בשבוע האחרון השלים השקל קאמבק מרשים. המטבע הלאומי התחזק באופן חד מול הדולר והגיע לרמה של כ־3.19 שקלים לדולר – שיא של כמעט ארבע שנים. חוזקו של השקל אומנם מעיד על האמון שחזר בו בקרב משקיעים זרים, אך חלק מהתחזקות זו קשור בכלל לנושא טכני ואפור מעולם ניהול ההשקעות.

הכול מתחיל בעובדה שהמשקיעים המוסדיים – האחראים על החסכונות והפנסיות שלנו – מנהלים סכום עתק של כ־2.9 טריליון שקל. הבעיה היא ששוק ההון המקומי קטן מדי בשביל להכיל כל כך הרבה כסף. לשם המחשה: אילו שוק המניות הישראלי כולו היה חברה אחת, הוא לא היה נכנס אפילו לרשימת 20 החברות הגדולות ביותר שנסחרות כיום בוול סטריט.

לכך מצטרף גם הצורך לפזר סיכונים, ולא לשים את כל הביצים במדינה אחת – שבכל מקרה אינה נחשבת יציבה ובטוחה במיוחד, בלשון המעטה. הפתרון, לפיכך, הוא להפנות חלק מהחסכונות שלנו להשקעה בשווקים גדולים בחו"ל, בעיקר בארה"ב.

כיום כ־50% מכלל הנכסים שמנהלים הגופים המוסדיים מושקעים בחו"ל. הבעיה היא שהשקעות כאלה חושפות את החסכונות לסיכון שכמעט אינו קיים בהשקעות מקומיות – תנודות במט"ח

כך קרה שכיום כ־50% מכלל הנכסים שמנהלים הגופים המוסדיים מושקעים בחו"ל. הבעיה היא שהשקעות כאלה חושפות את החסכונות לסיכון שכמעט אינו קיים בהשקעות מקומיות – תנודות במט"ח.

ההסבר לכך פשוט: דמיינו שיש לכם דירה להשקעה בניו יורק בשווי 500 אלף דולר. אם הדולר שווה ארבעה שקלים – יש לכם נכס בשווי שני מיליון שקל. אבל אם הדולר יורד לשלושה שקלים, על הנייר הדירה "שווה" כעת רק מיליון וחצי שקלים. כלומר, ערך הנכס שלכם צונח בחצי מיליון שקל, גם אם מחירי הנדל"ן בניו יורק כלל לא השתנו.

ערך השקל. אילוסטרציה (צילום: הדר יואביאן/פלאש90)

עכשיו תחליפו את הדירה במניות של אפל, גוגל, אמזון ואחרות. תגדילו את ההשקעה מ־500 אלף דולר למאות מיליארדי דולרים – ותקבלו את האתגר שבפניו ניצבים הגופים המוסדיים בישראל.

כדי להגן על ההשקעות שלנו מפני תנודות כאלה במטבע, הגוף המוסדי מבצע תהליך שנקרא "גידור מטבע". מדובר למעשה ברכישת סוג של "ביטוח" מפני שינויים בשער החליפין. זה קורה כשהגוף רוכש מניות בארה"ב בדולרים ורוצה להרוויח רק מעליית ערך המניה – בלי לחשוש מירידה פתאומית של הדולר מול השקל שתמחק את הרווח.

כשהמוסדיים מבצעים מכירת דולרים וקניית שקלים בקנה מידה כה גדול ובבת אחת, הדולר נחלש והשקל מתחזק. זה ככל הנראה גם ההסבר להתחזקות הדרמטית של השקל במהלך השבוע שעבר

באמצעות פעולת הגידור, גוף ההשקעות "נועל" מראש שער חליפין עתידי, ובכך מנטרל את הסיכון שנובע מהתנודות בשוק המט"ח. בדרך כלל קיימת למוסדיים התחייבות ברורה – לדירקטוריון, לוועדת ההשקעות או לרגולטור – לגבי שיעור התיק שיש לבטחו מפני תנודות מטבע כאלה.

פה למעשה נכנסת לתמונה גם ההשפעה של המוסדיים על ערך השקל. נניח שוול סטריט יוצאת לריצה, כפי שקרה בחודשים האחרונים: מדדי המניות בארה"ב עולים, ושווי ההשקעות הדולריות של המוסדיים קופץ. לא משום שנכנס כסף חדש, אלא משום שהמניות שכבר קנו שוות לפתע יותר דולרים. התוצאה היא שאותם גופים מחזיקים כעת בכמות דולרים שחורגת מעבר לחלק שבו התחייבו להחזיק מסך התיק.

סוחרים בבורסה לני"ע בוול סטריט, ניו יורק. 22 בפברואר 2023 (צילום: AP Photo / Seth Wenig)

מה עושים במצב כזה? מוכרים דולרים – או ליתר דיוק, מבצעים עסקאות גידור שמתורגמות בפועל למכירת דולרים בהיקפים גדולים. כשהמוסדיים מבצעים מכירת דולרים וקניית שקלים בקנה מידה כה גדול ובבת אחת, הדולר נחלש והשקל מתחזק. זה ככל הנראה גם ההסבר להתחזקות הדרמטית של השקל במהלך השבוע שעבר.

בתרחיש ההפוך, כשוול סטריט יורדת, התמונה מתהפכת: שווי ההשקעות הדולריות קטן, החשיפה לדולר נמוכה מדי ביחס ליעד שמנהלי ההשקעות התחייבו אליו, והם צריכים להעלות אותה מחדש. הפעם הם מוכרים שקלים וקונים דולרים – מה שמחליש את השקל ומחזק את הדולר.

חשוב לזכור שכל המערכת הלא־כתובה הזו לא יכולה להתקיים ללא אמון בסיסי בשקל. בסופו של דבר נדרש ביקוש לשקל. אם אין אמון – שום גידור לא יעזור

חשוב לזכור שכל המערכת הלא־כתובה הזו לא יכולה להתקיים ללא אמון בסיסי בשקל. בסופו של דבר נדרש ביקוש לשקל. אם אין אמון – כפי שקרה לפרקים בתקופת המהפכה המשפטית ובמהלך המלחמה – שום גידור לא יעזור. במצב כזה אין ביקוש לשקל, והוא נחלש בלי קשר לעליות או לירידות בבורסות בחו"ל.

כעת, הפסקת המלחמה, שיפור תחזיות דירוג האשראי של ישראל, וגם התקווה שאולי בשנה הקרובה תקום ממשלה חדשה ידידותית יותר למשקיעים – השיבו חלק מהאמון שאבד.

בנק ישראל, ירושלים, 2 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בשורה התחתונה, כל המנגנון הזה אולי נשמע כמו כאב ראש מוסדי, אבל הוא משפיע ישירות ובאופן דרמטי על החיים שלנו כאן. שקל חזק במיוחד מוזיל את כל מה שאנחנו מייבאים מחו"ל – ממוצרי חשמל ועד חופשות – ועוזר לרסן את האינפלציה. מצד שני, הוא פוגע קשות ביצואנים ובעסקים שההוצאות שלהם בשקלים אך ההכנסות בדולרים.

זו גם הסיבה שבנק ישראל מתערב מדי פעם כדי לאזן את תנודות השקל. עכשיו, כשהשקל חזק במיוחד והנזק ליצואנים גדול, רבים מפנים את מבטם לראות האם גם הפעם יתערב.