זה לא סוד שהסמכויות והכלים, המודיעיניים והטכנולוגיים, שבידי שב"כ הם מרחיקי לכת. לא הכול ידוע בפומבי, אבל לפחות חלק מהדיון על היותו של הארגון עתיר אמצעים התקיים בראשית ימי הקורונה, לפני כחמש שנים.

הממשלה ביקשה אז לעשות שימוש ביכולות שב"כ במטרה לאתר מפירי סגרים ולהגביל את הפצת הנגיף. כמה סבבים של עתירות לבג"ץ נדרשו על מנת לגדר את האופן שבו הממשלה תעשה שימוש ביכולות הללו למטרות שאינן ביטחוניות.

זה גם לא מפתיע שבין ראשי ממשלות בישראל לבין ראשי שב"כ לדורותיהם מתקיים דיאלוג שעניינו גבולות האפשרות לעשות שימוש באותן יכולות לטובת מטרות ותכליות שהממשלה מבקשת לממש.

טבעי שבמסגרת התנהלות מקצועית מתמשכת, ראש ממשלה עשוי לבקש דברים שמהלכים על קו הגבול, וראש שב"כ יסכים או יסרב. אפשר להניח שכך קרה באין-ספור מקרים לאורך ההיסטוריה

טבעי שבמסגרת התנהלות מקצועית מתמשכת, ראש ממשלה עשוי לבקש דברים שמהלכים על קו הגבול, וראש שב"כ יסכים או יסרב. אפשר להניח שכך קרה באין-ספור מקרים לאורך ההיסטוריה. לעתים נדרשת חוות דעת משפטית כדי לקבוע האם במקרה מסוים הפעולה המבוקשת על ידי ראש הממשלה היא בתחום החוקי, או מעבר לסמכויות שב"כ.

המתח נוצר בין שני הקטבים שבהם מצוי ראש שב"כ: מצד אחד, הוא כפוף להנחיות הממשלה – וראש הממשלה הוא הממונה מטעם הממשלה על שב"כ – ומצד שני, הוא וארגונו חייבים לפעול בהתאם לחוק.

יושב ראש האופוזיציה בנימין נתניהו וראש שב"כ נדב ארגמן, 24 ביוני 2021 (צילום: לשכת בנימין נתניהו)

חוק שב"כ מגדיר, גם אם באופן רחב יחסית, מהו המנדט של שב"כ, דהיינו לטובת אילו מטרות ניתן להפעיל את אותן יכולות מרחיקות לכת.

עד כאן הכול מצוי בתחום ההתנהלות התקינה. ברור שלא כל בקשה חריגה מצד ראש הממשלה, ואף בקשה שראש שב"כ סירב לה, היא בקשה בלתי חוקית. בדיוק כפי שלא כל טעות שעושה עובד מדינה בעבודתו מצדיקה העמדתו לדין משמעתי. יש טעויות שניתן לעשות מבלי שהדבר ייחשב בלתי חוקי.

ברור שלא כל בקשה חריגה מצד ראש הממשלה, ואף בקשה שראש שב"כ סירב לה, היא בקשה בלתי חוקית. בדיוק כפי שלא כל טעות שעושה עובד מדינה בעבודתו מצדיקה העמדתו לדין משמעתי

אבל מכתבו של ראש שב"כ רונן בר לשופטי בג"ץ – שצורף לתגובת היועצת המשפטית לממשלה שהוגשה שלשום (שישי) לקראת הדיון בעתירות בעניין הדחת בר מתפקידו – מספר סיפור אחר.

לראשונה בתולדות המדינה, ראש שב"כ מצהיר, גם אם בתמצית וללא פרטים, כי ראש הממשלה פנה אליו שוב ושוב בדרישות בלתי חוקיות בעליל, שלבר לא הייתה ברירה אלא לדחותן.

במילים פשוטות: ראש שב"כ רונן בר מאשים את ראש הממשלה בנימין נתניהו בכך שניסה לעשות שימוש בשב"כ למטרות ולצרכים בלתי חוקיים – מתוך אינטרסים אישיים של נתניהו, שאין להם שום קשר לשיקולים ממלכתיים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש שב"כ רונן בר והמזכיר הצבאי של ראש הממשלה אבי גיל, 17 בינואר 2023 (צילום: חיים צח/לע"מ)

אם הדברים הללו נכונים, הרי שנתניהו עבר עבירות פליליות חמורות בעצם העלאת הדרישות – שיבוש מהלכי משפט, מרמה והפרת אמונים, שימוש לרעה בכוח המשרה, ואפשר שגם עבירות נוספות, חמורות יותר.

אם דבריו של בר אינם נכונים, הרי שעצם העלאת טענות כה מרחיקות לכת, בעודו מכהן בתפקידו כראש ארגון ביטחוני, נגד ראש הממשלה הממונה עליו, עשויה להוות עבירה פלילית כשלעצמה, במינימום זו הפרת אמונים.

כך או כך – כאן נדרשת חקירה פלילית מלאה, שכן את התנגשות העובדתית הזו לא ניתן להותיר ללא בירור וללא אכיפה. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה נדרשת, אם כך, לשקול פתיחתה של חקירה כזו, בעניין הטענות לדרישות בלתי חוקיות של ראש הממשלה מראש שב"כ.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה נדרשת, אם כך, לשקול פתיחתה של חקירה כזו, בעניין הטענות לדרישות בלתי חוקיות של ראש הממשלה מראש שב"כ

מכתבו של בר כולל, בפעם הראשונה באופן מוצהר ורשמי, טענות הנוגעות לדרישות שהציב נתניהו בפני בר. דרישות שבר מאמין כי בשל סירובו לציית להן, סר חינו בעיני נתניהו וסוגיית הדחתו מראשות שב"כ עלתה על הפרק.

ראש הממשלה בנימין נתניהו באולם בית המשפט המחוזי בתל אביב לקראת תחילת עדותו, כשברקע הרכב השופטים עודד שחם, רבקה פרידמן-פלדמן ומשה בר-עם, 8 בדצמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

כך כותב בר בנוגע לדרישתו של נתניהו שבר ינפק חוות דעת ביטחונית, שתאפשר לראש הממשלה לחמוק ממתן עדות במשפט האלפים:

"במהלך חודש נובמבר 2024 דרש ממני ראש הממשלה, באופן חוזר ונשנה, לתת חוות דעת ביטחונית אשר תקבע למעשה כי הנסיבות הביטחוניות אינן מאפשרות את קיומה של עדותו הרציפה במשפטו הפלילי […] אי הסכמתי לקבל את דרישות ראש הממשלה בעניין זה נתנה לדעתי את האות להעלאת הטענה לפיה שורר בינינו "חוסר אמון", כביכול".

וכך כתב בר בנוגע לדרישתו של נתניהו להפעלת היכולות של שב"כ "אל מול אזרחי ישראל" – ביטוי שהתפרש בתקשורת כנקיטת אמצעים כלפי ראשי המחאה נגד הממשלה:

"נדרשתי לעמוד על עצמאותי המקצועית גם באירועים הנוגעים לאופן הטיפול של השירות בסוגיות הנוגעות לאזרחי ישראל ובכל הנוגע להפעלת סמכויות השירות לפעולות מול אזרחי המדינה. ככל שבית המשפט ימצא לנכון, אבקש להציג את המידע לעניין זה בפני בית המשפט בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד".

בשני המקרים האלה, לא מדובר בבקשות של ראש הממשלה מראש שב"כ, שהן רק שגויות מבחינה עניינית. זה איננו ויכוח לגיטימי על גבולות סמכות הפעולה של שב"כ.

בשני המקרים האלה, לא מדובר בבקשות של ראש הממשלה מראש שב"כ, שהן רק שגויות מבחינה עניינית. זה איננו ויכוח לגיטימי על גבולות סמכות הפעולה של שב"כ

ראש שב"כ רונן בר נואם בטקס יום הזיכרון. 13 במאי 2024 (צילום: צילומסך)

בשני המקרים – גם כאשר נתניהו פונה אל בר ומבקש ממנו חוות דעת ביטחונית שתאפשר לו להימנע מלהעיד במשפטו, או לדחות את עדותו, ולפיכך את המשפט כולו, למועד בלתי ידוע; וגם כשהוא מבקש ששב"כ יפעיל את יכולותיו נגד ראשי המחאה נגד הממשלה – מדובר בבקשות בלתי חוקיות, הנוגעות לאינטרס האישי והפוליטי של נתניהו. עצם העלאת הדרישה היא בלתי חוקית.

בר נשמע נחרץ מאוד במכתבו ביחס לאירועים הללו. כשהוא נוקב במועד – נובמבר 2024 – וכשהוא מציין שנתניהו פנה "באופן חוזר ונשנה", יש להניח שיש בידיו תיעוד מדויק

בר נשמע נחרץ מאוד במכתבו ביחס לאירועים הללו. כשהוא נוקב במועד – נובמבר 2024 – וכשהוא מציין שנתניהו פנה "באופן חוזר ונשנה", יש להניח שיש בידיו תיעוד מדויק של הדברים.

כך גם ביחס לטענתו של בר בנוגע לדרישתו של נתניהו להפעלת סמכויות שב"כ נגד ראשי המחאה – הוא לא היה מציע לפרט את הדברים בדלתיים סגורות בפני השופטים אלמלא היה בדיוק מה לפרט.

מול הטענות העובדתיות הללו, נתניהו הוציא הכחשה מפורשת. בהודעה שפרסמה לשכת ראש הממשלה ערב כניסת השבת, נאמר כי הודעתו של בר "רצופה בשקרים, כגון הטענה שראש הממשלה ביקש מראש שב"כ להשתמש בסמכויות הארגון בצורה לא ראויה נגד אזרחי ישראל – דבר שמעולם לא היה".

עוד נמסר בהודעה כי "ראש הממשלה שוחח עם ראש שב"כ על הדרכים לאפשר את עדותו בבית המשפט לאור איומי הטילים על ישראל ועל ראש הממשלה בפרט. הדיון שהתקיים בנושא היה על מיקום העדות ולא על קיומה".

בית המשפט העליון בירושלים (צילום: iStock)

זהו מצב של גרסה מול גרסה, כאשר ברור שהצד המשקר מצוי עמוק בתחום הפלילי. חקירה פלילית בעניין זה מתחייבת באופן מיידי.

בינתיים, לשופטי בג"ץ שידונו מוחרתיים (שלישי) בשמונה העתירות נגד הדחתו של בר – דיון שיועבר בשידור חי – נקרתה הזדמנות פז להשתמש בפרוצדורה הבג"צית על מנת לפזר את הערפל העובדתי: פורמלית מדובר בדיון ראשון בעתירות, שרק לאחריו יוחלט אם להוציא צו על-תנאי או לדחות את העתירות בפסק דין מנומק.

ואולם השופטים רשאים להוציא צו על-תנאי כבר עכשיו, עוד בטרם הדיון. המשמעות איננה רק שהדיון ביום שלישי יהיה הדיון האחרון בעתירות, אלא שהצדדים נדרשים להגיש תצהירים, ולא רק "תגובה מקדמית".

גם נתניהו וגם בר הם משיבים לעתירות, באופן אישי, ולכן באופן עקרוני הם יידרשו להגיש תצהירים שלפיהם כל טענותיהם העובדתיות הן אמת. דין תצהיר הוא כדין עדות בבית משפט, ומי שחותם ביודעין על עובדות שגויות מסתבך בעבירה של עדות שקר.

גם נתניהו וגם בר הם משיבים לעתירות, ולכן באופן עקרוני הם יידרשו להגיש תצהירים שלפיהם כל טענותיהם העובדתיות הן אמת. דין תצהיר הוא כדין עדות בבית משפט

נכון שבבג"ץ מקובל שלעתים עוזרים או גורמים זוטרים יותר חותמים על תצהירים במקום בעלי התפקידים הבכירים. אבל במקרה הנוכחי, יש להניח שאיש לא יסכים לשים את ראשו ולחתום על תצהיר בשמו של נתניהו או בשמו של בר, מבלי לוודא קודם כל מכלי ראשון שאכן מדובר בהצהרת אמת.

אם השופטים יוציאו כעת צו על-תנאי בעתירות, השאלה שתתעורר תהיה – מי ימצמץ ראשון.