JavaScript is required for our website accessibility to work properly. פרופ' דרור פייטלסון: צבא הגנה למתנחלים | זמן ישראל

צבא הגנה למתנחלים

מתנחלים וצבא תוקפים פלסטינים בחווארה, צילום מסך מסרטון של אורן זיו
מתנחלים וצבא תוקפים פלסטינים בחווארה, צילום מסך מסרטון של אורן זיו

עונת החגים זה תמיד זמן טוב להפגין ריבונות וללכת לפרוע קצת בערבים. אבל השנה נראה שהייתה עליית מדרגה. "סגר אזרחי" על שכם, השתוללות וגרימת נזק בחווארה, שריפת לול תרנגולות בקסרה, ועוד ועוד.

עונת החגים זה תמיד זמן טוב להפגין ריבונות וללכת לפרוע קצת בערבים. אבל השנה נראה שהייתה עליית מדרגה. "סגר אזרחי" על שכם, השתוללות וגרימת נזק בחווארה, שריפת לול תרנגולות בקסרה, ועוד ועוד

אבל כשמסתכלים בסרטונים מהאירועים האלה, מה שאני רואה הוא בעצם די פתטי. קחו בתור דוגמה את אחד מהסרטונים מחווארה. משהו כמו שישה נערים-מתנחלים עם אבנים מאיימים על כשלושה בעלי חנות ערבים לא כל כך צעירים, שאחד מהם חמוש – תחזיקו חזק – במטאטא. הערבים לא מוותרים והמתנחלים נאלצים לסגת. לא ריבונות, לא הרתעה, ואפילו האלימות, לפחות במקרה הזה, בעצם די מינורית.

זה לא שאין מקרים אלימים על אמת. כמובן שיש. אבל אפילו בתקופה מתוחה כמו עכשיו, שלא לדבר על היום-יום, רוב מה שהמתנחלים עושים הוא יותר הטרדה מטרור. הם בעיקר מלהיטים את הרוחות ומשפיעים על התודעה, אבל הם לא באמת עושים הרבה באופן מעשי.

הבעיה היא שמה שהמתנחלים עצמם עושים הוא לא העיקר. למתנחלים יש מכפיל כוח משמעותי, שהופך את ההטרדות שלהם לפגיעה ממשית ומתמשכת בניהול החיים, ברכוש, ובנפש. מכפיל הכוח הזה הוא הצבא. מה שאמור להיות צבא ההגנה לישראל, והפך בעשרות שנות כיבוש לצבא ההגנה למתנחלים, גם כשהמתנחלים פועלים נגדו וגם כשכל הפעילות הזו לא תורמת ואפילו מזיקה לביטחון של המדינה.

הבעיה היא שמה שהמתנחלים עצמם עושים הוא לא העיקר. למתנחלים יש מכפיל כוח משמעותי, שהופך את ההטרדות שלהם לפגיעה ממשית ומתמשכת בניהול החיים, ברכוש, ובנפש. מכפיל הכוח הזה הוא הצבא

פעולות הצבא שנועדו "להגן" על המתנחלים הן מה שגורם להידרדרות המצב ועלול להביא אותנו לאינתיפאדה שלישית. בחווארה למשל, החיילים היו שם כל הזמן, אבל הם לא חשבו אפילו לעצור או לעכב את המתנחלים. הם רק ניסו "להפריד". במקביל הם דחקו בפלסטינים שיסתגרו בחנויות שלהם ולא יעזו לצאת, השליכו רימוני גז מדמיע וירו באוויר. לאף אחד לא היה ספק באיזה צד הם נמצאים.

אותה דינמיקה בקנה מידה משתנה קורית כל הזמן בכל מקום ברחבי הגדה, לא רק בימי מתיחות בחווארה. הדוגמאות הנידחות יותר, למשל, נוגעת לשטחי מרעה בדרום הר חברון ובבקעה. זה מתחיל בכך שנער עם עדר כבשים פולש לשטח מרעה שהפלסטינים זרעו בו חיטה בשביל הכבשים שלהם. הפלסטינים מזעיקים את כוחות הצבא שיפנו את הפולש, כי אם ינסו לעשות את זה בעצמם דמם בראשם.

החיילים מגיעים, מנסים להפריד, ובסוף מוציאים צו שטח צבאי סגור ל-24 שעות כדי למנוע חיכוך. אז הפלסטינים צריכים לנטוש את המרעה עד למחרת, ואז שוב קורה אותו הדבר. התוצאה הסופית היא שהפלסטינים בעצם לא יכולים לרעות את העדרים שלהם באדמה שלהם, שזה מה שהמתנחלים רצו מלכתחילה.

התוצאה של הפיכת הצבא לקבלן הביצוע של מדיניות המתנחלים מתבטאת ביתר שאת בפגיעות בנפש. מתוך כ-150 הרוגים פלסטינים מתחילת השנה, שכמעט כולם נהרגו בפעולות צבאיות ומשטרתיות, בקירוב חצי לא היו מעורבים בטרור או חשודים בטרור.

שיאה של הפיכת הצבא לקבלן הביצוע של מדיניות המתנחלים – בפגיעות בנפש. מתוך כ-150 הרוגים פלסטינים מתחילת השנה, כמעט כולם בפעולות צבאיות ומשטרתיות, כמחצית לא היו מעורבים או חשודים בטרור

אחת הדוגמאות הבולטות היא שייח סולימאן הד'אלין מדרום הר חברון, בן כ-67 במותו, שהיה מוכר באזור כמשתתף קבוע בהפגנות ופעולות מחאה לא אלימות נגד הכיבוש. הוא נדרס למוות כשהתנגד לפעולה משטרתית להחרמת כלי רכב בלתי חוקיים.

https://twitter.com/adinitay/status/1483008744120279040

וגם בין אלה שכן היו מעורבים בפעילות אלימה היו רבים שלא באמת סיכנו את החיילים, למשל הנערים והילדים שנורו ממרחק אחרי שזרקו אבנים. לפי נוהלי הפתיחה באש של צה"ל מותר להרוג זורקי אבנים גם אחרי שהפסיקו לזרוק, בלי לנסות לתפוס אותם ובלי משפט.

כשפלסטיני נהרג, אגב, זה לא סוף הסיפור. השב"כ מיד נכנס לפעולה, ומבטל את כל האישורים השונים של כל בני משפחתו. לפעמים של כל הכפר. המדובר באישורי עבודה בישראל, שלפעמים הם העוגן הכלכלי העיקרי של המשפחה, וגם אישורים לטיפולים רפואיים, לביקורי משפחות, וליציאה לחו"ל. הרציונל הוא שעכשיו הם גם מסוכנים, כי יתכן שירצו לנקום. התוצאה, כמובן, היא למנוע מהם את האפשרות לחזור לחיים רגילים ולחזק את הרצון לנקום.

כשפלסטיני נהרג השב"כ מיד מבטל את כל האישורים השונים של כל בני משפחתו. לפעמים של כל הכפר. הרציונל: עכשיו הם גם מסוכנים, כי אולי ירצו לנקום. התוצאה היא מניעת החזרה לחיים וחיזוק הרצון לנקום

תוסיפו לזה את נושא הריסת הבתים. בשנים האחרונות בכל שנה הורסים כ-200 מבנים בשטחי C בגדה המערבית. בעבר הלא רחוק, בשנים 2011-2016, הרסו כ-400 מבנים בשנה.

ההריסות האלה, בניגוד למה שהרבה חושבים, הן לא הריסות של בתי מחבלים. אלה הריסות של מבנים שנבנו "בצורה לא חוקית", כלומר בלי רישיון בנייה. אבל מצד שני, לא נותנים רישיונות בנייה, גם כשמוגשות בקשות.

בעשור האחרון, בכל שנה מוגשות מעל 400 בקשות לאישור בנייה, אבל מאושרות פחות מ-10, וזה בכל שטחי C. אז הפלסטינים בונים בלי אישור, והמינהל האזרחי (שהוא הגוף הצבאי שאמון על הטיפול בנושאים אזרחיים בשטחים) הורס.

בשורה התחתונה, מה שהצבא עושה בשטחים הוא לא פעילות ביטחונית אלא טיפוח יום-יומי של שנאה. במקום לנסות להפריד בין מי שמנסים לנהל חיים תקינים לבין מי שפועלים באלימות נגד ישראל וישראלים, הצבא נוקט בפעילות מסיבית נגד כולם, לפעמים ביוזמה של המתנחלים ולפעמים ביוזמה עצמית שלו.

הפעילות הזו מתדלקת את ההתנגדות האלימה, ומחלישה את אותם אלה שהיו מעדיפים להיות לא מעורבים או לנקוט בהתנגדות לא אלימה. במישור הפוליטי, אנחנו פוגעים במשילות של הרשות הפלסטינית ומביאים לחיזוק התמיכה העממית בחמאס ובג'יהאד האסלאמי.

זה לא חכם, בלשון המעטה, ומנוגד באופן מובהק לאינטרסים של המדינה ורוב האזרחים. גם כי זה פוגע בביטחון באופן ישיר, וגם כי זה בא על חשבון דברים אחרים שהצבא אמור לעשות בזמן שגרה, כמו למשל אימונים ותחזוקת ימ"חים.

אז למה זה כך? כי יש מיעוט של ימין משיחי שעבורו הכיבוש הוא חזות הכל, והם עובדים על זה בהתמדה כבר עשרות שנים. והצבא משתף פעולה, חלקית בגלל הכוח הפוליטי של המתנחלים וחלקית כי אם לא משתפים איתם פעולה הם עושים בלגנים.

מה שהצבא עושה בשטחים הוא לא פעילות ביטחונית אלא טיפוח יום-יומי של שנאה. במקום לנסות להפריד בין המנסים לנהל חיים תקינים לבין הפועלים באלימות נגד ישראלים, הצבא נוקט בפעילות מסיבית נגד כולם

חלק מהרמטכ"לים הקודמים, כמו בוגי יעלון וגדי איזנקוט, עוד לפעמים ניסו להפעיל קו עצמאי חלקית, אבל אצל בני גנץ ואביב כוכבי ההתמסרות מוחלטת. הצבא שם כדי לגבות את המתנחלים ולפעול בשליחותם. והם אלה שמינו את הרמטכ"ל החדש, הרצי הלוי. בקצב האירועים פה לא ייקח הרבה זמן עד שנראה עד כמה גם הוא שייך למחנה המתמסר. או אולי לא?

דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 993 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 19 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

קצין בשירות מילואים, רב סרן איתמר ספיר, נהרג בהיתקלות בדרום לבנון

פרסום ראשון: נתניהו הודיע לגורמים ביהדות התורה שהשיג את הרוב הדרוש לחקיקת חוק הפטור ● בג"ץ: עבודתה של ועדת גרוניס "לקתה בחסר", לכן יש מקום לכך שתתכנס שוב כדי לשמוע את אורי אלמקייס ואת הקצין שחקר את הפעלתו ● חברים בקואליציה הסירו את תמיכתם ממועמדות יוסף אלרון לתפקיד מבקר המדינה; מנגד הודיעה יש עתיד על תמיכתה במועמדותו

לכל העדכונים עוד 34 עדכונים

"הגוף בכיתה, הראש עדיין בעזה" - החיים הכפולים של המילואימניקים

"אתמול עוד הייתי באירוע בו התפוצץ לידנו אר.פי.ג'י בעזה והיום אני נדרש להכין מטלה בקורס בכתיבה אקדמית – הראש שלי עוד לא מסתנכרן בין שני המקומות".

משפט זה אמר לי סטודנט במכללת ספיר, תוך שהוא מנסה לתאר את החוויה הבלתי אפשרית של המעברים בין שדה הקרב לחדרי הכיתה בקמפוס.

ד"ר אלה בן-עטר היא מרצה בכירה וראשת מסלול רדיו ופודקסטים במחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר. חוקרת תקשורת, מצבי חירום וחוסן קהילתי. קצינת הסברה במילואים בפיקוד העורף, נשואה, אם לשלושה ילדים ומאמינה גדולה בחינוך.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 956 מילים

הצ'אטבוט לא ישלם מס הכנסה

מס ההכנסה של עובדים אנושיים מממן את תקציבי המדינות, והבינה המלאכותית מאיימת לחתוך את צינור החמצן הזה ● הרעיון להטיל "מס רובוטים" כבר התברר כגול עצמי שרק חונק חדשנות, והמומחים דורשים להגיש את החשבון לבעלי ההון ● כך או אחרת, הממשלות חייבות להתעורר לפני שגל הפיטורים ישאיר אותן עם קופה ריקה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,022 מילים
אמיר בן-דוד

מפלגות שוויתרו על "הקול הרוסי"

סקרים שמתפרסמים לאחרונה מראים, כי אילו הבחירות התקיימו היום, נפתלי בנט או גדי איזנקוט היו ככל הנראה מצליחים להקים ממשלה. אך כידוע סקרים  לא תמיד מנבאים את תוצאות האמת: עתידה הפוליטי של ישראל לוט בערפל, בין היתר בגלל המגזר הרוסי.

כיום, המגזר הרוסי שווה כ-18 מנדטים ורק כ-25% מהם תומכים בקואליציה הנוכחית.

אלכס טנצר הוא פעיל חברתי, לשעבר יו"ר ועדת מעקב אחרי ביצוע הבטחות לעולים. יו"ר מטה למען עובדי הקבלן. 7 דו"חות מבקר המדינה התפרסמו בגלל תלונותיו. נבחר בעבר על ידי עיתון כל העיר בירושלים כאיש השנה. 6 פעמים נבחר על ידי המגזר הרוסי כאיש השנה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 571 מילים

תרמית "היום שאחרי"

עזה קורסת תחת ביוב, עכברושים וייאוש, בזמן שחמאס וישראל קונים זמן ● למרות תוכנית השלום של טראמפ והקמת הוועדה הטכנוקרטית, שיקום הרצועה רחוק מתמיד ● ישראל מעכבת כניסת פקידים ושוטרים, חמאס נאחז בנשקו, והסיוע ההומניטרי מנוצל להברחות ● הסטטוס קוו לא רק שאינו מקרב הכרעה – הוא מרחיק אותה

לכתבה המלאה עוד 2,107 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

האם יש לדוקו הישראלי עתיד - או אפילו הווה?

תקציר הפרקים הקודמים: בסוף 2025 סער עולם התרבות בעקבות החלטת שר התרבות מיקי זוהר לעצור את המימון לטקס פרסי אופיר ולקדם תחתיו טקס חלופי, "ציוני".

כאשר יוצרים שנבחרו להשתתף בטקס הודיעו שלא יגיעו, השר העלה את גובה האיום: ביטול חוק הקולנוע, עצירת תקציבי הקרנות, ופגיעה בתקציבים שכבר הובטחו.

אלון לוי הוא יוצר ובמאי תיעודי, מנהל קריאטיב, ולעתים במאי אנימציה. הוא בוגר בית הספר "סם שפיגל" בירושלים ובעל תואר שני בVisual Media Anthropology מ-Freie Universität Berlin. הוא יליד טבריה, נשוי, אב לשניים, ומאמין בכוחה של יצירה תיעודית לשנות את העולם (או לפחות את מי שיצר אותה).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 984 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הפאזל הפוליטי מתחיל להתבהר לקראת הבחירות

לקראת הבחירות לכנסת ה-26, המפה הפוליטית מתחילה להתבהר, אך מספר שאלות מפתח נותרו פתוחות ● מה יעלה בגורל בוחרי סמוטריץ', האם איזנקוט באמת מסוגל למשוך מנדטים מהליכוד, ולאן נעלמו הנשים בפריימריז של חד"ש? ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 811 מילים ו-1 תגובות

בעוד שחוק הגיוס של נתניהו וביסמוט יגיע רק בעוד חמש שנים למקסימום 10,000 מתגייסים חרדים, צה"ל מבהיר כי הוא זקוק ל-12,000 חיילים באופן מיידי ● הנתונים חושפים את הפער העצום בין הצרכים המבצעיים של הצבא שנשחק בשלוש שנות מלחמה לבין הפוליטיקה של הכנסת המתפזרת ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 844 מילים ו-1 תגובות

גם בים הרחפנים עושים צרות

אופנת הדיג באמצעות רחפנים ממלאת את הים בקרסים ובמאות מטרים של חוטי דיג, שגולשים, שחיינים וצבים מסתבכים בהם ● הפתרון המפתיע מגיע מהאוויר: בחברה להגנת הטבע גילו שתקנות הטיס המעודכנות אוסרות על השלכת חפצים מרחפן, וכך נסללה הדרך לאיסור גורף על דיג באמצעות רחפנים ● טל רז, שהצילה שתי צבות שנלכדו בסבך החוטים: "אפשר לנשום לרווחה"

לכתבה המלאה עוד 1,175 מילים

"המחבלים יצרו כאוס והזירות זוהמו. צריך להתאים את דיני הראיות למציאות"

בעוד כשנה יקום בית הדין המיוחד למחבלים שהשתתפו בשבעה באוקטובר ● עו"ד יעל ויאס גבירצמן תייצג שם מאות משפחות נפגעים ● בשיחה עם זמן ישראל, היא מדברת על חשיבות החוק שדן בפשעים חסרי תקדים, הקושי הראייתי, החשיבות לשמירה על זכויות הקורבנות ועל החשיפה לחומרים ● "כשאני בתפקיד יש לי משימה, אבל כשאני אלך לתערוכה - שם אני אבכה"

לכתבה המלאה עוד 1,417 מילים

תחת מסך עשן של נוסחים מתחלפים, שמחה רוטמן דוהר לאישור הצעת החוק שתנתק את המחלקה מהפרקליטות ● החוק נועד לייצר גוף חקירות פרטי של שר המשפטים, כזה שיוכל להפקיע תיקים מהיועמ"שית ולהטיל אימה על המערכת ● התעקשות הקואליציה להעביר את החוק לפני פיזור הכנסת מוכיחה שהם שכחו כלל בסיסי בדמוקרטיה: הכוח הזה יכול ליפול בקרוב לידי האופוזיציה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 903 מילים ו-1 תגובות

הפתק של הרב לנדו מפחיד את נתניהו הרבה יותר מאזהרות הרמטכ"ל

האזהרות על צבא שקורס תחת הנטל לא מרשימות את ראש הממשלה כמו האיום של המנהיג הליטאי לפרק את גוש הימין ● מבועת מהאפשרות לאבד את החרדים רגע לפני אישור חוקי ההפיכה המשטרית, נתניהו פותח במסע לחצים על מורדי הליכוד כדי להעביר את חוק ההשתמטות בדקה התשעים ● התפטרות משה ארבל מוכיחה שגם בש"ס מתחילים להבין לאן נושבת הרוח ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 682 מילים

שוק האג"ח מבהיר כי המלחמה כבר חלחלה עמוק לתוך כלכלות העולם

התרסקות שוק האג"ח העולמי בסוף השבוע היא לא עוד "יום אדום" טכני בבורסה – זו כבר אזהרה חמורה שהמשקיעים משגרים אל טראמפ ● בעוד הבורסות שוברות שיאים בזכות כמה חברות AI, משקיעי האג"חים רואים עננים שמתקדרים על הכלכלה העולמית – בהנחה שלא יימצא פתרון עם איראן ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 666 מילים ו-1 תגובות

מסיבות, חתונות, חופשות ופגישות עם ראשי הליכוד

יומן ראש עיריית אשקלון תומר גלאם, החשוד בפלילים, עמוס בלו"ז "אישי", חופשות, חצאי ימי עבודה, מפגשים פוליטיים ומאות בריתות וחתונות ● מה חסר בו? עבודה למען תושבי אשקלון, שזקוקים למיגון, נאנקים תחת קשיי המלחמה וקוראים בעיתונות כיצד העירייה והעומד בראשה מסתבכים בפרשיות שחיתות ● עיריית אשקלון: "ראש העיר פועל לילות כימים למען התושבים"

לכתבה המלאה עוד 1,221 מילים ו-2 תגובות

קרב התאריכים

מאחורי "משבר חוק הגיוס" מסתתר תרגיל פוליטי שקוף של המפלגות החרדיות, והוויכוח האמיתי בקואליציה נסוב כעת על מועד הבחירות ● לנתניהו יש שלל סיבות להתעקש על קיום הבחירות בסוף אוקטובר: מאולם בית המשפט, דרך עצרת האו"ם ועד חופשות הקיץ ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 979 מילים ו-2 תגובות

איומי איראן על זינוק בהעשרת האורניום חושפים בעיקר את הלחץ של המשטר ● בעוד מומחים מעריכים כי התקיפות באספהאן ובנתנז הרחיקו את הפצצה, במערכת הביטחון מזהירים מפני שאננות ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 875 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.