שר ההגנה האמריקאי פיט הגסת' שלח ב־15 במרץ הודעת טקסט על שעת ההתחלה של חיסול ממוקד של פעיל חות'י בתימן, וכן פרטים נוספים על גלי התקיפות האוויריות הקרובים של ארה"ב – כך לפי צילום מסך משיחה, שפורסם היום על ידי "האטלנטיק".
הגסת' הכחיש שוב ושוב ששלח תוכניות מלחמה בהודעות טקסט, בעוד ממשל טראמפ מנסה לצמצם את הנזק מחשיפת העובדה שעורך "האטלנטיק" ג'פרי גולדברג צורף בטעות לצ'אט קבוצתי באפליקציה המוצפנת סיגנל, לצד בכירי היועצים לביטחון לאומי של טראמפ, לצורך תיאום פתיחת המתקפה בתימן.
הממשל טען אתמול שלא נמסר בצ'אט מידע מסווג – טענה שעוררה תדהמה בקרב דמוקרטים ופקידי ביטחון לשעבר, שכן מידע על מטרות תקיפה נחשב לחומר מסווג רגיש ביותר לפני מבצע צבאי אמריקאי.
הממשל טען שלא נמסר בצ'אט מידע מסווג – טענה שעוררה תדהמה בקרב דמוקרטים ופקידי ביטחון לשעבר, שכן מידע על מטרות תקיפה נחשב לחומר מסווג רגיש ביותר
גולדברג, שסירב בתחילה לפרסם את תוכן הצ'אט, פרסם אותו היום.
לפי הדיווח ב"אטלנטיק", הודעתו של הגסת' נפתחה בכותרת "TEAM UPDATE" וכללה את הפרטים הבאים:
זמן עכשווי (11:44 שעון מזרח ארצות הברית): מזג האוויר נוח. אושר עם סנטקום – אנחנו יוצאים לדרך.
12:15 המראת מטוסי F-18 (חבילת התקיפה הראשונה)
13:45 תחילת חלון תקיפה "מבוססת־טריגר" של F-18 – היעד נמצא במיקומו הידוע, צפוי להיות בזמן. בנוסף, שיגור רחפני תקיפה MQ-9.
14:10: גיחה נוספת של F-18 (חבילת תקיפה שנייה)
14:15: רחפני תקיפה על המטרה (זה המועד שבו תיפול הפצצה הראשונה, בכפוף ליעדי הטריגר הקודמים)
15:36: תחילת התקיפה השנייה של ה־F-18– בנוסף, שיגור טילי טומהוק מהים.
פרטים נוספים יגיעו (לפי לוח הזמנים)
אין כרגע בעיות אבטחת מידע
בהצלחה ללוחמינו
בכירים במערכת הביטחון האמריקאית מחזיקים במערכות מסווגות ייעודיות לתקשורת בעניינים חסויים.
ראש ה־CIA ג'ון רטקליף העיד אתמול בשימוע בסנאט כי היועץ לביטחון לאומי מייק וולץ יצר את קבוצת הסיגנל לצורך תיאום לא מסווג, וכי מידע נוסף הועבר בנפרד בערוצים מסווגים.
וולץ התראיין אתמול לתוכנית "The Ingraham Angle" של רשת פוקס ניוז, ואמר: "אני נושא באחריות מלאה" לפרצה, מכיוון שהוא זה שיצר את הקבוצה.
וולץ התראיין אתמול לתוכנית "The Ingraham Angle" של רשת פוקס ניוז, ואמר: "אני נושא באחריות מלאה" לפרצה, מכיוון שהוא זה שיצר את הקבוצה
וולץ גם המעיט בחשיבות הגילוי וכתב ברשת X: "לא צוינו מיקומים. לא נחשפו מקורות או שיטות. לא נמסרו תוכניות מלחמה. שותפים זרים כבר עודכנו שהתקיפות קרובות".
בשימוע ציינו רטקליף ומנהלת המודיעין הלאומי טולסי גבארד כי הגסת' הוא שקובע איזה מידע ביטחוני הוא מסווג.
"שר ההגנה הוא בעל הסמכות הראשית לקבוע מהו מידע מסווג במשרד ההגנה", אמר רטקליף.
כשנשאלה גבארד אם פרטים על תזמון התקיפות וסדר הפעולה לא נחשבים למידע מסווג, השיבה: "אני מפנה את השאלה לשר ההגנה ולמועצה לביטחון לאומי".
כשנשאלה גבארד אם פרטים על תזמון התקיפות וסדר הפעולה לא נחשבים למידע מסווג, השיבה: "אני מפנה את השאלה לשר ההגנה ולמועצה לביטחון לאומי"
הגסת' עצמו לא השיב אתמול לשאלה אם ביטל את סיווג המידע שנמסר בצ'אט, ורק אמר: "אף אחד לא שולח תוכניות מלחמה בהודעות טקסט – וזה כל מה שיש לי לומר בנושא".
הוא הביע גאווה על התקיפות: "התקיפות נגד החות'ים באותו לילה היו אפקטיביות להפליא. אני גאה מאוד באומץ ובמיומנות של החיילים. התקיפות נמשכות וממשיכות להיות הרסניות".
צבא ארצות הברית סירב בינתיים לפרסם פרטים בסיסיים על המתקפה בתימן – כמה תקיפות בוצעו, אילו בכירים היוו מטרה או חוסלו, ואפילו אם למבצע ניתן שם.
המלחמה עם איראן לא רק טלטלה את מאזן הכוחות האזורי; היא גם חשפה את מצבן האמיתי של מדינות המפרץ. למרות שהאיום האיראני משותף לכולן, תגובתן אליו אינה אחידה.
להפך: שלוש השחקניות המרכזיות במפרץ – איחוד האמירויות הערביות, ערב הסעודית וקטאר – אימצו דפוסי פעולה שונים. כל אחת מהן פעלה מתוך חישוב אינטרסים עצמאי ולעתים אף מנוגד לזה של שכנותיה.
ד״ר יואל גוז׳נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אונ׳ תל אביב. מומחה למדינות המפרץ ולסוגיות אסטרטגיות כגון תפוצה גרעינית ויציבות משטרים. לשעבר איש משרד רה״מ וחוקר אורח באונ׳ סטנפורד. באפריל 2020 יצא לאור ספר פרי עטו בנושא יחסי ישראל ומדינות המפרץ בהוצאת אונ׳ אוקספורד. אב לבן ולבת וטייל חובב
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
הזיהום שהתגלה בשדה דב עלול להפוך לצונאמי
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
בשנים האחרונות מערכת הבריאות בישראל מזהירה שוב ושוב מפני מחסור חמור ברופאים. דוחות ממשלתיים, כתבות ודיונים ציבוריים מציגים תמונה של מערכת קורסת, מחלקות עמוסות והמתנה ממושכת לטיפול.
ובכל זאת, בתוך המשבר הזה עצמו, אלפי רופאים ורופאות ערבים – אזרחי המדינה – מוצאים את עצמם ללא תקנים וללא עבודה במקצוע, ממתינים שנים להתמחות ונפלטים מהמערכת הציבורית.
לוריא דלה הצטרפה לסיכוי-אופוק ב-2020, ומכהנת בעמותה כרכזת קידום חברה משותפת במערכת הבריאות ומוסדות התרבות. בעבר עבדה בין היתר כיועצת פרלמנטרית (ח"כ עאידה תומא סלימאן) ובפורום דו קיום לשוויון אזרחי בנגב. בעלת תואר ראשון בפוליטיקה וממשל מאוניברסיטת בן גוריון ותואר שני במשפטים במסלול ללא משפטנים (צדק מעברי וזכויות אדם) מאוניברסיטה העברית. ילידת כפר יאסיף, מתגוררת עם בן זוגה בשפרעם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו1. אינני יודע מדוע נמנעת מלציין שהכנס בפריז היה לטובת עידוד עליה.
עידוד עליה של רופאים יהודים (ולא רק רופאים) למדינה היהודית – היא מעשה מבורך. מדינת ישראל מחוייבת לקרוא לעם ישראל החי בנכר לעלות ארצה.
2. השתלבותם של ערבים אזרחי ישראל בכל המקצועות המובילים במשק (ולא רק ברפואה), גם היא מבורכת. חבל שיש כאלו שהחליטו לעשות על גבם הון פוליטי מכוער וזול.
3. שיעור הרופאים הערבים במערכות השונות מראה כי הסגנון הפוליטי עדיין לא חדר לפרקטיקה. אך אין זה אומר שאין פה סיכון עתידי.
4. אינני מכיר את הנתונים ביחס לתקני המתמחים ברפואה, אבל אני בספק גדול (מאוד גדול), אם יש קשר לזהות או לדת של המועמדים.
אם קיימת בעיה בתקנים, סבירות גבוהה שהיא פועל יוצא של אילוצי תקציב.
משחר קיומו של האדם על פני כדור הארץ הוא תהה – בכל העמים ובכל השפות – על ייעודו בעולם הזה ועל ייעודם של החיים שאותם הוא חי, כמו גם על משמעות קיומו בתוך היקום האינסופי שבו הוא מצוי.
על פי פרשני תורת הקבלה, כל אדם שואל את עצמו: "מה אני עושה כאן?" כשהקבלה נותנת לכך תשובה על פי תפיסתה, וזו היא: "יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא שיתברר אצל האדם מה חובתו בעולמו… והנה, מה שהורנו חכמינו זכרם לברכה הוא: שהאדם לא נברא אלא להתענג על השם וליהנות מזיו שכינתו".
"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.












































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו