החלטה 2803 של מועצת הביטחון של האו"ם, שהתקבלה ב-17 בנובמבר 2025, מאשרת את תוכנית 21 הנקודות של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, מברכת על הקמת מועצת שלום שתתמוך בשיקום רצועת עזה, מאשרת את פריסת כוח הייצוב הבין-לאומי ברצועת עזה, ומאפשרת הקמת ועד מנהל פלסטיני שינהל את הרצועה.

על פי ידיעות שהתפרסמו בעיתונות, ישראל פועלת לקבל מארצות הברית מכתב צד שיאפשר לה להמשיך ולפעול בתנאים מסוימים ברצועת עזה. מכתב צד הוא מכשיר מדיני, מסמך נלווה להסכם עיקרי, שבו צד אחד או יותר מבהירים, מוסיפים או מתחייבים על נקודות מסוימות שלא נכללו במפורש בטקסט הרשמי.

פרופסור שאול חורב הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, כיהן כמפקד שייטת הצוללות, מפקד שייטת ספינות הטילים וסגן מפקד חיל הים. בשנים 2007–2015 כיהן כראש הוועדה לאנרגיה אטומית. כיום עומד בראשות המכון למדיניות ואסטרטגיה ימית במרכז לכלכלה כחולה וחדשנות בחיפה.

ד"ר (עו"ד) בני שפיינר הוא עמית מחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה ימית. דוקטור למשפטים וחוקר נושאי משפט בין־לאומי פומבי ומשפט הים בדגש על טריבונלים בין־לאומיים. במסגרת המרכז פרסם מאמרים ומחקרים הנוגעים לגבולות הימיים של ישראל בהיבט משפט הים. אל"מ במיל' בחיל הים.

התמונות הקשות המתפרסמות בעולם ביחס למצב ההומניטרי של האוכלוסייה האזרחית בעזה מגבירות את העוינות כלפי ישראל. ארגונים לא ממשלתיים כבר בחרו לאתגר את ישראל בזירה הימית, כמו למשל היאכטה "מדלן", שעל סיפונה הפליגו פעילים אנטי-ישראלים כדי "לפרוץ את המצור ולהכניס סיוע" לעזה בתחילת יוני, והיאכטה "חנדלה" בסוף יולי 2025.

ככל שהדברים נוגעים לטורקיה, הידיעות הללו רק מקצינות את היחס העוין של המשטר באנקרה לישראל. בחודשים האחרונים ישראל וטורקיה פועלות במספר זירות עם אינטרסים מנוגדים היוצרות מתיחות ביניהן. הטון הנשמע מכיוון נשיא טורקיה הוא לעומתי ולעיתים אף מאיים.

פרופסור שאול חורב הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, כיהן כמפקד שייטת הצוללות, מפקד שייטת ספינות הטילים וסגן מפקד חיל הים. בשנים 2007–2015 כיהן כראש הוועדה לאנרגיה אטומית. כיום עומד בראשות המכון למדיניות ואסטרטגיה ימית במרכז לכלכלה כחולה וחדשנות בחיפה.

ד"ר (עו"ד) בני שפיינר הוא עמית מחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה ימית. דוקטור למשפטים וחוקר נושאי משפט בין־לאומי פומבי ומשפט הים בדגש על טריבונלים בין־לאומיים. במסגרת המרכז פרסם מאמרים ומחקרים הנוגעים לגבולות הימיים של ישראל בהיבט משפט הים. אל"מ במיל' בחיל הים.

לאחרונה התפרסמו בתקשורת ידיעות על הפסקת הפעילות של נמל אילת עקב חובות של מיליוני שקלים לעיריית אילת. העירייה טענה כי היא מחויבת על פי חוק לגבות את הארנונה מהנמל ועל כן הטילה עיקול על חשבונותיו.

מנכ"ל משרד התחבורה איים בתגובה כי יוציא את ניהול הנמל באילת למכרז חדש אם תופסק פעילותו, ואילו חברת נמלי ישראל האחראית מטעם ממשלת ישראל להחכרת הנמלים – כופרת בזכות וסמכות המפעיל להפסיק את פעילותו. אנו מבקשים לטעון שאין לאפשר שתשתית שכזאת תושבת כלאחר יד. למדינת ישראל חייבת להיות המילה האחרונה בעניין.

פרופסור שאול חורב הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, כיהן כמפקד שייטת הצוללות, מפקד שייטת ספינות הטילים וסגן מפקד חיל הים. בשנים 2007–2015 כיהן כראש הוועדה לאנרגיה אטומית. כיום עומד בראשות המכון למדיניות ואסטרטגיה ימית במרכז לכלכלה כחולה וחדשנות בחיפה.

ד"ר (עו"ד) בני שפיינר הוא עמית מחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה ימית. דוקטור למשפטים וחוקר נושאי משפט בין־לאומי פומבי ומשפט הים בדגש על טריבונלים בין־לאומיים. במסגרת המרכז פרסם מאמרים ומחקרים הנוגעים לגבולות הימיים של ישראל בהיבט משפט הים. אל"מ במיל' בחיל הים.

מבצע "עם כלביא" היה הצלחה יוצאת מגדר הרגיל בכל הקשור להשגתה של עליונות אווירית בשמי איראן, שתורגמה לפגיעה חמורה בתשתיות הגרעין; להשמדת חלק ניכר ממערך הטילים הבליסטיים שאיימו על עורף ישראל; לחיסול בכירים במשמרות המהפכה האירניים ומדעני הגרעין; ולניצול ההצלחה להשמדת יכולותיו השיוריות של חיל האוויר האיראני. בנוסף נפגעו תשתיות אזרחיות כמו אוניברסיטאות, מאגרי אנרגיה, בנקים ועוד.

ההישגים הועצמו עם הצטרפותה של ארה"ב למערכה בתקיפה מהאוויר ומהים של מתקני הגרעין בפורדו, אספהאן ונתנז. התקיפה גרמה לנזק משמעותי במתקנים אלו, שללא ספק מעכבים את תכנית הגרעין האיראנית, ומשפרים את עמדת המיקוח האמריקאית במו"מ על הסכם גרעין חדש עם איראן.

פרופסור שאול חורב הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, כיהן כמפקד שייטת הצוללות, מפקד שייטת ספינות הטילים וסגן מפקד חיל הים. בשנים 2007–2015 כיהן כראש הוועדה לאנרגיה אטומית. כיום עומד בראשות המכון למדיניות ואסטרטגיה ימית במרכז לכלכלה כחולה וחדשנות בחיפה.

כשקראתי על התוכנית שמקדם משרד האוצר להעביר את ניהול בתי הספר וגני הילדים לרשויות המקומיות, חשבתי מייד על ילדיי ועל בתי הספר שלהם. שאלתי את עצמי שאלה פשוטה: האם החינוך שהם יקבלו יהיה תלוי מעכשיו בעיר שבה אנחנו גרים, בכסף שיש בקופת העירייה ובזהותו של ראש העיר?

אפשר להבין למה הרעיון נשמע הגיוני. משרד החינוך ריכוזי, מסורבל ופוליטי. שרים מתחלפים, תוכניות נולדות ונעלמות, ולא פעם אנחנו ההורים מגלים שאין באמת עם מי לדבר. לכן העברת הסמכויות לרשות המקומית, שמכירה את בתי הספר ואת התושבים, עשויה להישמע כמו פתרון.

לי-אור דיין-אטיאס היא יזמת ופעילה קהילתית. בעלת תואר ראשון במדעי הסביבה, תואר שני במנהל עסקים וסמנכ"ל תפעול כבר 15 שנה. יזמה והקימה גינות קהילתיות, ממייסדות בית הספר הדמוקרטי ביבנה ומועמדת למועצה בבחירות המקומיות 2023 בסיעת חוזה חדש, אותה הקימה. בת 44, אמא לשתי בנות ובן. מאמינה שאפשר לנצח במאבק על הדמוקרטיה, המדינה והחברה בישראל.

בסוף השבוע מצאתי את עצמי חוזר אל "הקאמבק", סרטו התיעודי המצוין של איתי אשר מכאן 11, שליווה את מסע הבחירות של בנימין נתניהו בסתיו 2022. עצרו הכול וצפו בו. לא מתוך נוסטלגיה, אלא משום שזה הקדימון לשובו של הקאמבק, בדרך לבחירות של 27 באוקטובר, הראשונות מאז השבעה באוקטובר.

היופי בסרט הוא דווקא במה שלא הצליח בו. אשר ביקש להתלוות לקמפיין מבפנים, ונדחה שוב ושוב. "אנחנו לא מכניסים עיתונאים לבטן הרכה שלנו", הסביר לו טופז לוק, והסירוב הזה הוא הממצא המרכזי.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

בשיח הפוליטי נגד גדי איזנקוט חוזרת לאחרונה טענה משונה: הוא אינו מזרחי מספיק. שואלים איזה מרוקאי היה מחזיק בדעות שלו, מטילים ספק באותנטיות של הרקע שלו, בוחנים כיצד הוא מדבר, נראה ומתנהג.

דברים דומים נאמרים גם על נעמה לזימי ועל אחרים באופוזיציה. ערוץ 14 הקדיש תוכנית שלמה לנושא רק השבוע.

נמרוד דוויק, מקים תנועת דרכנו, דמוקרטTV ועמותת אזרחים קטנים לחינוך לדמוקרטיה מגיל גן. מרצה באוניברסיטת רייכמן, יזם וסופר.