הוועדה המיוחדת של הכנסת שדנה בהצעת החוק של שר התקשורת שלמה קרעי למהפכה בתקשורת הידרדרה לכאוס, כשחברי כנסת מהאופוזיציה והיועצים המשפטיים של הוועדה האשימו את חברי הקואליציה בעקיפת פיקוח משפטי והליך פרלמנטרי, בניסיון לדרוס את החקיקה ולהביאה להצבעות סופיות לפני פיזור הכנסת ויציאה לבחירות.
חברי כנסת מהאופוזיציה אמרו כי קיבלו טיוטה חדשה של 178 עמודים להצעת החוק שעות בודדות לפני כניסת השבת, מה שהותיר להם זמן מועט לבחון שינויים נרחבים של הרגע האחרון לפני חידוש הדיונים הבוקר, הראשון במרתון חקיקה בן שלושה ימים שנועד לקדם את הצעת החוק השנויה במחלוקת להצבעות סופיות בכנסת לפני פיזורה האפשרי.
"ניסיתם להנחית עלינו טיוטה חדשה לגמרי שמעולם לא ראינו, בלי שום פיקוח משפטי", אמרה ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד ליו"ר הוועדה, ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן מהליכוד, וטענה כי נוספו להצעה סעיפים חדשים לגמרי, בין היתר, כדי להיטיב עם ערוץ 14 הפרו-ממשלתי.
היועץ המשפטי של הוועדה, פנחס גרוט, הזהיר כי הקואליציה מכניסה ברגע האחרון סעיפים ושינויים מרכזיים חדשים לחקיקה, תוך האצה מכוונת של הצעת החוק לפני בחירות אפשריות, למרות התנגדויות חוזרות ונשנות מצד צוות הייעוץ המשפטי של הוועדה.
"הקצב, שאינו מאפשר לימוד ראוי, הוא בעיה מובנית", אמר גרוט, והוסיף בנימה מאיימת: "ברגע שהחוק יעבור, אני לא יודע איך תיראה הכנסת הבאה".
נציגת משרד המשפטים, עדי ליברוס, הזהירה כי משרד התקשורת התעלם מחששותיהם במשך חודשים, והאשימה את אנשי המשרד בניסוח סעיפי חקיקה אף ש"אין להם סמכות או כשירות מקצועית" לבצע תפקידי ייעוץ משפטי. היא כינתה את המצב "כשל מערכתי חסר תקדים".
החקיקה, שתעניק לממשלה שליטה משמעותית על התקשורת המשודרת, אתרי חדשות וכלי תקשורת אחרים באמצעות הקמת מועצה רגולטורית חדשה, שרוב חבריה ייבחרו על ידי שר התקשורת, עוררה התנגדות חריפה הן מצד הצוות המשפטי המקצועי של הוועדה והן מצד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. הם הזהירו כי הטיוטה הנוכחית פוגעת בחופש העיתונות ומאפשרת התערבות פוליטית בתקשורת.
הקירות בבתי הספר התיכוניים בישראל נראים היום כמעט בדיוק כפי שנראו לפני שלושה, ארבעה עשורים ואף יותר. שורות של שולחנות מול לוח, וקולו של מורה המנסה לדחוס חומר לבחינת הבגרות לתוך תודעה של דור שרואה את העולם דרך מסכים מהירים ודינמיים.
אך מחוץ לחצר בית הספר, המציאות הישראלית של השנים האחרונות, ובשיאה אירועי מלחמת אוקטובר 2023 ותקופות אי-הוודאות הממושכות שבאו בעקבותיה, טלטלה את כל מה שחשבנו שאנו יודעים על יציבות.
אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
זה קרה בחברה הישראלית בתחילת שנות ה-50 וזה עלול לקרות שוב.
משפחות נקרעו, התפרקו. קהילות שלמות נחלקו לשניים. היו מכות בין החברים. הורים הפסיקו לדבר עם בניהם. אוכלוסייה שלמה עזבה מסיבות אידאולוגיות. בתוך הקיבוצים המאבק היה כה חריף, עד שמשטרה נקראה להפריד בין הניצים בתל יוסף ועין חרוד.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו










































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו