חבר הכנסת לשעבר סאמי אבו שחאדה בבית המשפט העליון בירושלים,1 באוקטובר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

המשותפת ביקרה את בית המשפט העליון, אחרי שנשיאו, יצחק עמית, הודיע שמסתמן רוב לפסילת מועמדותו של סאמי אבו שחאדה והמליץ לו לפרוש.

"בית המשפט העליון הצטרף באופן רשמי למדיניות העליונות בישראל: חוק אחד ליהודים וחוק אחר לערבים", כתבה הרשימה בהודעה שפרסמה בחשבונותיה ברשתות החברתיות.

"פסילתו של יושב ראש בל"ד ומועמד הרשימה המשותפת, סאמי אבו שחאדה, היא החלטה חמורה ומבישה, וכתם כבד על מערכת המשפט ועל מערכת הבחירות בישראל", קבעה הרשימה.

"בתיאטרון האבסורד הזה, בית המשפט העליון הפך בעצמו לשחקן פוליטי בקמפיין הפסילה הגזעני של הכהניסט בן גביר, ויישר קו עם מי שפועלים להדיר את הציבור הערבי מהמערכת הפוליטית ולפגוע בזכותו לבחור ולהיבחר. בכך הפך רשמית לבית משפט לעליונות", הוסיפה המשותפת.

"אפשר לפסול מועמד. אי אפשר לפסול ציבור. התשובה שלנו תינתן בקלפיות ב־27 באוקטובר", ברומזה לכך שרבים יבחרו בתנועה ביום הבחירות לכנסת.

ישראל פנתה לרשויות התעופה והחקירה בערב הסעודית ובאיחוד האמירויות וביקשה לשגר משקיפים שיעקבו מטעמה אחר הנעשה ויפקחו על החקירות, כך דיווח הערב איתי בלומנטל בתאגיד השידור כאן.

המשטרה הודיעה הערב שהיא מנהלת חקירה נגד גורם בכיר בחברה ממשלתית בחשד לקבלת דבר במרמה, הפרת אמונים, זיוף, שימוש במסמך מזוייף והגשת תצהיר כוזב.

עוד מסרה המשטרה ששוטרי היחידה הארצית לחקירות הונאה עכבו הבוקר את החשוד לחקירה, ערכו חיפוש בביתו ובמשרדו ותפסו מסמכים ומדיה דיגיטלית לצרכי חקירה.

בתום החקירה הוא שוחרר בתנאים מגבילים.

נשיא סוריה אחמד א-שרע, מימין, מגיע לקראת המושב ה-81 של העצרת הכללית של האו"ם במטה הארגון. 22 בספטמבר 2026 (צילום: AP Photo/Stefan Jeremiah)

החשבון הרשמי של ממשלת סוריה ברשת X הכחיש את הדיווח של סוכנות רויטרס, שלפיו, נציגים של ממשלת סוריה ושל ארגון חזבאללה קיימו שיחות פנים אל פנים בטורקיה.

"הטענות האלה שקריות", נכתב בהודעת הממשלה.

לדברי הגורם האמריקאי, הגורמים הסוריים והגורם הלבנוני, שעל דבריהם מבוסס הדיווח, אמרו פגישה שקיימו הצדדים בחודש שעבר התמקדה בפתרון נקודות המחלוקת ביניהם והתנהלה היטב.

לדברי צה"ל, אלו הם 170 תושבי הרצועה שנהרגו בתקיפות ישראל והוצגו כעיתונאים, אולם התברר שהם היו פעילים בארגוני טרור (צילום: צה"ל)

צה"ל הודיע כי קבע, לאחר בדיקה שערך, ש־170 פלסטינים ברצועת עזה, שהוצגו לאחר מותם כעיתונאים, היו למעשה חברים בארגוני טרור.

"לאחר עבודת מחקר ממושכת, צה"ל חושף כעת כי 170 מהעזתים שנהרגו במהלך המלחמה והוצגו כעיתונאים ואנשי תקשורת, שימשו בפועל כמחבלים של ארגוני הטרור ברצועה, ובראשם חמאס והג'יהאד האסלאמי", הודיע הצבא.

לפי צה"ל, 118 מהעיתונאים היו פעילים בזרוע הצבאית של חמאס, 49 פעלו בג'יהאד האסלאמי, שניים היו חברים בוועדות ההתנגדות העממית ואחד היה בגדודי המוג'אהדין.

הצבא הודיע כי 17 מהגורמים המופיעים ברשימה חדרו לשטח ישראל במתקפה שהתחוללה ב־7 באוקטובר 2023.

כמה מהעיתונאים המופיעים ברשימת הצבא עבדו גם עבור כלי תקשורת בינלאומיים, בהם רויטרס, בי־בי־סי, סי־אן־אן, סוכנות הידיעות הצרפתית איי־אף־פי, סוכנות איי־פי, "לה מונד", איי־בי־סי אוסטרליה ואחרים.

צה"ל פרסם את 170 השמות באתר ייעודי. לצד כל שם מופיעים שמו ותפקידו של פעיל הטרור שהוצג כעיתונאי, וכן מספר הזהות שלו והמספר האישי שלו ביחידה הצבאית שבה פעל.

"צה"ל מפרסם כעת ראיות מאומתות, ובהן ויזואליות ומסמכים שהופקו על ידי ארגוני הטרור וחלקם אותרו בשטח, המעידים על שיוכם הארגוני של אותם מחבלים ועל התפקידים שמילאו בשורות ארגוני הטרור".

צה"ל הודיע ש"לאורך המלחמה, גופי תקשורת שונים בקהילה הבינלאומית האשימו שוב ושוב את מדינת ישראל וצה"ל, ללא הצגת ממצאים מאומתים, בפגיעה מכוונת בעיתונאים".

"זאת, אף שבחלק מהמקרים ארגוני הטרור עצמם הציגו את אותם אנשים כמחבלים בשורותיהם ואף לקחו עליהם חסות".

"המידע שנחשף כעת ממחיש את הפער בין התמונה שהוצגה בעולם לבין המציאות בשטח, ומציג ראיות נוספות וחותכות לכך שצה"ל אינו פועל באופן מכוון ושיטתי נגד עיתונאים, אלא נגד ארגוני הטרור ומחבליהם, וזאת בהתאם לדין הבינלאומי."

הוועד להגנה על עיתונאים (CPJ) הסיר כמה שמות מרשימת העיתונאים שנהרגו במלחמה לאחר שהתברר כי היו פעילי טרור.