בשבועות האחרונים מנסים למכור לנו איום אסטרטגי חדש: "מרד משכנתאות" חרדי. הרעיון, על הנייר, נשמע כמו תסריט בלהות של המערכת הבנקאית – אלפי משפחות חרדיות יפסיקו את תשלומי המשכנתאות לבנקים כמחאה על חוק הגיוס. בשיח הציבורי זה כבר הוגדר כ"נשק יום הדין" שיפיל את הכלכלה על ברכיה. אבל לפני שכולם רצים למקלט הפיננסי, כדאי להסתכל על המספרים.

נתחיל ב"קורבנות" המיועדים – הבנקים. שוק המשכנתאות הישראלי הוא מפלצת בהיקף של כ־630 מיליארד שקל. לפי ההערכות, אם המגזר החרדי יממש את האיום ויעצור תשלומים למשך חודש אחד, ייווצר בור של כ־500 מיליון שקל בהכנסות הבנקים. נשמע הרבה? עבור המערכת הבנקאית שלנו, שגורפת רווחי עתק של מיליארדים מדי רבעון, מדובר במכה קלה בכנף.

הבנקים בישראל מצוידים ב"כריות ביטחון" – הון עצמי ונזילות – שנועדו בדיוק לרגעים כאלה. למי ששכח, רק בשיא הקורונה התמודדה אותה מערכת עם כ־738 אלף דחיות תשלומי אשראי בהיקף כולל של כ־9.5 מיליארד שקל במשך חצי שנה, מתוכן משכנתאות בהיקף של כ־2.9 מיליארד שקל. המערכת לא קרסה אז; אולי קצת הזיעה.

הבעיה מתחילה אם הפיגורים אינם מתפזרים בין כלל הבנקים אלא מתרכזים בעיקר בבנק אחד – ובמיוחד בבנק מזרחי־טפחות, שמחזיק נתח גדול משוק המשכנתאות

הבעיה מתחילה אם הפיגורים אינם מתפזרים בין כלל הבנקים אלא מתרכזים בעיקר בבנק אחד – ובמיוחד בבנק מזרחי־טפחות, שמחזיק נתח גדול של כ־240 מיליארד שקל משוק המשכנתאות.

במקרה כזה, הפגיעה בשורת הרווח שלו עשויה להיות מורגשת ואף להכריח אותו לבצע הפרשות להפסדים. בשפה פשוטה: לשים כסף בצד ליום סגריר. זה אולי יחתוך ברווח המדווח, אבל גם יקפיץ מעט את הריביות ליתר הלקוחות – כי הבנק תמיד מגלגל את הנזק ללקוח – וידליק נורה אדומה אצל סוכנויות הדירוג.

הפגנה של חרדים נגד חוק הגיוס בבני ברק, 17 בנובמבר 2024 (צילום: אריק מרמור/פלאש90)

אבל הפחד האמיתי של בנק ישראל אינו חצי מיליארד השקלים הללו. הפחד הוא מהתקדים. בבנק המרכזי חוששים מהיום שבו חובות יהפכו לכלי לניגוח פוליטי. אם זה יעבוד לחרדים, מחר זה יעבוד לקבוצה אחרת. זה הסיוט של הרגולטור: שוק אשראי שהופך לכיכר העיר.

ועכשיו לצד השני של המשוואה – הנזק לחרדים המורדים עצמם. משפחה חרדית ממוצעת משלמת כ־4,000 עד 5,000 שקל בחודש על משכנתה. אי־תשלום של חודש אחד גורר ריבית פיגורים שמוערכת בכמה עשרות שקלים בלבד – כסף קטן מול אידיאולוגיה של "נמות ולא נתגייס".

מרד? אולי. אבל בשלב זה, זה נראה יותר כמו תרגיל מבריק ביחסי ציבור פיננסיים, שבו כולם צועקים – ואף אחד לא באמת שובר את הכלים

אלא שהנזק האמיתי בדחיית תשלום אשראי אינו הקנס, אלא הכתם: הורדת דירוג האשראי של הלווה. כתם כזה יכול לרדוף אדם שנים, לחסום אותו משכירת דירה או מקבלת הלוואות בעתיד. אלא שנראה כי החרדים עשו שיעורי בית. התכנון להגביל את מרד המשכנתאות ל־30 יום לא היה מקרי. המערכת הבנקאית מדווחת למאגר נתוני האשראי על פיגורים רק לאחר שחלפו 30 יום.

כלומר, מבחינתם זה מרד דה־לוקס במחיר של חניון בתל אביב: הם יוצרים רעש תקשורתי, מטרילים את המערכת – אך דואגים שהדירוג האישי שלהם יישאר נקי כשלג.

בנק ישראל (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

השורה התחתונה: מדובר במשחק השפן. המדינה לא תתקפל בגלל חודש של עיכובי תשלום, והבנקים ימשיכו לספור את המיליארדים מייד אחר כך. החרדים, מצידם, למדו להשתמש בכלים של המערכת נגד המערכת – בזמן שבנק ישראל ייאלץ להמציא פלסטרים חדשים למחאה מסוג שעד כה לא הכיר.

אז מרד? אולי. אבל בשלב זה, זה נראה יותר כמו תרגיל מבריק ביחסי ציבור פיננסיים, שבו כולם צועקים – ואף אחד לא באמת שובר את הכלים.