"הממשלה הזאת מצליחה. הממשלה הזו משיגה את כל מה שהיא רוצה, והגיע הזמן שכולנו נצא ממרחב הקתרזיס ונעסוק בדברים האמיתיים, התכליתיים", אמר הדובר בקול רועם, מביט בקהל הרבבות של קפלן. פניו הקשישות ועיניו הבוהקות ניבטו היטב מבעד למסכי הענק, נוסכים תחושה של רגע קסום אצל הקהל העצום.

לרגע בחן בחיוך מתנצל את הבעת פניהם של המארגנים שעמדו בשולי הבמה. זה לא הנאום הכתוב שהוא הראה להם מבעוד מועד, למרות שהם כלל לא ביקשו לראות.

במשך שלושה עשורים, עד ליציאתו לגמלאות לאחרונה, שימש רון ורבר כאסטרטג פוליטי ומנהל קמפיינים בעשרות מערכות בחירות ומשאלי עם באירופה, ובמקביל סייע למאבקים פוליטיים ומאבקי חקיקה בישראל. בין היתר, ניהל את קמפיין הניצחון של פטר מדג'שי בהונגריה, בבחירות 2002, בהן הודח ויקטור אורבן מלשכת רה"מ בפעם היחידה לשתי קדנציות. בבחירות המוניציפליות בבודפשט ב-2019, הוא סייע לניצחון האופוזיציה המתנגדת לאורבן. מאז פרישתו לגמלאות, מייעץ ורבר לארגוני חברה אזרחית בהתנדבות מלאה. http://werber-pa.com/ron_werber

ללא אחדות באופוזיציה, תהיה הקטסטרופה הממשמשת ובאה רשומה לדיראון עולם גם על שמם של בני גנץ, יאיר לפיד, אביגדור ליברמן, גדעון סער ומרב מיכאלי. השאלה הגורלית שנותרת פתוחה היא, האם זה יקרה רגע לפני שיתרחש האסון, או רק מתוך ההריסות, אחרי שכולנו נשלם מחיר יקר מאד.

בישראל אוהבים לשבח את האופוזיציה לממשלת אורבן בהונגריה. אוהבים גם להתעלם מן העובדה שהנכס האסטרטגי העיקרי של ויקטור אורבן טמון בפיצול, בניכור, באי האמון ובסלידה ההדדיים בקרב ראשי מפלגות האופוזיציה ההונגרית, שבמו ידיה סללה את הדרך לניצחון המוחץ של אורבן בשנת 2010, ומאז מקפידה בהתנהלותה הנפסדת לשמר את מעמדו. הפיצול הזה באופוזיציה הוא גם הנכס האסטרטגי העיקרי של ממשלת נתניהו.

במשך שלושה עשורים, עד ליציאתו לגמלאות לאחרונה, שימש רון ורבר כאסטרטג פוליטי ומנהל קמפיינים בעשרות מערכות בחירות ומשאלי עם באירופה, ובמקביל סייע למאבקים פוליטיים ומאבקי חקיקה בישראל. בין היתר, ניהל את קמפיין הניצחון של פטר מדג'שי בהונגריה, בבחירות 2002, בהן הודח ויקטור אורבן מלשכת רה"מ בפעם היחידה לשתי קדנציות. בבחירות המוניציפליות בבודפשט ב-2019, הוא סייע לניצחון האופוזיציה המתנגדת לאורבן. מאז פרישתו לגמלאות, מייעץ ורבר לארגוני חברה אזרחית בהתנדבות מלאה. http://werber-pa.com/ron_werber

כל כך קשה לענות בימינו לשאלה הכי פשוטה "מה שלומך". כמו כולם, אני עונה: כמו כולם, מה כבר אפשר לומר בנסיבות הללו, אישית אני בסדר, אוי, וכו'. אבל באמת, מה שלומי? איך אני מרגישה?

ובכן, מכירים את הרגע הזה, כשמועדים ומבינים שאין במה להיאחז? שבריר שנייה עד הנחיתה על הקרקע, שמרגיש כמו נצח אבל מצליח להכיל אלף מחשבות ודאגות? כמה המכה תהיה קשה? האם אשבור יד, אף, משקפיים? האם אצליח לקום בכוחות עצמי? אם לא, מי יראה אותי במצוקתי, מי יעזור לי? זהו רגע מפחיד, זמן קפוא ומאיים. כך אני מרגישה.

טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.

העולם כמרקחה, כך קבע (על פי אגדה אורבנית) עורך עיתון "דבר" בכותרת הראשית, כשהעולם נקלע למצב קטסטרופלי בו נדמה היה שהעולם על סף תהום. זה קרה בדיוק השבוע לפני מאה שנים. וזה שב וקורה בימים אלה בעולם המיטלטל במאבקי כוח – רוסיה ואוקראינה, ארה"ב וסין, ואנחנו – כן, המדינה שמספקת יותר מעשר כותרת מדי יום במערך הטרלול שבו מתנהל הדרג המבצע – הממשלה.

ממשלה אשר בעיצומה של מלחמה וגם לפניה, קיבלה וממשיכה לקבל החלטות שיש בהן כדי לסכן את ביטחונה של המדינה. המלצות הביניים של ועדת החקירה בנושא הצוללות, למשל, קבעו שהעומד בראש המדינה נקט בצעדים שיש בהם כדי לפגוע בביטחון.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.

יש הרבה מאוד סיבות מקצועיות טובות להדחה של בנימין נתניהו, היא היתה צריכה להתרחש כבר מזמן. אבל באיזו מדינה נורמלית צריך בכלל סיבה מיוחדת להדיח ראש ממשלה, שאחראי למחדל נורא שהביא לאסון הגדול בתולדות מדינת ישראל?

ישובים ומוצבים שלמים נכבשו, אלף ומאתיים איש נרצחו, נאנסו, נשחטו ונשרפו, מעל מאתיים וחמישים איש נחטפו, ומי שעמד בראש הממשלה שאמורה הייתה למנוע את האסון הזה נאחז בכיסא ביהירות ובזלזול, ועורך סיכולים ממוקדים לכל מי שעלול להצביע על אחריותו האישית.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.