המתקפה של איראן השבוע על מתקן יצוא הגז הטבעי של קטאר מאיימת לשבש לא רק את שוקי האנרגיה העולמיים אלא גם את שרשראות האספקה של תעשיית הטכנולוגיה העולמית, משום שההליום המופק בו חיוני לשורה של תעשיות מתקדמות.

ההליום מוכר בעיקר כגז שגורם לבלוני מסיבות לרחף, אך הוא גם חומר קריטי בייצור שבבים, ברקטות חלל ובהדמיה רפואית.

קטאר מספקת שליש מההליום בעולם, לפי הסקר הגיאולוגי של ארצות הברית, אך המדינה נאלצה לעצור את הייצור זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה לפני שלושה שבועות. המתקפות האיראניות האחרונות נגד תשתיות האנרגיה באזור הוסיפו לחששות בנוגע לאספקה, לאחר שחברת הגז הממשלתית של קטאר מסרה כי יצוא ההליום יקוצץ ב-14%.

המתקפות האיראניות האחרונות נגד תשתיות האנרגיה באזור הוסיפו לחששות בנוגע לאספקה, לאחר שחברת הגז הממשלתית של קטאר מסרה כי יצוא ההליום יקוצץ ב-14%

30% מהאספקה העולמית

הליום הוא תוצר לוואי של ייצור גז טבעי, והוא מופרד ממנו באמצעות זיקוק קריוגני. קטאר, היושבת מעל שדה הגז הטבעי הרציף הגדול בעולם, מייצרת כ-30% מאספקת ההליום העולמית, לפי הסקר הגיאולוגי של ארצות הברית.

ההליום של קטאר מיוצר במתקן ראס לאפן, מפעל הגז הטבעי הנוזלי (LNG) הגדול בעולם. אך חברת האנרגיה הממשלתית QatarGas עצרה את ייצור ה-LNG ואת "המוצרים הנלווים" ב-2 במרץ בעקבות מתקפות הכטב"מים של איראן.

שרפה שפרצה באזור התעשייה באל-ריאן בקטאר מפגיעת כטב"ם ששוגר מאיראן, 1 במרץ 2026 (צילום: AP Photo)

כעבור יומיים הכריזה החברה על הפעלת סעיף "פורס מז'ור" (כוח עליון) – כלומר, היא אינה מסוגלת לספק סחורה ללקוחות החתומים עמה על חוזים בשל נסיבות שאינן בשליטתה.

לאחר שראס לאפן נפגע שוב במתקפות איראניות נוספות ביום רביעי וביום חמישי, QatarGas דיווחה על נזק "נרחב" שיידרשו שנים לתקנו, וקיצצה את יצוא ההליום השנתי ב-14%.

לאחר שראס לאפן נפגע שוב במתקפות איראניות ביום רביעי וביום חמישי, QatarGas דיווחה על נזק "נרחב" שיידרשו שנים לתקנו, וקיצצה את יצוא ההליום השנתי ב-14%

"זה מחמיר את המצב", אומר פיל קורנבלות, נשיא חברת הייעוץ Kornbluth Helium Consulting. "תרחיש המיטב היה שאולי הם יחזרו לייצר קצת הליום בתוך שישה שבועות בערך. כפי שזה נראה כרגע, זה מאוד לא סביר".

מחירי הספוט של ההליום הוכפלו מאז פרוץ המשבר, וסביר להניח שימשיכו לעלות, אומר קורנבלות. אך מסחר הספוט (מכירה מיידית) מהווה רק כ-2% מהשוק הכולל בזמנים רגילים, לדבריו. הליום הוא סחורה שהמסחר בה דליל יחסית, ורובו נמכר באמצעות חוזים ארוכי טווח.

עם זאת, מחירי החוזים "עלולים לעלות מאוד", אומר קורנבלות. "יש הרבה מקום לעליית מחירים אם מדובר בהשבתה ממושכת".

עיר התעשייה ראס לפאן, האתר המרכזי של קטאר לייצור גז טבעי נוזלי ודלק מגז, כ-80 קילומטרים מצפון לבירה דוחה, ב-6 בפברואר 2017 (צילום: KARIM JAAFAR / AFP)

קורנבלות מדגיש שהמחסור עדיין לא מורגש, משום שמכלי ההליום שהיו אמורים להתמלא כאשר העימות פרץ בתחילת מרץ היו נזקקים בכל מקרה לעוד כמה שבועות כדי להגיע לאסיה. "עוד לא נגמר ההליום לאף אחד", אמר, "אבל המחסור באמת יכה בעוד כמה שבועות".

מכלי ההליום שהיו אמורים להתמלא כאשר העימות פרץ בתחילת מרץ היו נזקקים בכל מקרה לעוד כמה שבועות כדי להגיע לאסיה. "עוד לא נגמר ההליום לאף אחד, אבל המחסור באמת יכה בעוד כמה שבועות"

לא רק בלוני מסיבות

הליום חיוני לייצור מוליכים למחצה (סמיקונדוקטורים), כולל השבבים המתקדמים המשמשים מודלים של בינה מלאכותית המיוצרים במפעלי ייצור באסיה. הגז מצטיין בהולכת או העברת חום, ולכן אידיאלי לקירור מהיר.

יצרניות שבבים משתמשות בו כדי לקרר וייפרים – פרוסות סיליקון שעליהן מודפסים מעגלים אלקטרוניים זעירים. הליום משמש בתהליך החריטה (Etching), שבו מוסר חומר שהונח על הווייפר כדי ליצור את מבני הטרנזיסטורים, מסביר ג'ייקוב פלדגויז, אנליסט במרכז לביטחון וטכנולוגיה מתפתחת באוניברסיטת ג'ורג'טאון.

בתהליך החריטה, "אתה באמת רוצה לשמור על טמפרטורה קבועה על פני כל הווייפר. וכדי לעשות את זה, אתה צריך להיות מסוגל לשאוב חום הרחק מהווייפר המעובד", אומר פלדגויז. "הליום הוא מוליך חום מצוין. ולכן מפעלי שבבים מזרימים הליום על צידו האחורי של הווייפר כדי להאיץ את פינוי החום ולשמור על פינוי חום עקבי".

בתהליכי ייצור השבבים הקיימים כיום אין תחליף מעשי להליום לצורך קירור וייפרים, אומר ג'ונג-הוואן לי, פרופסור להתקני מוליכים למחצה באוניברסיטת סנגמיונג שבדרום קוריאה.

מתקן לייצור הליום בקטאר. אילוסטרציה (צילום: RasGas/TERROTphotographic)

התעשייה הרפואית משתמשת בהליום כדי לקרר מגנטים על-מוליכים שמפעילים מכשירי הדמיה בתהודה מגנטית (MRI). גם תעשיית החלל משתמשת בהליום כדי לטהר מכלי דלק של רקטות וטילים, וביקוש זה צפוי רק לגדול בשל ריבוי השיגורים של חברות כמו SpaceX ו-Blue Origin.

200 מיליון דולר תקועים

התכונות האטומיות של ההליום הופכות אותו לחומר שקשה מאוד לאחסן ולהוביל. בצורת גז, המולקולות הזעירות של ההליום יכולות לדלוף בקלות ממכלים ולברוח אפילו דרך החריצים הקטנים ביותר.

חברת הגז של קטאר מקררת בדרך כלל את ההליום לצורה נוזלית ומאחסנת אותו במכלים מבודדים לצורך הובלה דרך מצר הורמוז. המכלים הייעודיים הללו יכולים לאחסן הליום במשך 35 עד 48 ימים בלבד. מעבר לזמן הזה הם מתחילים להתחמם, דבר שגורם להליום להפוך לגז ולברוח דרך שסתומי שחרור לחץ.

כ-200 מכלים כאלה תקועים כעת במזרח התיכון, אומר קורנבלות. כל אחד מהם עולה כמיליון דולר, ולכן אין הרבה מכלים חלופיים שממתינים במקומות אחרים.

"התקופה הראשונית הזו, שבה מאבדים את האספקה מקטאר וצריך לארגן מחדש את שרשרת האספקה ולמקם מחדש את המכלים, תהיה כנראה החלק הגרוע ביותר של המחסור"

"ייקח לא מעט זמן להוציא את המכלים האלה מקטאר ולהביא אותם למקום אחר שבו אולי יהיה אפשר למלא אותם בהליום", הוא אומר. "לכן, התקופה הראשונית הזו, שבה מאבדים את האספקה מקטאר וצריך לארגן מחדש את שרשרת האספקה ולמקם מחדש את המכלים, תהיה כנראה החלק הגרוע ביותר של המחסור".

ספינה הנושאת דגל של ליברליה הנושאת נפט גולמי מערב הסעודית תקועה בים בשל סגירת מצר הורמוז, 12 במרץ 2026 (צילום: AP Photo/Rafiq Maqbool)

למעשה, רק קומץ מדינות מפיקות הליום בעולם. ארצות הברית היא היצרנית הגדולה ביותר, עם 81 מיליון מטרים מעוקבים שיוצרו בשנה שעברה. קטאר, אלג'יריה ורוסיה הן היצרניות המרכזיות הנוספות, אך האספקה הרוסית אסורה כיום במסגרת הסנקציות של ארצות הברית והאיחוד האירופי.

הסקר הגיאולוגי של ארצות הברית מעריך כי בארצות הברית יש 8.5 מיליארד מטרים מעוקבים של הליום בר-הפקה במאגרים גיאולוגיים, בעוד שבשאר העולם יש 31.3 מיליארד מטרים מעוקבים בסך הכול.

יצרניות השבבים באסיה דרוכות

המלחמה מדגישה את שרשראות האספקה הגלובליות המסועפות שעליהן נשענת תעשיית המוליכים למחצה של קוריאה הדרומית, אשר חווה זינוק בביקוש העולמי לשבבים שלה על רקע תנופת הבינה המלאכותית.

חברת דירוג האשראי פיץ' מסרה בדוח שפרסמה השבוע כי המדינה – שבה פועלות "סמסונג אלקטרוניקס" ו-SK Hynix, שתי יצרניות שבבי הזיכרון הגדולות בעולם – פגיעה במיוחד למחסור באספקה, משום שהיא מייבאת כ-65% מההליום שלה מקטאר.

חברת דירוג האשראי פיץ' מסרה בדוח שפרסמה השבוע כי קוריאה הדרומית פגיעה במיוחד למחסור באספקה, משום שהיא מייבאת כ-65% מההליום שלה מקטאר

ל"סמסונג אלקטרוניקס" ול-SK Hynix יש ככל הנראה מלאי לכמה חודשים, אך חיוני שהן יאיצו את המאמצים להבטיח מקורות חלופיים, אומר לי, משום שהמלחמה עלולה להימשך ואולי אף לשבש אספקה של חומרים נוספים מלבד הליום.

המשרדים הראשיים של "סמסונג" בסאול, קוריאה הדרומית. 31 ביולי 2024 (צילום: AP Photo/Ahn Young-joon)

הליום הוא אחד מ-14 חומרים בשרשרת האספקה של תעשיית השבבים שממשלת סיאול סימנה למעקב הדוק בשל פגיעותם הרבה למלחמה. "אפילו שיבושים שנוגעים רק לקומץ חומרים עלולים לערער את כל תהליך ייצור המוליכים למחצה, משום שכל שלב בייצור תלוי בשלב שקדם לו", אומר לי.

עם זאת, משבר הליום חמור ומוחלט אינו סביר, לדברי מומחים. במקרה של מחסור, אומר קורנבלות, תעשיית ההליום מקצה אספקה לפי סדרי עדיפויות, כך שתעשיות קריטיות כמו ייצור שבבים ורפואה יהיו הראשונות בתור.

ומכיוון שהליום מהווה רק חלק קטן מעלות הייצור הכוללת של מוליך למחצה, סביר להניח שמפעלי השבבים "יהיו מוכנים לשלם מחיר גבוה יותר" כדי להבטיח את האספקה, אומר פלדגויז.

מכיוון שהליום מהווה רק חלק קטן מעלות הייצור הכוללת של מוליך למחצה, סביר להניח שמפעלי השבבים "יהיו מוכנים לשלם מחיר גבוה יותר" כדי להבטיח את האספקה

"סמסונג" ו-SK Hynix סירבו להשיב לשאלות על המלאי שלהן או על תוכניות לגיוון מקורות האספקה. איגוד תעשיית המוליכים למחצה של קוריאה הדרומית מסר מצידו כי האספקה לטווח הקצר מספקת, וכי החברות פועלות לגיוון נתיבי האספקה שלהן.

גם ענקית ייצור השבבים TSMC מטאיוואן מסרה כי היא "אינה צופה בשלב זה השפעה משמעותית כלשהי", אך תמשיך לעקוב אחר המצב.

הכתבה הוכנה על ידי כתב הכלכלה של סוכנות AP קלווין צ'אן