בואו נדבר על מוסר העבודה של בנימין נתניהו. מוסר ונתניהו אף פעם לא היו בסטיז, יתכן שלא שמעו זה על זה. OK. בואו נדבר על הרגלי העבודה של ראש הממשלה שלנו.
עבודה תכלס. שעות עבודה, היקף משרה. למידה ובדיקה, ניהול. נבחן את השיטה ואולי נבין איך הצליח איש אחד לרוצץ את העולם לרסיסים.
מה הוא עושה? ובכן, בכל הקשור לתפקידו הרשמי, רוב הזמן הוא לא עושה. נמנע מכל דבר שמייצר תנועה – אין יעדים, אין מטרות, אין תחקירים אחורה ואין מסקנות קדימה. דוחה ישיבות, מחזיר משלחות, מבטל דיונים, מפר הסכמים כשמגיע תורו. מחבל במה שהושג. מוחק ציוצים, מביא פתק מהרופא ומראש המוסד, ובכולם הוראה אחת. לא לזוז. לא לקדם כלום, לא לטפל בכלום.
מה הוא עושה? בכל הקשור לתפקידו הרשמי, רוב הזמן הוא לא עושה. אין יעדים, אין מטרות, אין תחקירים אחורה או מסקנות קדימה. דוחה ישיבות, מחזיר משלחות, מבטל דיונים, מפר הסכמים, מביא פתק מהרופא ומראש המוסד
ואם קרה, מה קרה? לא קרה. לא ידע. לא אמרו לו. מן הסתם גם לא גינה, לא עצר. פיטורים והדחות שמורים לאלו שעושים. ראש הממשלה שלנו לא אוהב עשייה, למעשה הוא לא מחבב גם עשייה של אחרים, ומחבל בעקביות גם בפעולות קבועות ומוסכמות.
כל מעייניו מרוכזים במאמץ לאפשר לזמן החולף לעשות את שלו; כאשר ההזנחה והקורוזיה ימוטטו עבורו באנחה רכה את כל מערכות המדינה ומוסדותיה ויהפכו אותם לאבק ברוח, אף אחד לא יזכור לשם מה התכנסנו. ושקט על פני תהום.
* * *
עד שבג"ץ הגביל אותו, הוא שיבץ עצמו כשר בכל המשרדים החשובים, ולא מתוך כוונה לעבוד בהם. פעם, בעת משבר, נזף בשר הבריאות, ונאלצו להזכיר לו שהוא השר.
במשך שנים ייבש את משרד החוץ, אולי מתוך ההנחה שמבטאו המגוחך הוא תשובה לכל משבר דיפלומטי. משרד ההסברה נסגר בחודש הראשון למלחמה "מחוסר תקציב". האיש שגזר על אשתו וסיעתו דום שתיקה לפני כל בחירות מאפשר את מצעד האיוולת השבועי של אנשיו אצל פירס מורגן. תעזבו אותו באמאשכם.
ענייני פנים משעממים אותו. שנים הוא רואה עצמו פטור מתשובות לאזרחיו ולא מתראיין. שלא לדבר על קידום סתם תכניות, רפורמות, התייעלות.
עד שבג"ץ הגביל אותו, הוא שיבץ עצמו כשר בכל המשרדים החשובים, ולא מתוך כוונה לעבוד בהם. פעם, בעת משבר, נזף בשר הבריאות, ונאלצו להזכיר לו שהוא השר. במשך שנים ייבש את משרד החוץ
בשבועות ובחודשים של אחרי הטבח על שמו, עם אלף חזיתות פתוחות, אתגרים חסרי תקדים בכל מערכות השירות הציבורי, יחסי חוץ, תכניות צבאיות ומה לא; כאשר שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש השב"כ וכל הסגל הבכיר לא הגיעו הביתה במשך שבועות, וישנו, אם ישנו, מתחת לשולחן בקריה; הקפיד ראש ממשלתנו על שגרת מנוחה וטיפוח.
במשך אותם חודשים היה יוצא מביתו לקראת חצות היום, עובר בסלון היופי שהוקם עבור משפחתו המכוערת בירושלים, ממשיך לצילומי יח"ץ עם יחידות של חיילים שנבחרו בקפידה וככל הנראה הגיעו לצילומים אחרי שהנקר בנשקם פורק, ושב לביתו לפנות ערב.
עדות בודדה לפעילות ראש הממשלה בשעת לילה, הייתה ציוץ הכפשה נגד הצבא, שצויץ באחת בלילה, בעת שראשי מערכת הביטחון היו מכונסים בבונקר ועקבו אחר המבצע לשחרור אורי מגידיש.
בעולמו תמונה אחת שווה אלף מעשים, ונתניהו סוגד לאלוהי מראית העין וגנבת הדעת. אחרי שהצטלם עם האנוסים בניר עוז כולל היהלום שבכתר עינב צנגאוקר, מבחינתו נפתר משבר החטופים (סליחה, שבויים! אופסי, תיקון: מתנדבים! שוב סליחה – ראשים יעופו בקונטרול – פלוגות הקמיקזה מהעוטף).
כך הוא נוסע לאמריקה הלוך ושוב וחוזר כלעומת שבא. פמליה ענקית, מבשלים ומאפרים, קומות שלמות במלונות פאר בסופי שבוע מפנקים, פגישות עם נשיאים ושועי עולם, וחוזר עם קדחת בצלחת. כלום ושום דבר.
כך הוא נוסע לאמריקה הלוך ושוב וחוזר כלעומת שבא. פמליה ענקית, מבשלים ומאפרים, קומות שלמות במלונות פאר בסופי שבוע מפנקים, פגישות עם נשיאים ושועי עולם, וחוזר עם קדחת בצלחת
הקריירה שלו נראית משיכת זמן אחת ארוכה, בלתי נגמרת. ממושב למושב, מפגרה לפגרה, מאסון לאסון.
הפתרון היחיד לכל בעיה היא ההמתנה לבעיה הבאה שתצוץ ותשכיח את הקודמת. אין צורך בסבלנות, היא תגיע, ואם לא, נתניהו ייזום אחת. כואבת לך הרגל? קבל בומבה לפנים. מי זוכר עכשיו מה קרה לרגל. שבו בשקט.
גם בחייו הפרטיים יש לו חיבה שאינה בת כיבוש לנופשים ובטלה, המביט מהצד יתרשם שכל מבוקשו הוא שיעזבו אותו בשקט ובמנוחה, למרות שכידוע שקט אינו חלק מהגדרת התפקיד שלקח על עצמו. אבל חמדנותו האינסופית מקשה עליו להכריע בין התשוקה לשקט לתשוקת השלטון.
הסיפורים מוכרים כבר מלפני עשורים. מינויים דרמטיים וקריטיים של ראשי מערכות, יועצים ואנשי מקצוע נקבעים על פי הקריטריון המכריע: אם ישתיקו את אשתו. אינטרסים של מדינה שלמה גויסו כדי להוריד ממנו את שרה.
ההתייצבות למשפטו היא מטלה מעייפת שמרגיזה אותו. תקצר היריעה מלמנות את כל הטריקים והשטיקים למריחת הזמן האינסופית שתכליתה לאיין את משפטו. בתקופת הקורונה לא היו לבטים כשהחליט להכניס מדינה שלמה (לא כולל שותפים קואלציוניים) לסגר מיותר של חודש, כדי לדחות ישיבה של משפטו בשבועיים, ובהמשך נתנו כתף פתק מרופא ילדים, מלחמה עם איראן, יום בחירה, ועוד.
ויש את הנופשים המוכרים, המופקרים, על סף עברייניים ברחבי תבל. חמישה מהם בחודשיים שקדמו לטבח אוקטובר.
צריך להודות ביושר שדוקטורינת הפאסיב אגרסיב עובדת מצוין.
הקריירה שלו נראית משיכת זמן אחת ארוכה, בלתי נגמרת. ממושב למושב, מפגרה לפגרה, מאסון לאסון. הפתרון היחיד לכל בעיה היא ההמתנה לבעיה הבאה שתצוץ ותשכיח את הקודמת
לכן אני מציעה ללמוד מהאיש שלימד אותנו כל כך הרבה. ממש חנך מחדש: שנאה ונקמה, ציות והתמסרות עיוורת; בואו נלמד ממנו גם את אומנות אי העשייה.
אל תיקחו חלק.
לא לדבר איתם
לא לצטט אותם
לסרב
לשבות
לא נוכל להם באלימות ורשעות, אבל אפשר לתת להם פאסיב מהגיהינום. זה אולי הסיכוי האחרון.
מעצבת, חושבת, מאיירת וכותבת. בעלת המותג B.Knit לטקסטיל ואפנת בית. מחברת הרומן – הגברת הראשונה. פרסמה סיפורים קצרים בפלטפורמות שונות, בין היתר באתר המוסך, עברית ובכתב העת פטל. איירה עבור מוסף שישי של מעריב. גרה בתל אביב
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותהיה ביום ראשון הבא שביתה שתקיף בין עשרה לעשרים אחוזים בלבד מהמשק, ותהפוך לכשלון כי שמונים אחוזים לא ישבתו. תהיה קצת התרגשות באולפני הטלויזיה והרדיו, וביום ראשון הבא בערב יציג הדיקטטור ראש ארגון המחבלים ביבים שקרניהו, רוצח החטופים את הספין הבא שתוך שניות ישכיח את השביתה הכושלת.