מיכאלי הפסידה בשל זיחוחתה הרבה ועסקה בתפל. היא דיברה כאילו מהאולימפוס ודרשה שהימין המנצח לא יוכל לשנות דברים לפי משנתה, "כי הם לא קיבלו מנדט לכך" אני שואל אותה: את קיבלת מנדט לשנות סטטוס קוו, מקום המדינה ולהצהיר שאת תשני את המציאות ותחבורה והרכבת הקלה בפרט ייסעו בשבת קודש?!!! גם עמיתנו בקיבוץ ובמושב ובכל מקום רוצים יום מנוחה ובפרט העובדים. שימו לב: עובדים!!! זו מפלגת העבודה-היא קמה ע"מ לשרת את העובדים העבריים בישראל! אה שכחת?… אז הם שכחו אותך… אני חולק עליך שלפיד לא ידע… זו הייתה כוונתו מתחילה. כי ביקש לעקור את השמאל ההיסטורי והמתחדש ,ולספוג את קולותיו אליו. והוא הצליח בכך! העם בחר בימין והודיע השמאל כולל המרכז – נמאס!!!
יש לנו נטייה אנושית, כמעט בלתי נשלטת להשוות בין אירועים. זו דרכנו להתמודד עם המציאות של הלא נודע, להיאחז במוכר כדי להתמודד עם הלא-מובן. כשמתרחש אסון, הנטייה הזו מתחדדת: מיד קופצים ההקשרים, המטאפורות, ההקבלות.
נדמה שכל שדרן חדשות, פוליטיקאי או אזרח מן השורה חייב למקם את האירוע החדש בתוך מסגרת היסטורית ישנה. אולי ההשוואה נערכת כי זה נותן תחושת שליטה על הסיטואציה. אולי כי זה פשוט מנחם. אך לרוב, הניסיון להשוות – לא רק שאינו מועיל אלא שהוא מזיק.
נתנאל הרש הוא דובר ארגון "עתים" ופעיל חברתי הפועל למען מדינה יהודית ודמוקרטית. ירושלמי מלידה, דתלש בוגר הימלפרב. נשוי ואבא ליוני. מאמין באדם וביכולת שלנו לתקן ולהתגבר על הקיטוב
מבין אינספור סיפורי הזוועה והגבורה של שואת יהודי אירופה, סיפורו של סבי כמעט נשכח ואבד לנצח בתהום הנשייה. אשר זיגמונד זליקוביץ' זיסמן (כמו לרבים מיהודי אירופה גם לו היו שני שמות – אחד יהודי והשני פולני. פירושו של שמו היהודי אתו נולד, זיסמן, הוא "איש מתוק") היה כנראה אחד מאותם גיבורים אמיתיים שמעולם לא חיפשו הכרה, והשואה צרבה בנשמתם צלקות שהעדיפו לחסוך ממשפחתם.
סבי נפטר ב-1972 בגיל 56, בטרם אחי, נכדו הבכור, נולד. כיצד שרד את המלחמה? מה היה חלקו אחריה? איך הגיע לארץ ישראל ומה היה פועלו לאחר עלייתו ארצה? כל הפרטים האלה לא היו ידועים למשפחה. פרט אחד ידענו, שבמושב כסלון שבהרי ירושלים קרוי בית העם על שמו (בית אשר), וזאת כיוון שבשנות החמישים פעל מטעם האיחוד החקלאי והסוכנות היהודית לעזור לעולים החדשים ממרוקו להתאקלם ולקחת חלק בתקומת הארץ החדשה.
שראדו וילקנסקי הוא אבא של יעל ונוגה. גר במושב עין יהב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
זוכרים את חרפת ה-11:0? בג"ץ המפוחד והמורתע לא ייכנס לבריכה הטובענית כדי לבדוק עובדתית מי צודק בתצהירו – רונן בר או ראש ארגון המחבלים, הדיקטטור, הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו. השלישיה המובילה אך המובלת תבקש מבר את תאריך הפרישה שלו, תקבל את התאריך, תפסוק שעם קבלת התאריך והפרישה המתקרבת העתירות מתייתרות, אין צורך לתת פסק דין מנומק, ואין צו להוצאות לאף אחד מהצדדים. וזהו. המבצר כבר נפל לפני חמש שנים. מה שנשאר ממנו הם 12 פחדנים.
הכתובת הייתה על החול
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם