דו"ח בינלאומי חדש של החברה הבינלאומית לבריאות גיל המעבר מציג ראיות חדשות לכך, שרפואת אורח חיים בשילוב טיפול תרופתי מתקדם – מסוגלת לשנות את מהלך החיים של נשים בגיל המעבר, להפחית תסמינים, למנוע מחלות כרוניות ולהחזיר לגוף ולנפש את האיזון.

"גיל המעבר הוא לא מחלה – אלא שלב חיים שדורש התייחסות חדשה", פותח הדו"ח המקיף של החברה הבינלאומית לבריאות גיל המעבר (IMS). החוקרים קוראים לרופאים לשלב רפואת אורח חיים (Lifestyle Medicine) כחלק בלתי נפרד מהטיפול בנשים בגיל זה – גישה הוליסטית המושתתת על שישה עמודי תווך: תזונה בריאה, פעילות גופנית, בריאות נפשית, שינה משקמת, הימנעות מחומרים מזיקים ומערכות יחסים בריאות.

חוקרים קוראים לשלב רפואת אורח חיים בטיפול בנשים בגיל המעבר – גישה הוליסטית שבבסיסה תזונה בריאה, פעילות גופנית, בריאות נפשית, שינה משקמת, הימנעות מחומרים מזיקים ומערכות יחסים בריאות

הדו"ח, שפורסם בספטמבר 2025 בכתב העת המדעי Climacteric מדגיש, כי אימוץ אורח חיים בריא בגיל המעבר עשוי להפחית את הסיכון למחלות לב, סוכרת, סרטן, אוסטאופורוזיס ודמנציה – ולהקל משמעותית על תסמיני גיל המעבר כמו גלי חום, נדודי שינה ותנודות במצב הרוח.

תזונה: מרכיב מפתח לאיזון הורמונלי ובריאות כללית

אכילה מבוססת מזון טבעי, בדגש על דיאטה ים־תיכונית או DASH, נמצאה כמפחיתה לחץ דם, שומנים בדם ומשקל עודף – שלושה גורמים מרכזיים במחלות גיל המעבר. נשים שנצמדו לתפריט עשיר בירקות, פירות, קטניות ודגים ושמרו על צריכת סידן וויטמין D מתאימה, דיווחו גם על שיפור במצב הרוח והפחתה בתחושת העייפות.

במילים פשוטות: שינוי התפריט יכול לשנות את איכות החיים. ומי שמתקשה בכך – יכולה כיום להיעזר גם בתרופות להרזיה, דוגמת מונג'רו, ויגובי או ריבלסוס. השימוש בתרופות הללו עלה בעשור האחרון לא רק בזכות הירידה המרשימה במשקל, אלא גם בשל השפעתן הרחבה על שיפור הסוכר, השומנים, הלחץ הדם והאנרגיה הכללית. הדו"ח קורא לשלב טיפול תרופתי מבוקר כחלק מאסטרטגיה כוללת לשמירה על אורח חיים בריא, ולא כתחליף לו.

פעילות גופנית: תנועה שמאריכה חיים

הדו"ח מתאר ירידה של כ־40% ברמות הפעילות הגופנית סביב גיל המעבר – ירידה המובילה להשמנה בטנית, חולשת שרירים וירידה בצפיפות העצם. מנגד, פעילות סדירה, אפילו הליכה יומית, מפחיתה שומן ויסצרלי, מחזקת את העצמות ומפחיתה דלקתיות.

הדו"ח מדגיש, כי אימוץ אורח חיים בריא בגיל המעבר עשוי להפחית את הסיכון למחלות לב, סוכרת, סרטן, אוסטאופורוזיס ודמנציה – ולהקל משמעותית על תסמיני גיל המעבר כמו גלי חום, נדודי שינה ותנודות במצב הרוח

נשים שהתמידו בפעילות דיווחו על שיפור בשינה, במצב הרוח ובתסמיני גיל המעבר – תוצאה של עלייה טבעית באנדורפינים. שילוב בין אימוני כוח, יוגה והליכות מתונות נמצא כאפקטיבי במיוחד, וההמלצה הרשמית של ה־IMS עומדת על 150 דקות בשבוע לפחות של פעילות מתונה, בתוספת אימוני התנגדות פעמיים בשבוע.

הנפש: מרכז האיזון בגיל המעבר

גיל המעבר הוא לא רק שינוי הורמונלי – הוא תקופה רגשית סוערת. סטרס כרוני, עומס משפחתי ותעסוקתי ומחסור בשינה עלולים להחריף תסמינים. מחקרים שהוצגו בדו"ח הראו כי תוכניות לניהול מתח, מיינדפולנס וטיפול קוגניטיבי־התנהגותי (CBT) מפחיתות ביעילות גלי חום וחרדה ומשפרות את איכות החיים.

הטכנולוגיה תורמת כאן לא מעט: אפליקציות לניהול סטרס, שעונים חכמים ומערכות מבוססות בינה מלאכותית מאפשרים לנשים לעקוב אחר שינה, פעילות ומצב רוח – ולשפר את הרווחה הנפשית באופן נגיש ואישי.

שינה: השעון הביולוגי חייב מנוחה

שינה לא משקמת היא תופעה שכיחה בגיל המעבר – אך יש לה מחיר כבד. נשים שישנות פחות מ־6 שעות בלילה מצויות בסיכון גבוה יותר למחלות לב, סוכרת ודמנציה. הדו"ח מציע כלים לשיפור השינה: שמירה על שעות קבועות, חדר חשוך וקריר, הימנעות ממסכים ואלכוהול לפני השינה, ותרגילי נשימה לפני השכיבה.

שינה לא משקמת היא תופעה שכיחה בגיל המעבר – אך יש לה מחיר כבד. נשים שישנות פחות מ־6 שעות בלילה מצויות בסיכון גבוה יותר למחלות לב, סוכרת ודמנציה. הדו"ח מציע כלים לשיפור השינה

המסר ברור – שינה היא טיפול רפואי לכל דבר, ולעיתים היא השלב הראשון בדרך לשיקום איזון הורמונלי ומטבולי.

הימנעות מחומרים מזיקים: לוותר על הסיגריה – ולהרוויח שנים

נשים מעשנות נכנסות למנופאוזה מוקדמת יותר, סובלות מתסמינים חמורים יותר ונמצאות בסיכון גבוה פי שניים לאוסטאופורוזיס. הפסקת עישון, כך נמצא, אמנם מלווה לעיתים בעלייה קלה במשקל – אך גורמת לירידה מיידית בלחץ הדם ולשיפור בריאותי כולל.

גם לגבי אלכוהול, המסקנה זהה: שתייה מתונה בלבד (עד כוס ביום) אולי אינה מזיקה, אך מעבר לכך – ההשפעות על הכבד, על השינה ועל רמות האסטרוגן עלולות להיות קשות.

מערכות יחסים בריאות: כוחו המרפא של החיבור האנושי

נשים המקיפות את עצמן במעגל תומך של משפחה וחברות מדווחות על פחות דיכאון, פחות מחלות כרוניות ואריכות ימים. בדידות, מנגד, הוגדרה ב־IMS כגורם סיכון בריאותי בדומה לעישון. מערכת זוגית תומכת וחברה קרובה אחת לפחות – הן מרשם רפואי לא פחות מכל תוסף או תרופה.

השילוב בין אורח חיים לתרופות

הדו"ח החדש מסמן מגמה ברורה: המעבר מרפואה מגיבה לרפואה מונעת. רפואת אורח חיים אינה שוללת טיפול תרופתי – אלא מחזקת אותו. במקרים רבים, שילוב של תזונה מאוזנת, פעילות גופנית והנחיה רגשית יחד עם טיפול תרופתי מותאם להרזיה, מביא לשיפור ניכר במדדי הבריאות, להפחתת תרופות נוספות, ולהגברת תחושת החיוניות והשליטה.

נשים המקיפות את עצמן במעגל תומך של משפחה וחברות מדווחות על פחות דיכאון, פחות מחלות כרוניות ואריכות ימים. בדידות, מנגד, הוגדרה כגורם סיכון בריאותי בדומה לעישון

גיל המעבר הוא הזדמנות לבריאה מחדש – לא רק של הגוף, אלא של כל סגנון החיים. רפואת אורח חיים, בשילוב עם כלים תרופתיים מתקדמים, מעניקה לנשים את הכוח להמשיך לחיות חיים בריאים, יציבים ומלאי משמעות גם אחרי גיל 50.

ד״ר אסנת רזיאל היא מומחית בכירורגיה, מנהלת המרכז הרב-תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל.