זוכרים כשנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז שרוסיה תתמודד עם "השלכות חמורות" אם לא תסכים להפסקת אש באוקראינה? כשאיים להטיל סנקציות דרקוניות אם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לא יסכים לשלום? כשאמר לרשת "פוקס ניוז" שהוא לא יהיה "מרוצה" אם פוטין לא יעצור את הלחימה?
כל אלה התרחשו ממש לפני פסגת טראמפ–פוטין באלסקה ביום שישי. אז התמלאה התקשורת האמריקאית בדיווחים סוערים על מה שתואר כזעמו של טראמפ על פוטין ועל שינוי כביכול בעמדותיו כלפי אוקראינה.
אבל מאז אירוע ההערצה ההדדית בין וושינגטון למוסקבה בסוף השבוע, הכול נעלם אל "בור הזיכרון", כמו שלג דאשתקד. וכעת, כאשר אותם עיתונאים עצמם שוב מתמוגגים מה"ווייבים" החיוביים שיצאו ממפגשיו של טראמפ עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ומנהיגים אירופים נוספים בבית הלבן ביום שני האחרון, כדאי לזכור את טעויותיהם הקודמות.
באלסקה הזמין טראמפ את פוטין – המואשם בפשעי מלחמה – לשיחה פרטית בלימוזינה שלו, הציף אותו במחמאות ושבחים פומביים, והפליג בדיבורים על עתיד מזהיר ליחסי ארה"ב–רוסיה
באלסקה הזמין טראמפ את פוטין – המואשם בפשעי מלחמה – לשיחה פרטית בלימוזינה שלו, הציף אותו במחמאות ושבחים פומביים, והפליג בדיבורים על עתיד מזהיר ליחסי ארה"ב–רוסיה. בין היתר הכריז כי רוסיה היא "מספר שתיים בעולם" – על אף שמדובר במדינה שכלכלתה קטנה מזו של איטליה.
פוטין התענג על תשומת הלב וחגג את יציאתו מהבידוד הבינלאומי שבו היה שרוי מאז 2022. פוליטיקאים רוסים היללו את הפגישה כניצחון עצום. זמן קצר לאחר מכן, פוטין שיגר עוד מתקפות רחפנים ורקטות על ערים באוקראינה, שבהן נהרגו לפחות 14 אזרחים. במקביל המשיכו חיילים רוסים לדחוף קדימה בחזית.
מה קייב אמורה לקבל בתמורה ל"מאמצי השלום" של טראמפ? עדיין לא ברור, אך הסימנים הראשונים קודרים. בשיחתו עם הנשיא זלנסקי לאחר הפסגה, חזר טראמפ לטון המטיף המוכר, כשהצהיר כי אמר לו ש"זה יהיה תלוי בו" לשים קץ למלחמה.
למזלו של זלנסקי, טראמפ שינה את הטון כשקיבל את פניו בבית הלבן ביום שני, יחד עם מנהיגים אירופים נוספים. אך שום מסר חיובי שיצא מן המפגשים הללו לא משנה את העובדה שבעקבות פסגת טראמפ–פוטין, ארה"ב לוחצת בפועל על אוקראינה לוותר על שטחים לתוקפן שפלש אליה לפני שלוש וחצי שנים, הרג מאות אלפים, הבריח מיליוני פליטים והחריב את הכלכלה האוקראינית.
בפגישתו בבית הלבן עם זלנסקי, רמז טראמפ לאפשרות של ערבויות ביטחוניות אמריקאיות לאוקראינה במקרה שיושג הסדר. אך תחושת אי־נוחות ברורה ריחפה מתחת לכל החיוכים, ההבטחות וההצהרות החיוביות
בשם מוסקבה דורשת וושינגטון מקייב למסור גם שטחים נוספים, שעד כה כלל אינם נתונים לכיבוש רוסי.
בפגישתו בבית הלבן עם זלנסקי, רמז טראמפ לאפשרות של ערבויות ביטחוניות אמריקאיות לאוקראינה במקרה שיושג הסדר. אך תחושת אי־נוחות ברורה ריחפה מתחת לכל החיוכים, ההבטחות וההצהרות החיוביות.
"אני לא משוכנע שגם הנשיא פוטין רוצה שלום", אמר נשיא צרפת עמנואל מקרון במסיבת עיתונאים. יש לו סיבה טובה לדאגה: פוטין משוכנע שהוא מנצח במלחמה, ישמח למשוך את טראמפ באף כפי שעשה בעבר, לשחק על זמן ולהמשיך במעשי האלימות.
אומנם טראמפ הוא המחליט העליון, אך תהליך המשא ומתן הנוכחי לא היה מגיע למצבו העגום בלי סטיב ויטקוף, שר הצללים לענייני מדיניות חוץ של טראמפ.
ביקוריו המרובים של ויטקוף במוסקבה – האחרון שבהם ב־6 באוגוסט – הם שהובילו לאירועים שהביאו אותנו לנקודה הנוכחית. בתדרוך עם מנהיגים אירופים אחרי פגישתו האחרונה עם פוטין, התברר שוויטקוף כנראה לא הבין נכונה את דברי הרוסים, מה שהדהים את שותפיו לשיחה.
דובר הבית הלבן הכחיש את הדברים וטען שוויטקוף הבין היטב את שנאמר לו. אלא שטעות כזו מתאימה לשליח שבוחר להדיר מפגישותיו את מומחי משרד החוץ ומועצת הביטחון הלאומית – בעלי הידע המעמיק ברוסיה, אוקראינה ומשאים ומתנים מדיניים – ולעיתים נשען על מתורגמנים שסיפק הקרמלין עצמו, מה שנחשב להפרה חמורה של כללי הדיפלומטיה.
ויטקוף גם הואשם לא אחת כי אינו יודע אפילו את שמות המחוזות האוקראיניים, שעתידם מונח כעת על כף המאזניים.
בריאיון לטאקר קרלסון השמיע ויטקוף את הטענה הבלתי נשכחת שלפיה שליטת מוסקבה בשטחים הכבושים קיבלה לגיטימציה ב"משאלי עם שבהם הרוב המכריע של האנשים הביעו שהם רוצים להיות תחת שלטון רוסי"
הפסגה באלסקה התקיימה בכל מקרה, וויטקוף היה אחד הנוכחים בחדר עם טראמפ ופוטין. איך הצליח לשמור על חיבתו של טראמפ? ייתכן שאחת הסיבות היא נחישותו להישאר בצדו של פוטין, באמצעות חזרה על רטוריקה קרמלינאית. כך שב וחזר על טענות השווא שלפיהן דוברי רוסית במחוזות המזרחיים של אוקראינה סבלו מאפליה מצד ממשלת קייב.
הוא לא נראה כמי שמבין שמאות אלפים מאותם מחוזות העדיפו לברוח מערבה, לאוקראינה הדמוקרטית, במקום להישאר בבית או לעבור לרוסיה. הצבא האוקראיני עצמו מלא בדוברי רוסית, והשפה נשמעת באופן רגיל ברחובות הערים הגדולות כמו קייב וחרקיב.
"אני פשוט לא חושב שהוא [פוטין] רוצה לקחת את כל אירופה", אמר ויטקוף בעבר בריאיון ל"פוקס ניוז". "אני לוקח אותו במילה בהקשר הזה, ואני מאמין שגם האירופים מתחילים להגיע לאמונה הזו".
בריאיון לטאקר קרלסון השמיע ויטקוף את הטענה הבלתי נשכחת שלפיה שליטת מוסקבה בשטחים הכבושים קיבלה לגיטימציה ב"משאלי עם שבהם הרוב המכריע של האנשים הביעו שהם רוצים להיות תחת שלטון רוסי" – כאילו אותם "משאלים" לא אורגנו תחת אקדחי חיילי הכיבוש.
לוויטקוף גם יש הערכה גבוהה באופן יוצא דופן לפוטין – האיש שעד שהחל להפציץ בתי חולים ליולדות היה מוכר בעיקר בזכות הרעלות יריביו. "אני לא רואה בפוטין בן אדם רע", אמר ויטקוף לקרלסון
לוויטקוף גם יש הערכה גבוהה באופן יוצא דופן לפוטין – האיש שעד שהחל להפציץ בתי חולים ליולדות היה מוכר בעיקר בזכות הרעלות יריביו. "אני לא רואה בפוטין בן אדם רע", אמר ויטקוף לקרלסון, ותיאר את המנהיג הרוסי כ"נחמד" ו"גדול".
כשנשאל בידי כתב ה"וול סטריט ג'ורנל" על הערכתו לפוטין, השיב: "אני חושב שהוא חזק למען ארצו והוא מאמין במה שהוא עושה". את אותו הדבר, כמובן, אפשר לומר גם על כל דיקטטור שניסה להבעיר מדינה שכנה או לערער את הסדר הבינלאומי.
באופן מסוים קשה שוויטקוף יחשוב אחרת, לנוכח סירובו העקבי לבקר באוקראינה ולראות במו עיניו את המציאות. בולט כי האיש שמבקר בקייב באופן קבוע מטעם טראמפ – קית' קלוג, גנרל אמריקאי לשעבר והשליח המיוחד לאוקראינה ורוסיה – הודר כמעט לחלוטין מתהליך קבלת ההחלטות, בעוד ויטקוף, שממחזר את דברי פוטין, קיבל מקום של כבוד בפסגה באלסקה.
ויטקוף היה האיש שטראמפ שלח ל־CNN כדי להסביר מדוע הפסגה הייתה בעצם הצלחה גדולה. אך גם כשדיבר בהתלהבות על האפשרות לפגישה משולשת בין טראמפ, פוטין וזלנסקי – הרוסים שפכו מים קרים על הרעיון, והאירופים המשיכו להתעקש: קודם הפסקת אש, ורק אחר כך משא ומתן רציני.
בעולם שבו דיוק ומקצועיות הם תנאי בסיסי, ויטקוף לא היה מחזיק בתפקידו. אבל מעמדו הנוכחי נבנה דווקא משום שהוא מגלם היטב את גישת ה"ידע הדל" של טראמפ ליחסים בינלאומיים
בעולם שבו דיוק ומקצועיות הם תנאי בסיסי, ויטקוף לא היה מחזיק בתפקידו. אבל מעמדו הנוכחי נבנה דווקא משום שהוא מגלם היטב את גישת ה"ידע הדל" של טראמפ ליחסים בינלאומיים. שניהם שייכים למסורת אמריקאית ארוכת שנים של זלזול במומחיות דיפלומטית.
האמונה ש"שכל ישר" וקצת חביבות יכולים לגבור על אידיאולוגיות זרות, יריבויות עתיקות ואינטרסים מושרשים – קיימת מאז ימי הרפובליקה הראשונים. תחת טראמפ וויטקוף הרעיון הזה הגיע לקיצוניות אבסורדית ומסוכנת.
חשוב מכך, המפגש באלסקה חשף שוב את עומק החיבה של טראמפ לרוסיה – חיבה שוויטקוף טיפח בהצלחה. פתרון דיפלומטי למלחמה בין רוסיה לאוקראינה מעולם לא דרש מידה כזו של הכנעה מבישה לדיקטטור הרוסי, ובכל זאת טראמפ מרגיש מחויב להיכנע.
המוסר של פוטין, או היעדרו, כלל לא מעניין אותו. מבחינת טראמפ, די בכך שפוטין מנהיג מדינה גדולה וחזקה לכאורה כדי לזכות בשבחים. זלנסקי, לעומת זאת, אינו מקבל יחס דומה – מבחינת טראמפ הוא רק וסאל, מישהו שניתן לפקד עליו.
מוסקבה וושינגטון יכולות להוציא צווים והצהרות ככל שירצו, אך אם לא יטפלו בשורש הסכסוך – השאיפות האימפריאליות של רוסיה כלפי שכנתה – לא יצליחו לשים קץ למלחמה
אבל האם האוקראינים ותומכיהם באירופה באמת יקבלו עסקה הכוללת ויתור על אלפי קילומטרים רבועים מאדמתם לטובת הרוסים הבוזזים? ספק גדול. אם טראמפ וויטקוף ינסו לכפות על קייב הסכם כה מקומם ובלתי הוגן, הם עלולים לגלות להפתעתם שהאוקראינים – הידועים בעקשנותם – פשוט לא ישתפו פעולה.
האוקראינים לא מתרגשים מהבטחות לרווחים כלכליים מנכסים יקרי־ערך שעל חוף הים. הם גם לא ישתכנעו מערבויות ביטחוניות שמבטיח יזם נדל"ן מברוקלין, שמתקשה לזכור אפילו את שמות המחוזות שעליהם הוא מבקש לנהל משא ומתן. הם לא נלחמים רק על שטחים, אלא בראש ובראשונה על ריבונותם, על הדמוקרטיה שלהם ועל עצם קיומם כמדינה עצמאית.
מוסקבה וושינגטון יכולות להוציא צווים והצהרות ככל שירצו, אך אם לא יטפלו בשורש הסכסוך – השאיפות האימפריאליות של רוסיה כלפי שכנתה – לא יצליחו לשים קץ למלחמה.
כריסטיאן קריל הוא לשעבר ראש מערכת מוסקבה של "ניוזוויק" ושל "U.S. News & World Report". הוא דיווח מיותר מ־60 מדינות, והוא מחבר הספר: "Strange Rebels: 1979 and the Birth of the 21st Century".















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו