באחד הימים הראשונים למלחמה עלתה לרשת תמונה של בתי הזיקוק בחיפה מלווה בטקסט הבא: "אני לא מתכוון לכתוב את זה בפרסית, אבל שמעתי משפט טוב של בכיר מאוד בבז"ן – 'הדלק למטוסים שיוצא מכאן היום מגיע תוך 24 שעות לטהרן'".

את דברי הרהב האלה פרסם לא אחר מדובר בתי הזיקוק, מארק שון. הוא אף טרח לציין: "קרדיט צילום: אני, תוך כדי תדלוק המכונית".

כבר בזמן אמת רבים הרימו גבה, לנוכח העובדה שבמערכה הקודמת ביוני נהרגו שלושה עובדים מפגיעת טילים איראניים בבז"ן. היום, אחרי שבתי הזיקוק ספגו שתי פגיעות בתוך 10 ימים, כבר ברור שהפוסט הזה לא התיישן טוב.

התעשייה הכבדה נמצאת בימים האחרונים על הכוונת. מפעל "אדמה" בנאות חובב ספג פגיעה ביום ראשון, בז"ן ביום שני. עוד לפני כן נרשמה פגיעה במתחם תעשייה גדול בדרום

התעשייה הכבדה נמצאת בימים האחרונים על הכוונת. מפעל "אדמה" בנאות חובב ספג פגיעה ביום ראשון, בז"ן ביום שני. עוד לפני כן נרשמה פגיעה במתחם תעשייה גדול בדרום. "אחרי שהפצצנו את מפעלי הפלדה ותשתיות האנרגיה של האיראנים היה ברור שזה יקרה", אומר גורם בתעשייה.

עשן מיתמר מבתי הזיקוק בחיפה בעקבות פגיעה ישירה, 30 במרץ 2026 (צילום: אנתוני הרשקו/פלאש90)

"אדמה" (לשעבר "מכתשים אגן"), כמו "תנובה", נושאת שם ישראלי לתפארת אבל מזמן שייכת לסינים. ב-2011 מכרה איי-די-בי של נוחי דנקנר את השליטה בחברה לתאגיד "כימצ'יינה". מעניין אם האיראנים מודעים לכך שהם פגעו במפעל מצליח ששייך לידידתם הטובה ביותר.  

הטיל פגע במפעל שממוקם בנאות חובב. נאות חובב היא אחת משתי המועצות המקומיות התעשייתיות בישראל (השנייה – מגדל תפן שבגליל), שבה המפעלים הם למעשה התושבים.

בעבר נקראה רמת חובב, ושמה נקשר בזיהום וסטנדרטים סביבתיים ירודים. החלפת השם הייתה חלק מניסיון של המפעלים לברוא את עצמם מחדש ולשקם את תדמיתם. לזכותם ייאמר שהשינוי לא היה רק קוסמטי. לא שכיום הארובות בנאות חובב פולטות אוויר שושנים, אבל הביצועים הסביבתיים לא מזכירים את ההפקרות שהייתה שם בעבר.

הפגיעה הייתה במתקן שהכיל את המוצר המוגמר של "אדמה" – חומרי הדברה. העשן היה כבד והחשש גדול, אבל מקץ כמה שעות התברר שהנזק מתוחם ולא מדובר באסון בקנה מידה רחב

הפגיעה הייתה במתקן שהכיל את המוצר המוגמר של "אדמה" – חומרי הדברה. העשן היה כבד והחשש גדול, אבל מקץ כמה שעות התברר שהנזק מתוחם ולא מדובר באסון בקנה מידה רחב.

עשן מיתמר מעל נאות חובב לאחר פגיעה מטיל איראני במפעל "אדמה". 29 במרץ 2026 (צילום: צפריר אביוב/פלאש90)

ההבדל בין נאות חובב לבז"ן הוא הריחוק היחסי מהמטרופולין – מתחם המפעלים ממוקם כ-12 ק"מ דרומית לבאר שבע. יחד עם זה, ובניגוד לרושם שאפשר לקבל לפעמים, בהחלט יש תושבים בסמיכות לנאות חובב, רק שהם שקופים. הכוונה לאלפי הבדואים שגרים ביישוב ואדי אל-נעם שמעבר לכביש.

כשתושבים בכל האזור קיבלו אל מסכי הטלפון הסלולרי הודעות מבהילות מפיקוד העורף על "אירוע חומרים מסוכנים באזורך" עם איור מלבב של גולגולת והנחייה להיכנס מייד למבנים אטומים, תושבי ואדי אל-נעם הסתכלו בבהלה על המבנים הרעועים, נטולי הממ"דים והמרחבים המוגנים, שבהם הם מתגוררים וניסו לחשב לפי הרוח לאיזה כיוון כדאי לברוח.

גם הפגיעה בבתי הזיקוק במפרץ חיפה ביום שני בבוקר עוררה פאניקה בקרב תושבי האזור ברגעים הראשונים. כששבר יירוט נוחת על מיכל עם 3,000 ליטר דלק – התוצאה מבהילה. כשהתפזר העשן, גם כאן, התברר שמדובר בנזק שבז"ן מסוגלת להכיל.

אם בארגוני הסביבה רואים בפגיעות החוזרות ונשנות הוכחה להיותם של בתי הזיקוק סכנה קיומית למטרופולין חיפה, בתעשייה רואים את זה בדיוק הפוך.

לפי הגישה הזו, אם פגיעה אחרי פגיעה מסתיימת בנזק מוגבל, זה אומר שהתעשייה הגיעה מוכנה – עם נהלי בטיחות מחמירים ועם דילול של החומרים המסוכנים שבוצע עוד לפני המלחמה. כמובן שזה יכול להשתנות ברגע

לפי הגישה הזו, אם פגיעה אחרי פגיעה מסתיימת בנזק מוגבל, זה אומר שהתעשייה הגיעה מוכנה – עם נהלי בטיחות מחמירים ועם דילול של החומרים המסוכנים שבוצע עוד לפני המלחמה. כמובן שזה יכול להשתנות ברגע אחד שבו חלילה תהיה פגיעה ישירה של טיל בליסטי במתקן רגיש.

זיהום אוויר באזור נאות חובב, 2017. אילוסטרציה (צילום: יניב נדב/פלאש90)

כל פגיעה בבתי הזיקוק מחדשת ומחדדת את הוויכוח על עתיד התעשייה במפרץ חיפה. באופן אירוני, כמה שעות לפני שהתרחשה הפגיעה פורסם הדוח השנתי של המנהלת הממשלתית שעוסקת בפינוי התעשייה ממפרץ חיפה.

המנהלת, בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון, מפרסמת מדי שנה דוח מפורט על התקדמות אחד הפרויקטים הגדולים והמורכבים שנעשו בישראל. בדוח החדש יש הכרה בכך שתאריך היעד להוצאת התעשייה יידחה בשנתיים לעומת החלטת הממשלה המקורית – מ-2029 ל-2031.

בין החסמים הבולטים שגורמים לעיכוב: כדי להיפרד מבתי הזיקוק, המשק צריך להסתמך על יבוא תזקיקים – דלקים שכבר עברו זיקוק במקום אחר. וכדי לא להיות תלויה בתנועת המכליות בים – עניין די שברירי כפי שניתן לראות במלחמה הנוכחית – המדינה חייבת להכין מאגרים גדולים לאחסון דלקים מזוקקים.

התוכנית היא להקים בצפון מתקן לאחסון של כחצי מיליון טון תזקיקים, אבל התהליך מתקדם באיטיות. פרופ' שמחון, ברוח הממשלה שהוא משרת, פיזר השבוע האשמות לעבר הפקידים, היועצים המשפטיים והבירוקרטיה.

התוכנית היא להקים בצפון מתקן לאחסון של כחצי מיליון טון תזקיקים, אבל התהליך מתקדם באיטיות. שמחון, ברוח הממשלה שהוא משרת, פיזר השבוע האשמות לעבר הפקידים, היועצים המשפטיים והבירוקרטיה

בירוקרטיה סבוכה – שראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח כבר לפני שנים שהוא ימגר אותה, והצליח בכך בערך כמו בהבאת ביטחון ליישובי הצפון – אכן לא חסרה כאן, וגם פקידים עצלים יש פה ושם, אבל לפני כל אלה יש לשמחון בעיה בתוך הממשלה עצמה, למשל עם שר האנרגיה אלי כהן.

בית הזיקוק בעיר חיפה לאחר פגיעת הטיל האיראני, 19 במרץ 2026 (צילום: Odd ANDERSEN / AFP)

כהן משדר מסרים שונים בתכלית מאלה של שמחון והמנהלת שלו. הוא מתייצב לצד בז"ן אחרי כל פגיעה של טיל ומדגיש את חיוניותה למשק בכל הזדמנות, ומדבר בכלל על העתקתה לדרום, להבדיל מסגירתה.

כדי להתקדם למימוש אחת התוכניות המאתגרות והשאפתניות בתולדות המדינה, כל מערכות הממשלה צריכות לפעול בסנכרון ובהרמוניה. כל עוד הממשלה מדברת בכמה קולות, המהלך ההיסטורי יתקשה לקרום עור וגידים.

הדילמות והמחלוקות הן מנת חלקו של תחום קריטי נוסף בעולם האנרגיה: הגז. שתיים משלוש אסדות הגז של ישראל מושבתות מטעמי בטיחות מהיום הראשון למלחמה.

ההשבתה מסבה נזק של מאות מיליוני שקלים בשבוע למשק (שנאלץ להשתמש בדלקים יקרים יותר לצורך ייצור חשמל) וכמובן לחברות הגז. זה גם גורם נזק אדיר למצרים וירדן שזקוקות לגז הישראלי שהן רוכשות דרך קבע, והן מפעילות לחץ כבד על ממשלת ישראל לחדש לפחות את פעילותה של אסדת לוויתן שעיקר הגז שהיא מייצרת מיועד לייצוא.

ההשבתה מסבה נזק של מאות מיליוני שקלים בשבוע למשק (שנאלץ להשתמש בדלקים יקרים יותר לצורך ייצור חשמל) וכמובן לחברות הגז. וזה גם גורם נזק אדיר למצרים וירדן שזקוקות לגז הישראלי שהן רוכשות דרך קבע

אין לזלזל כמובן בשיקולי הביטחון, אבל קשה להתעלם מהאירוניה: העולם כולו עוקב בבהלה אחרי החסימה של נתיבי יצוא הגז הנוזלי של קטאר כתוצאה מהמלחמה.

מאגר הגז לוויתן (צילום: מאק ישראל סלם/פול)

קטאר היא ספקית מובילה של גז לשוק העולמי, ומאז שהחלו השיבושים מחירי הגז ממריאים. כשכל העולם משווע לגז, ישראל משביתה מיוזמתה שתיים משלוש אסדות הגז שלה.

"הושקעו מיליארדים בכל סוגי ההגנות על האסדות בדיוק בשביל התרחישים האלה", אומר גורם בתחום, "אבל ברגע האמת זורקים הכול לפח ופשוט סוגרים אותן. איזה מסר זה מעביר לגבי היכולת של צה"ל והמדינה להגן על הנכסים החשובים שלנו אם עוד לפני שנוחת הטיל הראשון אנחנו כבר מוותרים עליהם מיוזמתנו?"

ככל שהמלחמה מתארכת, ההפסדים מעמיקים והלחצים מתגברים, ישראל מתקרבת לרגע ההכרעה בנוגע לאסדות הגז.  

בשורה התחתונה, לישראל יש מאגרי גז נדיבים, אבל היא לא מאמינה ביכולתה להגן עליהם; ויש בתי זיקוק מנוסים, אבל פעם אחר פעם הם נפגעים. המלחמה מחדדת את חולשותיהם של הדלקים הפוסיליים – השבוע מחירי הדלק עולים בחדות גם בישראל – ומזכירה איפה טמון העתיד והביטחון האנרגטי.

באירופה כבר הבינו את זה; נתח האנרגיות המתחדשות ביבשת עומד כיום על כ-50%, לעומת 37% ערב פרוץ המלחמה באוקראינה. איך אמר ברקת? מה שטוב לאירופה, טוב לישראל. במקרה הזה, זה אפילו נכון

באירופה כבר הבינו את זה; נתח האנרגיות המתחדשות ביבשת עומד כיום על כ-50%, לעומת 37% ערב פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. איך אמר שר הכלכלה ניר ברקת? מה שטוב לאירופה, טוב לישראל. במקרה הזה, זה אפילו נכון.