים, צרפת, קפריסין, והרשות הפלסטינית – פורום בו ארה"ב, האיחוד האירופי והבנק העולמי משמשות כמשקיפות. מטרתו לאפשר תיאום בתחום הגז הטבעי בנושאים כמו: עידוד פיתוח מאגרי גז טבעי; שינוע ויצוא גז טבעי; הקמת שוק גז אזורי ועוד.

משבר האנרגיה שפקד את מצרים בקיץ 2024, והתבטא בהפסקות חשמל תכופות, הדגיש את חשיבותה של ישראל כספקית גז טבעי למשק המצרי. עם זאת, פורום הגז האזורי נתפס כגורם הבולם את שאיפתה של טורקיה להיות מרכז אנרגיה (Hub), בין אזורים עשירים באנרגיה במזרח התיכון לבין אירופה. שאיפה זו של טורקיה מונעת על ידי מטרות כלכליות ופוליטיות כאחד, ומתבטאת גם ברצונה להשתלט על שטחים ומשאבים במזרח הים התיכון. טורקיה מצידה רואה בפורום הגז האזורי ובתכניותיו איום של ממש על ההגמוניה שלה באזור.

הספינה הטורקית אורוץ' רייס מבצעת סקר סייסמי בגבול יוון, מלווה בספינת חיל הים הטורקי

אחד התרחישים האפשריים לעימות בעצימות נמוכה עם ישראל עלול להיות באזורי המחלוקת על תיחום הגבולות הימיים, כחלק מהרצון לשלוט על משאבי האנרגיה במזרח הים התיכון.

בדצמבר 2019 עצרו שתי ספינות מלחמה טורקיות את ספינת המחקר הישראלית "בת גלים", שביצעה מחקר מדעי באזור המים הכלכליים של קפריסין וגירשו אותה מהאזור. "בת גלים" הפליגה שם לפי אישור ממשלת קפריסין ונציג מטעמה אף נכח על סיפונה. הטורקים טענו כי מדובר באזור השייך להם וכי הספינה הישראלית משייטת באזור מבלי לקבל את אישורם.

אחד התרחישים האפשריים לעימות בעצימות נמוכה של טורקיה עם ישראל, עלול להיות באזורי המחלוקת על תיחום הגבולות הימיים, כחלק מהרצון לשלוט על משאבי האנרגיה במזרח הים התיכון

הגירוש נועד להעביר מסר טורקי לגבי שטחים ימיים הנמצאים על פי המשפט הבינלאומי בשטחה של קפריסין, אך טורקיה דורשת בעלות עליהם. באופן דומה הצי הטורקי יוכל להתנכל לכל כלי השייט הישראליים בים. לדוגמה, עיכוב של מכליות הנושאות נפט המגיע מאזרבייג'ן לנמל ג'ייהאן הטורקי בים התיכון בדרכו לישראל.

דרך שנייה יכולה להיות סיוע בארגון, הכנה וליווי של משטים לכיוון עזה. הצי הטורקי יכול לסייע לאותן ספינות להגיע עד לאזור המים הטריטוריאליים של ישראל מבלי שניתן יהיה לפגוע בהן. זה אומנם מהלך קיצוני, אך יוזכר כי הטורקים לא היססו מלהתעמת ביוני 2020 עם פריגטה צרפתית במשימה של נאט"ו, כאשר האחרונה ניסתה לבדוק אניית מטען הנושאת את דגל טנזניה, שנחשדה בהברחת נשק ללוב תוך הפרת אמברגו של האו"ם. פעולה מסוג זה יכולה לסייע לטורקים בהעברת מסר משמעותי לישראל מבלי לסכן את כוחותיהם.

המרחב הימי נחשב בעיני הטורקים כתווך המאפשר לנהל עימות בעצימות נמוכה עם ישראל באופן שאינו מסכן אותם.

• ראשית, מדובר בזירה בה הם נמצאים, לפחות לדעתם, באיזון כוחות מול הכוחות הימיים של ישראל.
• שנית, בפעילות שכזו מדובר בעיקר ב"דיפלומטיה של ספינות מלחמה", פרקטיקה ידועה ומוכרת בין מדינות. כלומר, ספינות המלחמה מעבירות מסר ברור מבלי להגיע למצב של חיכוך או לחימה.
• והנקודה האחרונה היא, שעבור הטורקים הים הוא אזור בעל חשיבות מרכזית. מאבק עליו ובו, זוכה להסכמה לאומית רחבה. כך, אם תבחר טורקיה לעשות מהליכים בזירה הימית כנגד ישראל יתקבל הדבר בהסכמה ועידוד של דעת הקהל הטורקית.

לעומת זאת בישראל קיים חוסר מודעות למרחב הימי, ועימות בעצימות נמוכה עם הטורקים במרחב זה יתקבל כאן בהפתעה ובחוסר הבנה של ההקשר. הדברים הנכתבים כאן באים ללמד, כי לפחות עבור הטורקים זאת אפשרות פעולה סבירה.

בישראל יש חוסר מודעות למרחב הימי, ועימות בעצימות נמוכה עם הטורקים במרחב זה יתקבל כאן בהפתעה ובחוסר הבנה של ההקשר. הדברים כאן באים ללמד, כי לפחות עבור הטורקים זו אפשרות פעולה סבירה

בכל הנוגע למרחב הימי, בישראל חייבים להביא בחשבון ולהיערך הן מבחינה מדינית וביטחונית כאחד לאירוע מסוג זה, ולהכיל אותו מוקדם ככל האפשר, כדי למנוע מצב שטורקיה תחליט לאתגר את ישראל דווקא במרחב הזה.

פרופסור שאול חורב הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, כיהן כמפקד שייטת הצוללות, מפקד שייטת ספינות הטילים וסגן מפקד חיל הים. בשנים 2007–2015 כיהן כראש הוועדה לאנרגיה אטומית. כיום עומד בראשות המכון למדיניות ואסטרטגיה ימית במרכז לכלכלה כחולה וחדשנות בחיפה.

ד"ר (עו"ד) בני שפיינר הוא עמית מחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה ימית. דוקטור למשפטים וחוקר נושאי משפט בין־לאומי פומבי ומשפט הים בדגש על טריבונלים בין־לאומיים. במסגרת המרכז פרסם מאמרים ומחקרים הנוגעים לגבולות הימיים של ישראל בהיבט משפט הים. אל"מ במיל' בחיל הים.