מהצד של הספקים ונותני השירות אי-ודאות היא הכיסוי להעלאת מחירים חסרת רסן, מהצד שלנו זה ההסבר הרציונלי והאמפתיה שגורמים לנו להבליג. הגיע הזמן להתכופף, להסיר את העננה ולהתחיל לנהל אותה.

*  *  *

אי-ודאות היא קרקע פורייה להרבה מאוד דברים: להחלטות שגויות, ללחץ נפשי וחרדה, ומתברר שגם להתנהלות כלכלית שאינה בהכרח רציונלית. כשעננה סמיכה של חוסר ודאות מרחפת מעל הראש, הכללים הרגילים משתנים, והיכולת שלנו כפרטים וכחברה לשפוט מציאות בצורה קרה ומחושבת הולכת ומיטשטשת.

אורן לשם הוא סא"ל במיל' בחיל האוויר, מרצה ויועץ בנושאי מנהיגות, קבלת החלטות וניהול בתנאי משבר, מחבר הספר "עשן של אי-ודאות".

בשבועות האחרונים, הדיווחים הבלתי פוסקים על הגברת התקיפות האמריקאיות באזור המפרץ, איומי הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, הפרסומים על הצפוי, והפגיעה בתשתיות האיראניות לצד האיומים האיראניים בהקשר לתגובה ולהעצמת המלחמה – החזירו את כולנו בבת אחת לאותה מציאות מוכרת ושוחקת, אשר דומה שכלל לא נעלמה מחיינו בשלוש השנים האחרונות.

התקשורת שוב געשה, התחושה המוכרת בציבור הייתה ש"עוד רגע זה קורה", והפרשנים באולפנים שוב שירטטו תרחישים שבהם אנחנו במרחק פסיעה ממערכה כוללת ועצימה עם טילים על מדינתנו בפעם המי יודע כמה.

אורן לשם הוא סא"ל במיל' בחיל האוויר, מרצה ויועץ בנושאי מנהיגות, קבלת החלטות וניהול בתנאי משבר, מחבר הספר "עשן של אי-ודאות".

יש רגעים שבהם המציאות חוצה קו. לא כי קרה אירוע, אלא כי התודעה משתנה עבורנו. כך נראה הרגע שבו ברשתות מופיעים אתרי הימורים שמנסים לנחש מתי תתרחש מתקפה בזירה האיראנית.

לא כבדיחה, לא כסאטירה ולא כפורום שוליים. אתרים פעילים, עם תאריכים, הסתברויות, אלגוריתמים ו-AI, שמזמינים את הציבור להמר לא על משחק, לא על ספורט ולא על בחירות. על מלחמה.

אורן לשם הוא סא"ל במיל' בחיל האוויר, מרצה ויועץ בנושאי מנהיגות, קבלת החלטות וניהול בתנאי משבר, מחבר הספר "עשן של אי-ודאות".

ימי המסחר בשבועות האחרונים מאופיינים בהרבה אדום ומדי פעם ירוק, עליות וירידות. רמת הפחד עולה. התנהלות ארה"ב והנשיא שלה מול העולם, האירופאים, הרוסים, הסינים, ועדת חקירה כזו או אחרת, קונספירציות, רמת אמינות נמוכה בכל ידיעה, איראן, לבנון ואפילו הטורקים. הכול משדר אי יציבות, הכלכלה מושפעת בטווח הקצר וגם בטווח הארוך, השיקוף הוא במסחר לא יציב.

כשאין יציבות, כשהנתונים סותרים, כשהכותרות משתנות כל שעה, אנשים לא מגיבים לכלכלה. הם מגיבים לאי הוודאות. והתגובה הטבעית של אדם שמפחד היא למכור, לברוח, לסגור פוזיציה. לראות "אדום" – ולא במובן החיובי.

אורן לשם הוא סא"ל במיל' בחיל האוויר, מרצה ויועץ בנושאי מנהיגות, קבלת החלטות וניהול בתנאי משבר, מחבר הספר "עשן של אי-ודאות".

אלה הימים של מלחמת הנדסת התודעה. היא תיעשה בכמה אמצעים. הימין בכלל והליכוד בפרט מבקשים לבצע מחיקה עמוקה של כל מה שקרה כאן, כדי שנגיע אל הקלפי ללא המשקעים שצברנו בארבע השנים שהם פה.

הם כבר מערבבים את האמת והשקר, כך שאי אפשר יהיה להבחין בין השניים, בד בבד עם הרחבת השסע והקרע, כי הרי כבר שמענו שהשנאה היא המאחדת אותם.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.

הבחירות הולכות ומתקרבות ואנחנו תמהים וחרדים לנוכח הימים האלה, מייחלים לכך שיחול שינוי מהותי, שתתחולל תפנית מן היסוד במצב החברתי, הפוליטי והמדיני בישראל; שסדרי החיים שלנו, המקולקלים כל כך ואף המושחתים וההרסניים, בכל זאת ימצאו בעתיד תיקון – ושלמפעל הציוני תהא אולי הצלה.

מי שנמצא בלב העשייה הפוליטית כבר שלושה עשורים הוא בנימין נתניהו, רוב הזמן הזה בתור ראש הממשלה. הנזק שגרם נתניהו למוסדות המדינה ולחברה הישראלית הוא הרה אסון; זהו נזק בלתי נתפס, רחב ועמוק מאוד, כזה שחולל את דריסת הדמוקרטיה, הביא לפילוג נורא ולקרע בחברה ולקריסת מערכות.

לאה ענבל דור היא סופרת ("טיפות שהן ים", "שוליה נודד") ועיתונאית. כותבת מאמרי דעה לצד ביקורות ספרים "בתרבות וספרות" ב"הארץ" ב"ידיעות אחרונות" ו"בעיתון 77". בין מייסדי השבועון "כותרת ראשית" לצד נחום ברנע ותום שגב ובהמשך במוסף "הארץ" ובמוסף השבת של "ידיעות אחרונות". כיהנה בעבר כחברה ב"מועצה לתרבות ואמנות" של משרד התרבות, והיום חברה בהנהלת התזמורת הקאמרית. נולדה באלוני אבא, ומתגוררת כעת ברמת גן. משפטנית בהשכלתה.