במהלך שלושים שנות עבודתי כרופאה כירורגית וכמומחית לטיפול בהשמנה, פגשתי אלפי מטופלים. כל אחד מהם הגיע עם סיפור חיים אישי, עם מאבקים, תקוות ותסכולים. חלקם נאבקו במשקל שנים ארוכות ללא הצלחה, אחרים הגיעו לאחר שכבר פיתחו סיבוכים רפואיים – סוכרת, יתר לחץ דם, כבד שומני או דום נשימה בשינה.

אבל מעבר למדדים הקליניים, תמיד ניצבה מולי גם השאלה האנושית העמוקה: כיצד ניתן להשיב לאדם את תחושת השליטה, את התקווה, את היכולת להרגיש שהוא חי בתוך גוף שמשרת אותו ולא בוגד בו?

מעבר למדדים הקליניים, תמיד ניצבה מולי גם השאלה האנושית העמוקה: כיצד ניתן להשיב לאדם את תחושת השליטה, את התקווה, את היכולת להרגיש שהוא חי בתוך גוף שמשרת אותו ולא בוגד בו?

בתוך מגוון המטופלים, ישנה אוכלוסייה שמאתגרת אותנו במיוחד – אנשים המתמודדים עם מחלות נפשיות כרוניות, ובפרט סכיזופרניה. עבורם, המאבק כפול: מצד אחד – התמודדות יומיומית עם מחלה פסיכיאטרית קשה, ומצד שני – נזקי תופעות הלוואי של התרופות האנטי־פסיכוטיות, שמובילות לעיתים קרובות לעלייה חדה במשקל, לשיבוש בחילוף החומרים, להתפתחות סוכרת ולתוחלת חיים קצרה בהרבה מהממוצע.

כמי שמלווה חולים אלה, אני עדה מקרוב לתחושת חוסר האונים שלהם. הם נאלצים להיאבק פעמיים – בנפש ובגוף – ולעיתים קרובות הם מוותרים מראש על התקווה לשינוי.

הבשורה שמגיעה ממחקר חדש

השבוע פורסם ב־JAMA Psychiatry מחקר פורץ דרך שמטלטל את עולם הרפואה ומעניק תקווה אמיתית. מדובר במחקר קליני אקראי – HISTORI trial – שבו נבדקה השפעתה של סמגלוטייד (Semaglutide), אחת התרופות החדשניות ביותר ממשפחת האנלוגים ל־GLP-1, על חולי סכיזופרניה הסובלים גם מהשמנת יתר ומקדם־סוכרת.

במחקר השתתפו 154 מטופלים, כולם מטופלים קבועים בתרופות אנטי־פסיכוטיות. הם חולקו באקראי לשתי קבוצות: האחת קיבלה זריקות סמגלוטייד, והשנייה זריקות פלצבו (תרופת דמה).

אוכלוסיית מטופלים אחת מאתגרת אותנו במיוחד – המתמודדים עם מחלות נפשיות כרוניות, ובפרט סכיזופרניה. עבורם המאבק כפול: עם מחלה פסיכיאטרית קשה, ועם נזקי תופעות הלוואי של התרופות

התוצאות הדהימו אפילו אותנו, אנשי המקצוע:

• המטופלים שקיבלו סמגלוטייד ירדו בממוצע תשעה קילוגרמים ממשקלם.
• רמות הסוכר שלהם השתפרו באופן משמעותי, ו־81% חזרו לערכי סוכר תקינים – לעומת פחות מ־20% בלבד בקבוצת הפלצבו.
• נמצאה ירידה ניכרת גם במדדי היקף מותניים, רמות שומנים בדם ומדדים נוספים הקשורים בסיכון קרדיו־מטבולי.
• ובעיקר – סמגלוטייד לא פגעה ביציבות הנפשית. מצבם הפסיכיאטרי נותר מאוזן, ללא החמרה בתסמינים.

במילים פשוטות: לראשונה יש בידינו כלי שמאפשר לחולי סכיזופרניה להילחם לא רק במחלת הנפש, אלא גם בהשלכות הגופניות ההרסניות של הטיפול בה.

למה זה כל כך חשוב?

המסר המרכזי של המחקר אינו רק מספר הקילוגרמים שאבדו. זהו סיפור על תקווה, על האפשרות להחזיר לאנשים תחושת שליטה בחייהם.

אנשים שחיו שנים בתחושת "אין מוצא", שראו את גופם משתנה נגד רצונם כתוצאה מהתרופות שהצילו את נפשם, מקבלים סוף סוף הזדמנות. הם יכולים להרגיש הקלה לא רק בהיבט הבריאותי, אלא גם בהיבט הנפשי: ירידה במשקל משמעה שיפור בתחושת המסוגלות, בתנועה, בביטחון העצמי, בשינה ובחיי החברה.

אנשים שחיו שנים בתחושת "אין מוצא", שראו את גופם משתנה נגד רצונם כתוצאה מהתרופות שהצילו את נפשם, מקבלים סוף סוף הזדמנות. הם יכולים להרגיש הקלה לא רק בהיבט הבריאותי, אלא גם בהיבט הנפשי

המשמעות רחבה בהרבה: מחלות פסיכיאטריות אינן מתקיימות בחלל ריק. הן שזורות בגוף, והגוף מושפע מהן ומהטיפולים בהן. ההבנה הזו – שאי אפשר להפריד בין הגוף לנפש – היא הלב של הרפואה האינטגרטיבית שבה אני מאמינה.

חיבור בין גוף לנפש

הגישה של רפואה אינטגרטיבית אינה מסתפקת בטיפול בסימפטום הבודד. היא מבקשת לראות את האדם כולו. סמגלוטייד מדגימה את העיקרון הזה בצורה מרתקת: תרופה שפותחה במקור לטיפול בסוכרת והשמנה, הופכת לכלי שמחבר בין שני עולמות – פסיכיאטריה ומטבוליזם.

במקום שהמטופלים ייאלצו לבחור בין איזון נפשי לבין בריאות גופנית, המחקר מראה שאפשר – ואפילו צריך – לשלב בין השניים.

מבט קדימה

כמובן, חשוב להדגיש שזהו רק מחקר ראשון בקנה מידה כזה. יש צורך בניסויים נוספים, בהמשך מעקב ובבדיקה של מינונים, משך טיפול ותופעות לוואי ארוכות טווח. נצטרך להמשיך ולחקור האם סמגלוטייד מתאימה לכל החולים, האם יש הבדלים בין קבוצות גיל, מגדר או סוגי תרופות אנטי־פסיכוטיות, ומהי הדרך הטובה ביותר לשלב אותה בטיפול הכולל.

אבל הכיוון ברור: מדובר בפריצת דרך.

רפואה אינטגרטיבית מבקשת לראות את האדם כולו. סמגלוטייד מדגימה זאת באופן מרתק: תרופה שפותחה במקור לטיפול בסוכרת והשמנה, הופכת לכלי מחבר בין שני עולמות – פסיכיאטריה ומטבוליזם

החזון שלי הוא שבעתיד הקרוב יוכל כל חולה סכיזופרניה או מחלה פסיכיאטרית אחרת לקבל טיפול מותאם אישית – כזה שמאזן את נפשו, מגונן על ליבו, מפחית סיכון לסוכרת ושבץ, ובעיקר – מחזיר לו את הזכות לחיים מלאים ובריאים.

תקווה חדשה לאוכלוסיות פגיעות

חולי סכיזופרניה הם מהאוכלוסיות הפגיעות ביותר מבחינה רפואית וחברתית. הם מתמודדים עם סטיגמות, עם בידוד חברתי, עם קושי תעסוקתי, ועם מערכות בריאות שלעתים מתקשות לתת להם מענה כולל.

המחקר הזה מזכיר לנו שכולנו חייבים להם יותר. עלינו לפעול כדי שיזכו לגישה לטיפולים המתקדמים ביותר, שלא יישארו מאחור בגל החדש של התרופות המטבוליות.

סיכום אישי

כאשר אני מביטה על התוצאות, אני נזכרת במטופלים שפגשתי לאורך השנים – אנשים שהיו בטוחים שאין להם סיכוי. אני מדמיינת את פניהם כשהיו מגלים שיש תרופה שיכולה לסייע להם לא רק בנפש אלא גם בגוף.

המסר שלי ברור: גם לחולי סכיזופרניה מגיעה בריאות פיזית טובה.

חולי סכיזופרניה הם מהאוכלוסיות הפגיעות ביותר רפואית וחברתית, ומתמודדים עם סטיגמות, בידוד חברתי, קושי תעסוקתי, ומערכות בריאות שמתקשות לתת מענה כולל. המחקר הזה מזכיר שאנו חייבים להם יותר

סמגלוטייד היא יותר מתרופה להרזיה – היא גשר חדש בין גוף לנפש, בין פסיכיאטריה לרפואה פנימית, בין ייאוש לתקווה.

הבשורה הזו עשויה לשנות את חייהם של אלפי אנשים בישראל ומיליונים בעולם.

ד״ר אסנת רזיאל היא מומחית בכירורגיה, מנהלת המרכז הרב-תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל.