"באוהל אחד בחלק המערבי של עזה, א' אספה את שמלתה הרקומה ואת מצעי המיטה שלה לתוך ארגז עץ – זה כל מה שנותר מחפציה שהכינה עוד לפני המלחמה. בלילה לח וחנוק אחד, היא התעוררה לקול כרסום בלתי פוסק.

"היא הדליקה את פנס הטלפון שלה וגילתה עשרות חולדות המכרסמות את חפציה. השמלה הלבנה הייתה קרועה. המצעים היו מרוטשים. הבגדים הפכו לחוטים פרומים. היא ישבה עד עלות השחר ואספה את שאריות הבד בשקט, כמי שאינה יודעת על מה להתחיל לבכות קודם".

כך מתאר את המציאות העזתית העיתונאי הפלסטיני ראמי מהדוואי במאמרו "חמישה שקלים לראש", על שם הסכום שבעלי העסקים בעזה משלמים בימים אלה לנערים אשר צדים את החולדות הענקיות שהתרבו בעזה בעקבות ערמות אדירות של שפכים לא מטופלים.

בעלי העסקים בעזה משלמים בימים אלה "חמישה שקלים לראש" לנערים שצדים את החולדות הענקיות שהתרבו בעזה בעקבות ערמות אדירות של שפכים לא מטופלים

רק 16 מתוך 73 תחנות שאיבת שפכים פעילות, דבר המוביל להזרמה יומית של כ-40,000 מטרים מעוקבים של שפכים. למעלה מ-80% מתושבי מחנות העקורים מדווחים על נוכחות קבועה של מכרסמים וחרקים, מה שחושף כ-1.4 מיליון בני אדם למחלות ואולי גם מגפות.

מדי יום מדווחים בעזה על ילד שננשך על ידי חולדה, אך צה"ל אוסר להכניס לעזה חומרי הדברה מכיוון שהם נכנסים תחת קטגוריה של חומרים דו-שימושיים שעלולים לשמש גם את התעשייה הצבאית של חמאס. לכן, נערים שמצליחים לצוד ולהרוג חולדה זוכים לתשלום של חמישה שקלים. ברצועה שבה האבטלה נושקת היום ל-70%, מדובר במסלול קריירה מסחרר.

ילדים מחפשים בפסולת במחנה הפליטים נוסייראת שבמרכז רצועת עזה, 7 במאי 2026 (צילום: Eyad Baba / AFP)

המעסיק הגדול ברצועה

מחיימר אבו-סאדה, פרשן פוליטי ומרצה למדע המדינה מעזה, מתגורר היום בקהיר. הוא מספר לזמן ישראל על כך שהיום, אחרי מלחמה שנמשכה שנתיים והרס מסיבי של הרצועה, חמאס עדיין חי וקיים ונחשב לאחד המעסיקים העיקריים בעזה.

"חמאס עדיין אחד המעסיקים הגדולים בעזה, למרות שהם משלמים רק חלק מהשכר", הוא מסביר. "גם אונר"א עדיין מעסיק כ-10,000 פלסטינים, אך גם הם מקבלים פחות כסף, אולי כ-80%, ובגלל הדולר הנמוך והשקל הגבוה הם מקבלים הרבה פחות מהרגיל.

"גם הרשות הפלסטינית עדיין מעסיקה פה ושם, אך בגלל המשבר הכלכלי ברש"פ הם משלמים כ-40%-50% מהשכר, כלומר גם מי שמשתכר – מביא הביתה כ-2,000 שקל".

"חמאס עדיין אחד המעסיקים הגדולים בעזה, למרות שהם משלמים רק חלק מהשכר. גם אונר"א עדיין מעסיק כ-10,000 פלסטינים, אך גם הם מקבלים פחות כסף"

מי שיש פרוטה בידו – כלומר מעמד הסוחרים שמביאים סחורה מישראל – משלם מיסים גבוהים לחמאס, מספר אבו-סאדה. הכסף הזה הולך להברחות הנשק, למשכורות של החמושים ולכיסם של מי שמצליח לחיות את החיים הטובים גם בעזה.

המציאות של בתי הקפה הנוצצים והסופרמרקטים המלאים בכל טוב, שמהם נהנים המקורבים לצלחת, מתקיימת לצידה של מציאות מסויטת של גבעות אפורות-חומות של אפר והריסות, חולדות המתרוצצות בין אוהלי הפליטים ותורים ארוכים ללחם ולמים.

פליטים פלסטינים אוספים מי שתייה במחנה הפליטים אל-בורייג' שבמרכז רצועת עזה, 18 במאי 2026 (צילום: Eyad Baba / AFP)

מי תוקע מקלות בגלגלי תוכנית טראמפ?

לפני שבעה חודשים, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בישר על הפסקת האש בין ישראל לחמאס בעסקה שהחזירה ארצה את כל החטופים, החיים והמתים. תוכנית 20 הנקודות של טראמפ יצאה לפועל ואומצה על ידי כל הצדדים – ישראל וחמאס, מדינות ערביות ואסלאמיות, אירופה והאו"ם.

מועצת השלום של טראמפ החלה לפעול לפני מספר חודשים, ולפני שלושה חודשים נוסדה הממשלה הטכנוקרטית הפלסטינית שהייתה אמורה להתחיל לנהל את הרצועה.

אלא שמאז נדמה ששום דבר לא זז: חמאס עדיין אוחז בנשק ומנהל את הרצועה, בעוד ששיקום הרצועה כלל אינו באופק. אז מי ממשיך לתקוע מקלות בגלגלי יוזמתו של טראמפ? מסתבר שצריך שניים לטנגו.

מועצת השלום של טראמפ החלה לפעול, ולפני שלושה חודשים נוסדה הממשלה הטכנוקרטית הפלסטינית שהייתה אמורה להתחיל לנהל את עזה. אלא שמאז נדמה ששום דבר לא זז: חמאס עדיין אוחז בנשק ומנהל את הרצועה

"שני שחקנים מונעים את ההתקדמות בעזה, ושניהם מנסים בהצלחה לא מבוטלת לעשות זאת בתחכום רב", אומר נמרוד נוביק, לשעבר יועצו המדיני של שמעון פרס ושגריר מיוחד, וכיום חבר הנהגת "מפקדים למען ביטחון ישראל".

"חמאס לא מעוניין בסבב נוסף ובאחריות לסבב זה אך הוא גם לא מוכן להתפרז מנשקו, שזה לגמרי צפוי. השאלה היא מה אנחנו יודעים על איך כופים על חמאס מהלך שהוא לא רוצה בו".

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נושא דברים בישיבת מועצת השלום במכון ארצות הברית לשלום בוושינגטון, 19 בפברואר 2026 (צילום: AP Photo/Mark Schiefelbein)

לדברי נוביק, "כאשר חמאס החזיק בחטופים, היה לו את הקלף ביד שהוא דומה לקלף של מצר הורמוז בידי האיראנים – והוא לא ויתר עליהם מתוך בחירה. מצרים, קטאר וטורקיה היו על אותו דף ברגע נדיר שבו הממשל האמריקאי דאג לזה, והציבו בפני חמאס אולטימטום, כל אחת משיקולים שלה.

"אין היום שום מהלך אמריקאי, ובפועל הצוות האמריקאי בעיקר מהדהד את עמדתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שדבק בכל מאודו בסרבנות; מלאדנוב ובלייר מודרים"

"מאז השלישייה הזאת התפרקה ואין היום שום מהלך אמריקאי, ובפועל הצוות האמריקאי בעיקר מהדהד את עמדתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שדבק בכל מאודו בסרבנות. מי שמכיר את הסיפור היטב ובקיא בפרטים – ניקולאי מלאדנוב (שליח האו"ם למזה"ת לשעבר) וטוני בלייר (רה"מ בריטניה לשעבר) – מודרים".

נוביק מוסיף כי "מלאדנוב יודע שאם הוא יוצא בצורה ברורה נגד נתניהו – יפטרו אותו. בלייר רוצה להיות בסדר עם כולם".

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ של ארצות הברית מרקו רוביו עם המסמך המודיע על הצטרפותו למועצת השלום, בבלייר האוס בוושינגטון, 11 בפברואר 2026 (צילום: אבי אוחיון / לע"מ)

פרטים טכניים שמונעים שליטה

למרות שחלפו קצת יותר משבעה חודשים, כוח הייצוב הרב-לאומי (סעיף מס' 15 בתוכניתו של טראמפ) לא קם, ולמרות שמספר מדינות הודיעו על נכונותן לשגר חיילים לרצועה – אין כרגע צפי או לפחות תוכנית ברורה להקמתו של כוח זה.

גם המשטרה הפלסטינית החדשה שהייתה אמורה לקום במימון של איחוד האמירויות ולהתחיל לפעול תחת הוועדה הטכנוקרטית הפלסטינית על מנת לסייע לה לבצע את תפקידה ולמשול בעזה – איננה.

למרות שחלפו יותר משבעה חודשים, כוח הייצוב הרב-לאומי לעזה לא קם, ואין צפי להקמתו. גם המשטרה הפלסטינית החדשה, שהייתה אמורה לפעול תחת הוועדה הטכנוקרטית ולסייע לה למשול בעזה – איננה

אבו-סאדה נזכר בפגישה בין מלאדנוב, הנציג העליון למועצת השלום לעזה, לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו שהתקיימה לפני כשבועיים.

במהלך הפגישה נדונה סוגיית השוטרים הפלסטינים שגויסו על ידי הוועדה הטכנוקרטית, אך טרם הורשו לצאת מעזה למצרים – כלומר לא קיבלו הבטחה מישראל שיוכלו לאחר מכן לחזור לעזה. "גם בשאלה הזאת ישראל שוב אמרה לא", מסכם אבו-סאדה.

ניקולאי מלאדנוב, הנציג העליון לענייני עזה מטעם מועצת השלום של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, נושא דברים בתדרוך עיתונאים בירושלים, 13 במאי 2026 (צילום: Ahmad GHARABLI / AFP)

גם חברי הוועדה הטכנוקרטית הפלסטינית, שאמורים לשלוט בעזה במקום חמאס בברכתה של מועצת השלום, טרם הורשו להיכנס לרצועה בהתאם להחלטתה של ממשלת ישראל. הם נמצאים כעת בקהיר וממתינים לאישור הישראלי שלפי שעה אינו מגיע.

מתברר שישראל כורכת כל דבר – החל מהכנסה של קרוואנים לרצועה ועד לכניסתם של חברי הועדה הטכנוקרטית – בהתפרקות של חמאס מנשקו, גם אם מדובר בצעדים שאמורים לקדם בדיוק את הסוגייה הזאת.

גם חברי הוועדה הטכנוקרטית הפלסטינית, שאמורים לשלוט בעזה במקום חמאס בברכתה של מועצת השלום, טרם הורשו להיכנס לרצועה בהתאם להחלטתה של ממשלת ישראל

כיצד קורה שהפקידים הפלסטינים הבכירים אינם מסוגלים להיכנס למקום שבו הם אמורים לשלוט, והשוטרים המיועדים שאמורים לסייע בהשלטת חוק וסדר ומיגור של שלטון חמאס לא יכולים לצאת מהרצועה כי אף אחד אינו מבטיח להם ולאמירתים שמימנו את ההכשרה שלהם שיוכלו לחזור?

"לישראל יש מדיניות שחוץ מחולים, מי שיוצא מהרצועה אינו חוזר. ופרט כזה טכני אף אחד לא יביא לשולחן של טראמפ ולא ילחש לו באוזן שבישראל תוקעים את כל התוכנית על פרטים טכניים", אומר נוביק, שעוקב מקרוב אחר מה שמתרחש ברצועה ומשוכנע שמדובר בחבלה מכוונת בתוכניתו של טראמפ.

צעיר פלסטיני מחפש בערמת פסולת בעיר עזה, 16 בפברואר 2026. (צילום: Omar AL-QATTAA / AFP)

שוב נדמה שחמאס וממשלת ישראל רוקדים את הריקוד הזה יחד – כמו הרבה פעמים בעבר. חמאס אינו רוצה להתפרק מנשקו ולאבד שליטה ברצועה, ולכן הוא מסית נגד מלאדנוב, נגד הוועדה הטכנוקרטית הפלסטינית ונגד כל מי שמשתף פעולה עם התוכנית הזאת, אך לא אומר במפורש שהוא מסרב לבצע את סעיפיה השונים.

כך, לאחרונה אמרו בכירי הארגון שהם אינם יכולים להתפרק מנשקם ולסיים את שלטונם בעזה לפני שהוועדה הטכנוקרטית נכנסה לעזה עם כוח השיטור החדש, "כי זה יגרום לתוהו ובוהו". מדובר בתירוץ שאינו מחזיק מים אל נוכח המציאות המחרידה של מקרי אונס, התעללות, חטיפות ורציחות שמתקיימים ברצועה.

שוב נדמה שחמאס וממשלת ישראל רוקדים את הריקוד הזה יחד: חמאס לא רוצה להתפרק מנשקו ולאבד שליטה ברצועה ולכן מסית נגד הוועדה הטכנוקרטית, וישראל מצידה לא מאפשרת לה להתחיל לפעול

אך כל עוד ממשלת ישראל מונעת מהפקידים הפלסטינים להיכנס לרצועה, אינה מאפשרת לכוח השיטור הפלסטיני העתידי לקום ותוקעת בכל כוחה מקלות בגלגלים בתוכניתו של טראמפ – כאשר היא מתעקשת לא רק על פירוז מנשק שמסכן את ישראל (הנשק הכבד ומערכת המנהור), אלא גם על איסוף של כלי נשק קלים – היא בעצם מנציחה את חמאס בתור השליט הבלעדי באותו חלק של הרצועה שאינו נמצא תחת שלטון צה"ל.

פעילים פלסטינים חמושים מחמאס ומהג'יהאד האסלאמי בעיר עזה, 20 במרץ 2026 (צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)

בלוף הסיוע ההומניטרי

עוד דוגמה בולטת של תקיעת מקל עבה במיוחד בגלגלים היא הסיפור של הסיוע ההומניטרי שמגיע לעזה. אמנם התוכנית של טראמפ מתייחסת באופן מפורש לסיוע הומניטרי שאמור "לזרום לרצועה ללא הפרעה" וגם למעבר רפיח שאמור להיות פתוח בשני הכיוונים, אך בפועל קורה משהו שונה לחלוטין.

"שבעה חודשים מאז שהוכרזה הפסקת האש, הדלת לעתידה של עזה עדיין נעולה. זה לא מה שהובטח לשני מיליון פלסטינים וזה לא מה שמגיע להם", אמר לאחרונה מלאדנוב, שנראה מתוסכל מהתנהלותם של שני הצדדים.

"שבעה חודשים מאז שהוכרזה הפסקת האש, הדלת לעתידה של עזה עדיין נעולה. זה לא מה שהובטח לשני מיליון פלסטינים וזה לא מה שמגיע להם", אמר לאחרונה מלאדנוב, שנראה מתוסכל מהתנהלותם של שני הצדדים

ובכן, העתיד של עזה עדיין נעול, אך דרך הפתח הצר של מעבר כרם שלום מזדחלות להן משאיות שמעבירות סיוע הומניטרי אל תוך הרצועה.

לפי מתאם פעולות הממשלה בשטחים, כ-600 משאיות נכנסות לעזה מדי יום ביומו. המספר הזה לכאורה תואם בדיוק את התנאים של הממשל האמריקאי, שהטיל על ישראל להזרים את הסיוע ההומניטרי לעזה באופן שיספק את הצרכים של שני מיליון פלסטינים המתגוררים בה כיום.

משאיות הנושאות מזון נוסעות בחאן יונס לאחר כניסתן לרצועת עזה דרך מעבר כרם שלום, 1 בפברואר 2026 (צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)

לאחרונה, בצה"ל התריעו על כך שעזה מקבלת יותר מדי סיוע הומניטרי וכי העודפים מסייעים לחמאס להשתקם. מתברר שבמספר הכולל של המשאיות שחוצות דרך כרם שלום אל תוך עזה כלולות גם משאיות העמוסות בסחורות שאין להן קשר לסיוע הומניטרי.

לעיתים קרובות, בין הסחורות הללו ישנם מוצרים חיוניים שארגונים הומניטריים אינם מורשים לייבא לרצועה – גנרטורים, עמודים של אוהלים ועוד. הרבה אנשים בשלושה מקומות במזרח התיכון – ישראל, עזה ומצרים – מרוויחים מכך לא מעט כסף.

בצה"ל התריעו לאחרונה כי עזה מקבלת יותר מדי סיוע הומניטרי והעודפים מסייעים לחמאס להשתקם. בינתיים, הרבה אנשים בשלושה מקומות במזרח התיכון – ישראל, עזה ומצרים – מרוויחים מכך לא מעט כסף

לאחר שנחשפו לאחרונה פרטים של שתי פרשות ביטחוניות חמורות, התברר שבמקרים מסוימים סחורות אסורות, כגון סיגריות, מוברחות לרצועה על ידי גורמים ישראלים, חלקם קציני צה"ל. כך שלפחות חלק מאותן 600 משאיות מעבירות לעזה לא סיוע הומניטרי חיוני עבור עזתי שנותר ללא מקור פרנסה ויכולת לכלכל את משפחתו, אלא אייפונים וכלים טכנולוגיים מתקדמים אחרים, סיגריות מוברחות ועוד.

הסחורות המוברחות מגיעות לעזה למרות תהליך הבידוק הארוך והמייגע בכרם שלום, ומסייעות לחמאס להרוויח עוד כסף, לגייס עוד פעילים שיהפכו למחבלים ולייצר עוד נשק.

מחנה אוהלים לפלסטינים עקורים בעיר עזה, 15 במאי 2026 (צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)

האם כיבוש הוא הפתרון היחיד?

עזה תקועה עמוק בבוץ, חול וביוב, וכל עוד זה המצב חמאס ימשיך למשול בה ללא עוררין, גם אם הפופולריות של הארגון הרצחני בקרב תושבי הרצועה נמצאת במגמת ירידה.

בינתיים, צה"ל ממשיך להשתלט על שטחים נוספים בעזה (על כך סיפר בגאווה ניכרת נתניהו בנאומו בישיבת "מרכז הרב" בשבוע שעבר) ולחסל את ראשי חמאס שנותרו בחיים.

עזה תקועה עמוק בבוץ, חול וביוב, וכל עוד זה המצב חמאס ימשיך למשול בה ללא עוררין. בינתיים, צה"ל ממשיך להשתלט על שטחים נוספים ולחסל את ראשי חמאס הנותרים

האחרון ברשימה הארוכה של מחוסלי חמאס הוא עז א-דין אל-חדאד, המפקד של הזרוע הצבאית של חמאס, מי שנטל חלק פעיל בטבח השבעה באוקטובר. אין שום ספק שאל-חדאד קיבל בדיוק את מה שמגיע לו בעקבות ההתעללות המזוויעה שלו, כן בישראל וכן בפלסטינים.

לפני כשבוע הוגשה תביעה פלסטינית ראשונה לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג נגד חמאס, כאשר המתלונן, עזתי שאיבד את אשתו ובני משפחתו האחרים, האשים את חמאס בכך שהוא השתמש באזרחים בתור מגן אנושי. שמו של עז א-דין אל-חדאד היה במקום הראשון ברשימה של ראשי חמאס שנגדם הוגשה התביעה.

ראש חמאס בעזה עז א־דין אל־חדאד, אז מפקד חטיבת העיר עזה של הארגון, בתיעוד שפרסם הזרוע הצבאית של חמאס, מאי 2022

האם זה מה שיעזור לצה"ל ולמדינת ישראל למחוק את חמאס ולשנות באופן דרמטי את המצב ברצועה? "אין פתרון צבאי לפירוק חמאס, אלא אם כן ישראל מוכנה לשלם את מחיר כיבוש וניהול הרצועה וניהול חייהם של שני מיליון פלסטיניים", מסביר נוביק.

"בלי חלופה לחמאס לא קיים שום ניצחון מוחלט. לרוץ על החמאסניק האחרון זו לא משימה צבאית. הרמטכ"ל די רמז על זה בהקשר הלבנוני – עשינו כל דבר אפשרי מבחינה צבאית, ועכשיו זה הזמן לעבודה המדינית. אותו דבר רלוונטי גם בעזה", הוא משוכנע.

"אין פתרון צבאי לפירוק חמאס, אלא אם כן ישראל מוכנה לשלם את מחיר כיבוש וניהול הרצועה וניהול חייהם של שני מיליון פלסטיניים", מסביר נוביק. "בלי חלופה לחמאס לא קיים שום ניצחון מוחלט"

אך למרות כל התובנות בנושא, בימים אלה צה"ל עושה את מה שמוטל עליו וממשיך להיערך לאפשרות של סבב לחימה נוסף ברצועה למרות המחסור בלוחמים והעייפות של אלה שנלחמים ללא סוף מאז השבעה באוקטובר.

ככל הנראה, הדרג המדיני פחות עסוק בסוגיה כבדת המשקל הזאת וגם בהשלכות של הצעד הזה על הזירות האחרות – מהגדה המערבית ועד תימן. השיקול היחיד הוא האם מבצע צבאי נוסף בעזה יוסיף או יגרע קולות בבחירות הקרובות.

פלסטינים עקורים הולכים ברחוב בין בניינים שנהרסו בג'באליה שבצפון רצועת עזה, 6 במאי 2026 (צילום: Omar AL-QATTAA / AFP)

ויש עוד שיקול שישראל חייבת להתחשב בו: הנשיא טראמפ, שכרגע עסוק כל-כולו בנושא האיראני, וככל הנראה לא ירצה להקריב לשווא את ההישג המדיני המשמעותי אליו הגיע מאז תחילת הקדנציה שלו.

לפי שעה, ריקוד המוות סביב רצועת עזה נמשך. בתווך, בין שני קצוות שבהם התחפרו להם פוליטיקאים ערלי לב ותאבי שלטון ומחבלים ערלי לב ותאבי שלטון, נמצאים שני מיליון אזרחים עזתים שכבר עכשיו אינם מוצאים מזור מהחום היוקד והלחות הבלתי נסבלת.

לפי שעה, ריקוד המוות סביב רצועת עזה נמשך. בינתיים, בין שני קצוות שבהם התחפרו להם פוליטיקאים ערלי לב ותאבי שלטון ומחבלים ערלי לב ותאבי שלטון, נמצאים שני מיליון אזרחים עזתים שסובלים בתנאים איומים

הסירחון שעולה מתעלות ביוב ארעיות ילך ויתחזק, וכך גם הסבל האנושי. מחיימר אבו-סאדה מדבר על ייאוש מוחלט – מחמאס, מפת"ח ומישראל.

מי שעדיין חושב שהשינוי הגדול, המרי נגד חמאס, יבוא מתוך האוהלים הקרועים והמיוזעים הללו – שיתבונן במה שקורה באיראן ויחשוב שוב. הסטטוס קוו הנוכחי אינו מקרב את ישראל להכרעה, אלא רק מרחיק אותה ממנה.

אוהלי עקורים במחנה אל-בורייג' שבמרכז עזה, 1 במאי 2026 (צילום: Eyad Baba / AFP)