בספטמבר 1979 נחתתי בברקלי הישר מסיני, עטופה בג'לבייה תכלת רקומה בסגול, אחד מהצבעים האהובים עלי. קיבלתי אותה כמתנת פרידה מהמשפחה המאמצת שלי בדהב. תלתלי הפרועים היו קלועים לארבע צמות, כמו אלה של הילדות הבדואיות. ידעתי אז מעט מאוד על החגים הלא-נוצריים של האמריקאים. די נדהמתי לגלות, שהחגים הנוצריים שלהם עסקו בעיקר בשופינג, ולא בהעברה בין-דורית של מסורות דתיות.
ידעתי אז מעט מאוד על החגים הלא-נוצריים של האמריקאים. די נדהמתי לגלות, שהחגים הנוצריים שלהם עסקו בעיקר בשופינג, ולא בהעברה בין-דורית של מסורות דתיות
פרופ' סמדר לביא היא פרופסור אמריטה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת קליפורניה, דייויס, וחוקרת אורחת במחלקה ללימודים אתניים באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי. בין ספריה של לביא "הפואטיקה של כיבוש צבאי" (1990) שזכה בציון לשבח בתחרות ע"ש ויקטור טרנר לכתיבה אנתרופולוגית, "עקירה, גלות וגיאוגרפיות של זהות" (1996) ו"יצירתיות/אנתרופולוגיה" (1993). ב-2009 זכתה בפרס ע"ש גלוריה אנזלדואה מטעם האגודה ללימודים אמריקאים, וב-2013 קיבלה מקואליציית "ליבי במזרח" אות כבוד על מפעל חייה למען צדק חברתי. המהדורה הראשונה של ספרה האחרון, "עטופות בדגל ישראל: חד הוריות מזרחיות ועינויים בירוקרטיים" (2014) זכתה בציון הכבוד בתחרות הספרים של האגודה ללימודי נשים ומגדר במזה"ת. https://anthropology.ucdavis.edu/people/smadarlavie
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
בערב שבת של ה-9 באוקטובר 2020, נתקענו כלבתי ואני בכביש 50 – הכביש הבודד ביותר בארה"ב, ממש לפני אוסטין, עיירה פצפונת של מאתיים א/נשים בערך, השרועה לה על אחד מקווי פרשות המים החותכים את הערבה הגדולה של נוואדה. תיקונים בכביש. כל פעם, רק מסלול אחד פתוח.
שלושה ברנשים מזוקנים וילד זינקו מהטנדר שהיה לפניי, ומהג'יפ שהיה לפני הטנדר. כולם לבשו מכנסי צבא מנומרים בצבעי הסוואה וחולצות טריקו צמודות בצבע זית. כשעיניי נחתו על תתי המקלע ה-AR15 עם הכת המתקפלת שהיו שמוטים על כתפיהם, ועל כתובות הקעקע של צלבי קרס המוסווים קלות, החרוטות על שרירי זרועותיהם, ממש קפאתי על ההגה.
פרופ' סמדר לביא היא פרופסור אמריטה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת קליפורניה, דייויס, וחוקרת אורחת במחלקה ללימודים אתניים באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי. בין ספריה של לביא "הפואטיקה של כיבוש צבאי" (1990) שזכה בציון לשבח בתחרות ע"ש ויקטור טרנר לכתיבה אנתרופולוגית, "עקירה, גלות וגיאוגרפיות של זהות" (1996) ו"יצירתיות/אנתרופולוגיה" (1993). ב-2009 זכתה בפרס ע"ש גלוריה אנזלדואה מטעם האגודה ללימודים אמריקאים, וב-2013 קיבלה מקואליציית "ליבי במזרח" אות כבוד על מפעל חייה למען צדק חברתי. המהדורה הראשונה של ספרה האחרון, "עטופות בדגל ישראל: חד הוריות מזרחיות ועינויים בירוקרטיים" (2014) זכתה בציון הכבוד בתחרות הספרים של האגודה ללימודי נשים ומגדר במזה"ת. https://anthropology.ucdavis.edu/people/smadarlavie
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בדגל של "פלסטין" היה מגן דוד, שום אזכור לסממן ערבי/מוסלמי.
את "המדינה הפלסטינית" המציאו בשנת 1967.
יהודים תמיד חיו כאן.
הערבים שחיים על אדמת א"י הם במקור ממצרים, ירדן, סוריה וכולם מהגרי עבודה שבאו בעקבות הכובש הטורקי.
הכתבה שהתפרסמה במוסף "הארץ" על התופעה של פרופסורים מהשמאל, רובם אשכנזים, העוזבים את הארץ למשרות מרופדות בבריטניה וארה"ב תפסה אותי בערב שבועות, ואני, כדרכי, עטויה בתכריכי געגועים לארץ. למפל הנסתר בנחל ערוגות, לשדות הכלניות בגבול עזה, לעץ התות בחצר של סבתי בירושלים. לעונת התאנים. הגעגועים הכואבים ביותר הם לשקט היחסי האופף את תל אביב בשעות הדמדומים של ערבי שבת וחג, ולקקופוניה של נוסחי "אל נורא עלילה" של ילדותי, שעלתה השמיימה מבתי הכנסת של שכונת "בית ישראל".
הכתבה שהתפרסמה במוסף "הארץ" על תופעת הפרופסורים מהשמאל, רובם אשכנזים, העוזבים את הארץ למשרות מרופדות בבריטניה וארה"ב תפסה אותי בערב שבועות, עטויה, כדרכי, בתכריכי געגועים לארץ
פרופ' סמדר לביא היא פרופסור אמריטה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת קליפורניה, דייויס, וחוקרת אורחת במחלקה ללימודים אתניים באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי. בין ספריה של לביא "הפואטיקה של כיבוש צבאי" (1990) שזכה בציון לשבח בתחרות ע"ש ויקטור טרנר לכתיבה אנתרופולוגית, "עקירה, גלות וגיאוגרפיות של זהות" (1996) ו"יצירתיות/אנתרופולוגיה" (1993). ב-2009 זכתה בפרס ע"ש גלוריה אנזלדואה מטעם האגודה ללימודים אמריקאים, וב-2013 קיבלה מקואליציית "ליבי במזרח" אות כבוד על מפעל חייה למען צדק חברתי. המהדורה הראשונה של ספרה האחרון, "עטופות בדגל ישראל: חד הוריות מזרחיות ועינויים בירוקרטיים" (2014) זכתה בציון הכבוד בתחרות הספרים של האגודה ללימודי נשים ומגדר במזה"ת. https://anthropology.ucdavis.edu/people/smadarlavie
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לטעמי ולהכרותי המועטה בשדה הפעולה, לדעתי חסרות בארץ נשים חזקות חדורות מטרה ממוקדות ואמיצות כמוך.
כתיבתך רהוטה עניינית בועטת ומשביתת שמחה כפי שראוי והכרחי במציאות החיים שכאילו קפאה ב30 שנים האחרונות.
מאסתי בשיח הבוטה ולא מכובד של "נציגי" המזרחיים בכנסת המוציאים דיבתם רעה של ה"מזרחיים" ומקבעים , לטעמי את הסטיריאוטיפים ולא מובילים לשיח מכיל מאחה ומבריא.
אני עדיין תקועה בהגדרתי כצברית בת להורים מרוקאים למרות שברורה לי הכוונה והשימוש בכינוי "מזרחיים". בשונה מהרוב שהיה שרוי בעוני ומצוקה, אבי דאג שהחיה חיי נוחות בתחומים רבים, ברור לי שהוא עבד קשה ודאג גם לתנאים ראויים עם פרישתו, אך ברור לי שזה התאפשר גם הודות למנהליו ה"אשכנזים" אשר כיבדו והעריכו את כישוריו מחויבותו ואופיו.
בתור ילדה הם נתפסו בעיני כבני בית שנטלו חלק בחגיגות המשפחתיות שלנו. לא הייתה לי הבחנה לגבי צבע עדה או הגמונייה. אני שמחה שכך חייתי למרות ההתפכחות הקשה שבאה עם המעבר לעיר חיפה…
מקווה בימינו אנו לזכות לראות אותך בעשייה בארץ, לא מאבדת תקווה, חיים פעם אחת לכן אין לנו את הפריבלגיה הזו.
אמור עפרה לימודי מ.א. נשים ומגדר.
השנה בפעם הראשונה הכרתי את הזרם הפמיניסטי המזרחי.
עדיף מאוחר מאשר אף פעם.
צריך כמוך רבים בישראל !! היתה כאן קבוצה נפלאה של הקשת הדמוקרטית המזרחית – עדיין חלק מהאנשים בסביבה. גם חלק מהפנתרים. היו כאן ארגוני שמאל יוצאי ארצות ערב שרמת הדיון והניתוח שלהם היתה מענינת ומקיפה וחכמה. המזרח אל השלום של שלמה אלבז. כוכבי שמש, יגאל בן נון שממשיך לפעול. יש לך מקום כאן וחשוב לשמוע את הקול שלך !! ובאקדמיה שבה אני נמצא, במדעי החיים והרפואה – מקבלים לפי ההצלחה בתחום – יש גם יוצאי ארצות ערב, רבים, גם ערבים גם נשים – וזה רק משתפר עם השנים. המלחמות שאת ואחרים עשו – עזרו לכולנו.
תגובותיו ההיסטריות של בנימין נתניהו בנוגע לחקירת ההשפעה הקטארית על המעגל הקרוב אליו מעוררת חשד כי יש ממש במה שנחשף עד כה, וכי מדובר רק בקצה קצהו של קרחון.
קרוב לוודאי שאת הדחיפות הפתאומית – הן לשוב ללחימה בעזה, ובכך לחזק את החוליות הרופפות בקואליציה שלו, והן לפטר את ראש השב"כ ואת היועצת המשפטית לממשלה, שלא לומר לשאת את נאום ה"דיפ-סטייט" – יש לראות בעיקר בהקשר ל"קטארגייט".
ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.
ביום שאחרי ה-7 באוקטובר 2023, הציבור הישראלי חיפש תשובות. האמון במנהיגים התרסק, והשאלות נותרו תלויות באוויר: איך קרסו מנגנוני ההגנה? מי אחראי? ובעיקר – האם מישהו יקום וייקח אחריות?
אבל הנאומים שציפינו לשמוע – לא נשמעו.
נתניהו – הכל חוץ מלקיחת אחריות
דמיינו לרגע את ראש הממשלה בנימין נתניהו עולה לשידור ואומר:
מנדי שפירו הוא יוצר ומפיק טלוויזיה (עכשיו קרוב, מחובר/ת ועוד), בן 27 ואב לילד. בוגר ישיבות ומכון הסמכה לרבנות. דתל"ש. כותב בנושאי יהדות ודתות, היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, תרבות, אקטואליה ופוליטיקה.
שלום לא. או ג. המועמדים להחליף את ראש שב"כ המודח רונן בר,
אני מקווה שתהיה אחד מסגניו של בר ולא מוצנח מבחוץ. אם אתה אחד הסגנים, עליך להיות מודע למה אתה נכנס. ראשית אני ממליץ בפניך לקרוא כמה פעמים את מכתבו של המודח על ידי הממשלה. כל מילה אמת וכל מילה מתארת במדויק את המצב בו תהיה אחרי שתכנס לתפקיד.
אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.
לא מִחזור ולא נעליים
"לא חושב שנהפוך לרומניה של צ'אושסקו, אבל אולי זו האופטימיות שטבועה בי"
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם