כשוועדת פרס סוקולוב הודיעה השבוע כי החליטה להעניק לכתב הפלילים החרוץ של עיתון "הארץ" ג'וש בריינר את הפרס ל-2025 "על כתיבתו, שהעמידה על סדר היום הציבורי שאלות הנוגעות לחופש הביטוי, לזכויות אדם ולשלטון החוק", לא נרשמה הפתעה עצומה בברנז'ה.
לפי הנימוק של חברי הוועדה, פרופ' זוהר שביט והעיתונאים דורון גלעזר, לינוי בר-גפן, גיל עומר ויפעת גליק, כתיבתו של בריינר חשפה "ליקויים חמורים במערכת אכיפת החוק, ובכלל זה במשרד הממונה עליה ובשר העומד בראשו", הלא הוא השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שבריינר חושף כמעט מדי שבוע סיפורים על התנהלותו. בן גביר יודע היטב שהוא ומעשיו (המפוקפקים בחלקם) מרכיבים את הדנ"א של הפרס שבריינר קיבל.
כשוועדת פרס סוקולוב הודיעה השבוע כי החליטה להעניק לבריינר את הפרס ל-2025 לא נרשמה הפתעה מרובה. גם בן גביר יודע היטב שהוא ומעשיו (המפוקפקים בחלקם) אחראים לפרס היוקרתי שבריינר קיבל
"העובדה ששמו את המשטרה בידיים של האיש הזה, בעיניי, מסכנת את ביטחון המדינה ומסכנת את הגורל של הבנות שלי. ולכן, אני רואה בפעילות שלי מאבק על דמותה ועתידה של מדינת ישראל", אמר בריינר השבוע, בריאיון שהעניק ימים ספורים אחרי שהתבשר על הזכייה בפרס היוקרתי לפודקאסט "הפרעת קשב", בהנחיית הח"מ והעיתונאי משה שלונסקי ובהפקת רדיו האוניברסיטה הפתוחה.
בריינר עצמו מעולם לא ניסה להסתיר שהוא רואה בתפקידו שליחות חשובה, בראש ובראשונה, כדי להציל את מדינת ישראל מציפורניו של השר שהורשע בתמיכה בארגון טרור ובהסתה לגזענות, ואשר פעם קשה היה לדמיין שבכלל יקבל מקום סביב שולחן הממשלה, ועוד יאחז בהגה ביטחוני כפול – כשר שאחראי על הביטחון הפנימי, וכחבר הקבינט שדן באופן ניהול המלחמה.
לאחרונה בן גביר הגיש תביעת השתקה בגובה שלושה מיליוני שקלים נגד בריינר ו"הארץ" בניסיון להרתיעם – בעקבות חשיפה של בריינר כי השר מתייעץ עם יו"ר להב"ה בנצי גופשטיין, שנאשם בהסתה לגזענות – אך נאלץ למשוך אותה בטרם תתברר, אחרי שבית המשפט דרש ממנו להשיב על שאלון בנוגע להעסקה זו, ואף שילם לעיתון פיצויים.
לאחרונה בן גביר הגיש תביעת השתקה בגובה 3 מיליון שקלים נגד בריינר ו"הארץ", שחשפו כי הוא מתייעץ עם בנצי גופשטיין, יו"ר להב"ה – אך נאלץ למשוך אותה לאחר שבית המשפט דרש הבהרות, ואף שילם לעיתון פיצויים
אתה גורם הרבה כאב ראש לבן גביר, אבל האם הוא גם נבנה מהקמפיין העיתונאי שלך?
"האמת שאני מקבל הרבה תגובות שאומרות שהסיקור האינטנסיבי שלי את בן גביר – שאחרים הגדירו אותו כסיקור אובססיבי – נותן לו הרבה מאוד מנדטים.
"פעם אחת צבי סוכות לקח אותי לשיחה ואמר לי שאני לבד הבאתי לבן גביר עוד שלושה או ארבעה מנדטים. זה לגיטימי להגיד, כי אנחנו מסקרים אותו באופן יומיומי, ולפעמים אפילו שעתי. וכשיש כותרת 'הארץ נגד בן גביר', זה בהחלט עוזר לו בבייס שלו".
הבייס שלו באמת קורא אתכם?
"הוא ללא ספק נחשף לכתבות שלי. לא רק באתר הארץ אלא גם בטוויטר וברשתות אחרות. לפעמים בן גביר משתמש בזה: הוא לוקח כתבות שאני הכנתי על הרעבת האסירים הביטחוניים, או על כך שהוא משתלט על הליך המינויים במשטרה, ומפיץ את זה בתוך הקבוצות שלו כמשהו שהוא בעיניו מאוד חיובי. אני קורא למשטרה הרבה פעמים 'משטרת בן גביר' בביקורת, אבל בבייס האמירה הזאת נתפסת כהישג".
"אני מודע לכך שהתומכים של בן גביר לא אוהבים אותי, כי הם יודעים את עומק החדירה שלי לתוך סביבתם הקרובה, והם יודעים שאני יודע על הפעולות שהם עושים, ומה קורה שם בפנים. ובעיקר על הפעולות שהם עושים, שמצויות על הגבול האפור. ואני שם עליהם זרקור, בזמן שעמיתים שלי, לצערי הרב, אוכלים ליטרלי מכף ידם.
"אני קורא למשטרה הרבה פעמים 'משטרת בן גביר' בביקורת, אבל בבייס האמירה הזאת נתפסת כהישג. לצערי הרב, 99% מהעיתונאים עומדים בקשר עם בן גביר ומנרמלים אותו"
"כולם יודעים שבן גביר הוא אחד הספקים של הסיפורים הגדולים ביותר שהיו פה אי פעם. היום, כשהוא יושב במשרד לביטחון לאומי וגם בקבינט הבטחוני, עם גישה למידע מאוד רגיש, ויודע על המהלכים הכי חשובים שהיו פה אי פעם, אז בוודאי שהרבה עיתונאים רוצים להיות קרובים אליו. לצערי הרב, אני אומר לכם ש־99 אחוז מהעיתונאים (שמסקרים את התחום) עומדים בקשר עם בן גביר ומנרמלים אותו.
"לשמחתי אני לא צריך אותו, ואני גם לא צריך את דוברות המשטרה, שהיא היום ת"פ בן גביר. יש לי את המקורות שלי. אני אמנם עדיין מקבל את ההודעות הרשמיות – למרות שבן גביר הוציא אותי מהקבוצות שלו, וגם חסם אותי בטוויטר – אבל אני לא צריך אותם. אני גם לא רוצה שום דבר מהם".
נרקומן של לייקים
מנקודת מבט עיתונאית פשוטה, זה נשמע קצת מוזר ששאר העיתונאים סמוכים כל כך על שולחנו. עיתונאי אמור להתגאות קודם כל בכותרת ובסיפור שהם ביקורתיים על הממסד, לא?
"זה קיים בכל תחום עיתונאי, וזה מאוד בולט בתחום המשטרה. אני אתייחס קודם כל למשטרה, ואז לבן גביר, למרות שאנחנו יודעים שהגבולות מאוד היטשטשו. אז מבחינת המשטרה, היא מחזיקה בידיה המון מידע וחומר על אירועים פליליים וחקירות פליליות שמתנהלות. לכן, הרבה מאוד עיתונאים רוצים לצאת בסדר עם המשטרה. והיום, לצאת בסדר עם המשטרה זה גם לצאת בסדר עם השב"ס.
"כמעט שלא תראה היום כתבה שעושים על השב"ס בלי שבן גביר נכנס לתוכה עם קרדיט. וזה עובר כחוט השני בכל הכתבות. בכל כתבה שבה עיתונאים נכנסים לבתי הסוהר, אתה מיד רואה תמונה של בן גביר למרות שהוא בכלל לא קשור. אותו הדבר במשטרה.
"כמעט שלא תראה היום על השב"ס בלי שבן גביר נכנס לתוכה עם קרדיט. בכל כתבה שבה עיתונאים נכנסים לבתי הסוהר, אתה מיד רואה תמונה של בן גביר למרות שהוא בכלל לא קשור. אותו הדבר במשטרה"
"לגבי המשרד לביטחון לאומי – נכון שהרבה פעמים עיתונאים לא רוצים להיות מזוהים עם הממסד, אבל גם בן גביר הרבה פעמים לא רוצה להיות מזוהה עם הממסד. ואז נוצר מצב שהוא תוקף את היועץ המשפטי לממשלה, את הרמטכ"ל או את הצבא, והכותרת הופכת ל'עימות בתוך הקבינט או בצמרת המשטרה' – שזאת כאילו ידיעה אנטי ממסדית, אבל בסופו של דבר היא משרתת את האינטרס של בן גביר.
"בסופו של יום, עיתונאים הם נרקומנים של כותרות, כמו שבן גביר הוא נרקומן של לייקים ופרסום. והם לא חושבים על היום שאחרי, על הנזק שזה עושה. הם לא חושבים על כך שהם מנרמלים את העבריין הזה, שהוא עבריין מורשע, עם 13 הרשעות פליליות ו־79 הרשעות תעבורה. הם רוצים את הכותרת לשעה שמונה או מחר לעיתון, ומוכנים לשלם את המחיר על כך, גם אם זה עולה לנו ליטרלי בגורל הילדים שלנו".
היית מציע לכלי התקשורת הנורמטיביים להימנע מראיונות עם בן גביר? ראינו בשבוע שעבר שהוא מתחיל את הקרקס עוד מאחורי הקלעים, כשתקף את לימור לבנת באלימות מילולית. אולי צריך להפסיק לראיין אותו ובכך להפסיק לנרמל אותו?
"אי אפשר להתעלם ממנו, כי בסופו של דבר הוא האיש שמונה לשר לביטחון לאומי. הוא האיש שאחראי על המשטרה ויושב בקבינט. אבל כן, לא לתת לו במה בכל מיני כתבות יח"צ מטעם. אני בעד ראיונות, אבל לשאול את השאלות הקשות!.
"מבחינת הפשיעה, אנחנו בקטסטרופה של כל הזמנים. בחברה היהודית יש עלייה ברציחות, אני עוקב מדי יום. בחברה הערבית העלייה היא יותר מפי שתיים. ובסך הכל, הפשיעה בחברה הישראלית היא במצב קטסטרופלי ונמצאת בעלייה בהמון פרמטרים.
"אני מזכיר לכם שבן גביר נבחר על טיקט של משילות וריבונות, להראות לעבריינים מי בעל הבית. הפשיעה והרצח במצב קטסטרופלי, אבל אין כמעט שום שאלה בראיונות איתו על זה"
"אני מזכיר לכם שבן גביר נבחר על טיקט של משילות וריבונות, להראות לעבריינים מי בעל הבית. אבל אין כמעט שום שאלה בראיונות עם בן גביר על זה. העיתונאים לא מדברים איתו בכלל על ארגוני פשיעה ולא מדברים איתו על הזינוק המטורף במספר מקרי הרצח.
"כשאתה מסתכל על המקצועיות של האיש הזה, אתה רואה שהוא לא אפס, הוא במינוס, ואף אחד לא מעז לתקוף אותו. וכשאתה תוקף אותו בנושאים מקצועיים, הוא מיד עובר לנושאים שנוחים לו בבייס, כמו 'יד קשה לחמאס' או התנגדות לעסקאות חטופים – אלה נושאים חשובים, אבל על הנושא המקצועי אף אחד לא מדבר איתו, וזאת בעיה של כל כלי התקשורת. אם אתה לא מעמת את השר האחראי על הקטסטרופה בתחום משרדו, אתה חוטא לתפקידך".
בוא נדבר על מערכת היחסים בין בן גביר למפכ"ל דני לוי: עושה רושם שהמפכ"ל מגלה קצת יותר עצמאות מהשר לאחרונה, וקצת יותר ביטחון עצמי.
"אני מרגיש שהמפכ"ל נמצא בימים האלה ממש בצומת הכרעה דרמטית מבחינתו. ברור שהמפכ"ל הזה נבחר בחטא, הוא לא היה אמור להיבחר לתפקיד. הוא כיהן כשנה בלבד כניצב ובשנה הבודדת שלו בתפקיד כמפקד מחוז חוף, היה זינוק של למעלה מ-70 אחוז במקרי הרצח בתחום שלו. כלומר האיש נכשל כמפקד מחוז.
"כשהמפכ"ל מונה הוא גילח ביום אחד את צמרת המשטרה כולה והחליף אותה באנשים חסרי ניסיון מטעם בן גביר. זאת אולי הסיבה המרכזית שבשנה הזאת נכשלנו בפשיעה. היום הוא בצומת הכרעה דרמטית"
"בנוסף, ברגע שהוא מונה לתפקיד לפני שנה, הוא גילח את צמרת המשטרה כולה, והחליף ביום אחד 18 ניצבים וקצינים בכירים באנשים מטעמו – כלומר מטעם בן גביר – שגם הם היו חסרי ניסיון. זאת אולי הסיבה המרכזית שבשנה הזאת נכשלנו בפשיעה.
"אבל אחרי השנה הזאת קרו הרבה דברים אצל דני לוי ואני חושב שעכשיו הוא מבין שבן גביר הוא מעמסה ועול על כתפיו, ויש לו עכשיו הזדמנות להשתחרר".
אבל יש לו את היכולת להתמודד מול בן גביר? בן גביר לא ידאג "לעשות לו עמי אשד" ולדאוג לפיטוריו?
"קשה מאוד להדיח מפכ"ל מכהן, ואני מזכיר לכם שגם בן גביר ניסה בשלהי כהונתו של המפכ"ל הקודם להדיח את קובי שבתאי מתפקידו, והיועמ"שית נעמדה על הרגליים האחוריות וזה ירד מהפרק. לכן, אני די בטוח שכשהוא נהנה מהגיבוי של היועמ"שית דני לוי יכול להיות עצמאי. זה תלוי בהחלטה שלו.
"הבעיה היא אחרת: שבמשך שלוש השנים האחרונות בן גביר השתלט על מערך המינויים של משטרת ישראל ומינה אנשים שמזוהים איתו באופן אישי. לכן, גם אם דני לוי יגלה עצמאות, אני לא בטוח ששדרת הפיקוד שלו תהיה כזו. אבל זה מאוד חשוב שהוא כן יראה שהוא הקובע במשטרה, ושאין מעליו אף אחד אחר, ואני רואה סימנים לתהליך הזה.
"אני חושב שזה התחיל בחודשים האחרונים, אחרי שבן גביר התפטר מהתפקיד על רקע עסקת החטופים. דני לוי התחיל להיות קצת עצמאי והתבטא לטובת עסקת החטופים, ובן גביר לא אהב את זה. יש ביניהם קרב על נושא המינויים במשטרה, המפכ"ל רוצה למנות קצינה – רפ"ק רינת סבן – ובן גביר מתנגד על רקע מעורבותה בחקירות נתניהו.
"הבעיה היא שבן גביר השתלט על מערך המינויים של המשטרה ומינה אנשים שמזוהים איתו באופן אישי. לכן, גם אם המפכ"ל יגלה עצמאות, לא בטוח ששדרת הפיקוד תהיה כזו"
"שימו לב גם שבשבועות האחרונים לא רואים את בן גביר והמפכ"ל באירועים ביחד. באפריל כשבן גביר היה לצידו בבית שמש, שאלתי את המפכ"ל אם הוא ילך על פי פסיקת בית המשפט או בהתאם להנחיות השר, והוא אמר 'אנחנו הולכים אך ורק על פי פסיקות בית המשפט', ובן גביר לא אהב את זה, היסה אותו ואמר שאני עושה לו פרובוקציה. אבל דני לוי נעמד מול המצלמות ואמר 'אני אשיב לשאלה'.
"אני די בטוח שהיום בן גביר כבר לא היה ממנה את דני לוי. ועכשיו, הכל תלוי במפכ"ל עצמו ובאיזו דרך הוא ייקח את המשטרה. אני מקווה שהוא יקבל את ההחלטה הנכונה. אם המפכ"ל יגלה עצמאות אנחנו נמשיך לבקר אותו כמובן, אבל נוכל לבקר אותו ממניעים ענייניים ולא כמישהו שהוא בובה על חוט".
אתה מרגיש שיש מחיר לפוזיציה שלך ככתב שמבקר את המערכת וממשמע את המשטרה והשר לביטחון לאומי? אפשר להניח שאתה מקבל קללות ואיומים, פיתחת עור עבה?
"כן, אני פחות מתרגש מקללות ואיומים. אבל מבחינה קולגיאלית יש מחיר. עמיתים שלי, אותם אני תוקף ולפעמים קורא להם שופרות – מערכת היחסים עם האנשים הספציפיים האלה פחות טובה. אני מקנא במתחרים שלי כשהם מביאים סיפור טוב. אני מפסיד המון סיפורים כי בן גביר נותן המון סיפורים, והמשטרה נותנת המון סיפורים לעיתונאים.
"יש כוח בלתי נגמר למערכת: גישה לבתי ספר לשיטור, ליחידות מיוחדות. לא נכנסתי לביקור בבית סוהר מאז תחילת הקדנציה – אני כל הזמן מבקש ומסורב. וזה גם עולה לי במערכות יחסים עם קולגות, אבל אני לא במקצוע הזה בשביל לעשות חברים".
"אני פחות מתרגש מקללות ואיומים. אבל מבחינה קולגיאלית יש מחיר. אני מפסיד המון סיפורים וזה גם עולה לי במערכות יחסים עם קולגות, אבל אני לא במקצוע הזה בשביל לעשות חברים"
ב"הארץ" אוהבים את העמדה האופוזיציונית שלך מן הסתם.
"הייתה תקופה שהמשטרה הגיבה לי בתגובה הקבועה של 'כתב רכילות' ובעיתון מאוד התלהבו. בכלל, כשמחרימים אותנו, בעיתון אוהבים את זה. זה מאוד 'הארץ'. אבל העיתון משלם מחיר, כי יש סיפורים שאין לנו אותם, ואנחנו לא מקבלים אותם מלכתחילה. זה מחיר שאנחנו מוכנים לשלם בשביל לעשות עיתונות.
"מי שבאמת משלם מחיר זאת המשפחה שלי, שרואה את האינטנסיביות של שלוש השנים האלה והכוחות שזה לקח ממני, אבל אני מוכן לשלם את המחיר הזה. כי אני מרגיש שאני נלחם פה על גורל המדינה. כך אני קם בבוקר. ובחרתי צד. אני לא אובייקטיבי, ויש לי אג'נדה שאני הולך איתה עד הסוף".















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוכשאני שומעת על תביעה נגד עיתונאים….אני אישית חושבת על כך שבעצם פעם אמרו …שעיתון עוטף את דגים….איזה כיף שיש תביעה!!!!אתם מזיזים להם בביצים!!!נזכרת בשיר של מרסדס סוסה "si se calla El Cantor" ואני שואלת למה אין לנו קול במדינה המדהימה שתשיר את השירים האלו!!!!