זה עניין לדיון בין הפרשנים הצבאיים, לכאורה, אבל למעשה זה לב העניין של מטרות המלחמה: הדיבור על "חיסול חמאס" ו"ניצחון מוחלט", הוא פשוט זריית חול בעיניים. חיסול חמאס זה לא סיכול ממוקד.
יום יום אנחנו קוראים ושומעים שצה"ל פירק גדודים, אבל "עדיין לא השיג ניצחון מוחלט" על חמאס. על מה הם מדברים?
צה"ל כבר ניצח ניצחון מוחלט בשומרון? שם יושבים 27 גדודים של צה"ל, שב"כ ומג"ב ומשטרה וחצי מיליון מתיישבים, חלקם חמושים. וחמאס עדיין בועט.
אנחנו שומעים שצה"ל "טרם השיג ניצחון מוחלט" על חמאס. צה"ל כבר ניצח ניצחון מוחלט בשומרון? שם יושבים 27 גדודי צה"ל, שב"כ, מג"ב, משטרה וחצי מיליון מתיישבים, חלקם חמושים – וחמאס עדיין בועט
צה"ל הרי נלחם בחמאס ביו"ש כבר 57 שנים. מסכל מאות פיגועים בשנה.
לפי פרסומים גלויים סוכלו מעל 500 פיגועים בשנת 2022. יותר מפיגוע ליום. תוסיפו לזה את הפיגועים שלא סוכלו. זלגו מהשומרון ללב תל אביב, בני ברק ורעננה.
רק לאחרונה נחשפו מאות מטענים בטול כרם, מעבדות נפץ ועוד. שלא לדבר על ג'נין. שם היו מבצעים חטיבתיים ונעצרו מאות אנשי חמאס מאז תחילת המלחמה בעזה.
אז מתי יסתיים "חיסול חמאס" בעזה לפי לוח הזמנים באולפנים? מדוע הם חושבים שיש מצב כזה בכלל? אולי ב-2074?
הגיע הזמן להציב מטרות ריאליות למלחמה ולא את סיסמת הבחירות הבאות של ממשלת המחדל. אבל קודם יש לשחרר את החטופים בעסקה.
הבעיה היא שגם בקבינט חושבים (חוץ מגדי איזנקוט) שאפשר "לחסל את חמאס" ולהגיע ל"ניצחון מוחלט". ואז, הווו אז, לשחרר את החטופים מ"האי הבודד" שבו הם מוחזקים.
המשמעות היא מלחמת נצח.
הבעיה היא שגם בקבינט חושבים (חוץ מגדי איזנקוט) שאפשר "לחסל את חמאס" ולהגיע ל"ניצחון מוחלט". ואז, הווו אז, לשחרר את החטופים מ"האי הבודד" שבו הם מוחזקים. המשמעות היא מלחמת נצח
מבחינה צבאית, אפשר לחסל כמות מסוימת של מחבלים, לפוצץ כמות מסוימת של מנהרות ולאסוף ולחשוף כמות מסוימת של אמל"ח. אבל מבין 2 מיליון פלסטינים שרובם הצביע ותמך בחמאס, אי אפשר "לחסל את חמאס".
כי אי אפשר לחסל את כל תושבי עזה.
אי אפשר לסרוק כל בית, רחוב וסמטה בעזה. וגם אם אלה ייסרקו, הרי הדרך לחפור שוב מנהרות ולהבריח שוב אמל"ח דרכן, קלה יותר מהדרך לחשוף ולפוצץ אותן.
בנימין נתניהו מבטיח שליטה ביטחונית בעזה. כלומר עשרות גדודים ייאלצו מעתה להמשיך את המלחמה הסיזיפית באמל"ח, במנהרות ובאנשי חמאס בעזה.
מדובר על מילואימניקים שחייהם פשוט יתרסקו לחלוטין. משפחותיהם והם עצמם ייהפכו לחיילים בצבא שכירי החרב של מטרות הממשלה הבלתי הגיוניות.
מי ישלם על כך? מי מתכנן את המהלכים המופקרים הללו?
תפיסת הביטחון של ישראל תמיד הקפידה להעביר את המלחמה לשטח האויב במהירות ולהכריע במהירות, כדי לא להיגרר למלחמות ארוכות שמשמעותן גיוס מילואים ארוך ונזק חברתי וכלכלי שמדינה קטנה לא יכולה לעמוד בו.
אלא שמול עובדות החיים והמציאות שהייתה ברורה לכל קברניטי המדינה מאז הקמתה, קמה כעת ממשלת סיסמאות, שמרכיביה קיצוניים שלא שירתו מעולם בצה"ל, אין להם מושג באסטרטגיה כוללת או מדיניות, והם אלה שסוחטים את ראש הממשלה הנאשם ממילא בפלילים וזמנו קצוב גם לאור המחדל של 7.10.
בנימין מבטיח שליטה ביטחונית בעזה. כלומר עשרות גדודים ייאלצו מעתה להמשיך את המלחמה הסיזיפית באמל"ח, במנהרות ובאנשי חמאס בעזה. מדובר על מילואימניקים שחייהם פשוט יתרסקו לחלוטין
אנשי הצבא בוודאי חותכים כעת ורידים מול חבורת מקבלי ההחלטות שמנהלת את האירועים בעזה. ההצגה של דיוני היום שאחרי היא רק קדימון לטירוף שבו ישראל מתחילה כעת להיתקל.
משפחות החטופים הבינו את העניין אחרי 100 ימים. הם, שספגו ושמרו על קור רוח במשך תקופה ארוכה – הבינו כעת שיקיריהם נמצאים בסדר עדיפות משני. שהמטרה העליונה היא בלתי ניתנת להשגה בלוח זמנים קצר, כזה שגם יאפשר ליקיריהם לחזור בחיים.
אז מדוע פרשנים מנוסים באולפנים לא מבינים את המציאות הברורה, הקשה הכואבת הזו? האם יתכן שדוברי הממשלה ומקורותיהם מדברים מגרונם של הפרשנים? במקום שיפוט עצמאי הגיוני חד וברור?
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
שוב משבר. שוב דיונים בין האוצר, ההסתדרות, נשיאות המגזר העסקי, לשכות המסחר, ושלל ארגונים חברתיים בוועדת העבודה והרווחה סביב מתווה לחל"ת עבור העובדים – אלו שהיו צריכים להישאר בבית עם הילדים, שלא יכולים להגיע פיזית לעבודה, שבן או בת הזוג נקראו למילואים והם צריכים למלא תפקיד גם של אמא וגם של אבא.
היינו במקום הזה לפני יותר מחצי שנה, במלחמת "עם כלביא". היינו פה גם במלחמה שהגיעה אחרי ה-7 באוקטובר וגם ב-2020 סביב הקורונה.
עו״ד תומר שמוקלר הוא מנהל המחלקה הציבורית בפורום ארלוזורוב. בעל תואר ראשון במשפטים (בהצטיינות יתרה) מהקריה האקדמית אונו ותואר ראשון בחינוך ומחשבת ישראל מהמכללה האקדמית בית ברל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
המלחמה הוציאה אותנו מהבמה הקדמית המלוטשת אל המפגש האנושי החשוף. עכשיו, כשחוזרים לשגרה כפויה, כדאי שנשאל את עצמנו מה באמת למדנו על תקשורת ועל היכולת להיות פשוט נוכחים.
* * *
כמעט בן רגע הגיעה הפסקת אש. הרחובות מתמלאים, הילדים חוזרים למסגרות, היומנים חוזרים להתמלא בפגישות, ואנו נדרשים לעבור מ־0 ל־100. או שאולי זה בכלל מ־100 ל־0. ומי יודע מתי שוב נידרש להאיץ או לבלום שוב.
ד"ר רויטל שרעבי כהן מתמחה בתקשורת המונים, תרבות פופולרית, ותקשורת בינאישית- ומרצה בחוג לממשל, תקשורת ודיפלומטיה, בחוג לפסיכולוגיה ובחוג לתקשורת צילומית במרכז האקדמי הרב תחומי, ירושלים וכן במחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומנהלות ומנהלים, עם סיומן הזמני של המלחמות, אני מוצא לנכון לכתוב אליכם בעניין השאלה: מה ראוי לעשות בחלק האחרון של שנת הלימודים תשפ"ו ויהיה ראוי להמשיכו בשנת הלימודים תשפ"ז?
אני סבור בכל מאודי, שאין אפשרות להמשיך ב"עסקים כרגיל". ב-4 בינואר 2023, לפני שלוש ורבע שנים, החלה המהפכה המשטרית בישראל, תשעה חודשים לאחר מכן התרחשה "השבת השחורה" ואחריה מלחמת חרבות ברזל שנמשכה שנתיים וחצי, ואחריה מלחמת לבנון ומלחמת איראן. לא שפוי!
ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואני מאוד מעריך את העבודה שלכם ובהחלט מוכן לשלם ולתמוך בעיתונות איכותית, אבל הייתי שמח לראות מודל קצת שונה. במקום לבקש רק תמיכה, אני מציע שתייצרו "מסלול מנויים" רשמי. אני אשמח לשלם מחיר מנוי חודשי, אבל בתמורה הייתי מצפה לראות מסלול שמעניק ערך מוסף – הטבות ייחודיות, אקסטרה תוכן, או כל פריבילגיה אחרת שתהפוך את ההשקעה למשתלמת ותיתן תמורה אמיתית לאנשים שבוחרים לשלם. מודל כזה של win-win ייתן להרבה יותר קוראים מוטיבציה להצטרף ולתמוך בכם לאורך זמן.
מחפש אפשרות לתרומה חד פעמית
כן, ברור שהייתם מעדיפים הוראת קבע (תחסכי לי את ההסבר)
אבל לא לכולנו זה מתאים (חוסך לך את ההסבר)
בנוסף הייתי רוצה לדעת את המעמד בהקשר לסעיף 46 (תרומה מוכרת)
עמותות מוכרות *תמיד* מאפשרות תרומה חד פעמית
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
סילמן מבשר רעות
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם

























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו