הקורונה היא לא ״סתם שפעת״ והכלכלה היא לא ״רק כסף״

קורונה והכלכלה (צילום: צילום: גיא נבו)
צילום: גיא נבו

גם לי יש משהו להגיד על מגיפת הקורונה. לא ממש מפתיע אני יודע – לכולם יש משהו להגיד. ולפני שאתם שואלים, לא אני לא אפידמיולוג. אני בכלל לא בטוח שאני יודע מה זה אפידמיולוג, איך מבטאים את זה בכלל?

כמו כולם גם אני למדתי המון דברים חדשים בחודשיים האחרונים. על וירוסים, על מגיפות, על הדבקה אקספוננציאלית. למדתי שמסיכות זה אמצעי שלא עוזר כלל למי שאין לו סימפטומים, אבל בעצם כן – כדי להגן על הסובבים אותך, ואולי גם עליך, לא בטוח. שום דבר לא בטוח.

למדנו המון דברים חדשים, רק שאין לנו דרך לדעת איזה מהם נכונים ואיזה לא. שום דבר לא בטוח, בניגוד לביטחון העצמי של המומחים שמפציצים אותנו בגרפים, מחקרים ודוגמאות, שכולם כמובן סותרים אחד את השני. אני למשל די בטוח שפרופסור לס הוא לא אידיוט, מצד שני אני די משוכנע שאלה שאומרים שהוא כן אידיוט, גם הם לא אידיוטים. שום דבר לא בטוח, והכל מבלבל.

ניסיתי להטביע את עצמי בבריכת מים עם ברז מטפטף בקצב גדל אקספוננציאלית, על מנת להבין פעם אחת ולתמיד את הגרפים המאיימים של קצב התפשטות הקורונה, אבל למזלי כמעט נפטרתי כשראיתי את חשבון המים. מסתבר אם כן, שלפעמים הכלכלה עלולה להיות איום לא פחות מסוכן מאשר גידול אקספוננציאלי. עובדה – הוכחתי את זה בניסוי מדעי.

זה בעצם הוויכוח שהכי מרתק אותי, הוויכוח בין חסידי הסגר והבידוד – ושתלך הכלכלה לעזאזל, לעומת אלה שדוגלים בהגנה על הכלכלה – ושימותו כמה זקנים וחולים.

זה בעצם הוויכוח שהכי מרתק אותי, הוויכוח בין חסידי הסגר והבידוד – ושתלך הכלכלה לעזאזל, לעומת אלה שדוגלים בהגנה על הכלכלה – ושימותו כמה זקנים וחולים

כמו שציינתי אני לא אפידמיולוג, לא רופא או מתמטיקאי ואפילו לא סטטיסטיקאי. אם כי אני גבר לבן בגיל העמידה, מה שמקנה לי מן הסתם עמדת פתיחה טובה להתמנות לאחת מן הוועדות המרובות לאסטרטגית הכניסה או היציאה, או סתם לאיפשהו שמחלקים בורקסים ועושים בדיקות קורונה בחינם. אבל השכלה פורמלית בכלכלה דווקא יש לי.

בכיתה ה׳ קיבלתי כמעט טוב בכלכלת בית (כן, היה פעם מקצוע כזה).
אם אתם לא מתרשמים, תחשבו על התחזיות ההזויות שמספקים מידי פעם דוקטורים לכלכלה, ותאלצו להסכים איתי שתואר אקדמי זה לא הכל בחיים, ובכלל בימינו הבורות שלי לא פחות תקפה מהידע של כל מומחה.

כלכלה זה עסק די מגעיל צריך להודות, כסף זה דבר מלוכלך. איך אפשר לדבר על כסף כשמדובר בחיי אדם? קפיטליסטים מגעילים!

חיי אדם צריכים להיות מעל הכל, מעל לכל חישוב כלכלי. לכן אנחנו צריכים מערכת בריאות ציבורית חזקה וממומנת היטב, מוכנה לכל שעת צרה. 3 מיטות לאלף איש זה לא מספיק, אנחנו צריכים 13 כמו ביפן. למעשה 13 לאלף זה עדיין נשמע מעט, למה לא מיטה לכל אדם? אלף מיטות לאלף אנשים, מה שבטוח בטוח. ומכונות הנשמה גם. עם חיי אדם לא משחקים.

אבל שזה לא יבוא על חשבון החינוך, כי חינוך גם עומד מעל הכל. 15 ילדים בכיתה זה המקסימום, ולימודים גבוהים בחינם לכולם זה לא לוקסוס, זה צורך ראשוני.

ובטחון? כיפת ברזל בכל פינת רחוב זה המינימום שאנחנו דורשים. בשביל מה יש מדינה אם לא בשביל לשמור על הבטחון של אזרחיה?

כלכלה זה עסק די מגעיל צריך להודות, כסף זה דבר מלוכלך. איך אפשר לדבר על כסף כשמדובר בחיי אדם? קפיטליסטים מגעילים!

טוב, הרעיון ברור, לא? הכסף לא גדל על העצים, ומקבלי ההחלטות פוסקים מי לחיים ומי למוות תמיד, לא רק עכשיו בזמן המגיפה. כל תרופה שנכנסת לסל התרופות באה על חשבון תרופה אחרת, כי השמיכה קצרה. יש מי שמחליט אם להקים חדר מיון בקרית שמונה או להרחיב את בית החולים בנהריה, אי אפשר גם וגם, כי אחרת לא נשאר לכיפת ברזל. חיי אדם, אתם יודעים.

ותעשו לי טובה, אל תתחילו איתי עם ביבי ומטוס ראש הממשלה, תעזבו את זה לפוסט אחר. אני לא מדבר על ביבי, לא על השחיתויות שלו, לא על הכסף לישיבות או להתנחלויות ולא על סדר העדיפויות. כל ממשלה בארץ או בעולם עובדת עם תקציב מוגבל ולוקחת החלטות שמשמעותן פגיעה בחיי אדם.

אני חי בארגנטינה, מדינת עולם שלישי. מדינה שעוד לפני משבר הקורונה היתה בשלבי התמוטטות כלכלית מוחלטת, חדלות פרעון ואינפלציה משתוללת מלווה במיתון ממושך. ארבעים אחוז מהאוכלוסיה נמצא מתחת לקו העוני, וגם עשרים האחוז שמעליהם היו נחשבים לעניים בסטנדרט של ישראל.

כשהכריז אלברטו פרננדז, נשיא ארגנטינה, על צעדי הסגר והבידוד, הוא טען שמירידה של 11% בכלכלה אפשר להתאושש, אבל ממוות אי אפשר לחזור. מילים יפות, אבל לא מדויקות.

במדינה כמו ארגנטינה, ששלושים וחמישה אחוז מהמשק שלה מוגדר כ״לא פורמלי״ כלומר עובדים בשחור, בעבודות מזדמנות ללא חשבון בנק וללא זכויות סוציאליות, שיתוק של המשק למשך חודש (בינתיים) פירושו רעב ומוות, ללא כחל ושרק.

מיליוני אנשים יוצאים פה בשגרה לעבודה על מנת להביא הביתה פת לחם פשוטו כמשמעו. אין עבודה היום, תלך לישון רעב. ואין פה עבודה כבר חודש. הממשלה עושה מאמצים כבירים כדי להגיע לאנשים האלה, עם תמיכה כספית, עם שקיות מזון, עם תרופות, אבל זה לא מספיק.

מיליוני אנשים יוצאים פה בשגרה לעבודה על מנת להביא הביתה פת לחם פשוטו כמשמעו. אין עבודה היום, תלך לישון רעב. ואין פה עבודה כבר חודש

השמועות אומרות שהנייר להדפסת כסף אזל, אי אפשר לשער לאן תזנק האינפלציה כשהסגר יוסר והשוק יחזור לתפקד, 50% לשנה של טרום הקורונה עלולים להראות כחלום מתוק. והיפראינפלציה הורגת, בעיקר עניים, חולים וקשישים.

אני לא אפידמיולוג, אני לא רופא ואפילו לא כלכלן. מכל האינפורמציה והדיסאינפורמציה ששוטפת אותנו נראה כאילו צעדי סגר ובידוד ברמה כזו או אחרת הן כנראה רע הכרחי.

אני לא יודע עד כמה, 100 מטר? עם מסיכה? מותר לעשות ג׳וגינג? אין לי מושג, לא בטוח שלמישהו יש. אני גם לא יודע לנבא עד כמה הפגיעה בכלכלה תהיה הרסנית. כלכלנים יודעים יפה בדרך כלל לנתח אירועי עבר, הם פחות טובים בתחזיות.

אני יודע בוודאות שבמדינה כמו ארגנטינה הנזק הכלכלי הוא עצום ודרמטי, זה נזק שגובה חיים היום ועכשיו, שלא לדבר על הטווח הבינוני והארוך. קשה לראות איך מדינה שהכלכלה בה היתה הרוסה עוד קודם, תצליח להתרומם מהמכה האנושה הזו.

אין לי גם שום פתרון להציע, אני בסך הכל לוחם מקלדת כמו כולם. לשמחתי לא אני הוא שצריך להחליט. תרומתי הצנועה לדיון היא להפסיק את הזלזול באלה שמתריעים מפני הרס הכלכלה. זה לא ״רק כסף״. להשבית את המשק זה נזק בל ישוער שיביא סבל, מצוקה ואף מוות.

תרומתי הצנועה לדיון היא להפסיק את הזלזול באלה שמתריעים מפני הרס הכלכלה. זה לא ״רק כסף״. להשבית את המשק זה נזק בל ישוער שיביא סבל, מצוקה ואף מוות

ישראל היא לא ארגנטינה, והתוצאות לא תהינה דרמטיות באותה מידה כמובן. אבל הכלכלה היא לא ״רק כסף״ הכלכלה היא החיים עצמם, האוכל, קורת הגג, החינוך והבריאות שלנו ושל הדורות הבאים. נא לא לזלזל.
הקורונה היא לא ״סתם שפעת״ והכלכלה היא לא ״רק כסף״.

גיא נבו הוא יליד 1964, עורך דין לשעבר, יזם סדרתי בהווה. גרוש מאד, אב לשתי בנות, חי בארגנטינה מאז רצח רבין אותו לקח באופן אישי. לכלב שלו קוראים רון.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
עוד 1,019 מילים ו-3 תגובות
כל הזמן // שבת, 11 ביולי 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

סכסוך המים בין אתיופיה למצרים מגיע לנקודת רתיחה ● חוקר טרור עיראקי נרצח בפתח ביתו בבגדאד ● ארדואן מכין הפתעה למתנגדיו ● בישראל וברצועת עזה מציינים 6 שנים למבצע צוק איתן, ודבר לא השתנה ● ודוגמנית-העל ממוצא פלסטיני, בלה חדיד, גונבת את ההצגה לפוליטיקאים ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 822 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
כִּישָּׁלוֹן

הפעם הכישלון לא יישאר יתום. גם לא יהיה צורך בבדיקת רקמות כדי לגלות מי אבא שלו. בבוא השעה נבוא עימו חשבון

עוד 993 מילים

הצופה מבית ומחוץ

למה ארון הברית משמש כדגם לטיבה של היהדות, החיונית ביותר לתרבות של מדינה יהודית? התכונות של ארון הברית הן:

  • הוא מכיל את לוחות הברית, את הערכים וההוראות למשתמש של חברה ומדינה מבחינה דתית.
  • הארון מדגים באופן פיזי וסימבולי את התכונות העיקריות שחייבים לטפח כדי ליצור דת חיה וייצוגית לכל רואיה. הוא מדגים את גדולתו של ה' ושל העם שאמור לייצג את רצונו לעולם בפועל: את היחסים הרצויים בין בני אנוש, צדקה ומשפט, חמלה וגמילות חסדים, שימוש נאות בכח ושלטון, ונאמנות בלתי נלאית ואין סופית לתורת ה'. כזו שמתגלה לעיני כל מראשית העם הזה בארץ ישראל בימי אברהם ושרה ועד היום הזה. כולל קיומו וישותו בגלויות רבות, בקשריו הרבים והכוללניים עם כל עמי העולם, תוך כדי חיים בתוכם וקשר רוחני איתם לדורי דורות.

התיאור הפיזי של ארון הברית מגלה את התכונות של הצד הרוחני של חברה יהודית, אף-על-פי שזאת תצוגה פיזית:

"וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב סָבִיב" (שמות כה, יא)

המרכיבים הם עץ וזהב. חומר מצוי וזול וחומר נדיר ויקר. הזהב "מצפה" אבל גם "מקשט". והמדהים הוא שציפוי הזהב הוא גם בחוץ, כפי שהשכל היה דורש, אבל גם בפנים!

המרכיבים הם עץ וזהב. חומר מצוי וזול וחומר נדיר ויקר. הזהב "מצפה" אבל גם "מקשט". והמדהים הוא שציפוי הזהב הוא גם בחוץ, כפי שהשכל היה דורש, אבל גם בפנים!

כשאני מתבונן בכלי הזה, ומנסה להתייחס לרכיבים ולצורה הפיזית במונחים רוחניים, אני מגלה תורה שלמה של ערכים ואמונות מגולמת בכלי הפיזי.

"וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ":

הזהב שהוא החומר היקר ביותר, כזה שלא ניתן למצוא בקלות וללא מאמץ גדול של מחקר, חקירה, חפירה, צירוף, ניקוי ופיסול – מסמל את ראש סולם הערכים שה' דורש מן האדם. לחיות ולהתנהג כמו זהב בעולם רגיל ומצוי. ההשלכות הן לגבי חינוך, מחשבה, בירור ערכים, בירור כל מצב בכל ההיבטים שלו, דרך התנהגות ועמידה אישית כזהב, כמקום העליון ביותר בעיני האדם.

אבל האם אנו באמת שואפים לקבל החלטות ולפעול לפי האינטרסים העליונים והכי נעלים שה' דורש ממנו? אפילו אם ניקח ניסוח מקוצר מן הנביא מיכה:

"הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ" (ו, ח)

מי באמת יכול לטעון שהוא תמיד חי במאמץ לקיים את הערכים האלו בכל פרט ופרט שביחסים שלו עם בני אדם אחרים, או אפילו בינו ובין עצמו? אפילו רק ג' הדרישות האלו?

אבל כדי שהארון יוכל להכיל בתוכו את לוחות הברית, את דברי ה' לאדם, על הדרך הרצויה שהוא אמור לבחור בה, הוא צריך לציפוי של זהב מבפנים ומבחוץ. זהו האתגר הגדול של כל האנושות. בראש ובראשונה עלינו להיות מודעים לדרישות הללו. הם חייבות להיות לנגד עינינו ובלבנו כל הזמן.

כדי שאפשר לטעון שחינוך זה או אחר הוא חינוך דתי, ערכים אלו חייבים להיות במרכז, ואבן הבוחן האישי והחברתי למידת ההצלחה שלנו לחיות "חיים דתיים".

כדי שהארון יוכל להכיל בתוכו את לוחות הברית, את דברי ה' לאדם, על הדרך הרצויה שעליו לבחור בה, הוא צריך ציפוי של זהב מבפנים ומבחוץ. זהו האתגר הגדול של האנושות. הדרישות חייבות להיות לנגד עינינו ובלבנו כל הזמן

זה לא קשור לפוליטיקה ולא לשלטון, אלא להלך רוח ומוסכמה על חיים ביחד ועל היחס המועדף לאחרים בכל רגע ורגע של חיינו על האדמה. כן, הרף גבוה, אבל בלי שנחפש רף גבוה – נסכים להסתפק ברף נמוך יותר. וזה תמיד מביא לחורבן חברה או מדינה לאורך כל ההיסטוריה. התורה מזהירה אותנו מכך, ואני חרד מכך שאנחנו לא נותנים את המקום הראוי והמועדף שמגיע לעמדה זאת. תתבוננו, תחשבו, ונדבר על זה כשיח הכרחי להמשך קיומנו כעם בארצו.

הרב מיכאל גרץ שימש כעוזר לעורך הראשי של אנציקלופדיה יודאיקה, וכתב מאמרים לאנציקלופדיה על מחשבת ישראל בעת המודרנית. הוא היה בין המקימים של התנועה המסורתית בישראל ושימש כמנכ"ל הראשון של התנועה בזמן הקמתה. הוא היה הרב של קהילת מגן אברהם בעומר 32 שנים. היה בין המקימים של בית המדרש לרבנים במכון שכטר בירושלים, ושימש כמרצה שם בתחילתה. היה במשך כ-20 שנה מרצה בכיר למחשבת ישראל ומקרא במכללת קיי בבאר שבע, ופרסם מאמרים רבים. הוא גם היה רץ מרתונים וגמר כ-16 מהם בארץ ובחו"ל. רוב העבודה הציבורית שלו מוקדשת לקשר בין ערכים במסורת היהודית ובין הציבור בישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 550 מילים
עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

למקרה שפיספסת

רן ברון

החברים של בן השופטת המאוימת, שנרצח בפיגוע, נזכרים בו

שני מכתבי איום ברצח שקיבלה השופטת ענת ברון מבהירים כי מי שחיבר אותם ידע על הפיגוע התאבדות שגדע את חייו של בנה ● רן ברון בן ה-23 היה אמור להופיע בליל הפיגוע בג׳ם סשן במועדון המייקס פלייס בתל אביב ● חבריו של רן כועסים על קמפיין ההסתה והאיומים נגד אמו ● אחד מהם, אביב אליאסי, הוא אחיו של "הצל": "אני יודע שאח שלי כותב על ענת ועל רן מתוך אהבה ומתוך כאב, אבל הוא טועה"

עוד 2,743 מילים

ברצף פסקי דין מהחודש האחרון, משדר נשיא בית המשפט העליון בארצות הברית קו מובהק של נטייה לצד הליברלי ● ג'ון רוברטס, שמונה לעליון לפני 15 שנה על ידי ג'ורג' בוש הרפובליקאי, מבקש כעת להפוך ללשון המאזניים של המוסד החשוב ● אחרי שהיה בדעת מיעוט נגד נישואים חד-מיניים, רוברטס הופך על רקע הכאוס בארה"ב ליותר ויותר ליברל - וטראמפ ממש לא אוהב את זה

עוד 1,448 מילים

תגובות אחרונות

חברון הפכה לפצצת קורונה מתקתקת ברשות הפלסטינית

82% ממקרי הקורונה ברשות הפלסטינית מתרכזים סביב העיר חברון ● התנאים החברתיים הייחודים באזור הובילו להדבקה גבוהה יותר מאשר בשלוש הערים עם התחלואה הגבוהה ביותר בישראל גם יחד ● "לאנשים הייתה גישה כזאת שכאילו הכל ברצון האל, ומה שהוא רוצה – יקרה" ● "אבל הגורם החשוב ביותר בהתפשטות הווירוס הוא שאנחנו לא שולטים בנקודות הכניסה ובגבולות שלנו: המדינה שלנו מפורקת לחלקים"

עוד 992 מילים

מקורבי גנץ זועמים: נתניהו חותר לבחירות בתחילת השנה

דיווח: ראש הממשלה בנימין נתניהו דחה את הרעיון למנות את גדי איזנקוט לראש מערך ניהול הקורונה ● משך החקירות האפידמיולוגיות יקוצר, פחות אנשים ידרשו לבידוד ● נתניהו למקרון: "הסיפוח תואם את החוק הבינלאומי, נוסחאות העבר הובילו לכישלון" ● גורם בכיר בכחול לבן: "נתניהו מפזר כסף על האזרחים כדי להגיע לבחירות"

עוד 41 עדכונים

שקד היא מלכת ניגוד העניינים של הפוליטיקה הישראלית

איילת שקד, ממובילות היוזמה להקים ועדה לבדיקת ניגודי עניינים של שופטים, לא היססה לפעול פעמים רבות תוך ניגוד עניינים מובהק ● כך התייצבה לצד אפי נוה, וגם לצד חברתה שירי דולב - שניסתה לגזור קופון מהקורונה ● ומה יש לשקד עצמה לומר בנושא? "חבר כנסת לא נמצא בניגוד עניינים, נקודה" ● דעה

סוגיית ניגוד העניינים של שופטים היא נושא חשוב, שפגיעתו לא מבדילה בין מצביעי ימין למצביעי שמאל, ולכן מן הראוי שתטופל ותתוקן כמה שיותר מהר על ידי הכנסת. עם זאת, העיתוי להקמת ועדת חקירה בנושא כעת, בעיצומו של משבר בריאותי וכלכלי חסר תקדים, הוא בעייתי, וזאת בלשון המעטה.

אבל בעייתית לא פחות מכך, היא עמדתה של אחת ממובילות היוזמה – חברת הכנסת והשרה לשעבר איילת שקד. "שופטים שלא יפסלו את עצמם בניגוד עניינים יועמדו לדין על הפרת אמונים", דרשה שקד בהצעת חוק שהעלתה לפני שבועיים. אבל מסתבר שאצלה, ברגע שניגוד העניינים נוגע לעצמה, המוסר הגבוה לפתע נעלם.

אפי נוה (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
אפי נוה (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

בדצמבר 2019 פרסם גור מגידו בדה מרקר כי שקד, ששיתפה פעולה כשרה עם לשכת עורכי הדין בקידום מינוי שופטים, ידעה בזמן אמת על מפקד הקולות שערך עבורה אפי נוה, יו"ר הלשכה דאז, בקרב מאות עורכי דין.

למעשה, שרת המשפטים שקד לא היססה (במהלך תקופת הדיל שלה עם נוה) להתערב לא רק בנושאי מינוי שופטים, אלא גם בנושאים פרלמנטריים הנוגעים אליו ישירות.

בין היתר, היא הקשתה על הקמת מוסד בוררות מול חברות הביטוח בישראל, בזמן שנוה ייצג כעורך דין את חברת הביטוח מנורה מבטחים.

אבל נוה לא היה לבד. הוא היה מקושר היטב לגילדה של עורכי דין, שייצגו את החברות הגדולות במשק, מבנקים ועד חברות מזון. שקד אף צולמה בפגישה משותפת עם נוה באחד מהמשרדים האלו, שייצג בין השאר את הבנקים פועלים ובינלאומי, אסם, מנורה והפניקס, וכן חברות של האחים עופר, תשובה ושטראוס.

כל זה לא מנע משרת המשפטים דאז להתערב, ולהפיל חקיקה של ח"כ יואב קיש (ליכוד, היום סגן שר הבריאות), שתגביל את הבנקים ביכולת להטיל קנסות על לווים שרוצים לפדות את המשכנתאות שלהם לפני הזמן.

כל זה לא מנע משרת המשפטים דאז להתערב, ולהפיל חקיקה שתגביל את הבנקים ביכולת להטיל קנסות על לווים שרוצים לפדות את המשכנתאות שלהם לפני הזמן

שקד גם התנגדה למתן סמכויות נרחבות לוועדה הפרלמנטרית שהייתה אמורה לדון באשראי שנותנים בנקים וחברות ביטוח לטייקונים; היא זו שניצלה את סמכותה כשרת משפטים בשביל לגרום לדחיית מועד יישום החוק לסימון מוצרים מזיקים בשנתיים; והיא התנגדה גם להגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי והציבה מכשולים בסגירת חור שהיה קיים בחוק הריכוזיות, וששירת את אי. די. בי.

איילת שקד מבקרת בהתנחלות שדה בועז, ארכיון, 2014 (צילום: Gershon ELinson/FLASH90)
איילת שקד מבקרת בהתנחלות שדה בועז, ארכיון, 2014 (צילום: Gershon ELinson/FLASH90)

שקד אף הגדילה לעשות במהלך הדיונים על הסרת חסינותו של חיים כץ בכנסת בסוף ינואר. כץ פעל בניגוד עניינים חריף, כאשר קידם תיקון לחוק על סמך הצעה עליה למד מחברו מוטי בן-ארי. מדובר בהצעה שהיטיבה, בין השאר, עם בן-ארי.

בעקבות כך התעורר ויכוח ער על מהו ניגוד עניינים מנקודת מבט של פעילות ח"כים. על כך אמרה שקד: "ח"כ לא נמצא בניגוד עניינים, נקודה. לא כשהוא עונה לפניות ציבור, לא כשהוא מצביע בוועדה, ולא כשהוא מצביע במליאה".

חיים כץ (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
חיים כץ (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

עוד אמרה שקד בדיונים על הסרת חסינותו של כץ, כי ניגודי העניינים הפכו בלתי סבירים ומשתקים את עבודת השרים, וכי יש להחיל חובת גילוי ודיווח – ולא חובת מניעה.

אלא שגם במבחן התוצאה, שקד לא החילה על עצמה לא גילוי ולא מניעה. כעבור שלושה חודשים בלבד מאותם דיונים, ובעיצומו של הגל הראשון של הקורונה, שקד קידמה בוועדת החוץ והביטחון את האפליקציה של חברת NSO לצורך ניטור חולי קורונה. הכל מבלי שסיפרה שנשיאת החברה היא שירי דולב, שהיא גם במקרה חברתה הטובה של חברת הכנסת שקד.

אצל איילת שקד כנראה המשפט "נאה דורש נאה מקיים" לא תופס. ניגוד עניינים, מבחינתה, הוא כנראה בסך הכל עניין לחלשים – או לסתם שופטים.

שקד קידמה בוועדת החוץ ובטחון את האפליקציה של חברת NSO לצורך ניטור חולי קורונה. הכל מבלי שסיפרה שנשיאת החברה היא שירי דולב, שהיא במקרה חברתה הטובה

עוד 539 מילים

קורס הכשרה לעובדים סוציאליים הופסק בשנית

מעקב בעקבות הפרסום בזמן ישראל, משרד הרווחה חידש את ההכשרה לעובדים סוציאליים שמטפלים בילדים נפגעי אלימות ● אבל הקורס הופסק שוב, בשל השביתה וההחמרה בהגבלות הקורונה ● ובינתיים, מתמודדים המטפלים עם אלימות גואה, איומים על חייהם והתאבדויות של מטופלים - בלא הדרכה והכוונה

עוד 613 מילים

ראיון סורוס, סודות ושקרים

כיצד הפך הטייקון ההונגרי-יהודי-אמריקאי ג'ורג' סורוס (אוטוטו 90) לכוכב של תיאוריות קונספירציה אנטישמיות מסביב לעולם? ● אורבן מאשים אותו בהצפת הונגריה במהגרים לא חוקיים, הימין האמריקאי מאשים אותו במימון המהומות בארה"ב, יאיר נתניהו מכפיש אותו באירופה - ויש גם מי שמייחס לו את הפצת מגפת הקורונה ● אמילי טמקין, שכתבה ספר חדש על סורוס, מצביעה על המכנים המשותפים בין כל המגדפים, ומתעכבת על שם אחד: ארתור פינקלשטיין

עוד 2,375 מילים

עם עשרות חברות ומפעלים, קרן פימי של ישי דוידי הפכה לטייקון הגדול בישראל בתחום התעשייה ● הקרן לוקחת חברה, מפשיטה ומלבישה אותה מחדש, בתקווה שיימצא לה קונה ● בניגוד לתעשיינים המסורתיים, שמייסדים מפעל ומחזיקים בו עשרות שנים, כל הסיבוב הזה צריך לקרות בתוך שנים ספורות ● השבוע פרצו סכסוכי עבודה בשני מפעלים של הקרן ובמפעל נוסף מתוכננים פיטורים ● בהסתדרות מאשימים את הקרן בניצול משבר הקורונה: "יש פה מיליון מובטלים, זה לא מעניין אותם"

עוד 2,705 מילים

ישראל מייבשת

פרק 17מים הם עניין גדול בגדה המערבית - ובפרט בדרום הר חברון ● מים הם לא רק מקור החיים, אלא גם נשק וכלי שלטוני ● "יש לטפל בעניין הזה בשקט, בשלווה ובחשאי ולעסוק בחיפוש דרכים להגירתם לארצות אחרות", אמר לוי אשכול על הפלסטינים אחרי מלחמת ששת הימים, ואף הציע את הפתרון: "ייתכן שאם לא ניתן להם מים במידה מספקת, לא תהיה להם ברירה" ● 53 שנה אחרי, אמיר בן-דוד רואה כיצד ישראל מיישמת את המדיניות הזו בשטח

עוד 2,442 מילים ו-1 תגובות

נתניהו: דמי האבטלה לשכירים יוארכו, עצמאים שקיבלו מענק - יזכו למענק נוסף בשבוע הבא

ראש הממשלה: פתיחת העסקים ומקומות הבילוי הייתה מוקדמת מדי; האחריות לכך מוטלת עליי ● לפיד: נתניהו מתלונן על הבירוקרטיה; מי היה כאן ראש הממשלה ב-11 השנים האחרונות? ● קרן וקסנר: התשלום שהעברנו לברק - בסך 2.3 מיליון דולר - היה בעבור שני מחקרים, שאחד מהם לא הושלם ● יושב ראש הקואליציה זוהר: בין הליכוד לבין כחול לבן שורר נתק מוחלט

עוד 33 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה