בעקבות עתירת התנועה לאיכות השלטון, שר המשפטים יריב לוין הסכים כי מינויו של נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, אליו התנגד עד כה מסיבות פוליטיות, יפורסם ברשומות לאלתר. 

בדיון שהתקיים היום בבג"ץ נאלץ לוין לתת את הסכמתו המפורשת כי יפורסם מינויו של עמית ברשומות כפי שמחייב החוק. בהודעת התנועה נמסר כי "בכך מגיעה לסיומה סאגה ממושכת, במהלכה נמנע השר במשך חודשים ארוכים מלהכיר במינויו של הנשיא באמצעות השלמה של פעולה טכנית פשוטה שכל מטרתה הייתה הכרה רשמית במינוי שכבר התקבל כדין".

השופט עמית נבחר לנשיא העליון בוועדה לבחירת שופטים עוד בינואר 2025, והושבע לתפקידו בפברואר 2025. מאז סירב השר לוין לפרסם את המינוי ברשומות – בסטייה חריגה מפרקטיקה של עשרות שנים, שבמסגרתה פורסמו מיד מינוייהם של כל נשיאי העליון הקודמים.

במאי 2025 פרסם השר ברשומות שורה של מינויי שופטים, ובהם מינויו של המשנה לנשיא, אך הותיר במכוון את מינוי הנשיא עצמו מחוץ לפרסום.

"עם הסכמתו של השר לפרסם את המינוי, קורסות מאליהן כל הטענות שלפיהן השופט עמית אינו הנשיא הרשמי של בית המשפט העליון – גם לשיטתו של השר עצמו", נמסר.

עו"ד ד"ר אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון:

"יש נשיא לבית המשפט העליון בישראל! במשך חודשים ארוכים ניסה שר המשפטים לרוקן מתוכן מינוי שהתקבל כדין, ולערער על מעמדו של נשיא בית המשפט העליון.

"היום נסגר המעגל: השופט יצחק עמית הוא נשיא בית המשפט העליון, רשמית ובמלוא הסמכות, ואין עוד מי שיכול לטעון אחרת. זהו ניצחון של שלטון החוק ושל עצמאות הרשות השופטת, ותבוסה נוספת ליריב לוין וניסיונות ההפיכה המשטרית שלו".

טקסי הלוויה ייערכו בטהרן לשני אנשי מערך ההגנה האווירית שנהרגו בתקיפה ישראלית אמש, כך מסר צבא איראן.

לפי הדיווחים, בית משפט השלום בתל אביב גזר היום שנת מאסר בפועל על כדורגלן העבר חיים סירוטקין, שהורשע בדריסת חמישה מפגינים במהלך הפגנה למען שחרור חטופים בתל אביב, באפריל 2024.

השופט קבע כי סירוטקין לא התכוון לפגוע במפגינים, אך לחץ במודע על דוושת התאוצה בזמן שלפני רכבו עמדו אנשים רבים שחצו את הכביש, ובכך נהג בפזיזות ובקלות דעת כלפי הסיכון שיפגע בהם. אחת הנפגעות נחבלה בראשה וסבלה משברים בארבע מצלעותיה.

בנוסף למאסר, נגזרו על סירוטקין ארבע שנות פסילת רישיון נהיגה, שישה חודשי מאסר על תנאי ופיצוי לנפגעים בסך כולל של 36 אלף שקלים. 

דיפלומט אירופי מזהיר כי אי-הטלת מגבלות על תוכנית הטילים של טהרן ועל רשת ה"פרוקסיז" האזורית שלה בהסכם המתגבש בין ארה"ב לאיראן תהיה "אסון אסטרטגי" הן לישראל והן לאירופה.

"[אם] הם מחקו את הטילים, הם מחקו את הפרוקסיז… יש לנו אסון אסטרטגי מוחלט", אמר הדיפלומט לזמן ישראל.

"המסלול הנוכחי בהובלת ארה"ב נראה כמי שמחריג טילים ושלוחים", אמר הדיפלומט על ההסכם המתגבש עם איראן, שפרטיו לא פורסמו.

אף שגורמים אמריקאיים וישראליים בכירים הציגו שוב ושוב את תוכניות הטילים והפרוקסיז של הרפובליקה האסלאמית כרכיבים מרכזיים במנופי הכוח הצבאיים של איראן, הן כמעט לא הוזכרו בפומבי על ידי גורמים אמריקאים, איראנים או ישראלים שדנו במסגרת האחרונה של ההסכם, או בכל פרט שדווח מתוך המשא ומתן.

הדיפלומט, שקיים שיחות עם מקורות אזוריים המעורים בשיחות, מזהיר כי ההשמטה לכאורה משמעותית, משום שמאגר טילים גדול דיו יכול להרתיע תקיפות עתידיות באמצעות איום בתגובה, ובסופו של דבר גם לספק את מערכת השיגור לנשק גרעיני, בעוד שרשת הפרוקסיז של טהרן מאפשרת לה לאיים על ישראל, על כוחות מערביים ועל יעדים בחו"ל בלי עימות ישיר.

"זה מסוכן משום שאיראן עשויה לשמר יכולת גרעינית מספקת בזמן שחזבאללה ושלוחים אחרים יישארו פעילים", אמר הדיפלומט.

לכבוד יום ההוקרה למערך המילואים צה"ל פרסם נתונים חדשים, בהם עלה כי תל אביב ניצבת בראש רשימת משרתי המילואים, בפער ניכר מהבאות אחריה. 

לפי הנתונים שפרסם צה"ל, הערים שבהן מספר אנשי המילואים הגבוה ביותר הן תל אביב עם 42 אלף, ירושלים עם 23 אלף, ראשון לציון עם 16 אלף, באר שבע עם 15 אלף וחיפה עם 14 אלף.

ב-2024 שירתו אנשי מילואים בממוצע 94 ימי מילואים, בעוד שבשנה שעברה ירד המספר ל-78 ימים, לפי נתונים חדשים שפרסם צה"ל.

לפי נתוני הצבא, 37% מאנשי המילואים הם הורים, נתון שלדבריו "ממחיש את ההקרבה האישית והמשפחתית הנדרשת מהם וממשפחותיהם לאורך הלחימה".