אישיות
רונן סולומון

הקואליציה אישרה תוספת של 12 מיליון שקל לעיקור וסירוס חתולים, אלא שגם התקציב שכבר קיים לא מנוצל בגלל מחסור במרפאות ולוכדים ● פעילות למען בעלי חיים מדווחות על רחובות מפוצצים בחתולים לא מנותחים שסובלים בעצמם ומהווים מטרד לתושבים ● וחוסר התפקוד ברשויות המקומיות מפיל את הטיפול על אלה שלא מצליחים להסיט מבט ● בדיקת זמן ישראל

עוד 3,042 מילים ו-11 תגובות
כל הזמן // שבת, 20 בנובמבר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

סער על דברי אמסלם: הקול של דודי והידיים של ביבי

אוחנה: אני מסכים עם אמסלם - הדברים שלו לא אלימים ● כהנא: רוב היהודים בישראל אורתודוקסים - לא צריך לתת לזרמים אחרים לנהל את הכותל ● קריב: הגיע הזמן שהשר יפסיק לפעול בהתאם להסתת המפלגות החרדיות, סמוטריץ ובן גביר ● טיבי: אין תיאום עם נתניהו, מדברים עם אריה דרעי ומשה גפני ● דיווח: סער הציע לעורכת הדין נוית נגב להגיש מועמדות לתפקיד היועמ״ש

עוד 17 עדכונים

עסקת טיעון לנתניהו – טוב או רע לאינטרס הציבורי?

בשבועות האחרונים משגשגת ברשתות תאוריית עסקת טיעון לנתניהו. הטענה המושמעת מפי צייצנים רבים ואף מספר פרשנים היא שנתניהו חותר לעסקת טיעון מהירה, כי מתנהלים מגעים לעיסקה בין פרקליטיו לבין מנדלבליט ואנשיו, וכי זוהי הסיבה לדחייה המוסכמת של עדותו הקריטית של ניר חפץ.

עפ"י תיאוריית עסקת הטיעון לנתניהו, שמשגשגת לאחרונה ברשתות – נתניהו חותר לעסקת טיעון מהירה, מתנהלים מגעים בעניין בין פרקליטיו לבין מנדלבליט ואנשיו, וזו הסיבה לדחיית עדות ניר חפץ

זוהי הזדמנות לנתח את משמעויותיה של הליכה לעסקת טיעון בתיק החשוב ביותר בהסטוריה של מדינת ישראל, להציג את השיקולים בעד ונגד, ולזהות את האינטרס הציבורי.

עסקאות טיעון, או בשמן הפורמלי הסדרי טיעון, רווחות מאוד במשפט הישראלי, אבל שלא במפתיע – אנחנו בפרטאצ'יה כידוע – אין בנמצא נתונים מוסמכים ומדויקים על מספר עסקאות הטיעון. יש רק "הערכות" ו"מחקרים" המעמידים את שיעורי התיקים המסתיימים בעסקאות טיעון על כ-77% מכלל התיקים בבתי המשפט בישראל.

ועוד, שלא במפתיע, תעשיית הסדרי הטיעון הזו איננה מוסדרת בשום חקיקה. הצעת חוק בנדון מונחת כאבן שאין לה הופכין משנת 2010. כי מדוע להסדיר "הסדרים"? ועוד כאלה שעובדים כל כך טוב ומשחררים את הלחץ מבתי המשפט.

הטיעון הביורוקרטי הזה הוא הטיעון העיקרי של מצדדי הסדרי הטיעון. הגם שיש בו הגיון, אין לגזור גזירה שווה בין רוב התיקים, בין אלה שעניינם אזרחים מן המניין, לבין תיקים שבהם מעורבים אישי ציבור ונבחרי ציבור, אישים בכירים שהשפעתם על הציבוריות הישראלית ועל הנורמות החברתיות משמעותית. על אחת כמה וכמה בתיקי נתניהו, שלא היו מעולם, ובתקווה גם לא יהיו בעתיד, משמעותיים כמוהם.

השיקול העיקרי לטובת נסיון להגעה לעסקת טיעון עם נתניהו, מבחינת האינטרס הציבורי, הוא קיצור ההליכים. בהנחה שכל עיסקה תוציא את נתניהו אחת ולתמיד מן החיים הציבוריים בישראל – וזו כמובן הנחה בלבד – ברור שהציבור ייצא נשכר מהפסקת מחול השדים סביב האיש שהביא את הדמוקרטיה הישראלית לעברי פי-פחת. אם זה יקרה, תתאפשר תחילת תהליך השיקום והגמילה הארוך שהמערכת הפוליטית, התקשורת הישראלית והציבור כולו זקוקים לו כאוויר לנשימה.

זוהי הזדמנות לנתח את משמעויות הליכה לעסקת טיעון בתיק החשוב ביותר בהסטוריה של מדינת ישראל, להציג את השיקולים בעד ונגד, ולזהות את האינטרס הציבורי

כמובן שיש להביא בחשבון שמיד לאחר החתימה על עסקת טיעון כלשהי, ולא משנה מה יהיה תוכנה, נתניהו יפצח בקמפיין השחרה כנגד הפרקליטות ומערכת המשפט, יציג עצמו כקורבן שלהן ויטען – כפי שטענה שרה נתניהו בשעתה – שהעיסקה פיקטיבית, שההודאה באשמה היתה מן השפה ולחוץ, ושהמערכת "רודפת" אותו.

כבר אחרי הודאתה והרשעתה בפרשת המעונות, ייחס עורך דינה יוסי כהן את הודאתה בעיקר לרצון לחסוך כסף למדינה, ועיקר את ההודאה מתוכן בדברים הבאים: "זה עונש שהוא עונש כבד מנשוא. עונש בלתי אנושי. זפת נשפך על ראשה והיא גולגלה בנוצות. מהרגע שבו נפתחה החקירה החל מסע הדלפות אדיר, זדוניות ומכפישות. דמה של מרשתי נשפך בחוצות. תהליך הדמוניזציה היה חסר תקדים. אף אדם סביר לא היה עובר זאת".

מנגד, לו תצויר עיסקה כלשהי שתאפשר לנתניהו להישאר בחיים הציבוריים בתפקיד כלשהוא, ללא קלון, הרי שמדובר במעילה חמורה באינטרס הציבורי המובהק של קיום מערכת שכר ועונש לנבחרי ציבור.

האם היועמ"ש מנדלבליט, חודשיים לפני סיום תפקידו, עלול להעניק לנתניהו "מתנת פרידה" בדמות עסקת טיעון מקלה, ללא תקופת מאסר וללא קלון? לאור הרקורד העגום של המגעים בין הצדדים בתיקי שרה נתניהו, הצוללות, המניות וגם תיקי האלפים, התשובה למרבה הצער היא שלא ניתן לפסול תרחיש אימים שכזה על הסף.

האם היועמ"ש מנדלבליט, חודשיים לפני סיום תפקידו, עלול להעניק לנתניהו "מתנת פרידה" בדמות עסקת טיעון מקלה, ללא תקופת מאסר וללא קלון? לאור הרקורד העגום לא ניתן לפסול תרחיש אימים שכזה על הסף

ברמה העקרונית, עצם יכולתו של יועמ"ש לנהל במחשכים מגעים לעסקאות טיעון עם נאשמים מסדר הגודל הזה היא תקלה חמורה. במסגרת חקיקה שתסדיר את כל נושא הסדרי הטיעון יש צורך להגדיר שקיפות מול הציבור בהליכים שכאלה.

כל פתיחה במגעים חייבת להיות מדווחת בזמן אמת, משום שיש לה משמעות ציבורית, הן מצד הפרקליטות – המייצגת את האינטרס הציבורי –  והן מצד הנאשמים, המבצעים בכך מהלך משמעותי המעיד על הערכותיהם לגבי סיכויי הזכייה שלהם במשפט, ולגבי מאזן שיקוליהם בין ניהול משפט ארוך לבין קיצור הליכים. זהו מידע חיוני לציבור ואין להשאיר אותו באפלה, לנוחיות צד כלשהו או שני הצדדים.

הטיעון העיקרי נגד עסקת טיעון בתיקי נתניהו הוא מיצוי ההליכים, גילוי מלא של האמת ושל העובדות, וחשיפה בפני הציבור של מלוא תמונת העבריינות הסידרתית של מי ששלט בישראל במהלך רוב שנות הדור האחרון. בכך תוצב נורמה רצויה של שכר ועונש לנבחרי ציבור, תשופר ההרתעה כלפי עבריינים אחרים, ותדמיתה של מערכת המשפט עשויה גם היא לצאת נשכרת.

האם יש תנאים שבהם הליכה לעסקת טיעון עם נתניהו יכולה לשרת את האינטרס הציבורי? אם בכלל, מה צריכים להיות מרכיביה של עיסקת טיעון שכזו?

מבחינת האינטרס הציבורי, כל עיסקה עם נתניהו צריכה לכלול הודאה מלאה, אם לא בלקיחת שוחד אזי לכל הפחות בעבירות מירמה והפרות אמונים הנושאות עימן קלון, עדות-נקיון בכל התיקים שתוצג לציבור במלואה, תקופת מאסר משמעותית בפועל, קנס כספי משמעותי ופרופורציונלי לעבירות שבהן יודה, והתחייבות שלא לשוב לחיים הציבוריים בשום תפקיד.

הטיעון העיקרי נגד עסקת טיעון בתיקי נתניהו הוא מיצוי ההליכים, גילוי מלא של האמת ושל העובדות, וחשיפה בפני הציבור של מלוא תמונת העבריינות הסידרתית של מי ששלט בישראל במהלך רוב שנות הדור האחרון

האם יש סיכוי שנתניהו יילך לעיסקה כזו? הסיכוי ככל הנראה קלוש. נתניהו יחתור לעיסקה מקלה, ללא מאסר בפועל וללא קלון. הציבור חייב לעמוד על המשמר ולהבהיר ליועמ"ש הנוכחי ולמחליפו את "גבולות המגרש" במגעיו עם פרקליטי נתניהו – או מיצוי הליכים מלא, או עסקת טיעון שלא יהיו בה הקלות.

התנהלות רשויות אכיפת החוק בתיקי נתניהו תעצב את דמותה של הדמוקרטיה הישראלית לשנים רבות. אסור להן לתת יד לפגיעה נוספת באמון הציבור בהן, פגיעה שעלולה להיות פטאלית.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד לפני המשפט כבר החלטת שהוא אשם. בושה וחרפה. אתה מאשים את האדם הכי נקי במערכת הפוליטית. איכסססס. מגעיל. בנתיים כל האשמות מתפוררות אחד אחרי השני. אין לנתניהו שום סיבה ללכת לעיסקת טי... המשך קריאה

עוד לפני המשפט כבר החלטת שהוא אשם.
בושה וחרפה. אתה מאשים את האדם הכי נקי במערכת הפוליטית. איכסססס. מגעיל.
בנתיים כל האשמות מתפוררות אחד אחרי השני.
אין לנתניהו שום סיבה ללכת לעיסקת טיעון.

עוד 864 מילים ו-2 תגובות

בשבועות האחרונים היא החלה לבטל הופעות באירועים רשמיים ● על הביקור בצפון אירלנד ובוועידת האקלים בגלזגו נאלצה לוותר ● אליזבת השנייה, מלכת אנגליה והמנהיגה הלאומית הוותיקה ביותר בעולם, כבר לא ילדה - והזמן לא עוצר לאיש, גם לא למלכה האהובה שמרבית נתיניה מעולם לא חיו תחת מלך או מלכה אחרים ● זה יכול לקחת עוד שנים, אבל בבריטניה הכל מוכן לשעת השין

עוד 2,457 מילים

למקרה שפיספסת

סיפורו של הרשל גרינשפן: סוכן גסטפו או נוקם יהודי?

83 שנים אחרי שנער יהודי בן 17 רצח דיפלומט גרמני בפריז ונתן לנאצים כביכול את התירוץ המושלם לפוגרומים האלימים של 1938 – סדרת ספרים חדשה מנסה להסיר את המוניטין הרע שדבק בהרשל גרינשפן ● "אני מוכרח למחות, כך שכל העולם ישמע את מחאתי. וכן אעשה. אנא סלחו לי"

עוד 1,077 מילים

אחרי הסכמי שלום עם ישראל והתקרבות אל איראן, איחוד האמירויות פתחה בדיאלוג עם טורקיה אחרי שנים של עוינות ● קדאפי הבן יתמודד בבחירות לנשיאות בלוב ● שינויי האקלים משנים את הדמוגרפיה ומאיימים על היציבות בעיראק ● והיום לפני 22 שנה, האו"ם הטיל על הטליבאן סנקציות כלכליות - שלא הוסרו עד היום ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 616 מילים

מי שהפר אמונים יודע שהפר אמונים גם אם הגדרת העבירה בחוק עמומה

בתחילת החודש דחה בית המשפט העליון ברוב דעות את ערעורו של ניצב בדימוס ניסו שחם ואישר את הרשעתו במרמה ובהפרת אמונים. וכמו בריטואל קבוע גם הפעם עלתה הקריאה לבחון את הגדרתה של עבירת המרמה והפרת האמונים.

זו קריאה שימיה כמעט כימי העברה עצמה. וכל כך למה? בעבירת המרמה והפרת האמונים הקבועה בסעיף 284 לחוק העונשין תשל"ז-1977 יש אומנם איסור על עובד ציבור לעשות מעשה מרמה או הפרת אמונים, אך החוק אינו מגדיר מהו מעשה כזה.

בעבירת המרמה והפרת האמונים הקבועה בסעיף 284 לחוק העונשין תשל"ז-1977 יש אומנם איסור על עובד ציבור לעשות מעשה מרמה או הפרת אמונים, אך החוק אינו מגדיר מהו מעשה כזה

כיוון שכך, אנשי הציבור אינם יכולים לכלכל את מעשיהם בתבונה, אינם יודעים כיצד לפעול, אינם יודעים ממה עליהם להיזהר או שלא להיזהר, ומשום כך יש חשש, אויה אויה, שהם יואשמו על לא עוול בכפם – צדיקים ורע להם.

אומר כבר כעת כי אין חולק על כך שההגדרה של עבירת מרמה והפרת אמונים היא הגדרה עמומה ומעורפלת, החוטאת לעיקרון החוקיות. עקרון שעל פיו יש דרישה כי הנורמה הפלילית תהיה ברורה, וודאית וחד משמעית, כך שכל אדם יוכל לכלכל את מעשיו בתבונה ועל פי החוק. לא כל שכן כאשר מדובר באיש ציבור אשר חלות עליו חובת ההגינות, חובת שמירת האמונים והחובה לפעול לטובת הציבור.

אין חולק כי אותה הגדרה מעורפלת הגיעה לא פעם לפתחם של בתי המשפט ולא ניתן לומר כי היתה הסכמה באשר לתוכן העבירה או באשר לערכים עליהם היא נועדה להגן. גם דיון נוסף בהרכב מורחב שיועד לבחינת הערכים עליהם העבירה נועדה להגן (דנ"פ 1397/03 מדינת ישראל נ' שמעון שבס, פ"ד נט(4) 385 (2004)) לא פתר את הבעיתיות שבהגדרתה.

ולאחר שציינו את הבעייתיות בהגדרת העבירה, את תמימות הדעים באשר לצורך בבחינתה מחדש ואת המחלוקות בבתי המשפט – אי אפשר שלא לשאול את עצמנו:

האם בהתחשב במצעד האינסופי של אנשי ציבור שנחשדו, נחקרו, הואשמו או הורשעו בעת האחרונה בשחיתות ציבורית, ובפרט בעבירה של מרמה והפרת אמונים, ראוי להעניק להם באופן כמעט אוטומטי את ההגנה של "הגדרה בעייתית לעבירה"?

בהתחשב במצעד האינסופי של אנשי ציבור שנחשדו, נחקרו, הואשמו או הורשעו בשחיתות ציבורית, ובפרט בעבירות מרמה והפרת אמונים, ראוי להעניק להם באופן כמעט אוטומטי את הגנת "הגדרה בעייתית לעבירה"?

האם ראוי להניח באופן אוטומטי כי המרמה והפרת האמונים הן לא תוצאה של כך שאיש הציבור אכן רימה והפר אמונים, אלא תוצאה של כך שהוא לא הבין מה מותר ומה אסור?

מה בעצם אומרת ההגנה הזו? שרוב אנשי הציבור הם כל כך מטומטמים עד שאם החוק לא מונה בפניהם את כל המקרים שיכולים להיחשב כמרמה והפרת אמונים הם לא ידעו להבחין בין מותר לבין אסור, בין נכון לבין לא נכון, בין אמת לבין שקר, בין מעשה מרמה לבין כזה שאינו מרמה?

עד כמה התקלקלנו, עד כמה ניתנת הגנת לשון העבירה לעוברים על החוק אפשר ללמוד מהסיפור של יצחק גרוסמן. ובכן, בפרשה זו (ע"פ 884/80 מדינת ישראל נגד יצחק גרוסמן, פ"ד לו(1) 405 (1981)) פקיד הבנק גרוסמן רכש אגרות חוב עבורו ועבור בני משפחתו. כאלה שלא נועדו לכלל הציבור. מעשיו עוררו חוסר נוחות, שכן הוא ניצל את תפקידו, סוג של שימוש במידע פנים, אך לא היה ברור שהוא עבר על החוק מהבחינה הפלילית.

הפרשה נתגלגלה עד לבית המשפט העליון. השופט ברק (כתוארו אז) חש שפקיד הבנק נהג שלא כשורה, ובניסיונו להסביר מדוע התנהגות זו איננה התנהגות ההולמת פקיד ציבור, העביר השופט ברק את מרכז הכובד של העבירה מהפרה של חובות קונקרטיים לפעולה בניגוד עניינים המגיעה כדי הפרת אמונים.

השופט ברק סבר שיש להבטיח את ההתנהגות הראויה וטוהר המידות של עובדי הציבור וראה בהם תנאי להגשמת האינטרס הציבורי.

האם ראוי להניח אוטומטית כי המרמה והפרת האמונים אינן תוצאה של כך שאיש הציבור אכן רימה והפר אמונים, אלא תוצאה של זה שהוא לא הבין מה מותר ומה אסור? מה אומרת הגנה זו? שרוב אנשי הציבור מטומטמים?

ונדמה כי מושכלות היסוד, עליהן ביסס ברק את פסיקתו בעניין גרוסמן, נשתכחו מאיתנו בכל הקשור לאנשי ציבור הנאשמים בהפרת אמונים. לעובדי ציבור שסרחו ניתנת כמעט תמיד ההגנה, בדמות הההגדרה העמומה של העבירה הפלילית. העובדה כי ההגדרה אינה מונה את הדרכים בהן ניתן להפר אמונים, כאשר ברור וידוע שמטבע הדברים אי אפשר למנות את כל המקרים שיכולים להיחשב כמעשי מרמה והפרת אמונים.

כך שהדיון בהגדרה משכיח כליל את הדיון שאמור היה להיות – דיון שעוסק בנורמות החלות על עובד ציבור בשעה שהוא פועל למען הציבור. נורמות על פיהן עליו להיות נקי כפיים ובר לבב. עד כדי כך נשתכחו הנורמות הללו, שמישהו חשב שראש ממשלה הנאשם בפלילים במרמה והפרת אמונים יכול להמשיך ולכהן בתפקידו.

לשם השוואה, גם בחוק למניעת הטרדה מינית אין הגדרה של כל המעשים שיכולים להיחשב כהטרדה מינית, ובאופן לא מפתיע גם בו נשמעות טענות כאילו החוק לבדו יכול לגרום עוול לאדם חף מפשע בשל חוסר הוודאות שבו.

ואני רוצה לטעון כי על אף לשונו העמומה של החוק, הן במרמה והפרת אמונים והן בהטרדה מינית, המקרים המגיעים לפתחו של בית המשפט אינם עמומים ואינם מעורפלים, וכמעט בכל המקרים בהם נשמעת טענת הגנה באשר להגדרה שבחוק – הטענה הזו משמשת כיסוי למעשים שהעושה אותם יודע היטב שהם אסורים.

העושה את הדברים יודע היטב כי אל לו לפעול כפי שפעל, ושהצגת הדברים כאילו מדובר בתחום אפור היא זריית חול בעיני הציבור. מי שמטריד מינית יודע שהוא מטריד מינית, ובאופן דומה מי שמפר אמונים יודע שהוא מפר אמונים. ההגנה של לשון החוק היא הגנה שאיננה במקומה וחוטאת לכל מי שנפגע מהעבירות.

העושה את הדברים יודע היטב כי אל לו לפעול כפי שפעל, ושהצגת הדברים כאילו מדובר בתחום אפור היא זריית חול בעיני הציבור. מי שמטריד מינית יודע שהטריד מינית, ומי שמפר אמונים יודע שהפר אמונים

ניסו שחם קיים קשר אינטימי עם מספר שוטרות שהיו כפופות לו ובתוך כך קיבל החלטות בעניינן. מישהו רוצה לטעון שבגלל הגדרת העבירה העמומה הוא לא ידע שזה אסור? כמו שזה נראה לי, הבעיה איננה בהגדרת העבירה אלא בהתנהגות של ניסו שחם.

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית, שימשה כעוזרת המחקר של הפרופ׳ אהרן ברק, במקור מחצור הגלילית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 906 מילים

תגובות אחרונות

עודכן לפני שעתיים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"הוא כבר לא שולט בי"

ויל פארל ופול ראד מככבים בסדרה חדשה של אפל, "הפסיכיאטר מהבית השכן", ומציגים מערכת יחסים מטרידה בין פסיכיאטר ומטופל יהודים מניו יורק ● הפסיכיאטר הרשקופף, בן לניצולי שואה, שלט במשך 30 שנה בחייו של מרקוביץ, גרם לו לנתק את קשריו עם משפחתו והשתלט על כספיו ● העיתונאי שחשף את המקרה מספר: "הוא תמרן וניצל אנשים רק מפני שהיה יכול"

עוד 1,343 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

מזרח תיכון מתחדש

הגלובוס הירוק של השבוע הולך להסכם המים-תמורת-חשמל עם ירדן - דוגמה לדרך היחידה שבה מדינות יכולות להתמודד עם משבר האקלים: באמצעות שת"פים אזוריים ● הגלובוס השחור: הרחבת חוק הפיקדון לבקבוקים גדולים תיכנס לתוקף בעוד שבועיים, ויותר מדי סימנים מראים שמיחזור הבקבוקים בישראל ישקע לתוך כאוס אחד גדול ● והטיפ: ממתק טבעוני שגם קרניבורים יאהבו

עוד 823 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
קְטָטָה 108

שאולי מ"ארץ נהדרת" הבטיח שעוד מעט כולנו נוכל לרדת אל המלחמה בטרנינג וכפכפים. הנבואה התגשמה מהר מהמצופה

עוד 1,151 מילים

דיווח: בשיחותיו עם בנט והרצוג אמר ארדואן שהוא מעוניין בהידוק הקשרים בין המדינות

לראשונה מאז ספטמבר עלה מקדם ההדבקה ל-1 ● בנט: ילדים יוכלו להתחסן מיום שלישי ● גנץ על החלטת בריטניה להגדיר את הזרוע המדינית של חמאס כארגון הטרור: "מסר חשוב של אפס סובלנות לטרור" ● המדינה ביקשה מבג"ץ דחייה של ארבעה חודשים במתן תשובתה לגבי אימוץ ילדים בידי זוגות הומואים ולסביות ● דיווח: תמורת הריגול אחר גנץ תכנן עומרי גורן לבקש 7,000 שקלים

עוד 38 עדכונים

הממשלה עברה בהצטיינות את המבחן הציבורי הגדול ביותר שלה

נטלי ומורדי אקונין חזרו אתמול הביתה אחרי שמונה ימים בכלא הטורקי, ובזאת הסתיים אירוע אשר בשיאו איים להפוך למשבר מדיני חריף בין איסטנבול לירושלים ● הדרך הדיפלומטית והשקטה שבה התמודדה הממשלה עם המשבר הוסיפה לה יוקרה ולגיטימציה ● והשיחות עם ארדואן הן הזדמנות לשפר את היחסים עם טורקיה ● פרשנות

עוד 764 מילים ו-1 תגובות
ערימות כלים חד-פעמיים ללא שימוש שהגיעו יחד עם משלוחי אוכל במשרד ממשלתי

בזמן שהממשלה מטילה מיסוי כבד על החד"פים במטרה לצמצם את השימוש בהם, שיטת התגמול לארוחות של עובדי המדינה מעודדת אותם להזמין משלוחים שמותירים אחריהם הררי פסולת של פלסטיק ונייר ● עובדת במשרד ממשלתי: "מישהו צריך לשים סוף לטירוף הזה"

עוד 690 מילים

כדי לא לפגוע בארה"ב, הממשלה שלחה את הרצוג לשמר את היחסים עם סין

מאבק הסחר בין סין לבין ארה"ב אילץ את ישראל לקרר את יחסיה עם המעצמה ממזרח ולצמצמם את מעורבותה בפרויקטים לאומיים ● בזמן שבנט נמנע מלשוחח עם מקבילו הסיני, נשלח הנשיא הרצוג לשמר את הגחלת המדינית ● סין מצדה מאיצה את "מרוץ החימוש" הפיננסי ומרחיבה את פעילות המסלקה הבינלאומית שלה ● פרשנות

עוד 912 מילים

בניגוד לחששות: ירידה במספר ההתאבדויות גם ב-2021

במכון לרפואה משפטית נמצא כי בינואר עד ספטמבר השנה ארעו 187 מקרי מוות המצביעים על חשד להתאבדות ● למרות הקורונה, הסגר, המצב הכלכלי ומבצע שומר החומות, מדובר בירידה של כ-16% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ושל כ-11% לעומת התקופה המקבילה ב-2019 ● החדשות הרעות: מספר ההתאבדויות נוטה לרדת בזמן משבר - אך גם לעלות אחריו

עוד 882 מילים

גורמים מדיניים מעריכים כי שחרור הזוג אוקנין עשוי להביא להידוק יחסי טורקיה-ישראל

דיווחים: ארדואן דרש לקיים שיחות טלפון עם הרצוג ועם בנט ● כתב אישום הוגש נגד עובד, שהועסק בביתו של גנץ, באשמה שריגל והציע לגורם המזוהה עם איראן מידע על השר ● שאשא ביטון החליטה שלא להעניק את פרס ישראל לעודד גולדרייך ● שקד מעריכה שמ-2023 ישראלים יהיו פטורים מוויזה לארצות הברית ● אחרי מרגי - גם גילה גמליאל הודיעה שלא תכהן בוועדת האתיקה

עוד 41 עדכונים

מהשיחות בין אבי דיכטר לשייח' אחמד יאסין ועד לביקור הראשון של רונן בר ברמאללה בחודש שעבר, ראשי שירות הביטחון הכללי של ישראל שימשו מאז ומתמיד לצינור מידע בין הממשלה לרשות ● אולם מאז נפל קיפאון מדיני על יחסי ישראל והפלסטינים, הפך שב"כ לנושא הכלים ביתר שאת ● פרשנות

עוד 798 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה