כשמג'יד גודרזי, הבכיר האיראני האחראי על תחום הקריפטו, הודה שארצו היא מעצמת כריית הביטקוין הרביעית בגודלה בעולם, הוא לא סתם זרק נתון לאוויר או ניסה להתגאות בהישג לאומי. דבריו סיפקו הצצה נדירה לאחת הבעיות הגדולות עימן מתמודד כיום משק האנרגיה האיראני.
בהודאה זו נחשף כי קרוב לחצי מיליון מכשירי כרייה פועלים באיראן באופן פיראטי, תוך שימוש בחשמל גנוב. זהו לא סיפור על טכנולוגיה, אלא על מדינה שאוכלת את עצמה מבפנים: כיצד נשק מוניטרי מתוחכם, שנועד להתמודד עם הסנקציות המערביות, הפך למפלצת שיצאה משליטת הממשלה ומאיימת להטביע את המדינה בהפסקות חשמל אינסופיות.
נפט דיגיטלי: החלום ושברו
תחשבו על כריית ביטקוין כעל תחרות עולמית: מחשבים רבי־עוצמה ברחבי העולם מתחרים מי יפתור ראשון חידה מתמטית מסובכת, שבאמצעותה ניתן לאמת עסקאות ברשת הביטקוין. הראשון שפותר זוכה בפרס – מטבעות ביטקוין.
ברוב מדינות העולם, חשבון החשמל לכריית ביטקוין אחד גבוה כיום מהערך של המטבע עצמו. במילים אחרות, זה לא תמיד משתלם. אבל באיראן, המשטר מצא דרך להפוך את הבעיה לפתרון
הבעיה היא שכל התהליך הזה זולל כמויות עצומות של חשמל. ברוב מדינות העולם, חשבון החשמל לכריית ביטקוין אחד גבוה כיום מהערך של המטבע עצמו. במילים אחרות, זה לא תמיד משתלם. אבל באיראן, המשטר מצא דרך להפוך את הבעיה לפתרון.
בטהרן, שיושבת על מאגרי אנרגיה אדירים אך מנועה מלמכור אותם בשל הסנקציות, עלה רעיון יצירתי במיוחד: אם אי אפשר למכור נפט ולקבל כסף – הם יהפכו אותו בעצמם לכסף.
המנגנון פשוט: מפיקים חשמל מנפט וגז במחיר זול במיוחד, ובחשמל הזה מפעילים את מכונות הכרייה. כך, בעוד שבארה"ב עלות החשמל לכריית ביטקוין אחד חוצה את רף 100 אלף הדולר, ובאירופה היא עשויה להגיע לפי שניים ואף שלושה מכך, באיראן העלות עומדת על קצת יותר מ־1,300 דולר בלבד. זה לא רק יתרון תחרותי – זה הופך את איראן לגן עדן של רווחים עבור כורי הביטקוין.
הבונוס האמיתי מבחינת המשטר האיראני הוא שביטקוין הוא המטבע המושלם לעקיפת סנקציות: הוא אנונימי, אינו כפוף לבנקים האמריקאיים ואינו תלוי במערכת ה־SWIFT העולמית. כך הצליחה איראן להפוך נפט שחור, שלא ניתן היה למכור, לכסף דיגיטלי נקי שבעזרתו רכשה סחורות ברחבי העולם.
התוכנית עבדה באופן מושלם. הבנק המרכזי הצליח לממן ייבוא בשווי השקול למכירת 10 מיליון חביות נפט בשנה. אלא שכמו בכל סיפור טוב – מה שהתחיל כפתרון גאוני, הפך בהמשך לסיוט גדול
התוכנית עבדה באופן מושלם. הבנק המרכזי הצליח לממן ייבוא בשווי השקול למכירת 10 מיליון חביות נפט בשנה. אלא שכמו בכל סיפור טוב – מה שהתחיל כפתרון גאוני, הפך בהמשך לסיוט גדול.
המרד השקט
הבעיה עם טכנולוגיה – ובמיוחד טכנולוגיה מבוזרת כמו ביטקוין – היא שקשה לשמור אותה לעצמך. המשטר האיראני ביקש לנצל את האנונימיות חוצת־הגבולות של המטבע הדיגיטלי ככלי אסטרטגי לעקיפת הסנקציות שהטיל עליו המערב. אלא שדי מהר גילה כי אותם כלים משמשים גם את אזרחיו כדי לעקוף את המגבלות שהוא עצמו הטיל עליהם.
בעוד הריאל האיראני קרס תחת אינפלציה דוהרת, האזרח הפשוט מצא בביטקוין לא רק הזדמנות לרווח, אלא גם חבל הצלה. הוא ראה כיצד המשטר מגן על עצמו, והחליט להגן על חסכונותיו באותה הדרך – תוך ניצול מחיר החשמל הנמוך הנדרש לכרייה באיראן.
המשטר ניסה להחזיר מלחמה: הוא העלה את תעריפי החשמל לכורים והערים קשיים על קבלת רישיונות כרייה. אלא שהצעדים הללו רק דחפו את הפעילות עמוק יותר למחתרת. הכורים החלו לפעול מתחת לרדאר, כשהם מתחברים ישירות לרשת החשמל לפני המונה – והופכים ל"רוחות רפאים אנרגטיות".
היקף התופעה נחשף במקרה, במהלך הפסקת פעילות האינטרנט במלחמת 12 הימים בין ישראל לאיראן. בתוך זמן קצר נרשמה ירידה של 2,400 מגה־ואט בצריכת החשמל הארצית
אחרים הקימו חוות כרייה מחתרתיות במחסנים, במרתפים, במפעלים נטושים, ולפי עדויות אף במסגדים ובבתי ספר. הם גרפו רווחים – והרשת הלאומית שילמה את המחיר.
היקף התופעה נחשף במקרה, במהלך הפסקת פעילות האינטרנט במלחמת 12 הימים בין ישראל לאיראן. בתוך זמן קצר נרשמה ירידה של 2,400 מגה־ואט בצריכת החשמל הארצית. חברת החשמל הממשלתית, "תאבניר", ייחסה את רוב הירידה לסגירתם המיידית של מאות אלפי מכשירי כרייה בלתי חוקיים, שנזקקו לחיבור אינטרנט רציף.
"תאבניר" העריכה כי כרייה לא חוקית אחראית ל־15%–20% מגירעון החשמל של איראן – נתון שכבר מתורגם להפסקות חשמל תכופות ולמשבר אנרגיה חמור.
מלחמת כל בכל
אם לא די בכך – הסיפור מתברר כמסובך עוד יותר. מי שחשב שמדובר במאבק כלכלי בלבד בין המשטר האיראני למערב, או בין האזרח למשטר, צריך לחשוב שוב.
בזמן שחברת "תאבניר" מנהלת קמפיין נואש לאיתור גנבי חשמל, מציעה פרסים למלשינים ורשויות האכיפה פושטות על חוות כרייה, מתברר כי גורמים במשטר עצמו מעורבים גם הם בכרייה בלתי חוקית של ביטקוין. לפי הערכות גופי אופוזיציה באיראן, יותר ממחצית מפעילות הכרייה הבלתי חוקית במדינה מנוהלת על ידי גופים הקשורים למשטר – ובראשם משמרות המהפכה.
לפי הערכות גופי אופוזיציה באיראן, יותר ממחצית מפעילות הכרייה הבלתי חוקית במדינה מנוהלת על ידי גופים הקשורים למשטר – ובראשם משמרות המהפכה
התוצאה באיראן שוברת כל שיא של אבסורד: משרד האנרגיה שולח פקחים כדי לסגור חוות כרייה, אך לעיתים הם נעצרים כבר בכניסה על ידי חיילים חמושים מטעם הממשל, שאינם מאפשרים להם להיכנס.
זהו הכאוס בהתגלמותו – המדינה נאבקת בתופעה כדי להציל את רשת החשמל, בעוד גופים מתוך המשטר עצמו מלבים אותה במטרה להתעשר או לממן פעילות חשאית.
ביזור פוגש ריקבון
הסיפור האיראני מהווה הצצה לעתיד של מלחמות כלכליות. אנו נכנסים לעידן חדש שבו טכנולוגיות כמו קריפטו מפרקות את כללי המשחק הישנים ומחלישות את יכולתן של ממשלות לאכוף מגבלות.
אך זהו גם מצב של חרב פיפיות: מצד אחד, המטבעות הדיגיטליים מספקים חבל הצלה לאזרחים החיים תחת משטרים כושלים ומאפשרים להם לשרוד במצוקה אמיתית; מצד שני, הם פותחים פתח לשחיתות חסרת תקדים ומעניקים כלי נשק פיננסי גם לגורמים המסוכנים ביותר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהמצאת הקריפטו נועדה לייצר מערכת מונטרית עולמית אחת, עם שליטה מרכזית מלאה בכל הפעילות הכלכלית; כולל גביית מיסים וקנסות – ישירות מחשבונות פרטיים, מבלי שתהיה לבעליהם שליטה על-כך.
זאת כחלק מהמגמה למיסמוס הריבונות של המדינות, והקמת ממשלה עולמית אחת, שבין השאר "תציל את המצב" מהשחיתות שמתוארת כאן.
הונאת ה"ביזור" נועדה לפתות את האנשים לשימוש בו, כאשר בשלב הביניים גורמים רבים, גם פרטיים, אכן מרוויחים מכך.